הבוקר מתחילה בישראל התקופה הידועה בכינוי "אחרי החגים". בימים כתיקונם היום שאחרי שמחת תורה מסמן את היציאה מתקופת חגי תשרי והחזרה לשגרה מלאה – שגרה של עבודה, של לימודים, של פקקים בכבישים. זה היה תמיד זמנם של כל המטלות והסידורים שנדחו ל"אחרי החגים" וכעת הגיע תורם לצאת מן הכוח אל הפועל.

אבל הימים הללו רחוקים מלהיות מתוקנים. ישראל נכנסת הבוקר לישורת האחרונה – שלושת השבועות האחרונים בהחלט לפני בחירות גורליות, שברור לכולם שהשפעתן על חיינו ועל עתידנו תהיה עצומה.

פעילים מפגינים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו מחוץ למשכן הכנסת בירושלים, במחאה על מה שלטענתם הם ניסיונות להתערב בבחירות הקרובות. 17 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אנו עומדים בפתחן של הבחירות הראשונות אחרי השבעה באוקטובר; הבחירות הראשונות אחרי שלוש שנים של מלחמה הולכת ומתארכת, שגבתה מישראל מחירים כבדים – בחיים, בחוסן נפשי, ברכוש, בכלכלה, באמון שבין האזרחים ובמעמד הבינלאומי.

השבועות האחרונים לפני בחירות הם תמיד מועד נפיץ של מהלכים דרמטיים ובלתי צפויים. הקואליציה הנוכחית – קואליציית "הימין על מלא" – הצליחה לשרוד את כל האסונות, הזוועות והמחדלים והשלימה קדנציה מלאה של ארבע שנים.

ברור שאין כל דרך לחזות כעת מה צופנים לנו שלושת השבועות הקרובים. אבל ברור לחלוטין מה לא צפוי לנו: שגרה נורמלית ובריאה של "אחרי החגים".

השרה מירי רגב וראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 23 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם יש אלמנט ששזור כחוט השני בדברי ימי הקואליציה הנוכחית, זה אלמנט הבריחה מאחריות. אין זה מקרי שאחת הסוגיות המרכזיות על סדר היום הישראלי לקראת הבחירות היא סוגיית ועדת החקירה הממלכתית לחקר השבעה באוקטובר, שהייתה אמורה כבר לסיים את עבודתה – אבל למרבה התדהמה עדיין לא קמה.

זה אך סמלי שגם הימים הללו מתאפיינים בבריחה מאחריות, הפעם ממחדל האבטחה שכמעט הסתיים באסון התעופה הגדול בתולדות ישראל.

מהרגע הראשון שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לשדה התעופה לקבל את פניהם של גיבורי טיסת "פליי דובאי", ואז התייצב גאה מול המצלמות ונפנף בגאווה בהישג העצום של ההשתלטות על המטוס, לא היה ברור במה הוא בדיוק מתגאה, ומה הקשר בינו לבין הטייס ההודי האמיץ סמית מאצ'צ'אר והאזרחים הישראלים האמיצים שהסתערו על תא הטייס והצליחו למנוע אסון כבד.

ככל שמתבהרים הפרטים ברור יותר ויותר שלא רק שאין לממשלת ישראל שום סיבה לחגוג עוד "יום של נס", אלא יש כאן סיבה להקמת ועדת חקירה נוספת לחקר מחדל שלמרבה המזל לא הסתיים הפעם באסון כבד.

חמאם אל-חמאמי, טייס המשנה העומאני שניסה להשתלט על המטוס ולרסק אותו בישראל, הושעה בעבר מחברת התעופה "עומאן אייר" בעקבות הקצנה דתית-ג'יהאדיסטית שעבר. הוא הגיש בקשה להצטרף לחברת התעופה המרוקאית "רויאל אייר מרוקו" ונדחה. כל פרטיו היו בידי המלא"ן – המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים – שאליו מועברים על פי חוק פרטי הנוסעים ואנשי הצוות של כל טיסה זרה שמגיעה לישראל.

אבל באגף הביטחון במשרד התחבורה, שהאחריות שלו כוללת "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות או מגיעות לישראל" לא נדלקה נורת אזהרה אדומה שטייס עם רזומה בעייתי כזה מטיס מאות ישראלים לתוך תחומי ישראל.

לא ברור מדוע שב"כ לא דרש לעצור טיסות מהאמירויות, למרות שראש שב"כ דוד זיני התריע במשך חודשים שמעטפת האבטחה מהאמירויות אינה מספקת בעיניו. אזהרתו של זיני נגעה בראש ובראשונה לטיסות הישראליות, שעל אבטחתן מופקד שב"כ. "פליי דובאי" היא חברה זרה ולכן הפיקוח עליה אינו נמצא באחריות הישירה של השירות, אבל האזהרות של זיני היו אמורות להעיר את המערכת לקראת סכנה אפשרית כזו – וזה לא קרה.

מסמך פנימי של המל"ל שהגיע לידי גלי צה"ל חושף שכבר ב-2021 שב"כ הסיר אחריות מאבטחת הטיסות הזרות. הקבינט המדיני ביטחוני קבע בחודש יולי 2021 כי האחריות תוטל על משרד התחבורה. אבל משרד התחבורה בראשות מירי רגב לא פעל בהתאם להוראות הקבינט – ולא מימש את אחריותו.

זה היה אחד המחדלים שמבקר המדינה ההתריע עליהם בדוח סודי ממאי 2024 שהוטל עליו חיסיון שהוסר היום. באמצע 2025 ראש הממשלה נתניהו הכריע בסוגיה וקבע כי האחריות תועבר במלואה למשרד התחבורה ולשרה רגב.

מבדיקת גלי צה"ל עולה כי לא נעשה מאז דבר בנושא.

משרד התחבורה פרסם הבוקר תגובה מפורטת שלפיה "אנחנו לא יודעים את פרטי הטייסים. לא ידענו שיש טייס עומאני שם… 'פליי דובאי' לא הייתה צריכה להעלות טייס מעומאן… אנחנו לא גוף מודיעיני. גם אם היינו מקבלים רשימת אנשי צוות – אנחנו לא הגוף שאמור לבדוק את זה. אין לנו את הכלים לזה. יש גופי מודיעין שזה תפקידם ואף גוף מודיעיני לא הרים דגל לגבי איום מטייס".

אלה תירוצים שנשמעים מוכרים מאוד, נכון? שוב לא משכו בדש המעיל. שוב המודיעין אשם. שוב מפילים את האחריות על מישהו אחר ומנסים לגזור קופון פוליטי מתחושת ההקלה על אסון שנמנע.

זו תמצית הקונספציה: שוב חוגגים נס במקום לחקור מחדל.

פעילים הקוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח ה-7 באוקטובר מפגינים מחוץ לכנסת בירושלים. 11 במאי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

באותו עניין ממש, ב"ידיעות האחרונות" מפרסמים הבוקר תוצאות בדיקה שערך העיתון ובה התבקשו כל המפלגות המתמודדות בבחירות להשיב מה עמדתן בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי שבעה באוקטובר.

שלא במפתיע הליכוד, מפלגת השלטון שבקדנציה שלה ארע האסון הכבד, התעלמה מהבקשה ולא העבירה תגובה רשמית ומפורטת מה לדעת המפלגה המתווה הראוי לחקירת המחדל. זה עניין מדהים כשלעצמו, שלא מדהים אותנו כי כנראה איבדנו את היכולת לחוש תדהמה לנוכח התנהגות שערוריית כזו.

"רבים משרי הליכוד דווקא אמרו מייד אחרי השבעה באוקטובר כי הם תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית כלשונה בחוק", מזכירים כתבי העיתון, אבל מרגע שהתברר שנתניהו עושה הכול כדי למנוע הקמת ועדת חקירה כזו, מיהרו השרים ליישר איתו קו ולהפגין נאמנות.

מפלגות האופוזיציה הגדולות – המפלגות הציוניות ישר!, ביחד, ישראל ביתנו והדמוקרטים והמפלגות הערביות רע"ם והרשימה המשותפת – מצדדים כמובן בהקמת ועדת חקירה ממלכתית כלשונה בחוק ומתחייבים שזו תהיה ההחלטה הראשונה שתקבל הממשלה שיקימו. על פי ביחד, זה יקרה "בחמש הדקות הראשונות של ישיבת הממשלה הראשונה".

מעניין לשים לב מה אומרות המפלגות החדשות הקטנות שעל פי הסקרים האחרונים עוברות את אחוז החסימה. גם עמך ישראל בראשות עופר וינטר וגם מפלגת המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה מסרו שהן תומכות בהקמת ועדת חקירה.

המילואימניקים תומכים בוועדת חקירה ממלכתית שימנה בית המשפט העליון. וינטר תומך ב"הצבעה חשאית בכנסת החדשה למינוי יו"ר הוועדה וסגנו, שופטים בדימוס שיבחרו את שאר חברי הוועדה". עמך ישראל מתחייבת שיש לה מתווה חדשה שאותו תחשוף בשבוע הבא לציבור.

טקס הזיכרון הלאומי לאירועי 7 באוקטובר בפארק הירקון, אוקטובר 2025 (צילום: אקליפס מדיה/דוד גרנות/בני רוטלוי)

ועדת חקירה ממלכתית עדיין לא קמה, תשובות מוסמכות עדיין לא ניתנו, והימים הקרובים יעמדו בצל אירועי הזיכרון לטבח השבעה באוקטובר, כולל טקס המשפחות בפארק הירקון שייערך ביום רביעי, 7 באוקטובר.

"מועצת אוקטובר" פתחה אתמול את אירועי השבוע הקודר הזה עם השקת תערוכת "החלל שנשאר" במרכז פרס לשלום וחדשנות בתל אביב.

רעות רכט אדרי, אמו של סגן עידו אדרי ז"ל שנפל בשבעה באוקטובר, סיפרה: "קיבלנו מידע על איסוף חריג של פרוטוקולים על ידי סביבת ראש הממשלה ועל ערמות של תמלילים שנאספו למקום לא ידוע".

"מועצת אוקטובר" חשפה שורה של גילויים הנוגעים למחדל:

• טענה לפיה ראש שב"כ רונן בר הזהיר את ראש הממשלה נתניהו כי "סנוואר מדבר על משהו גדול".
• עדות שלפיה הרמטכ"ל וראשי שב"כ והמוסד ביקשו פגישה משותפת עם נתניהו כדי להזהיר מפני ההתפתחויות אך בכירים בלשכת נתניהו מנעו את קיום הפגישה.
• עדות על שתי התרעות חמורות שהועברו לנתניהו והיו מספיק חמורות בעיניו שהוא יידע גם את ראשי האופוזיציה.
• מסמכים שמציגים "חלקים שהושמטו מפרוטוקולים שפורסמו לציבור ובהם אזהרות מפני הידרדרות והתקרבות לעימות עם חמאס".

כוחות ביטחון ישראליים מפנים פלסטינים ופעילי שמאל ממטעי זיתים במהלך עונת מסיק הזיתים בכפר ביתא שליד שכם, בגדה המערבית. 2 באוקטובר 2026 (צילום: פלאש90)

כנופיות אלימות של מתנחלים ממשיכים להשתולל ברחבי הגדה המערבית בניסיון להבעיר את השטח לפני הבחירות. להבעיר, תרתי משמע.

שלשום מתנחל ירה למוות בפלסטיני בן 19 בשם בהאא סאמי אמין א-נתשה בכפר כובאר מצפון לרמאללה. אדם נוסף נפצע מרסיסי הירי. על פי המתנחלים, היורה – תושב המאחז חוות ארץ הצבי – סיכל פיגוע מאחר שלטענתו א-נתשה התכוון לזרוק בקבוקי תבערה לעבר המאחז. אולם לפי תחקיר צה"ל איש לא השליך דבר לעבר המאחז, וא-נתשה לא החזיק בקבוק תבערה אלא סתם בקבוק זכוכית.

התחזית: גם המקרה הזה לא ייחקר ויישכח. כמו 3,778 אירועי אלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מאז השבעה באוקטובר, המתועדים בפרוטרוט בפרויקט המבצר של זמן ישראל.

בסוף השבוע תועדו מתנחלים תוקפים כמה כפרים פלסטינים באזור שכם, סביב ירושלים וברחבי הגדה. באזור שכם תקפו מתנחלים רעולי פנים את הכפרים ביתא ואוסארין. בעקבות התקיפות מנע הצבא מהפלסטינים למסוק את הזיתים. המתנחלים הציתו והשחיתו יותר מ-50 עצי זית באבו דיס. חמישה בני משפחה פלסטינית שמסקו זיתים נפצעו מהתקפת מתנחלים.

בנימין נתניהו, מאי 2008