טור שפורסם לאחרונה ב"זמן ישראל" עסק בכשלים ושחיתות ציבורית בתהליכי רכישת הצוללות וכלי השיט, ומנה מעורבים שהועמדו לדין – אך נמנע מלדון ב"פיל שבחדר": מעורבותם הישירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו והמל"ל (המטה לביטחון לאומי) בשיבוש תהליכי הרכש, בעקיפת הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון ובמסירת מידע חלקי ומטעה לשרים.

מעשים אלה נעשו במטרה לרכוש צוללות מחברת טיסנקרופ הגרמנית, שלא היה בהן צורך, בעלויות של מיליארדי שקלים.

על סמך ממצאים אלו מסרה ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט "הודעת אזהרה" לנתניהו (שאותה הטור אינו מזכיר), בה צוין כי "מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע באינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל".

על סמך הממצאים לגבי מעורבות נתניהו והמל"ל, מסרה ועדת החקירה לעניין הצוללות וכלי השיט "הודעת אזהרה" לנתניהו, בה צוין כי "מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע באינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל"

מינוי ועדת החקירה

ועדת החקירה הממלכתית, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אשר גרוניס, הוקמה על ידי ממשלת השינוי בינואר 2022. תחום חקירתה: תהליכי רכש כלי שיט בשנים 2009–2016, לרבות ספינות "סער 6", צוללות, ספינות נגד צוללות (נצ"ל), הפרטת מספנות חיל הים והסכמה למכירת צוללות לצד ג' (מצרים).

הוועדה לא חקרה התנהלות פלילית, אך הוסמכה לקבוע חשש לעבירה. ביוני 2024 נשלחו "הודעות אזהרה" לנתניהו, לשר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, לראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, למפקד חיל הים לשעבר האלוף רם רוטברג ולעובד המל"ל אבנר שמחוני.

פרשת הצוללות

בסוף שנות ה-90 קבעה ועדה בראשות ראש אגף התכנון (אג"ת) כי נדרשות 4-5 צוללות כדי לעמוד בהישג הנדרש שקבע הדרג המדיני, והמלצה זו אושרה בשנת 2002 על ידי ראש הממשלה אריאל שרון. בשנת 2005 נחתם מזכר הבנות (MOU) עם גרמניה לקבלת מענק של שליש מהעלות לרכש שתי הצוללות הנוספות, ובשנת 2006 נחתם חוזה עם טיסנקרופ לאספקת הצוללות.

הצוללת השישית

לאחר בחירתו של נתניהו בשנת 2009 קידם חיל הים רכש של צוללת שישית במסלול עוקף משרד הביטחון. חברת טיסנקרופ והממשל הגרמני הציעו "עסקת חבילה": מענק גרמני לצוללת שישית בתמורה להסכמת ישראל למכירת צוללות לצד ג', מצרים. למרות מצוקה תקציבית חמורה ועמדת משרד הביטחון הדוחה את הצורך בצוללת נוספת, בחר ראש הממשלה להסתמך על הערכת חיל הים, וסיכם עם הקנצלרית אנגלה מרקל את רכישתה של הצוללת.

באפריל 2011 אישרה ועדת שרים את הרכש – כשהדיון בנושא המימון נדחה לשנת 2015. המל"ל, שהועברה לו הסמכות לנהל את המגעים ללא הכשרה מתאימה, הציג לשרים נתונים מטעים ולא הזכיר את מרכיב המכירה לצד ג' – מצרים.

 חיל הים ונתניהו קידמו רכישת צוללת שישית במסלול עוקף משרד הביטחון שהתנגד, וחרף מצוקה תקציבית חמורה. טיסנקרופ והממשל הגרמני הציעו מענק ברכישתה, תמורת הסכמת ישראל למכירת צוללות למצרים

הצוללת השביעית וצוללות 7-9

בשנת 2012 נחתם חוזה עם טיסנקרופ, הכולל אופציה – לבקשת ראש הממשלה – לצוללת שביעית, חרף הוויכוח הפנימי על נחיצות הצוללת השישית.

בשנת 2015 העלו ראש הממשלה והמל"ל שוב את נושא שלוש הצוללות הנוספות (7-9), ובפגישה עם מרקל באוקטובר 2015 הוגשה לגרמנים הצעת רכש קונקרטית בהיקף של 1.8 מיליארד יורו – תוך שהמל"ל נמנע מלתעד את פרטי המגעים של ראש הממשלה וראש המל"ל עם בכירי הממשל בגרמניה והסתיר את קיום העסקה ממשרד הביטחון.

באוקטובר 2016 אישר הקבינט את הרכש בעלות מוצגת של 1.8 מיליארד יורו בלבד; בפועל, בשנת 2022 נחתם החוזה בעלות של 3 מיליארד יורו, והמענק הגרמני הסתכם ב-18% בלבד מהעלות, לעומת 30% שהוצגו בתחילה.

במקביל, כשמערכת הביטחון גילתה שגרמניה ממשיכה לקדם מכירת צוללות לצד ג', מצרים, בניגוד להבנות, פנתה לראש הממשלה לפעול – אולם הוא לא עדכן אותה בהסדרים שסוכמו בינו לבין הקנצלרית, ויצר רושם שגוי בנוגע להתנגדותו.

הוועדה מסכמת

"ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל בתחומי האחריות של מערכת הביטחון באמצעות המל"ל, אותו הפך לזרוע ביצועית שלו… יצר ערוץ מקביל בענייני חוץ וביטחון שבו קודמו מהלכים סותרים לאלה שהובילה מערכת הביטחון… לשרים ולראשי מערכת הביטחון נמסרו דיווחים סלקטיביים… ראש הממשלה מידר את הממשלה ואת הקבינט ונטרל את יכולתם להשפיע על סוגיות הנוגעות לליבת הביטחון הלאומי". 

הוגשה לגרמנים הצעת רכש קונקרטית בהיקף של 1.8 מיליארד יורו – תוך שהמל"ל נמנע מלתעד את פרטי המגעים של ראש הממשלה וראש המל"ל עם בכירי הממשל בגרמניה והסתיר את קיום העסקה ממשרד הביטחון

על יסוד האמור צוין בהודעת האזהרה כי מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל. אזהרות דומות נמסרו לראש המל"ל יוסי כהן, לשר הביטחון לשעבר יעלון, למפקד חיל הים לשעבר רוטברג ולאיש המל"ל שמחוני. 

סא״ל (בדימוס) ד״ר דן שיאון. בעל דוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן במגמה לאסטרטגיה, מודיעין וביטחון. ספרו ״עידן האש: פרדיגמת לחימה חדשה״ עוסק בהפעלת הכוח האווירי במאה ה-21.