JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של Ely Roz | זמן ישראל
Ely Roz
הזמן של
Ely Roz
הזמן של
Ely Roz
יש גם מגמה הפוכה של מדינות בהן הפרוגרסיבים הפסידו בבחירות (קולומביה) או שנכשלו בהמשך הרכבת הקואליציה (סלובניה). באופן כללי בדרום אמריקה נופלות בזו אחר זו מדינות עם מדיניות אנטי ישראלית ... המשך קריאה

יש גם מגמה הפוכה של מדינות בהן הפרוגרסיבים הפסידו בבחירות (קולומביה) או שנכשלו בהמשך הרכבת הקואליציה (סלובניה).
באופן כללי בדרום אמריקה נופלות בזו אחר זו מדינות עם מדיניות אנטי ישראלית ומגיעים לשלטון מדינות עם מדיניות פרו ישראלית.
אין זה נכון לטעון שאין חרם גורף על סחר עם ישראל. לדוגמה מקרה מערכת ה-falcon eye של אלביט למטוס הממשלה האירית. אין זה מקרה חריג אלא ארוע שמייצג את עומק החרם – ולו במחיר סיכון חיי אדם של הממשלה האירית. קרן השפע הנורבגית הסתלקה מכלל ההשקעות שלה בישראל ולא רק מחברות ביהודה ושומרון.
באשר לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג באשר להפרדה בסטטוס של יהודה שומרון לאומת מדינת ישראל – צריך לזכור מי היה נשיא בית הדין בעת ההחלטה -Nawaf Salam – ראש ממשלת לבנון היום ושגריר לבנון האו"ם בעבר – מדינה שנמצאת במצב מלחמה עם ישראל ואשר תקפה את ישראל ב-8 לנובמבר 2023 עם יאיר של מאות אלפי טילים.
נדרש לבדוק פעולות משפטיות של חרם על ישראל ככלל ועל אזורים בישראל שנתונים במחלוקת מדינית המשפטית. חשוב לזכור שמדיניות זו של חרם על שטחים מסויימים של מדינה אינם מתקיימים במקרים אחרים, כמו למשל טיבט, קפריסין התורכית, סוד טירול באיטליה, גיברלטר, מלבינס וכו'. מדיניות מפלה במקרה זה היא טיעון טוב גם לערכאות משפטיות בינלאומיות.
כל המאמר לא בא להגן על מדיניות רעה של הממשלה האחרונה ועל חוגים קיצוניים המנסים לשנות מציאות דרך אלימות.

החיים הם אף פעם אינם סיפור של רק שחור או רק לבן. ל"מאוס" יש גם צללים. אני מביא תקציר מכתבה של רון מיברג מ"מעריב". "כאשר היה “מאוס" מוכן לרדת לדפוס, פרצה ממזוודה עלומה ומפתיעה בעיה חדשה... המשך קריאה

החיים הם אף פעם אינם סיפור של רק שחור או רק לבן. ל"מאוס" יש גם צללים.
אני מביא תקציר מכתבה של רון מיברג מ"מעריב".

"כאשר היה "מאוס" מוכן לרדת לדפוס, פרצה ממזוודה עלומה ומפתיעה בעיה חדשה: שני בני דודים של ספיגלמן, שאולי ידע על קיומם ואולי לא, שאחד מהם, מנחם שפיגלמן מחולון, לא היה יכול לעמוד מנגד ולהניח ל"מאוס" לראות אור בעברית.
בן דוד אוסטרלי, מילוש ספיגלמן, קרא את "מאוס" באנגלית, הזדעק והתריע על קיומו בפני מנחם שפיגלמן. בספטמבר 1987 שמע ספיגלמן מבן דודו הישראלי. שפיגלמן העיד שהוא בנם של פסח שפיגלמן, שנספה בשואה ושוולדק מוסר עליו עדות חמה וחיובית בספר, ושל חסקל ספיגלמן, אחיו של פסח, שאימץ אותו בסוף המלחמה. עיקר כעסו יצא על העובדה כי חסקל ספיגלמן מוצג ב"מאוס" כקאפו יהודי, משתף פעולה עם הנאצים ומציל יהודים עבור בצע כסף. "כיצד אתה מעז", כתב שפיגלמן לבן דודו, "לבסס האשמות נוראות כאלה על מקור אחד ולפיו להשמיץ את אבותיי? אינני יודע אם דבריו של אביך יצאו ממוח סנילי או מפיו של שקרן מרושע".

שפיגלמן סתר את העובדות כפי שהן מופיעות ב"מאוס". האב פסח מעולם לא היה שוטר יהודי; חסקל שרד את אושוויץ ואת מצעד המוות של מאוטהאוזן, חזר לפולין ב־1946, עמד למשפט באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים וזוכה מכל ההאשמות נגדו. כשהוא מנסה לשמור על טון תרבותי, קיווה שפיגלמן כי הדיבה על אבותיו נעשתה בתום לב; כי ספיגלמן הוטעה על ידי אביו החולה; וכי ניתן עדיין לתקן את הנזק והעוול שנגרמו.

שפיגלמן דרש כי בספר השני בסדרת "מאוס" יתנצל ספיגלמן על העובדות המשובשות בחלק הראשון וכי ההתנצלות תופיע ב"Raw" ו"בעיתון רציני נוסף". בכל מהדורה נוספת או בתרגום חדש לשפה זרה, יערוך ספיגלמן את התיקונים המתבקשים בגוף הטקסט על סמך העובדות החדשות שהובאו לידיעתו.

ספיגלמן לא חזר בו מהעובדות כפי שנמסרו לו: "אחרי שמונה שנות כתיבה וציור אינני יכול לעבור על הספר ולהכינו מחדש. אני להוט להשתמש במידע שהבאת לרשותי בספר הבא. אני מבקש לברר אם אתה מעוניין שאשתמש בכל העובדות שמסרת לי, אם אני יכול לצטט אותן". התכתבות בין ארט ספיגלמן מרחוב גרין, ניו יורק, ובין מנחם שפיגלמן מאלופי צה"ל, חולון, הייתה התכתבות בין שתי תרבויות שונות: זו שהשואה שלה היא ערך אבסטרקטי ונושא להתמודדות אינטלקטואלית, וזו שהשואה שלה היא יחידת זמן מתמשכת המשנה צורות ומצבי צבירה, אך אינה מרפה לעולם.

לפני שהסתיימו תלאותיה של הגרסה העברית, צף ועלה ספיגלמן ב"ווילג' וויס" (6.6.1989). ספיגלמן – שאמור להיות מיקיריו של השבועון הניו־יורקי שעבר לאונליין, שאיננו עוד, משום שהוא אוונגרדיסט, אינטלקטואל ושמאלן – כתב ב"וויס" שאינו מאוהב בפתרון לבעיה היהודית שנקרא ישראל. "האירוניה גדולה במיוחד", כתב ספיגלמן, "יש שם פלסטינים עם חלום לאומי גיאו־פוליטי משלהם והם דורשים את הפינה שלהם בגטו. האם במקרה שיזכו באותה פינה, ידרוש ג'ורג' חבש פרוסה נפרדת מאותה פיסת אדמה קטנה, כדי לממש את החלום הלאומי שלו? האם כל חדר בכל בית חייב להפוך לאומה לפני שניתן יהיה לעשות סדר במבנה החברתי העולמי? במקום לשנוא יהודים, שונא כעת העולם ציונים. כמובן שיש אנטי־ציונים שאינם אנטישמיים בהכרח. רבנים חסידיים, לדוגמה…".

ואז נפתחו שערי הגיהינום. תחת הכותרת "The King of Comix" ספג ספיגלמן חבלות קשות ב"וויס" מהקומיקסאי טד רול. רול לא ניסה להסתיר את סלידתו הקליקאית מספיגלמן, מפרס הפוליצר שקיבל ב־1992 על "מאוס" בקטגוריה שהוקמה במיוחד עבורו, מהאופן שבו התחבב על טינה בראון בשבתה כעורכת ה"ניו יורקר", שם הפך למאייר שערים קבוע, ומכך שעזר לאשתו פרנסואז מולי להתמנות לעורכת הגרפית של ה"ניו יורקר".

במאמר כתוב ש"הפילוסוף היהודי-איטלקי תיאודור אדורנו (Theodor Adorno)… "
טאגור אדורנו התנצר לכנסיה הפרוטסטנטית. אימו אכן היתה איטלקיה קטולית ואביו יהודי גרמני. תאודור בחר לשאת את שם אימו ולא כמקובל את שם אביו. גם באיטליה הוא מזוהה הפילוסוף גרמני ולא איטלקי מפאת מקום הולדתו, פועלו והשפה בה כתב. אדורנו הוא מאבות האסכולה של פרנקפורט.

ועדת הצטללות הוקמה לפני 4 שנים. לפני שנתיים נשלחו מכתבי אזהרה חמורים בנושא של פגיעה בביטחון המדינה ע"י ראש הממשלה המכהן ואישים אחרים. מאז דממת אלחוט. כיצד זה יתכן שהוועדה לא התקדמה כהו... המשך קריאה

ועדת הצטללות הוקמה לפני 4 שנים. לפני שנתיים נשלחו מכתבי אזהרה חמורים בנושא של פגיעה בביטחון המדינה ע"י ראש הממשלה המכהן ואישים אחרים. מאז דממת אלחוט.
כיצד זה יתכן שהוועדה לא התקדמה כהוא זה במשך שנתיים ומאפשר לגרירת המצב בו ראש ממשלה מכהן חשוד בפגיעה הבטחון המדינה. האין זה דחוף להכריע לכאן או לכאן האם ראש הממשלה הזה כשיר להמשיך בתפקידו. מחדל הוועדה הזו מאפשר לאותו ראש הממשלה להתמודד בבחירות הקרובות. אז למה צריך וועדת חקירה ? בכל הזמן הזה צוות הוועדה מקבל משכורות נדיבות. האם לא הגיוני לקצוב בזמן את פעולות החקירה ?
אם תהיה קריסה של הדמוקרטיה הישראלית היא תרשם לזכות מערכת המשפט בזרועותיה השונות כמו וועדות חקירה ברשות שופטים בדימוס שמרחומאת הזמן ולא הגיעו לחקר האמת והצדק בזמן.

מהטה מחרים רק את ישראל או יש לו עמדה פוליטית גם לגבי ארה"ב של טראמפ ? אולי יש מטרות שקל יותר בעזרתם למרק את המצפון האישי. נתניהו כאן ראש הממשלה מאז 1996. למה הוא נזכר להחרים רק ב-2026 ?... המשך קריאה

מהטה מחרים רק את ישראל או יש לו עמדה פוליטית גם לגבי ארה"ב של טראמפ ? אולי יש מטרות שקל יותר בעזרתם למרק את המצפון האישי. נתניהו כאן ראש הממשלה מאז 1996. למה הוא נזכר להחרים רק ב-2026 ? 30 שנה היה לו בסדר עם ביבי או שהיה לו חוזה שלא נוח לוותר עליו. ומה נגיד על איבגני קיסין שחשוב לו להופיע בישראל דווקא עכשיו ? גם הוא פאשיסט ? אין לקיים מצפון ?

"טיבו של כל מחקר, אקדמי או אחר, נמדד בראש ובראשונה בחומר שעליו הוא מתבסס, קרי אמינות מקורותיו. מקורות שגויים או מוטים במכוון, יביאו למחקר שגוי, לו היה מתבסס עליהם מבלי להיות ביקורתי לגב... המשך קריאה

"טיבו של כל מחקר, אקדמי או אחר, נמדד בראש ובראשונה בחומר שעליו הוא מתבסס, קרי אמינות מקורותיו. מקורות שגויים או מוטים במכוון, יביאו למחקר שגוי, לו היה מתבסס עליהם מבלי להיות ביקורתי לגבי מהימנותם."
האמירה זו שפוחת את המאמר אכן נכונה.
האם היא נכונה גם לטענה שהגוף המאמר:
"יחידות מסוימות אף יצרו נורמה, שעל כל פצוע או הרוג מקרב היחידה יש להשמיד כנקמה ועונש עשרות או מאות מבנים, ללא קשר לתשתיות טרור."

"יתרה מזאת, יחידות צה"ליות רבות החלו במסורת של הקרסת מבנים, כאשר מפקדים הגדירו לפקודיהם שיש להרוס עשרות ואף מאות מבנים מדי יום ביומו ויהי מה, כהישג מבוקש ונדרש. יחידות מסוימות אף יצרו נ... המשך קריאה

"יתרה מזאת, יחידות צה"ליות רבות החלו במסורת של הקרסת מבנים, כאשר מפקדים הגדירו לפקודיהם שיש להרוס עשרות ואף מאות מבנים מדי יום ביומו ויהי מה, כהישג מבוקש ונדרש. יחידות מסוימות אף יצרו נורמה, שעל כל פצוע או הרוג מקרב היחידה יש להשמיד כנקמה ועונש עשרות או מאות מבנים, ללא קשר לתשתיות טרור."
מעין הנתונים האלו ?
אפשר לקבל גישה למקורות ?

סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.