לד'ר אזולאי קראתי כעת בנשימה אחת את דבריך מ-2021. אינני יודע אם עברת ארועים אישיים או שינוי מאז. שמח לדעת שאת מאמינה בכנות ובהקשבה ומאמין שנשארת כך. גם אני כותב מתוך היסוס ומתוך חרדה ומתוך פחד.
אני מאמין גדול בכוחם של תקוה משותפת, כנות והקשבה לעשות לכולנו עתיד טוב. ואינני מאמין שתורה קדמה לדרך ארץ. לכן, נזעקתי למחות וממשיך להפגין נגד שחיתות, הפקרה, מחיקת זכויות אזרח וגילויי שנאה אלימים. אני יהודי חילוני, חש כבוד למסורות עתיקות ושמח שחלקן מתקיימות. ועם זאת, חרד מהתעצמות משיחיות המתעלמת או מגחיכה את הכאב שאנשים מתוכנו גורמים לשכנינו הלא יהודים. משיחיות מתריסה, פורעת חוק ופורצת גבולות שבין עמים. משיחיות שקר, שדורשת יותר ויותר משאבים לעצמה, על חשבון אוכלוסיות חלשות בשולי המדינה, על חשבון כלל משלמי המיסים, על חשבון חינוך עם לימודי ליבה חיוניים ופיתוח תשתיות ציבוריות ברחבי המדינה ועל חשבון הביטחון של כלל האזרחים. משיחיות ששמה מרכאות סביב "שחיתות" ושואפת, כך נראה, למונרכיה או תאוקרטיה עם עליה בחומה והסתגרות רוחנית מהעולם הלא יהודי. בניגוד למיעוט קטן משותפי למחאה, אינני חוסם כבישים בפראות כתחביב וכמובן אינני מצית פחי אשפה, רכבים או בתי מגורים. אני מקווה שהמנהג הזה ייעלם ושהנוהגים כך ייעצרו ויבואו על עונשם כחוק – בלי קשר לשיוכם למחנה זה או אחר, כראוי לדמוקרטיה מודרנית.
לדעתי, כדי שהחלום המשותף יתגשם, עלינו להתאחד סביב ערכי היסוד הבסיסיים, אלו ערכי מגילת העצמאות, לתפארת מדינת ישראל.