צריך לדייק את הדברים כבר בהתחלה: החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים שעבר אתמול (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת נועד בראש ובראשונה למטרה פוליטית אינטרסנטית אחת – להבטיח לראש הממשלה בנימין נתניהו את נוכחותם בקלפי ב-27 באוקטובר של אלפי חרדים המצביעים למפלגות החרדיות ולגוש הימין שהוא עומד בראשו.

בחודשים האחרונים ניהל נתניהו דיונים אינטנסיביים עם הפוליטיקאים החרדים בענייני הגיוס ועל דיל "הבליץ תמורת דחיית מועד הבחירות וחוקי המהפכה המשטרית".

במהלך הדיונים עלתה סוגיה אחת שהטרידה במיוחד את ראש הממשלה: הפוליטיקאים החרדים טענו (או איימו) שאם המעצרים של עריקים חרדים יימשכו, תחול ירידה דרמטית במספר המצביעים שיגיעו לקלפי, אם מתוך חשש להיעצר או סתם מתוך מחאה על המצב.

סאגת המעצרים אינה משמעותית; רק כמה עשרות חרדים צעירים מתוך רבבות מלש"בים עוכבו ונעצרו עד היום ורובם שוחררו במהירות. אבל ההפגנות הגדולות והרעש התקשורתי העניקו לתופעה נפח גדול פי כמה

סאגת המעצרים אינה משמעותית; רק כמה עשרות חרדים צעירים מתוך רבבות מלש"בים עוכבו ונעצרו עד היום ורובם שוחררו במהירות. אבל ההפגנות הגדולות והרעש התקשורתי העניקו לתופעה נפח גדול פי כמה.

חברי האופוזיציה צועקים לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו "בושה" במהלך ההצבעה על החוק למניעת מעצר עריקים חרדים, 14 ביולי 2026 (וידאו: ערוץ הכנסת)

אחד הפוליטיקאים החרדים אמר לנתניהו כי "החרדים הצעירים יפחדו לבוא לקלפי ולהציג שם תעודות זהות. הם יחששו שייקחו אותם משם למעצר ולא משנה מה תבטיחו להם. גם היום רבים מהם לא יגיעו כי הם חוששים שיהיה עליהם פוקוס והם לא יוכלו לצאת לחו"ל או שיפסיקו להם כספים וסובסידיות. חייבים למנוע את המצב הזה אם רוצים לנצח".

"החרדים הצעירים יפחדו לבוא לקלפי ולהציג שם תעודות זהות. הם יחששו שייקחו אותם משם למעצר. גם היום רבים מהם חוששים שיהיה עליהם פוקוס והם לא יוכלו לצאת לחו"ל או שיפסיקו להם כספים וסובסידיות"

נתניהו נחרד מהאפשרות. החוק להקפאת מעצר עריקים חרדים נקבע כהוראת שעה רק מהסיבה הזו. אתמול עבר החוק המביש הזה ברוב של 59:54 חברי כנסת. נתניהו עצמו נעדר בשעת ההצבעה אחרי שהבין שיש רוב בלעדיו. הוא לא רצה להצטלם עם הביזיון הפרלמנטרי הזה.

אפשר להניח שנתניהו עצמו הוא המתנגד הגדול לחוק שאותו העביר אתמול. לאורך שנים הוא תקף את ההתחמקות החרדית מגיוס ומעבודה. "במדינה הזו יש שליש שעובד, שליש שמשלם מיסים ושליש שהולך לצבא – אבל זה אותו שליש", הוא נהג לומר. החשש מאובדן הגוש החרדי והפסד אפשרי בבחירות הוביל אותו בשבועות האחרונים לכיוונים אחרים.

אתמול שמעתי בדיון בכנסת את השר לשעבר אריאל בוסו ואת ח"כ ינון אזולאי מש"ס מסבירים כי החוק נועד דווקא להבטיח גיוס חרדים בטווח הרחוק, לא פחות.

חברי הכנסת ינון אזולאי, משה גפני ואריה דרעי באולם המליאה במהלך הדיון על ההצעה להקפאת ההליכים נגד תלמידי ישיבה עריקים, 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"אנחנו מתחילים במסלול כלשהו", אמר ח"כ בוסו, "התחלנו בתהליך ריפוי. הכנסת קיבלה את העובדה שלימוד תורה זה ערך עליון. עכשיו נקפיא את המעצרים. נעבור את התקופה הטעונה הזו של הבחירות ואז נסדר את המעמד של לומדי התורה".

"התחלנו בתהליך ריפוי. הכנסת קיבלה את העובדה שלימוד תורה זה ערך עליון. עכשיו נקפיא את המעצרים. נעבור את התקופה הטעונה הזו של הבחירות ואז נסדר את המעמד של לומדי התורה"

אז זהו, שלא. חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) קובע כי לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה עד 30 בנובמבר נגד לומדי התורה המועמדים לשרת בצבא. הוראת השעה מוארכת אוטומטית בתקופת בחירות והיא תסתיים באמצע ינואר, אבל למי אכפת – העיקר שהחרדים לא יחששו להגיע לקלפי ולהצביע בהמוניהם עבור מפלגות הגוש של נתניהו.

עד אז ובכלל הם לא ילכו לצבא. הרמטכ"ל אייל זמיר זעק במכתב נדיר לקואליציה כי החוק הזה רק מעודד את ההתחמקות מהצבא שנאנק תחת "פער חריף בתחום כוח האדם שישפיע על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות".

גם זה לא יעזור. הפוליטיקאים של הליכוד אפילו תוקפים את הרמטכ"ל בתגובה (בועז ביסמוט) וקוראים לפטרו (טלי גוטליב) משום שהוא מבקש חיילים חסרים לצבא בשעת מלחמה.

שר הביטחון ישראל כ"ץ, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת המליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים, באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שר הרווחה לשעבר יעקב מרגי ביקש אתמול בריאיון ל"כאן ב": "תנו לנו חודשיים להביא פתרון. שנתחיל צעד ראשון". האמת היא שאין פתרון ולא יהיה בחודשים האלה ובשנים הבאות, כפי שלא היה פתרון לגיוס חרדים מאז קום המדינה. החרדים לא מוכנים ללכת לצבא משלל סיבות – דתיות, חברתיות וקהילתיות – והם דורשים פטור גורף לכולם תמורת כולם.

האמת היא שאין פתרון ולא יהיה בחודשים האלה ובשנים הבאות, כפי שלא היה פתרון לגיוס חרדים מאז קום המדינה. החרדים לא מוכנים ללכת לצבא משלל סיבות, והם דורשים פטור גורף לכולם תמורת כולם

ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, סגן אלוף במיל', היטיב להציג את תמונת הזיוף הזו אתמול בכנסת. סולומון הגיש הסתייגויות לחוק ובהן תבע כי מי שאינו תלמיד ישיבה אמיתי לא ייכלל בחוק, אבל ההסתייגות לא התקבלה.

"אתם משקרים לציבור ולקואליציה. החוק שלכם נועד למטרות רחבות הרבה יותר", סיכם סולומון את המצב. הוא הצביע נגד החוק להקפאת המעצרים.

החוק להקפאת המעצרים של מלש"בים חרדים – יחד עם חוק יסוד לימוד תורה שעבר שלשום וחוקים אחרים – אכן נועד להיות חלק ממתווה רחב שנועד להרחיק את החרדים מהצבא.

יו"ר ש"ס אריה דרעי בהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

זה אמנם לא חוק הפטור השערורייתי שלא התקבל, אבל מדובר בתהליכים מעשיים והצהרתיים שיקשו על בג"ץ להתמודד עם ההתחמקות ההמונית משירות צבאי.

החרדים יכולים לחייך, כמובן. הם כפו את רצונם על רבים בקואליציה, אבל בינתיים הדמוקרטיה הישראלית מתפרקת מול עיניהם ועינינו.

קבוצה אחת עם כוח פוליטי מקבלת חסינות מפני השתמטות משירות ופוגעת ביסוד השוויון באמצעות חוקים מופרכים וחסרי תקדים, ועל הדרך גם בביטחון המדינה.

ועל הדיל הפוליטי-אינטרסנטי הזה מנצח ראש ממשלה, שהיה יוצא נגד כל החוקים הללו בשצף קצף אילולא חשש להמשך שלטונו.