בתחילה חשבתי שלהעלות צילום שחור לבן של עמוס עוז לציון שנה לפטירתו יהיה הדבר הנכון לעשות. מחווה תרבותית שכזו, נכונה לאיש ולנו ולזמן, כי יש המתגעגעים.
אבל הנה נודע לנו שטוביה אושרי מת.
כלומר, כעת יש לנו סוג של אירוע שניתן להתבונן בו כמעט בזמן אמת: תצלום ישן של אדם שזה עתה הלך לעולמו, או תצלום ישן יותר של אדם שהלך לעולמו לפני שנה. שנה שבמונחי הזמן אינטרנטי היא פרה-היסטוריה.
כלומר, כעת יש לנו סוג של אירוע שניתן להתבונן בו כמעט בזמן אמת: תצלום ישן של אדם שזה עתה הלך לעולמו, או תצלום ישן יותר של אדם שהלך לעולמו לפני שנה. שנה שבמונחי הזמן אינטרנטי היא פרה-היסטוריה
ומהו זמן אמת אינטרנטי? פרק זמן שבו לאירוע מתרחש (או שהתרחש כבר) יש חיים, כלומר סיבה להתייחס אליו, להעלות אותו ברשת, לכתוב עליו, ושעדיין יש בו פוטנציאל לעורר סקרנות. זמן אמת אינטרנטי לא נמדד בשעון בו שניות, דקות, שעות או ימים, אלא בקליקים. וחשבתי שהסתלקותו של אושרי היא אירוע עכשווי הדורש התייחסות.
אז מה היא והיכן היא נקודת המגוז של הקווים המקבילים עוז ואושרי, מלבד זה ששניהם אינם אתנו עוד וששניהם ישבו לצילום מולי, אחד במשכנות שאננים ואחד בכלא רמלה?
כל אחד מהם הוא מה שאדם ברוך הגדיר כ"בול תרבות".
שניהם נעים בקווים מקבילים בהוויה ובזיכרון הקולקטיבי שלנו, מושאים לסקרנות ולראיונות, גיבורי תקשורת, דעתניים, מתראיינים, החשיפה עושה להם טוב, מעבירה אותם מהשדה הטבעי שלהם, ספרות אצל האחד, עסקים אצל השני, אל שדות נוספים.
אז מה והיכן היא נקודת המגוז של הקווים המקבילים עוז ואושרי, מלבד זה ששניהם אינם אתנו עוד וששניהם ישבו לצילום מולי, אחד במשכנות שאננים ואחד בכלא רמלה? כל אחד מהם הוא מה שאדם ברוך הגדיר כ"בול תרבות"
כל אחד הוא מייצג נאמן של המיליה שלו:
אמרת עוז – אמרת הישראלי החדש: דמיון, ספרות , מילים שנבררו, דיבור רב שכבתי ותוכחה, והניסיון שלו להבין ולתאר את נפש האדם.
אמרת אושרי אמרת הישראלי החדש: דמיון, "ספרות זולה", מילים ברורות וקצרות, כי יש תכלס וניסיון שלנו להבין את נפש האדם.
וכאן בצילום, טוביה אושרי יושב מולי על מרפסת של תאו ברמלה, כאילו הוא נופש בחצר צימר, קצת לפני שהוא חותך לעצמו עגבנייה, מלפפון, סוחט לימון, מתבל בסחוג.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".
וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".
כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.
פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם