כמעט שלוש שנים של מלחמה ומצב חירום מתמשך אילצו חברות בישראל להתמודד עם מציאות שלא הכירו: עובדים שנעדרים חודשים ארוכים לשירות מילואים, עלייה חדה בשחיקה ובמצוקה נפשית, קהילות שלמות שנפגעו ושיבושים מתמשכים בשוק העבודה.
עבור מנהלים רבים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה נפל האסימון: חוסן אנושי אינו רק סוגיה של משאבי אנוש או אחריות תאגידית – הוא תנאי ליכולת של העסק להמשיך לפעול.
אלא שהמלחמה היא רק דוגמה אחת לתופעה רחבה הרבה יותר. בעולם העסקי מתחזקת ההבנה שגם סוגיות כמו פערי שכר, גיוון והכלה, זכויות אדם, תנאי העסקה, עובדים בשרשרת האספקה, אמון צרכנים, השפעה על קהילות מקומיות ואי־שוויון חברתי עשויות להפוך לסיכונים עסקיים של ממש – או לחלופין למנועי צמיחה ויתרון תחרותי.
המלחמה היא רק דוגמה לתופעה רחבה בהרבה. בעולם העסקי מתחזקת ההבנה שגם סוגיות כמו פערי שכר, גיוון והכלה, זכויות אדם, תנאי העסקה ועוד – עלולים להפוך לסיכונים עסקיים של ממש, או לחלופין למנועי צמיחה
לא במקרה נפתחת כעת חזית חדשה בעולם ניהול הסיכונים. אחרי סיכוני האקלים והטבע, יותר ויותר חברות, משקיעים ורגולטורים מתחילים לבחון גם את השפעתם של עובדים, קהילות והון חברתי על ביצועי החברה ועל ערכה הכלכלי.
גם דירוג מעלה לאחריות תאגידית לשנת 2026, שפורסם לאחרונה, משקף את השינוי הזה, כאשר בין התחומים המרכזיים שנבחנו השנה בלטו חוסן עובדים, גיוון ולכידות ארגונית.
הנתונים מישראל ממחישים היטב מדוע. כמעט אחד מכול עשרה עובדים בישראל ביצע שירות מילואים ממושך מאז תחילת המלחמה. במקביל, 68% מהעובדים מדווחים על שחיקה מוגברת ו־73% מתקשים לשמור על קצב עבודה תקין בשל תשישות נפשית.
מחקרים מצאו קשר ישיר בין שחיקה לבין ירידה בתפקוד, עלייה בתאונות עבודה והיעדרויות. למרות זאת, רק מיעוט מהחברות מספק לעובדים תמיכה נפשית או מודד באופן שיטתי את הסיכונים הללו.
גם בשוק עצמו כבר ניכרת התאמה למציאות החדשה: לפי דירוג מעלה, 88% מהחברות מעניקות הטבות ייעודיות למשרתי מילואים, ובהן השארת רכב החברה למשפחה, מתווה חזרה מדורג לעבודה, תמיכה פסיכולוגית וסיוע נוסף לבני המשפחה.
כמעט אחד מכל עשרה עובדים בישראל ביצע שירות מילואים ממושך מאז תחילת המלחמה. במקביל, 68% מהעובדים מדווחים על שחיקה מוגברת ו־73% מתקשים לשמור על קצב עבודה תקין בשל תשישות נפשית
אבל עובדים הם רק חלק מהתמונה. בשנים האחרונות התמודדו חברות ברחבי העולם עם משברים שנבעו מהפרות זכויות אדם בשרשראות אספקה, מחסור בכוח אדם מיומן, פגיעה באמון הציבור, מחאות קהילתיות, פערים חברתיים ודרישות גוברות מצד צרכנים ומשקיעים לאחריות תאגידית. מה שנחשב בעבר ל"נושאים רכים" של קיימות ואחריות תאגידית הופך בהדרגה לליבת ניהול הסיכונים העסקי.
השינוי הזה כבר אינו תאורטי. יותר ויותר משקיעים מוסדיים, רגולטורים, אנליסטים ולקוחות גדולים מבקשים להבין כיצד ארגונים מנהלים את ההון האנושי והחברתי שלהם, מתוך ההבנה שלסוגיות אלה יש השפעה ישירה על היציבות העסקית, שרשרת האספקה, המוניטין ויכולת החברה לייצר ערך לאורך זמן. במילים אחרות, השאלה כבר אינה האם נושאים חברתיים משפיעים על ביצועי החברה, אלא האם הנהלת החברה יודעת לזהות, למדוד ולנהל אותם לפני שהם הופכים למשבר עסקי.
על רקע זה מתפתח בעולם תקן חדש בשם TISFD. אם בעשור האחרון למדו חברות למדוד את העלות של שינויי אקלים באמצעות TCFD (מסגרת שעוזרת לחברות להבין ולדווח כיצד שינויי האקלים עלולים להשפיע על הפעילות העסקית והכלכלית שלהן) ואת הסיכונים הקשורים לטבע באמצעות TNFD (מסגרת שעוזרת לחברות להבין ולדווח כיצד הפגיעה בטבע ובמערכות אקולוגיות עלולה להשפיע על העסק שלהן, וכיצד פעילותן משפיעה על הטבע), הרי ש־TISFD מבקש לבחון כיצד הון אנושי, אי־שוויון, קהילות, זכויות אדם וגורמים חברתיים נוספים משפיעים על ביצועי חברות ועל ערכן הכלכלי.
התקן משקף שינוי תפיסתי עמוק: עובדים, קהילות, צרכנים והחברה שבתוכה פועל העסק אינם רק בעלי עניין. הם חלק ממערכת הסיכונים וההזדמנויות של הארגון.
המלחמה לימדה את המעסיקים בישראל שיעור חשוב. חוסן עסקי אינו נמדד רק במאזן, בתזרים המזומנים או ביכולת להתמודד עם סיכוני סייבר ואקלים. הוא נמדד גם ביכולת של ארגון לשמור על עובדיו, להבין את השפעתו על החברה שסביבו ולבנות אמון לאורך זמן.
המלחמה לימדה את המעסיקים בישראל שיעור. חוסן עסקי לא נמדד רק במאזן, תזרים מזומנים או התמודדות עם סיכוני סייבר ואקלים, אלא גם ביכולת לשמור על העובדים, להבין את השפעתם על החברה ולבנות אמון
החברות שיבינו זאת ראשונות לא רק יהיו ערוכות יותר למשברים הבאים – הן גם יבנו יתרון תחרותי בעולם שבו הון אנושי והון חברתי הופכים לנכסים עסקיים מרכזיים.
עברי ורבין הוא מנכ"ל חברת Good Vision לאחריות תאגידית מקבוצת פאהן-קנה. מחבר הספר "אחריות תאגידית 2.0". שימש כיו"ר פורום ה- ESG העולמי של רשת גרנט טורנטון. יזם עסקי וחברתי המכהן כחבר וועד מנהל במספר ארגונים חברתיים. סא"ל במיל' בשירות פעיל, ששירת מעל 200 ימים ב'חרבות ברזל'. בעבר, שימש כיועץ לשמעון פרס, כשכיהן כשר החוץ וכשר לשיתוף פעולה אזורי.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו