חייל מילואים שיצא לאחרונה מלבנון תיאר את המצב בדרום המדינה כך: "כשנכנסנו לבינת ג'בייל לפני חודשיים, עשינו את זה בלילה, בשקט, מחשש להתגלות. כשיצאנו לפני שבוע, אחרי חודשיים של לחימה, עשינו את זה באור יום, עם סיגריה וחשופים בצריח".

התיאור הזה מסביר אולי טוב מכול את מצבה של רצועת היישובים בדרום לבנון. חזבאללה כבר לא קיים ב"כפרי הקפיצה" שהקים לאורך הגבול. רוב הכפרים הללו אינם קיימים יותר פיזית, והארגון משווע לאיחוד זירות עם איראן כדי להימלט מהלחץ הצבאי שמפעילה עליו ישראל ומהאיום המתגבר מצד הממשלה הלבנונית.

אלא שאת המצב החיובי כביכול הזה צריך לקחת בעירבון מוגבל; הוא זמני, כמו כל דבר בלבנון.

צה"ל נמצא בדרום לבנון בכוחות גדולים ובולטים לעין, וממשיך בהרס התשתיות ובציד חוליות חזבאללה שעוד נותרו בשטח. במקביל, הדרג המדיני ממשיך בשיחות עם ממשלת לבנון.

צה"ל נמצא בדרום לבנון בכוחות גדולים ובולטים לעין, וממשיך בהרס התשתיות ובציד חוליות חזבאללה שעוד נותרו בשטח. במקביל, הדרג המדיני ממשיך בשיחות עם לבנון

את סבב הפגישות האחרון, שנערך ברומא ביום רביעי, הגדירו האמריקאים כחיובי. מניין נובעת האופטימיות האמריקאית? לא ברור. ייתכן שמדובר בהבנה ובהסכמה של לבנון וישראל על כניסת כוחות צבא לבנון לשתי המובלעות שעליהן סוכם כבר לפני שלושה שבועות בוושינגטון.

כלי רכב של צבא לבנון מפטרלים בדרום לבנון, בתצלום שהפיץ משרד העיתונות של צבא לבנון. 15 ביולי 2026 (צילום: Lebanese Army Press Office / AFP)

ביום שישי האחרון דווח בלבנון כי צבא לבנון נכנס למובלעת אחת לפחות. עד עתה, בצה"ל לא אמרו על כך דבר, וגם הדרג המדיני שתק עד לכתיבת שורות אלה. אחרי הכול, מי רוצה להכריז על נסיגה במהלך תקופת בחירות?

המחלוקת עם לבנון, אגב, נותרה בעינה. הדרישה הלבנונית היא להפקיע מישראל את הסמכות להכריז על טיהור השטח, בעוד שבירושלים מתנגדים לכך בתוקף.

הפרסום ב"ידיעות אחרונות" ביום חמישי, שלפיו האיטלקים הציעו שכוח צבאי שלהם ילווה את כניסת צבא לבנון לאזורים אלו, בהחלט מעניין ומכניס את ישראל לדילמה. גורם ישראלי ציין כי ההצעה נובעת מדאגה לנוצרים המקומיים ומקרבתה של איטליה לוותיקן.

בינתיים אין תשובה רשמית של ישראל להצעה, וספק אם היא תהיה חיובית. אחרי הניסיון המר עם כוח יוניפי"ל – שמסיים בסוף השנה את המנדט שלו בלבנון ומתפרק – במערכת הביטחון מבקשים לצמצם ככל הניתן את המעורבות של כוחות זרים במדינה.

מבחינת ממשלת לבנון, הנמצאת כבר יותר משנה בין הפטיש הישראלי לסדן של חזבאללה, נראה שהאינטרס הוא הפוך לחלוטין. ככל שייכנסו לתהליך שחקנים בינלאומיים נוספים, כך יהיה לה קל יותר

מבחינת ממשלת לבנון, הנמצאת כבר יותר משנה בין הפטיש הישראלי לסדן של חזבאללה, נראה שהאינטרס הוא הפוך לחלוטין. ככל שייכנסו לתהליך שחקנים בינלאומיים נוספים, כך יהיה לה קל יותר.

שיירת כלי רכב של כוח האו"ם הזמני בלבנון (יוניפי"ל) נוסעת בכביש בכניסה לעיר צור שבדרום לבנון, 23 ביוני 2026. (צילום: Joseph EID / AFP)

התיאום הישראלי-אמריקאי לא תמיד נוח ללבנונים, שכן הוא מצייר אותם כחלשים וכמי שנענים לתכתיבים. מזכר ההבנות שנחתם בוושינגטון, וקורת הרוח הישראלית בעקבותיו, הם הוכחה לכך. זו הסיבה שממשלתו של נשיא לבנון מישל עאון מחפשת כנראה שחקנים נוספים שייכנסו למגרש, וטורקיה היא אחת מהם.

ביקורו של ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם באיסטנבול לפני עשרה ימים הוא צעד בכיוון. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מרבה בעצמו לדבר על לבנון כאזור התעניינות טורקי. אמירתו כי "ביטחונה של טורקיה לא מסתיים בגבולה הדרומי אלא נמצא גם בביירות ובדמשק", היא בבחינת הצהרת כוונות שנועדה להצר את צעדיה של ישראל באזור.

הרצון הלבנוני להכניס שחקנים נוספים מתאים לארדואן כמו כפפה ליד. סלאם צייץ ברשת X מייד אחרי הביקור כי יחסי טורקיה ולבנון צריכים להגיע לכדי "שותפות אסטרטגית".

הרצון הלבנוני להכניס שחקנים נוספים מתאים לארדואן כמו כפפה ליד. סלאם צייץ ברשת X מייד אחרי הביקור כי יחסי טורקיה ולבנון צריכים להגיע לכדי "שותפות אסטרטגית"

כרים ביטאר, פרשן וחוקר המזרח התיכון ב-Sciences Po בפריז, טען בריאיון למגזין The National כי המהלך של ארדואן ברור מאוד: הוא מבקש לנתק את לבנון מציר ההשפעה הישראלי-אמריקאי.

"עד עכשיו אנחנו לא רואים ציר חלופי ברור שיעמוד מאחורי לבנון במאבק הזה, אבל בהחלט ניתן לראות שיח ותיאום גובר בין טורקיה, סעודיה ומצרים", אמר ביטאר. "כמו כן, לא מן הנמנע שבעתיד נראה גם את קטאר ועומאן מצטרפות למהלך".

ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם נושא דברים במהלך הצהרה משותפת לתקשורת עם נשיא צרפת, בתום פגישתם בארמון האליזה בפריז. 21 באפריל 2026 (צילום: Ludovic MARIN / POOL / AFP)

זוהי הבחנה מעניינת מאוד, שכן המשמעות שלה היא שתחת הובלה טורקית מתהווה בלבנון ציר השפעה חדש, לא רק מול ישראל אלא גם מול ארצות הברית.

ארדואן, שחלק כבוד מלכים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בביקורו באנקרה בתחילת החודש ועדיין לא קיבל את מבוקשו (מטוסי F-35), פועל מעשית מאחורי גבו של ידידו. הוא מנסה לשרטט מחדש את המזרח התיכון בהתאם לאינטרס הטורקי.

ארדואן, שחלק כבוד מלכים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בביקורו באנקרה בתחילת החודש ועדיין לא קיבל את מבוקשו (מטוסי F-35), פועל מעשית מאחורי גבו של ידידו

סביר להניח שבישראל מזהים את הניסיון הזה של ארדואן לאתגר את ההבנות שנבנות מול ממשלת עאון בלבנון. השאלה היא אם המשך השיחות בין ירושלים לביירות והנסיגה המינורית של צה"ל בשטח הם תשובה הולמת לחתרנות של ארדואן. לא בטוח.

בינתיים, נראה שגם החזית האחידה של וושינגטון וירושלים בעניין לבנון מתחילה להיסדק. הדרישה של טראמפ מראש הממשלה בנימין נתניהו להסיג חלק מהכוחות מלבנון – כפי שפורסם על ידי ברק רביד ב"חדשות 12" בשבוע שעבר – יכולה להפוך להוראה מפורשת ברגע שהנשיא האמריקאי יחליט על כך.

ביקורו הצפוי של הנשיא עאון בבית הלבן בסוף החודש, בפעם הראשונה, יכול להיות העיתוי המתאים להכרזה נשיאותית שכזו, ובישראל ללא ספק דרוכים וקשובים להתפתחויות.