כנסת ישראל ה-25, שהתכנסה בנובמבר 2022 והתפזרה בשבוע שעבר, הייתה כנסת יוצאת דופן. היא אישרה מהלכי חקיקה מרחיקי לכת שיזמה הקואליציה, שהיו אף מי שהגדירו כ"הפיכה משטרית". רבים ממהלכי החקיקה החלישו את שומרי הסף של אכיפת החוק ואת מערכת המשפט, והובילו למצב בו הקואליציה, וראש הממשלה בראשה, הולכת והופכת לכוח שלטוני יחיד, ללא איזונים ובלמים.

חוקים שונים אושרו למרות ניגודי עניינים של מובילי החקיקה, ותוך התעלמות מאזהרות של משפטנים על הליכי חקיקה שנעשו באופן בלתי תקין, או סתרו עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי.

שלושה אירועים שונים שקרו לראשונה בזמן כהונת הכנסת הנוכחית, שאין ביניהם קשר ישיר, עשויים להמחיש עד כמה הכנסת ה-25 הייתה חריגה.

מדד הדמוקרטיה הבינלאומי V-Dem הוריד את ישראל ממעמד "דמוקרטיה ליברלית" לדמוקרטיה אלקטורלית;

בית המשפט העליון פסל תיקון לחוק יסוד, לראשונה בתולדות המדינה;

הרמטכ"ל אייל זמיר הביע התנגדות פומבית בכתב לחוק שעבר בכנסת.

מליאת הכנסת, 16 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

האם הדירוג הבינלאומי של הדמוקרטיה הישראלית ירד?

ב-2024 הוריד מכון V-Dem השוודי, המדרג את רמת הדמוקרטיה ביותר מ-200 מדינות, את ישראל מהקטגוריה הגבוהה, "דמוקרטיה ליברלית" לקטגוריה הבינונית, "דמוקרטיה אלקטורלית", לראשונה זה כחמישים שנה.

"דמוקרטיה אלקטורלית", לפי המכון, היא מדינה בה נשמרת זכות הבחירה, אך לא ההגנה על השוויון בפני החוק, הפרדת הרשויות וזכויות המיעוטים.

הדוח מציג את הסיבות להורדת הדירוג: חקיקה שניסתה להגביל את בית המשפט; פגיעה במערכות אכיפת החוק; ירידה בשקיפות של מערכות השלטון. במילים אחרות: מהלכי החקיקה שהובילה הקואליציה ושהעבירה הכנסת שכנעו את המכון שהדמוקרטיה בישראל נפגעה.

הורדת ישראל בדירוג V-Dem היא הראשונה זה כחמישים שנה. הדוח תולה אותה במפורש בחקיקת הכנסת ה-25.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת מליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של סרבני גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים, 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנוסף, הדוח התבסס על עלייה במספר המעצרים המנהליים של פלסטינים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) ולטענות של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים על "עינוי עצירים" מיו"ש ומעזה.

יש לציין כי באותה שנה ירדו מהקטגוריה העליונה גם דמוקרטיות אחרות – פורטוגל, קפריסין וסלובניה – שלושתן חברות באיחוד האירופי.

כך או כך, הסימון אינו פרשנות סובייקטיבית של עיתונאי או ארגון פוליטי, אלא דירוג של גוף חיצוני, מקצועי, שבוחן מאות מדינות שונות לפי אמות מידה קבועות.

מדוע פסל בג"ץ תיקון לחוק יסוד?

בינואר 2024 פסל בית המשפט העליון את התיקון לחוק יסוד השפיטה המבטל את עילת הסבירות בהלכה המשפטית. זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה שנפסל תיקון לחוק יסוד.

בג"ץ דן בעתירות נגד התיקון בהרכב מלא של 15 שופטים. תחילה, קבע רוב מוחלט של השופטים בהרכב, כי לבג"ץ נתונה הסמכות לבחון תיקון לחוק יסוד. רק אחר כך, ברוב צר של שמונה שופטים מול שבעה, הוכרעה פסילת התיקון עצמה.

השופטים רות רונן, דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ בדיון בג"ץ בעתירות נגד מינוי עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. 28 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

רוב השופטים קבעו כי "התיקון פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של ישראל כדמוקרטיה".

מעולם לא נפסל בישראל חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד, עד שהכנסת ה-25 חוקקה את תיקון הסבירות.

זו לא הייתה הפעם הראשונה, וגם לא האחרונה, שבג"ץ נאלץ להתערב במהלכי החקיקה של הכנסת הזו שהובילה הקואליציה.

כך, למשל, בית המשפט העליון דחה גם את תחולתו של "חוק הנבצרות" לכנסת הבאה (כך שלא יבצר את מעמדו מעל לחוק של ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו); ופסל חלקית את תיקון פקודת המשטרה שיזם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כדי להרחיב את סמכויותיו ("חוק בן גביר").

בג"ץ הורה לבטל את מינויו של השר אריה דרעי (מינוי של רה"מ נתניהו, שהכנסת אישרה עם שאר מינויי השרים) בשל עברו הפלילי והפרת התחייבותו לביהמ"ש שלא לחזור לפוליטיקה. המינוי נפסל ברוב של עשרה שופטים מול אחד.

בג"ץ כבר התערב במהלכים קודמים של הכנסת וכבר הורה בעבר לפטר שרים (כולל דרעי עצמו, כשמונה לממשלתו של יצחק רבין) ולבטל חוקים. זהו חלק מתפקידו של בימ"ש עליון, וחוקים בוטלו מאז 1969, כפי שבתי משפט עליונים בדמוקרטיות אחרות מבטלים חוקים שסותרים חקיקה ראשית יותר.

אבל ההתנגשויות בין הכנסת, הממשלה וביהמ"ש העליון בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית היו נרחבות הרבה יותר. היו אף שהגדירו אותן כ"משבר חוקתי" או "על סף משבר חוקתי", והן לוו בהשתלחויות חריגות וחסרות תקדים של הח"כים בשופטים.

חיילי צה"ל על גבול לבנון, 3 בדצמבר 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

האם הרמטכ"ל אייל זמיר יצא נגד חוק שחוקקה הכנסת?

בשבוע שעבר העבירה הקואליציה בכנסת, ברוב של 58 ח"כים מול 54, את חוק הקפאת מעצרי העריקים. החוק מקפיא הליכי אכיפה נגד תלמידי ישיבות המיועדים לשירות.

באותו שבוע קידמה הקואליציה גם את הארכת השירות הסדיר ל-32 חודשים.

הייעוץ המשפטי של הכנסת קבע שמדובר באכיפה סלקטיבית ומגזרית הפוגעת בשלטון החוק. מיד עם העברת החוק הוגשו נגדו עתירות רבות לעליון, ובג"ץ הקפיא את יישום החוק בצו ביניים (מהלך חריג בפני עצמו).

יום קודם להעברת החוק שלח הרמטכ"ל אייל זמיר מכתב חריג לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון ישראל כץ.

הרמטכ"ל זמיר כתב שהחוק מעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות, וכי הוא אינו עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל, באופן מובהק וחד-משמעי.

הוא ביקש להסיר מהחוק גם את הסעיף המטיל על צה"ל להקים ועדת קצינים שתכריע מיהו "בן ישיבה", בטענה שהדבר יפגע באמון המשרתים. בקשתו לא התקבלה.

לפי מכתב הרמטכ"ל, החוק פוגע בצה"ל, ובכל זאת הועבר – באותו שבוע שבו הוארך שירותם של המשרתים.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, נואם בטקס חילופי מפקד חיל האוויר, 5 במאי 2026

האם יש קשר בין גופים שונים שיצאו נגד החלטות הכנסת?

שלושת האירועים שהזכרתי במאמר הם לכאורה נפרדים, אך אינם כאלה. הקפאת מעצרי העריקים הייתה חלק מעסקה, במסגרתה קיבלו המפלגות החרדיות את חוק יסוד לימוד תורה, את חוק הקפאת מעצרי העריקים ואת חוק הכשרות.

בתמורה החרדים חזרו להשתתף בבליץ החקיקה של החוקים המחזקים את עליונות הממשלה על גופים אחרים. במהלך השבוע האחרון בלבד עברו החוק שהחליש את סמכויות היועצים המשפטיים לממשלה וחוק השידורים, המחזק את השפעת הממשלה על התקשורת.

במסגרת אותה עסקה בין נתניהו לחרדים, הייתה הכנסת אמורה לתמוך גם בהקמת ועדת חקירה פוליטית במקום ועדה ממלכתית לחקר המחדלים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר, אך לא הספיקה לעשות זאת.

מדובר במהלכי חקיקה הפוגעים בשומרי הסף ובשלטון החוק. החלשת תפקיד היועמ"ש מחליש שומר סף משפטי מרכזי. ועדת חקירה פוליטית, בשונה מוועדה ממלכתית, אינה נבחרת בידי נשיא בית המשפט העליון, אלא בידי הדרג הפוליטי שאותו היא אמורה לחקור או לפטור מאחריות.

הכנסת ה-25 גם שינתה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ברוב של 67 מול מתנגד אחד לאחר שהאופוזיציה נטשה – שינוי שיחול מהכנסת ה-26. חוק יסוד לימוד תורה, לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, נועד לשמש תשתית חוקתית לעיגון פטור עתידי מגיוס.

הקואליציה העבירה בכנסת חבילה אחת גדולה של חקיקה שהחלישה את שומרי הסף כדי לבצר את שלטונו הבלתי מוגבל של רוב פוליטי זעום.

מה אומרים גופי מחקר ישראלים על הכנסת ה-25?

גם מדד הדמוקרטיה הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על בעייתיות דומה בהתנהלות הכנסת ה-25. לפי המדד, ב-2024 השיב 58% מהציבור במסגרת מדד הדמוקרטיה שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה.

זהו סקר שגוף ישראלי ערך בקרב הציבור הישראל, לא מדד של גוף מחו"ל. גם רמת האמון הציבורי בכנסת בסקרי דעת קהל הגיעה במהלך הקדנציה של הכנסת הנוכחית לשיא שלילי.

הכנסת הנוכחית הגיעה, אפוא, למקום נמוך בדירוגים של גופים בינלאומיים ומקומיים כאחד.

טבלת החקיקה של הכנסת ה-25 – מה נחלש ומי סימן

שאלות שעולות מן הנתונים

האם הורדת דירוג ישראל במדד V-Dem נובעת רק מהמלחמה בעזה?

לא. דוח V-Dem מציין שאחד משני הגורמים המרכזיים להורדת דירוג הדמוקרטיה של ישראל הוא הפגיעה בשקיפות, בשוויון בפני החוק ובמערכת המשפט, ונוקב במפורש בחקיקה שמנסה להחליש את בית המשפט.

האם פסילת תיקון לחוק יסוד מוכיחה התערבות יתר של בג"ץ?

הרוב שפסל את התיקון לחוק קבע שהוא פוגע באופן חסר תקדים בליבה הדמוקרטית. גם מי שחולק על הכרעת בג"ץ מתקשה להתעלם מעובדה אחת: מעולם לא נדרש בית המשפט לפסול תיקון לחוק יסוד, עד כהונתה של הכנסת ה-25.

שאלות לסיכום: כאשר הכנסת הנוכחית מעוררת ביקורת חסרת תקדים גם מארגונים בינלאומיים, גם מבית המשפט העליון וגם מהרמטכ"ל, האם יש לכך סיבה מיוחדת שקשורה להתנהלות שלה?

• אם החלשת שומרי הסף של שלטון החוק נעשתה כרכיב בעסקה פוליטית, מה מבטיח שהעסקה הבאה תיראה אחרת?
• ערב הקלפי, מי מהמתמודדים מתחייב להשיב לשומרי הסף את הכוח שנלקח מהם בקדנציה הזו של הכנסת?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.