צו ביניים בעתירה חוקתית – כלומר צו זמני המקפיא את תוקפו של חוק עד למתן פסק דין – הוא דבר נדיר ביותר. נדיר עוד יותר מאשר פסק דין, בסופו של הליך משפטי, הקובע כי חוק שחוקקה הכנסת הוא בטל בשל אי חוקתיותו.

להבדיל משלב של מתן פסק דין, שבו בית המשפט נותן החלטה מנומקת לאחר דיון ארוך, הנמשך לעתים כמה שנים, בשלב צו הביניים בית המשפט מתבקש להקפיא באופן זמני תוקפו של חוק ללא דיון ממצה, ורק על יסוד שקילת השאלה האם הותרתו בתוקף במהלך תקופת בירור העתירה תסב נזק שלא ניתן יהיה לתקן בהמשך.

אין פלא שבג"ץ נזהר כמו מאש מלתת צווי ביניים בעתירות חוקתיות. "משמעותו של מתן צו ביניים הייתה התליית תוקפן של הוראות רבות בחקיקה ראשית", כתב בית המשפט בפרשת ההתנתקות, "וכל זאת במסגרת סעד זמני. עד שבית משפט פוסל חוק, הוא חייב לשבת שבעה נקיים. נכונים הדברים, מקל וחומר, בבוא בית המשפט למנוע ביצועו של חוק בצו ביניים, בלא שטענות הצדדים נתבררו והוכרעו באופן מלא".

בעניין חקיקת "חוק ההסדרה" הגיע בית המשפט קרוב מאוד לצו ביניים, כשנתן תוקף של החלטה ל"הסדר דיוני" שהציע היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט, לאי יישומו של החוק.

על רקע הזהירות המופלגת הזו, צריך להבין את מידת הדרמטיות הגלומה בהחלטתו של השופט עופר גרוסקופף להוציא צו ביניים המקפיא את תוקפו של החוק להפסקת מעצרים נגד משתמטים חרדים

על רקע הזהירות המופלגת הזו, צריך להבין את מידת הדרמטיות הגלומה בהחלטתו של השופט עופר גרוסקופף שלשום (רביעי), להוציא צו ביניים המקפיא את תוקפו של החוק להפסקת מעצרים והליכי אכיפה נגד משתמטים חרדים משירות צבאי.

חברי הכנסת ינון אזולאי, משה גפני ואריה דרעי באולם המליאה במהלך הדיון על ההצעה להקפאת ההליכים נגד תלמידי ישיבה עריקים, 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חוק המשתמטים התקבל במליאת הכנסת בלילה שבין שלישי ורביעי. גרוסקופף, שאיתרע מזלו לשמש שופט תורן בבג"ץ בשבוע החקיקה האיום הזה בכנסת, קיבל אל שולחנו את העתירות בבוקרו של יום רביעי, וזמן קצר לאחר מכן הודיע שהחוק מוקפא.

גרוסקופף, שאיתרע מזלו לשמש שופט תורן בבג"ץ בשבוע החקיקה האיום הזה בכנסת, קיבל אל שולחנו את העתירות בבוקרו של יום רביעי, והודיע שהחוק מוקפא

הוא לא הסתפק בכך, אלא אף כרך את צו הביניים עם שלוש החלטות נוספות, שאותן קיבל לבדו – ולא כמקובל בבג"ץ לאחר דיון בהרכב של שלושה:

• החלטה להוציא צו על-תנאי נגד המשיבים, שמעביר את הדיון הבג"צי מיידית לשלב השני, שבו הנטל מוטל על המשיבים לשכנע מדוע לא ייפסל החוק;
• החלטה להעביר את העתירות לדיון בהרכב מורחב של בית המשפט העליון;
• והחלטה שהדיון המסכם יתקיים בהקדם האפשרי.

וכך גרוסקופף נימק את החלטתו: "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו" – ניתנים הצווים בעניין חוק המשתמטים השנוי במחלוקת.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נתן את הרגל המסיימת אתמול, כשקבע כי העתירות יובאו לדיון בעוד עשרה ימים, ומינה הרכב מורחב של תשעה שופטים, שבראשו יישב המשנה לנשיא נעם סולברג. למעשה בעתירות הללו ידון בית המשפט העליון כולו, למעט עמית עצמו והשופט חאלד כבוב.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדיון בבג"ץ בעתירות נגד מינוי עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, 18 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אמנם, השופט גרוסקופף יהיה רק אחד מתשעה שופטים בהרכב. לכאורה, גם אם ניתן לומר בסבירות גבוהה שהוא השתכנע כי העתירות מוצדקות, אין לדעת מה תהיה עמדתם של השופטים האחרים.

אך נימוקיו הקצרים של גרוסקופף מגלמים את התפיסה השיפוטית המלאה ביחס לסוגיית הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות, ואף מהליכי מעצר ואכיפה כתוצאה מאי התייצבותם לגיוס, על רקע זכות היסוד לשוויון בפני החוק.

נימוקיו הקצרים של גרוסקופף מגלמים את התפיסה השיפוטית המלאה ביחס לסוגיית הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות, ואף מהליכי מעצר ואכיפה כתוצאה מאי התייצבותם לגיוס, על רקע זכות היסוד לשוויון בפני החוק

לאורך שנים רבות, בית המשפט גרר רגליים בנוגע לסוגיית הפטור. בתחילה כשהפטור עוד נעשה בהחלטה מנהלית של שר הביטחון, והחל משנת 2002 כשעוגן בחקיקה, שתוארה תמיד כזמנית, הדרגתית, שתכליתה לייצר תהליך חברתי שיגדיל את נתח הנשיאה בנטל הביטחוני של החברה החרדית. פסקי דין שפסלו את החוקים הללו – חוק טל מ-2002, אחר כך "חוק השוויון בנטל" מ-2014 – ניתנו תמיד אחרי שנים רבות.

רק בשנתיים האחרונות, כשהתברר שגם בהיעדר חוק שמאפשר פטור לחרדים, התופעה נמשכת כאילו החוק עודנו קיים, בית המשפט נכנס לשלב אחר. ניתנו כמה וכמה פסקי דין שמחייבים נקיטת צעדים בהתאם לחקיקה הנוכחית, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט הכלכלי, מבלי להתחשב בתוכניות כאלה ואחרות לחקיקת חוק עתידי.

דיון בפני הרכב של תשעה שופטים בבג"ץ על חוק הגיוס, 2 ביוני 2024 (צילום: Amit Shabi/POOL)

התשובה מצד המחוקק – בדמות חוק אנטי שוויוני המעניק לתלמידי הישיבות חייבי הגיוס מעין חסינות דה פקטו מעולו של החוק – היא שבירת כל הכללים בדיאלוג בין הרשויות, או בהקשר של הסדרה חברתית בכלל. לכן קל מאוד לנבא את תוצאות הדיון המשפטי שיתקיים בעתירות נגד החוק.

החלטותיהם הפרוצדורליות של גרוסקופף ועמית משדרות שינוי גישה של העליון גם בהקשר אחר: אף שמדובר בעתירה חוקתית, הפעם הדיון בעתירות לא יימשך שנים עד למתן פסק דין.

החלטותיהם הפרוצדורליות של גרוסקופף ועמית משדרות שינוי גישה של העליון גם בהקשר אחר: אף שמדובר בעתירה חוקתית, הפעם הדיון בעתירות לא יימשך שנים עד למתן פסק דין

הדיון הראשון וככל הנראה גם האחרון בעתירות יתקיים בעוד שבוע וחצי; ובית המשפט יתיישב לכתוב את פסק דינו עוד לפני שתפקע "הוראת השעה" שנחקקה ושנועדה להקפיא את הליכי האכיפה נגד משתמטים חרדים בלבד.