חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה יפגע בנשים החרדיות שלהן נועד לעזור

אחד החוקים האחרונים שאושרו בכנסת ה-25 מרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה מתואר ראשון בלבד לתואר שני ולתואר שלישי, לכל תחומי הלימוד ולכל מי ש"מבקש ללמוד בהפרדה מגדרית מטעמי דת" – לא רק לציבור החרדי.

ברגע האחרון נוסף סעיף  המרחיב את ההגבלה מעבר הפרדה בכיתות הלימוד בלבד לרחבי הקמפוס, במוסדות שיוגדרו "נפרדים". תוך ימים ספורים התפטרו חמישה מחברי המל"ג והוגשה עתירה לבג"ץ.

נתונים ממחקרים מראים שהביקוש בפועל להפרדה נמוך בהרבה ממה שהוצג לכנסת – והנפגעים העיקריים מהירידה הצפויה ברמה האקדמית הם הסטודנטים והסטודנטיות החרדים עצמם.

מה בדיוק אישרה הכנסת, ומה נוסף ברגע האחרון?

תיקון מס' 12 לחוק זכויות הסטודנט, ביוזמת ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), אושר במליאת הכנסת לפני כשבועיים בקריאה שנייה ושלישית וברוב של 52 מול 43.

סטודנטים באוניברסיטה העברית, אפריל 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

התיקון משנה את המצב הקודם בשלוש דרכים. ראשית, הוא מרחיב את ההיתר להפרדה מגדרית מתואר ראשון לתואר שני ולתואר שלישי. שנית, הוא מבטל את ההגבלה לתוכניות ייעודיות שאישרה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ופותח את ההפרדה לכל תחומי הלימוד.

שלישית, הוא מחליף את קהל היעד: במקום "הציבור החרדי" נכתב כעת כל מי ש"מבקש ללמוד בהפרדה מגדרית מטעמי דת", בלי הגדרה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי המטרה היא "לאפשר גם למי שבשל אמונתו הדתית נמנע ממנו להשתתף בלימודים אקדמיים מעורבים, ללמוד לתארים מתקדמים במגוון רחב יותר של תחומים".

בשלב הדיון בהסתייגויות, סמוך לאישור הסופי וללא דיון ייעודי, נוסף סעיף שהרחיב את החוק עוד יותר: ביטול ההגבלה להפרדה ב"כיתות הלימוד בלבד" במוסדות שיוגדרו "מוסדות נפרדים" – מונח שהחוק עצמו אינו מגדיר.

לפי חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, במוסדות כאלה ניתן יהיה להרחיב את ההפרדה גם לספריות, לקפיטריות, לחצרות ולמסדרונות – "בכל המרחבים הציבוריים שבמוסד".

אילוסטרציה: נשים חרדיות בהייטק, 2009 (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

האם החרדים לא לומדים באקדמיה כי אין בה הפרדה?

תומכי החוק מציגים אותו כמענה לביקוש רחב בציבור החרדי. אבל מחקר אקדמי של ד"ר נטע ברק-קורן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת "משפטים", בחן מחדש את הסקר הרשמי ששימש הצדקה למדיניות ההפרדה לפני למעלה מעשור.

לפי המחקר, הסקר שבו נמצא, כביכול, שרוב הסטודנטים החרדים תומכים  בהפרדה, נוסח באופן מוטה: "השגיאה הבסיסית והחמורה בניסוח שאלה זו היא שאינה מאפשרת כלל לחלץ מידע על הסוגיה העקרונית ביותר הניצבת בלב הסקר – השאלה שלשמה נעשה הסקר – נכונות המשתתפים החרדים ללמוד במסגרות מעורבות".

סקר עצמאי שערכה החוקרת מצא מוטיבציה נמוכה בהרבה ללימודים בהפרדה, שמשתנה מאוד בהתאם לסוג ההפרדה שנבדק – הפרדת מרצה, הפרדת חברי כיתה או הפרדת קמפוס שלם.

לפי הסקר האקדמי של ברק-קורן, "אצל חרדים וחרדיות המעוניינים ללמוד לימודים אקדמיים, 84% לא התייחסו למגדר המרצה כאחד השיקולים החשובים ביותר בהחלטתם אם ללמוד באוניברסיטה, 56.1% לא התייחסו למגדר חבריהם לכיתה כשיקול כאמור, ו-76.6% לא כללו את ההפרדה המגדרית בסביבת הקמפוס כשיקול כאמור בהחלטתם".

"קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)

הבדיקה המפורטת ביותר של השאלה בוצעה במכון "צפנת", שהמל"ג הזמין ממנו מחקר על הרחבת ההפרדה לתארים בפסיכולוגיה ובטיפול באמנויות. המחקר הוגש בדצמבר 2024, ולפי פרסום ב-ynet לא הוצג מעולם בפני המל"ג, או ועדת החינוך של הכנסת, בשל דחיות מטעמו של שר החינוך יואב קיש (הליכוד). קיש הכחיש מכל וכול את הטענה שניסה למנוע את הצגת המחקר.

הנתונים במחקר של "צפנת" מסבירים מדוע: 87% מהמשיבים ציינו כי חשוב להם קיום כיתות נפרדות, אך רק 48% מהם מנו את ההפרדה כאחד משלושת השיקולים המעשיים שיובילו אותם בבחירת מסגרת לימודים.

כשנשאלו מה יעשו בהיעדר אפשרות הפרדה, 44% השיבו שיירשמו או ישקלו להירשם ללימודים מעורבים, ורק 42% אמרו שבוודאות לא יעשו זאת.

מסקנת החוקרים: חלק מהתמיכה המוצהרת בהפרדה נובע מתחושת מחויבות לנורמה הקהילתית, לא בהכרח מהעדפה אישית.

המלצתם הייתה למנוע את הרחבת ההפרדה לתארים הטיפוליים, למעט חריג מצומצם בתחום התנועה והמוזיקה, "שכן נראה שהסכנות הכרוכות במודל ההפרדה המגדרית עולות על היתרונות הצפויים ממנו".

בנצי וענת גופשטיין, צילום מסך מתוך הסדרה של צופית גרנט, ערוץ 13

מי עומד מאחורי חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה?

את החקיקה החדשה שאושרה לאחרונה להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה הובילה שדולת ח"כים בשם "השדולה למען האישה החרדית והדתית" בראשות סון הר-מלך. השדולה מנתה בעת הקמתה ב-2022 16 חברי כנסת, רובם גברים.

ואילו כיום, לפי פרסומים יש בשדולה כ-20 ח"כים, שמתוכם 16 הם גברים, כלומר ארבע נשים בלבד – ואף לא אישה חרדית אחת. עוד פורסם כי בדיונים הראשונים של השדולה, ב-2023, לא השתתפו ארגוני נשים, ביניהם ארגון הנשים החרדיות "נבחרות", ארגון הנשים הדתיות "קולך" וארגון "מרכז הצדק לנשים", העוסק בנושאי דת, מדינה ומעמד האישה.

מי כן השתתף בדיונים הללו, לפי דיווחים? נציגי ארגון הימין הקיצוני האלים והעברייני להב"ה, שיש בציבור ובכנסת מי שדורשים להכריז עליו כארגון טרור. עוד דווח כי בדיון השתתפה גם ענת גופשטיין – אשתו של מייסד לה"בה, בנצי גופשטיין, ובעבר פעילה בארגון הטרור "כך".

להב"ה אינו עוסק בתחום המגדר, בהשכלה הגבוהה ובשילוב חרדים בחברה. מטרת הארגון היא "להיאבק בהתבוללות", והסיבה היחידה לעניין של פעילות הארגון בהפרדה מגדרית באקדמיה היא ניסיון למנוע קשרים בין סטודנטים וסטודנטיות יהודים ולא יהודים, עניין שאין לו דבר עם רווחת הסטודנטיות החרדיות ועידוד השכלת חרדיות וחרדים.

ח"כ לימור סון הר מלך נואמת במליאה, 12 ביולי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

מקורביה של סון הר-מלך מסרו בתגובה לאותם פרסומים כי היה מדובר ב"כנס סגור לדיון ערכי" שנועד לתת במה לנשים "שרוצות ומעוניינות בהפרדה מגדרית להשמיע את קולן", ושארגוני הנשים הדתיות שלא היו בכנס "אינם מייצגים אותן".

האם ההפרדה המגדרית תפגע בלימודים האקדמיים?

ההתנגדות באקדמיה לחוק ההפרדה המגדרית ותיקה, נרחבת ומתמשכת. כבר בדצמבר 2024, כשוועדת השרים לחקיקה דנה לראשונה בהצעה, פרסמה מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים גילוי דעת חריף, בחתימת נשיאה דאז פרופ' דוד הראל ובכירים נוספים, שהזהיר מפני פגיעה בשוויון בתוך הקמפוסים.

גילוי הדעת הבהיר כי "הדרת מרצות מהוראה בכיתות גברים תוביל בהכרח לירידה ברמה האקדמית, באיכות ההוראה והמחקר, ובמעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית – מעמד הנמצא תחת מתקפה גם כך".

ועד ראשי האוניברסיטאות טוען כי בניגוד לתואר ראשון, שבו ההפרדה נועדה לגשר על פערי לימודי ליבה, "אין הצדקה להפרדה במחקר ובמעבדות" בתארים מתקדמים.

אילוסטרציה: סטודנטים בכניסה לאוניברסיטת תל אביב (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

לדברי המתנגדים לחוק באקדמיה, "קיים חשש כבד שההפרדה תוביל לפערים ברמה האקדמית, במיוחד במסלולים המיועדים לנשים בלבד" – מה שעלול להוביל להכשרות לקויות במקצועות טיפוליים ולפגוע גם באזרחים שיקבלו טיפול מבוגרות אותם מסלולים.

נימוק דומה עולה גם מנייר עמדה משפטי שהגיש מכון זולת לוועדת החינוך של הכנסת, בשלב מוקדם יותר של החקיקה. לפי הנייר, שחיברה עו"ד טל הלל, הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים חורגת מהאיזון שקבע בג"ץ בין שוויון לשילוב חברתי של החרדים.

תואר ראשון הוא תנאי בסיסי להשתלבות בשוק העבודה, ואילו תארים מתקדמים הם מסגרות מחקריות שאינן נדרשות לצורך זה – כך שהרציונל שהצדיק הפרדה מוגבלת בתואר ראשון אינו חל עליהם באותה מידה.

מכון זולת מזהיר גם ממנגנון הסללה מגדרי: יצירת מסלולי לימוד ייעודיים לנשים תצמצם, בפועל, את מרחב הבחירה שלהן ותנתב אותן לתחומי עיסוק מצומצמים ובעלי תגמול נמוך יותר. כך, לפי המכון, החוק אינו משקף פערים מגדריים קיימים בשוק התעסוקה בלבד, אלא תורם להעמקתם.

רופאה, אילוסטרציה (צילום: iStock)

הקביעה הזו אינה רק תיאורטית. פנינה פויפר, מנכ"לית הארגון "הציבור החרדי ממלכתי" שחתמה בעצמה על העתירה לבג"ץ נגד החוק, תומכת בהפרדה מגדרית בתואר ראשון, אך מתנגדת נחרצות להרחבתה לתארים מתקדמים.

"ברגע שגם התואר השני ואפילו הדוקטורט מופרדים בחוק, אז מה – תעבדו במשרד האוצר בהפרדה? תלכו לבית חולים בהפרדה? איפה הסוף?", אמרה פויפר בריאיון ל"כלכליסט".

לדבריה, "ההנמקות להפרדה בתואר הראשון היו גם פער תרבותי והשכלתי (של החרדים, ע.ש.נ), ושני הדברים האלה לא עומדים ברגע שמגיעים לתואר שני" – כלומר – החוק פוגע בדיוק באיזון שעליו התבסס בג"ץ כשהתיר הפרדה בתואר ראשון בלבד.

אזהרה חריפה הגיעה גם מדיקני כל בתי הספר לרפואה בישראל, שכתבו לחברי הכנסת: "הצעת חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה היא סכנה ישירה לבריאות אזרחי ישראל". לדבריהם, אישור החוק "יהפוך את המגדר למרכיב הקובע בהכשרת צוותים רפואיים, במקום מומחיותם של המרצים".

בין המתנגדים גם הנהלות של אוניברסיטאות מרכזיות. בין השאר, כתבו נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריה צבן, והרקטור פרופ' אמנון אלבק, במכתב לחברי הכנסת ב-9 ביולי 2026, בחתימת כ-20 דיקנים ובעלי תפקידים נוספים: "חוק זה אינו טוב לאקדמיה הישראלית, הוא עלול לפגוע בנשים, ואינו טוב לציבור שבשמו הוא מתיימר לדבר".

הופעת הזמר שטיינמץ בעפולה בהפרדה מגדרית (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

במכתב נכתב גם כי "בתארים המתקדמים בפרט – שכל מהותם היא מפגש מחקרי, ויכוח ביקורתי, עבודת מעבדה משותפת וחשיפה לדעה שונה – הפרדה משמעותה פגיעה בשוויון וגם פגיעה ישירה באיכות המחקר, בהכשרה האקדמית ובהנחיה".

בר-אילן – מוסד המזוהה עם מסורת יהודית – קראה לחברי הכנסת: "עצרו. אל תחילו על מערכת ההשכלה הגבוהה הגבלות שיהיה קשה מאוד לצמצמן לאחר שיתקבלו".

יום קודם לכן, ב-8 ביולי, יצא מכתב דומה מהנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים, בחתימת הנשיא פרופ' תמיר שפר, הרקטור פרופ' אורון שגריר והמנכ"לית נעמה קאופמן-פס. לפי המכתב של בכירי העברית:

"כל ניסיון להפרדה מגדרית… זר לרוחה של האוניברסיטה העברית מאז הקמתה ומנוגד באופן מוחלט לערכיה. פגיעה בשוויון המגדרי היא פגיעה ישירה בחופש האקדמי, באיכות המחקר ובעתידה של החברה כולה".

שר החינוך יואב קיש מבקר תלמידים ביום הראשון ללימודים, ירושלים, 1 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם להפרדה המגדרית באקדמיה תהיה עלות תקציבית?

בדיון בוועדת החינוך שקידם את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ב-6 ביולי 2026, עלתה מחלוקת על העלות הכספית של ההרחבה.

נשיאת המכללה האקדמית "אחוה", פרופ' יפעת ביטון, הזהירה: "תהיה פה השלשת תקציבים לאקדמיה. יש כבר כעת תקצוב פי שלושה יותר גדול של סטודנטים חרדים וחרדיות לעומת השאר. נעבור לתקצוב מקביל, פי תשעה מסטודנט רגיל". לדבריה, "השמיכה קצרה מדי לכולם".

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר השיב בדיון כי "בנוסח הנוכחי, אין עלות נוספת למערכת ההשכלה הגבוהה" וכי "מדובר בתקציב נתון" – כלומר תקציב ההשכלה הגבוהה קבוע מראש, ומימון מסלולים נפרדים נוספים לא יתווסף אליו, אלא יתחרה על מקורות קיימים.

נציג המועצה להשכלה גבוהה חידד בדיון עצמו: "עלות המדינה לא גדלה, עלות המוסדות אכן גדלה. בחלק מהמוסדות יהיו מחויבים להיכנס לנושא".

במילים אחרות: מוסד שיפעיל מסלול נפרד לגברים, מסלול נפרד לנשים ומסלול מעורב באותו תואר, ייאלץ לממן תשתית משולשת מתוך תקציב שלא גדל בהתאם – על חשבון תוכניות ומוסדות אחרים במערכת שכבר מתמודדת עם מחסור.

ח"כ יעקב אשר מגיב במהלך דיון והצבעה במליאת הכנסת על הצעת חוק לפיצול סמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, ירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם חברי מל"ג התפטרו במחאה על ההפרדה המגדרית?

חמישה ימים לאחר אישור החוק להרחבת ההפרדה המגדרית הודיעו חמישה מחברי המועצה הלאומית להשכלה גבוהה על התפטרות מתפקידם: פרופ' מרסל מחלוף מהטכניון, פרופ' ג'יהאד אל-סאנע מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' ליה לאור מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, פרופ' עידית תשובה מהאוניברסיטה העברית, ונציג הציבור במל"ג משה ויגדור.

במכתב ההתפטרות נכתב כי אישור החוק "מהווה התערבות חסרת תקדים בעצמאותה של המועצה להשכלה גבוהה", וכי הוא צפוי "לפגוע פגיעה קשה בערכי היסוד שעליהם מושתתת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: חופש אקדמי, שוויון, מצוינות ופלורליזם".

להתפטרות יש גם משמעות מבנית: לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, מספר חבריה לא יפחת מ-19. לאחר העזיבה מנתה המל"ג 19 חברים בדיוק – הרף התחתון שקבע המחוקק, ולמועצה לא נותר עוד מרווח לפרישות נוספות בלי לרדת מתחת לסף החוקי לפעילותה.

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית), תקף את המתפטרים. 

יושב ראש ועדת החינוך צבי סוכות בישיבת הוועדה, 12 בינואר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

האם הוגשו עתירות לבג"ץ נגד חוק ההפרדה המגדרית?

פרופ' יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב הגישה לבג"ץ עתירות נגד חוק הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה פחות מיממה לאחר שאושר בכנסת, לעתירתה הצטרפו פעילות חברתיות חרדיות – בהן פנינה פויפר, מנכ"לית ארגון "הציבור החרדי ממלכתי" – ואנשי ונשות אקדמיה נוספים.

תירוש הובילה גם את העתירה מ-2017 נגד ההפרדה בתואר ראשון, שבעקבותיה קבע בג"ץ ב-2021 הגבלות על ההפרדה בתואר ראשון בלבד.

לטענת העותרים נגד החוק החדש, הוא פורץ בדיוק את האיזון שקבע בג"ץ: מניעת הדרת מרצות, הפרדה בכיתות בלבד ופיקוח אפקטיבי של המל"ג – שכן הכנסת בחרה להרחיב את ההפרדה גם לתארים מתקדמים ומעבר לכיתות, הרחבה שבג"ץ אסר עליה.

תירוש מסרה כי "החוק אינו מקדם את שילובן של נשים חרדיות באקדמיה, אלא עלול להרחיב את ההפרדה המגדרית ולפגוע בשוויון, ובמיוחד במעמדן של מרצות".

בג"ץ דן בהרכב מורחב בביטול חוק מעצרי עריקים. 28 ביולי 2026 (צילום: צילום מסך)

עמותת מרכז צדק לנשים, שהצטרפה כידידת בית המשפט לעתירה הקודמת בנושא, טענה כי הפרדה מגדרית באקדמיה גורמת לנשים נזק מוחשי: מבססת סטריאוטיפים מגדריים במסלולי הלימוד, מובילה להיעלמות מרצות מהקמפוסים המיועדים לגברים, ומאפשרת לגברים ללמד נשים, בעוד שנשים אינן יכולות ללמד גברים.

במקביל לעתירות המשפטיות יצאה לדרך גם מחאה ציבורית: תנועת "זזים – מהלך אזרחי" הפיצה עצומה תחת הכותרת "לא להפרדה מגדרית באקדמיה", שקוראת לתת גב לראשי האקדמיה ולפעול לביטול החוק בכנסת הבאה, תוך שהיא מציינת כי לנוכח התפטרות חברי המל"ג, שר החינוך אינו יכול כרגע ליישם את החוק הלכה למעשה. על העצומה חתמו עד כה כשבעים אלף איש.

המחאה הציבורית משקפת מגמה רחבה יותר בדעת הקהל, שנמדדה עוד בשלב מוקדם של קידום החוק בוועדה:

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתחילת 2025 מצא כי 55% מהציבור  בישראל מתנגדים להפרדה מגדרית ללא הגבלה במוסדות להשכלה גבוהה, ו-63% מתנגדים ספציפית להפרדה במרחבים הציבוריים – ספריות, קפיטריות ומרחבי התכנסות – בדיוק הסעיף שנוסף לחוק ברגע האחרון.

הפילוח לפי מגזרים מציג תמונה הפוכה מזו של הציבור החרדי: בעוד שרוב של 67% מהחרדים תומכים בהפרדה גם במרחב הציבורי, בכל שאר הקבוצות שנסקרו – דתיים-לאומיים, מסורתיים, חילונים וגם הציבור הערבי – יש רוב המתנגד לכך.

נערות חרדיות בדרך לבית הספר בירושלים, 24 בנובמבר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

שאלות שעולות מן הנתונים

מה בדיוק מתיר החוק החדש להפרדה מגדרית שלא הותר עד כה?

עד לאישורו, ההפרדה הותרה רק בתואר ראשון, במסגרות ייעודיות לציבור החרדי ובכיתות הלימוד בלבד. החוק החדש מרחיב אותה לתואר שני ולתואר שלישי, לכל תחומי הלימוד ולכל מי שמבקש זאת "מטעמי דת" – לא רק לחרדים.

האם ההפרדה המגדרית תחול גם מחוץ לכיתות הלימוד?

לא במוסדות ההשכלה הגבוהה הרגילים, אבל כן במוסדות "נפרדים" – מונח שהחוק לא מגדיר ולא ברור אם הוא מתייחס למוסדות אקדמיים קיימים או לאלה שעלולים לקום בעתיד. במוסדות הללו ניתן יהיה להרחיב את ההפרדה לספריות, לקפיטריות, לחצרות ולמסדרונות.

מה קרה במל"ג בעקבות אישור החוק להפרדה מגדרית?

חמישה מחבריה הודיעו על התפטרותם במחאה, מה שהוריד את מספר חברי המועצה ל-19 – הרף המינימלי הקבוע בחוק לפעילותה.

האם רוב הסטודנטים החרדים באמת מבקשים ללמוד בהפרדה?

נתוני מכון "צפנת" מראים שהתמיכה העקרונית גבוהה, אך רק כמחצית מהמשיבים רואים בה שיקול מעשי מוביל, וכמעט מחצית היו מוכנים ללמוד במסגרת מעורבת בהיעדר חלופה.

קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; תצלום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: דודו גרינשפן, פלאש 90)

האם החוק להפרדה מגדרית עשוי ליפול בבג"ץ?

עתירה שהוגשה בהובלת פרופ' יופי תירוש ממתינה לדיון, וטוענת כי החוק פורץ את האיזון שקבע בג"ץ בין הנגשת השכלה גבוהה לציבור החרדי לבין שוויון מגדרי.

כמה תעלה ההפרדה המגדרית למוסדות האקדמיים?

לפי משרד האוצר, לא תהיה תוספת תקציב ממשלתית – תקציב ההשכלה הגבוהה נשאר קבוע. משמעות הדבר, לפי נציג המל"ג, היא שהמוסדות שיפעילו מסלולים נפרדים יישאו לבדם בעלות תשתית משולשת (מסלול לגברים, מסלול לנשים ומסלול מעורב), מתוך תקציב שלא גדל.

מקורות נבחרים: המכון הישראלי לדמוקרטיה; ynet; תאגיד השידור הישראלי כאן; מרכז צדק לנשים (בג"ץ 6500/17); "וואלה"; "מעריב"; מירב עלמה סבר (X); עצומת "זזים"; מכון זולת; "כלכליסט"; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.