"אנשים אנינים באמת מתקשים כיום לנשום כאן. רוצים לאטום אוזניים ולכסות עיניים. כי וולגריות וגסות רוח מקיפות אותנו בכל מקום", מקטרת ידידה. "זה מורגש בהתנהלות של אנשים בפוליטיקה ובשפת הדיבור. גם התקשורת שופעת גסות רוח".

"והטוקבקים ברשת, אוי הטוקבקים", מוסיפה החברה, "עם העילגות, הבורות, האלימות והעוינות המבעבעת. כבר אין לאן לברוח מכל הטינופת הזאת".

העיתונאי המבריק דורון רוזנבלום דיבר כבר בשנות השבעים של המאה שעברה על ישראל כעל "מדינת וולגריה". הוא היה אז כוכב בן 30 בעיתון "הארץ" ודבריו פורסמו עשרות שנים לפני פריצת העידן הדיגיטלי, לפני שהרשתות החמירו את תהליך הוולגריזציה של עולמנו.

דורון רוזנבלום דיבר כבר בשנות ה-70 של המאה שעברה על ישראל כעל "מדינת וולגריה". הוא היה אז עיתונאי כוכב בן 30, ודבריו פורסמו עשרות שנים לפני העידן הדיגיטלי, שלווה בהחמרת הוולגריזציה על ידי הרשתות

ההסתתרות מאחורי שם בדוי הנפוצה בקרב טוקבקיסטים בגוגל מאפשרת פיזור רעל והכפשות, ביזוי וטינוף הזולת, גסות רוח מבעבעת. גם בגלל אותה הסתתרות הרשת מתפקעת מאלימות.

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות פיקטיביים. המגבלה הזאת מצמיחה בין השאר פוסטים וטוקבקים מוצפי זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים נפוצים עד לזרא כמו "אתה מדהים", "מקסים", "תותח", "אלוף", "יפה מבפנים ומבחוץ" וכיוצא באלה קלישאות. רוב התגובות הללו, לא כולן, אינן חפות מחנופה. חנופה דביקה, סנטימנטלית, סכרינית ולעיתים קרובות מביכה. גם זיוף וחנופה מקשים על חייהם של אנשים אנינים ורגישים.

וגם כנסת ישראל היוצאת הביאה לשיאים חדשים את גסות הרוח והוולגריות. ספק אם נראתה פה בעבר גלריה כל כך מפוארת של דמויות מופת. ממש שיאי אלגנטיות, מודלים להזדהות. הצרחנות של טלי גוטליב. המניפסטים המתלהמים והבומבסטיים שהשמיעה חברת הכנסת והסופרת גלית דיסטל-אטבריאן. אגב, היא סופרת לא רעה והיא אף הייתה מועמדת לפרס ספיר. אלא שבהגיעה לפוליטיקה הציגה את עצמה כמי שזכתה בפרס היוקרתי. או השרה מאי גולן הממריאה לדציבלים גבוהים ומצהירה על כמיהתה ל"סכין בין השיניים".

הקריקטוריסט יונתן וקסמן מתמחה בקריקטורות פוליטיות. הוא מציג שאלות מרתקות: "מה עושה קריקטוריסט כאשר המציאות כבר נראית כמו קריקטורה ואיך מגזימים אדם כשהוא מגזים את עצמו? והלוא הכנסת היוצאת הביכה את עצמה ואותנו כמעט מדי יום".

וכבר נאמר שקריקטוריסט שואף לחשוף את גיחוכם של בעלי הכוח (דורון רוזנבלום קרא להם "שרים ושועים"). הוא עושה זאת באמצעות הגזמה, עיוות והומור. מגדיל אגו ומפוצץ בלונים של חשיבות עצמית. אבל בשנים האחרונות מתרבים הפוליטיקאים שמאמצים התנהגות הגובלת בקריקטורה.

קריקטוריסט שואף לחשוף את נלעגות בעלי הכוח. הוא עושה זאת באמצעות הגזמה, עיוות והומור. מגדיל אגו ומפוצץ בלונים של חשיבות עצמית. אך מתרבים הפוליטיקאים שמאמצים התנהגות הגובלת בקריקטורה

*  *  *

משפיענית כמו אודיה פינטו ונשים צעירות אחרות המכונות משפיעניות או אושיות רשת (ישנם גם גברים מעטים כאלה) מתעדות בעקביות את עצמן ואת חייהן בשלל סרטונים. הן זוכות לאלפי עוקבים ואף מפרסמות ומוכרות מוצרים שימושיים תמורת סכומי עתק. פינטו הפכה למותג רשת והיא מגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה.

אודיה פינטו, בת 25, מתגוררת במושב עלמה שבצפון. היא ילידת נהריה, בת למשפחה חרדית מרובת ילדים. אפשר לראות את רקעה החרדי כ"נסיבה מקילה" לבורות שהיא חשפה לאחרונה כמשתתפת בריאליטי "פאוור קאפל". היא לא ידעה מיהו יצחק רבין ולא זיהתה אותו בתמונה. תגובות של תמיהה וזעזוע נלוו לגילוי בורותה. היא האשימה את המגיבים בהתנשאות עליה ובהקטנתה, ואגב כך חשפה גסות רוח, צעקנות ועילגות.

"התרבות שלכם זה לא התרבות שלי", הטיחה במבקריה. "אני אגיד מה שבא לי… מה אתם עושים לי שאלות כאלה שהוציאו אותי סתומה?"

רשימה של 20 משפיעניות מובילות פורסמה בעיתון "גלובס" בדצמבר שנת 2024. ביניהן בולט שמה של דמות מופת כמו עינב בובליל, זאת שפרצה לראשונה בתוכנית "האח הגדול" ונחקקה בזיכרון הקולקטיבי כבעלת הפה הגדול.

תחומי ההשפעה העיקריים של אושיות הרשת: אופנה ולייף סטייל, וגם תיירות. רובן ככולן נשים. עם זאת, ראוי לציין שיש משפיענים ומשפיעניות המתנהלים באופן מעניין ותרבותי וחולקים עם הציבור מידע חיוני למדי.

"משפיענית" לא ידעה מיהו יצחק רבין ולא זיהתה אותו בתמונה. תגובות של תמיהה וזעזוע נלוו לגילוי בורותה. היא האשימה את המגיבים בהתנשאות עליה ובהקטנתה, ואגב כך חשפה גסות רוח, צעקנות ועילגות

*  *  *

כאמור, דורון רוזנבלום דיבר כבר בצעירותו על "מדינת וולגריה". איך הוא משקיף כיום על מצבנו הנוכחי? אולי אפשר ללמוד משהו על כך משיחתו עם אמיר בן-דוד שפורסמה כאן, בזמן ישראל. איך רוזנבלום רואה אותנו עכשיו, כשהוא נושק לגיל 80? הנה אמירה שלו בין שאר דבריו החכמים:

"דווקא משום שיש צד רוחני טרנסצנדנטלי בכל התהליך הזה של התחייה הלאומית, צריך להיזהר ממנו ולעבוד איתו בשכל. אבל זה בדיוק ההפך ממה שקורה היום: מה שאנחנו רואים היום זו אינפנטיליזציה של הכול. מנהיגות דלוזיונלית נוסח נתניהו, עם צורת מחשבה של דרשת בר מצווה. הוא חי בלה-לה-לנד. מציב עצמו לתועלתו כחלק מההוויה הזאת שקרויה 'עמישראל'".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.