במשך שנים בנה לעצמו ראש הממשלה בנימין נתניהו תדמית ציבורית של "מר ביטחון". אלא שבדיקת האופן שבו נבנה כוחו הצבאי של צה"ל, קבלת ההחלטות ברכש מערכות נשק וההכנות להתמודדות מול איראן וחזבאללה, מציגה תמונה שונה בתכלית: תשתית שנשחקה שנים, תפיסת ביטחון לא ברורה, הימנעות מהחלטות לצד קבלת החלטות שגרמו נזק, אובדן הרתעה והתעלמות מהתרעות.

במשך השנים התברר כי הכוח הצבאי שנבנה בתקופת נתניהו היה קטן מדי; עקרונות תפיסת הביטחון המסורתית קרסו; נוצר מחסור כרוני במיירטים; רכש הצוללות התנהל באופן לקוי; מדיניות ה"הכלה" מול ארגוני הטרור חזבאללה וחמאס כשלה.

האם צה"ל לפני ה-7 באוקטובר היה קטן מדי?

נתניהו שימש כראש ממשלת ישראל במשך שנים ארוכות – בין השנים 1996-1999, 2009-2021 ומאז 2022. הממשלה בראשותו והכנסת בהובלתו אישרו את תקציבי הביטחון; שרי הביטחון, הרמטכ"לים וצמרת צה"ל וכוחות הביטחון קבעו את סדרי הכוננות של הכוחות בתיאום עם רה"מ ובאישורו.

נתניהו, שהוביל את המדיניות בעקביות, נושא באחריות העליונה לפערים בין ההחלטות לצורכי הביטחון, שהתגלו במלוא חומרתם בטבח ב-7 באוקטובר 2023.

פלסטינים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)

תפיסת "צבא קטן וחכם" הנחתה את בניין הכוח של צה"ל לאורך רוב שנות כהונתו של נתניהו כרה"מ. התפיסה כללה צמצום זרוע היבשה וכוח האדם הסדיר, לטובת השקעה במודיעין, בסייבר ובטכנולוגיה.

המתקפה ב-7 באוקטובר חשפה שהתפיסה הזאת קרסה: הכוח הסדיר והמילואים היו קטנים בהרבה מהנחוץ להתמודדות עם איום רב-חזיתי, ובוודאי לאורך זמן.

הראיה הברורה ביותר לכשל היא ההיפוך שהתחולל בעקבותיו. כבר בחודשים הראשונים למלחמה דרש צה"ל תוספת של אלפי אנשי קבע, גידול דרמטי בימי מילואים וביטול הקיצור בשירות החובה.

אמיר בוחבוט, הכתב והפרשן הצבאי של אתר "וואלה" תיאר זאת כ"מעבר מצבא קטן וחכם" למכונת מלחמה של ממש".

דוד בן־גוריון עם יגאל אלון ויצחק רבין, בזמן מלחמת העצמאות (צילום: לע"מ, ויקיפדיה)

האם תפיסת הביטחון שקבע בן גוריון קרסה בימי נתניהו?

תפקידו של רה"מ שכיהן לאורך התקופה הארוכה ביותר בתולדות המדינה היה, לכל הפחות, לזהות שהעקרונות שעליהם נשען הביטחון הלאומי כבר אינם מתקיימים, ולגבש תחתם דוקטרינה חדשה. זה לא נעשה.

תפיסת הביטחון שעיצב דוד בן-גוריון בשנות ה-50, במסמך "18 הנקודות" משנת 1953, נשענה על חמישה עקרונות מרכזיים:

• כוח עדיף מול כל צירוף אויבים אפשרי
• גיבוי של מעצמה אחת לפחות
• מלחמות קצרות המועברות לשטח האויב
• יוזמה והכתבת האירועים
• הרתעה מבוססת התרעה והכרעה מהירה

כל אחד מהעקרונות הללו התפורר בהדרגה.

• בניין הכוח מול האויב הפך בעייתי.
• היחסים עם מדינות העולם הגיעו לשפל חסר תקדים.
• היחסים עם ארה"ב הפכו בעייתיים בעיצומן של מלחמות.
• חלק מהלחימה התנהל בתוך שטח ישראל ולא בשטח האויב.
• ההתרעה וההרתעה קרסו ב-7 באוקטובר.

סוהיב ראזם, מימין, מובל על ידי מחבל חמאס באזור מסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: צילום מסך)

מי החליט על רכישת כלי השיט בפרשת הצוללות?

ועדת גרוניס – ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה כדי לבדוק את רכש הצוללות וכלי השיט מגרמניה, בעקבות ההסתבכות הפלילית של בכירים במערכת הביטחון ואנשי עסקים בפרשת הצוללות – בדקה את החלטות נתניהו ברכש הצוללות.

הוועדה קבעה במסקנות הביניים שלה כי נתניהו קיבל החלטות רכש בסכומי עתק ללא עבודת מטה, הסתיר מידע קריטי ממערכת הביטחון תוך התעלמות מהשלכות הרכש על מוכנות צה"ל, וזאת, כדי לשרת שיקולים שלא הוצגו במלואם לגורמים המקצועיים.

הוועדה שלחה ב-2024 מכתבי אזהרה חריפים לנתניהו. הוועדה קבעה במסקנות הביניים כי הוא הוביל לרכש צוללת שישית על יסוד הנחות בלתי מבוססות והצדקות משתנות, בלי עבודת מטה סדורה ובסטייה מהצרכים המבצעיים שהממשלה עצמה קבעה.

הוועדה קבעה גם באותן מסקנות ביניים כי נתניהו נמנע מלדון בהשלכות של הקצאת תקציבי ענק לצוללת השישית על מוכנות צה"ל לאתגרים ביטחוניים בטווח הקצר והארוך, אף שההשלכות הוצגו בפניו.

בנימין נתניהו בצוללת אח"י רהב (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

לפי הוועדה, נתניהו "הפך את המל"ל לגוף ביצוע אישי שפעל בסתירה למשרד הביטחון, והגיע לסיכומים עם גרמניה בלי תיעוד ותוך עקיפת הממשלה".

בנפרד מכך, קבעה הוועדה במסקנות הביניים כי נתניהו, יחד עם ראש המל"ל דאז יוסי כהן, הסתיר ממערכת הביטחון שהשניים אישרו לגרמניה למכור למצרים צוללות דומות לאלה של חיל הים. זאת על אף ההשלכות הביטחוניות החמורות, ולמרות שבמקביל יצרו כלפי מערכת הביטחון רושם שהם מתנגדים לעסקה.

האם נתניהו נערך מספיק למלחמות עם איראן?

נתניהו לחץ בסוף העשור הקודם על ארצות הברית לפרוש מהסכם הגרעין שחתמה עליו עם איראן; נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נענה להצעות נתניהו ופרש מההסכם ב-2018.

נתניהו שכנע את טראמפ לצאת מההסכם – כלומר, לטרפד אותו בפועל – בלי לתקצב תוכנית תקיפה באיראן והגנה מתאימה ממתקפה איראנית. מאז שובו לשלטון בסוף 2022 בחר נתניהו שוב ושוב שלא לדון בפער המבצעי מול איראן, שדווח לו על ידי הרמטכ"ל – עד שהמלחמות עם איראן חייבו אלתור בשטח.

בנימין נתניהו נואם באו"ם נגד הסכם הגרעין עם איראן, 27 בספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

איל חולתא, ששימש בעבר כראש המל"ל, אמר ב-2021 כי "רמת המוכנות של מערכת הביטחון למלחמה באיראן הייתה נמוכה". ב-2023, לפי דיווחים, הרמטכ"ל  הרצי הלוי ניסה לקיים עם נתניהו דיון ייעודי על מחסור חמור במיירטים. לפי הדיווחים, הדיון בוטל חמש פעמים במשך חודשים, בדרך כלל שעות בודדות לפני מועדו.

בדיון תקציבי מקיף שהתקיים לבסוף, דרש הרמטכ"ל 1.2 מיליארד שקל להכפלת קצב ייצור מיירטי חץ 3. לפי דיווחים, בטבלה שהביא נתניהו לאותו דיון הופיע אפס עגול בסעיף הזה.

גם לאחר שתי מתקפות טילים איראניות ישירות על ישראל, באפריל ובאוקטובר 2024, לא כונסה אפילו ישיבת חירום אחת בנושא המיירטים. ועדת נגל המליצה בדצמבר 2024 להגדיל משמעותית את הייצור, אך ההמלצה יושמה רק בחלקה, ורק כמעט שנה לאחר מכן, אחרי מלחמת 12 הימים עם איראן ביוני 2025.

במאי השנה מצא מבקר המדינה כי משרד הביטחון לא הכין מבעוד מועד, יחד עם צה"ל, תוכנית מסודרת לזיהוי חומרי הגלם והרכיבים הנדרשים להאצת ייצור חימוש בשעת חירום. הרחבת הייצור יצאה לפועל רק כאשר מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, אמיר אשל, פעל על דעת עצמו, בלי תקציב מאושר, וחתם באחריות אישית על הנחיה לתעשיות להאיץ את הייצור.

זירת פגיעת הטיל האיראני בחיפה ממנה חולצו ארבעה לכודים שנהרגו, 6 באפריל 2026 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

האם נתניהו הניח לחזבאללה להתעצם?

נתניהו "ניהל" איומים ידועים במקום לעצור אותם, מתוך הנחה שההרתעה תחזיק – עד שהיא לא.

החלטה 1701 של מועצת הביטחון, שאומצה בתום מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אסרה על הכנסת נשק לדרום לבנון. חזבאללה הפר אותה בהתמדה, וישראל בחרה במדיניות של "שקט תמורת שקט" במקום אכיפה יזומה של ההחלטה.

התוצאה: מארסנל שהוערך בפחות מ-15,000 רקטות וטילים ערב מלחמת לבנון השנייה גדל הארסנל של חזבאללה, לפי הערכות, ליותר מ-150,000 טילים – כלומר פי עשרה, עם פריסה שנועדה למנוע מצה"ל לכתר את הארגון במהלך קרקעי מהיר.

הגידול בחימוש חזבאללה תועד באופן שוטף על ידי גורמי מודיעין ומחקר, ולא היה בגדר הפתעה. מדיניות "המערכה בין המלחמות" – התקיפות של חיל האוויר בסוריה בזמן מלחמת האזרחים שם – נועדה לצמצם את קצב התעצמות חזבאללה בלי להוביל למלחמה – אך לא עצרה אותה, אלא רק "ניהלה" אותה.

גם כוח רדואן, יחידת העילית של חזבאללה שתכננה לפלוש לגליל דרך מנהרות התקפה, היה מוכר וממופה בידי ישראל. מבצע "מגן צפוני" ב-2018 חשף והשמיד מנהרות תקיפה, אך חזבאללה לא זנח את תוכנית הפלישה, וההתעצמות הכוללת שלו נמשכה עד ה-7 באוקטובר.

תומכי חיזבאללה בביירות ממתינים לנאום חסאן נסראללה ב-5 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

ההתעלמות מתחושת הכוח הגוברת של חזבאללה, שביצע פיגוע בכביש הסרגל והציב אוהל בתוך שטח ישראל, ללא תגובה הולמת – חיסלה סופית את יכולת ההרתעה מול ארגון הטרור.

לסיכום האופן שבו נבנה כוחו של צה"ל וההיערכות מול איראן וחזבאללה מראים רצף של החלטות כושלות, אי-קבלת החלטות והתנהלות שערורייתית – רצף של כשלים אסטרטגיים של המערכת שבראשה עמד נתניהו, "מר ביטחון".

שאלות שעולות מן הנתונים

מה היה הכשל בבניין הכוח הצבאי של ישראל לפני ה-7 באוקטובר?

תפיסת "צבא קטן וחכם" צמצמה את זרוע היבשה והמילואים לאורך רוב כהונת נתניהו. עם פרוץ המלחמה נדרש היפוך מיידי: אלפי אנשי קבע נוספים, תוספת מילואים דרמטית וביטול הקיצור בשירות החובה.

האם תפיסת הביטחון המסורתית של ישראל קרסה?

כל עקרונות "18 הנקודות" של בן-גוריון – כוח עדיף, גיבוי של מעצמה, מלחמה בשטח האויב, יוזמה, התרעה והרתעה – התפוררו בהדרגה, בלי שגובשה דוקטרינה חלופית תחתם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת מליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של סרבני גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים, 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה קבעה ועדת גרוניס לגבי פרשת הצוללות?

הוועדה קבעה במסקנות הביניים שלה כי נתניהו הוביל רכש צוללת שישית בלי עבודת מטה סדורה, לא דן בהשלכות התקציב על מוכנות צה"ל, והסתיר יחד עם ראש המל"ל דאז ממערכת הביטחון שאישרו לגרמניה למכור צוללות דומות למצרים.

האם היה בסיס מודיעיני להכלה של חזבאללה?

כן, אבל הוא היה שגוי. ישראל בחרה לנהל את ההתעצמות במקום לעצור אותה, למרות שהיא הוכפלה פי עשרה בתיעוד גלוי לאורך כמעט שני עשורים.

מקורות עיקריים: כלכליסט – צה"ל דורש היפוך מגמה בבניין הכוח לאחר 7 באוקטובר; וואלה – מ"צבא קטן וחכם" למכונת מלחמה; גלובס – תפיסת הביטחון מבן-גוריון ועד היום; N12 – מחדל המיירטים; ynet – דוח מבקר המדינה על ייצור חימוש; כלכליסט – ועדת גרוניס: נתניהו סיכן את ביטחון ישראל; ynet – נתניהו וכהן הסתירו את אישור מכירת הצוללות למצרים; BESA Center – ממלחמת לבנון השנייה למלחמה אזורית; INSS – לקחי צה"ל ממלחמת לבנון השנייה

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית