שר התקשורת, שלמה קרעי, הבטיח כי הרפורמה בשוק השידורים תאפשר לצרכנים הישראלים "לחסוך מאות שקלים בשנה לכל משק בית", והציג את חוק התקשורת (שידורים) כמהפכה צרכנית. הכנסת אישרה את החוק ביולי, בשבוע האחרון לכהונתה. 

משרד התקשורת הציג את הרפורמה וההבטחה לחיסכון במאי 2025. מאז ועד אישור החוק בכנסת לא נערכה בדיקה של ההבטחה. נוסח החוק לא מבוסס על מספרים, ההצעה הוגשה בלי חוות הדעת הכלכלית הנדרשת, רשות האסדרה מצאה פגמים מהותיים בהליך הערכת השפעות החוק, וקרעי הגיב להערות באיום בסגירת הרשות.

כך או כך, הורדת המחירים שהחוק נועד להשיג כבר התרחשה בשוק ממילא.

האם הממשלה הבטיחה שחוק השידורים יוריד מחירים?

בהודעה הרשמית שפרסם משרד התקשורת ב-15 במאי 2025 חוק השידורים הוצג כבשורה כלכלית. "הרפורמה תאפשר לצרכנים הישראלים לחסוך מאות שקלים בשנה לכל משק בית", נכתב בה; "המהלך יתמקד בהסרת חסמים וביצירת תחרות בשוק השידורים, מה שצפוי להביא להורדת מחירים".

בראש רשימת התועלות ניצב סעיף שכותרתו "תשלום מותאם אישית – חיסכון אפשרי של מאות שקלים בשנה".

מנכ"ל המשרד, אלעד מקדסי, ליווה את ההשקה בהצהרה על "חוק מקצועי, שוויוני המבוסס על סטנדרטים בינלאומיים", ועל "צעד משמעותי שמחזיר את השליטה לצרכן, מעודד תחרות ומקדם את היצירה המקומית".

משרד התקשורת הציג אפשרות, אבל לא התחייבות – ניסוח שמשאיר את כובד ההוכחה בידי השוק, בלי שום בדיקה של גוף אובייקטיבי.

השר שלמה קרעי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפרטת תאגיד השידור הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם הממשלה בדקה אם חוק השידורים יוריד מחירים? 

מן הרגע שההבטחה נמסרה לציבור ועד לפרסום חוק השידורים ברשומות חלפו 14 חודשים. בכל הזמן הזה, לא התבצעה בדיקה מקצועית כדי לקבוע, האם החוק אכן יחסוך כסף לצרכנים, כיצד וכמה.

הכלי שאמור להפוך הבטחה כזאת לממצא הוא הערכת השפעות אסדרה (RIA) – הליך מובנה שהרשויות מחויבות לבצע על הצעות חוק ממשלתיות. ההליך כולל ניתוח של הבעיה שהחוק נועד לפתור, הגדרת מטרות, דוגמאות ממדינות אחרות, גיבוש חלופות וניתוחן, וכימות כלכלי של העלויות וההשפעה על השוק.

החלק הזה – הכימות הכלכלי – הוא שאמור היה לתמחר את החיסכון לצרכן. אבל הדוח לא הוגש.

לפי "גלובס", קרעי קידם את הרפורמה בלי חוות דעת ובניגוד לעמדת משרד המשפטים. לפי "כלכליסט", המשרד קידם את החוק גם בלי לקיים את חובת ההיוועצות עם הרגולטור – חובה שהמחוקק הטיל עליו במפורש לפני קידום שינויים מקיפים בשוק התקשורת.

ועדת השרים אישרה את החוק במאי 2025 בלי המסמך שהיה אמור לבסס את הטענה שבשמה הוא נמכר לציבור. היעדרו לא עיכב את החקיקה.

שר התקשורת שלמה קרעי מתלחשש עם גלית דיסטל־אטבריאן בוועדה לקידום חוק התקשורת, 8 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם רשות האסדרה פסלה את חוק התקשורת של קרעי?

רשות האסדרה, הגוף המופקד על איכות הרגולציה הממשלתית, בחנה את חוק השידורים. באוגוסט אשתקד, מליאת הרשות אישרה את חוות דעתה המקצועית.

בסיכום הישיבה נכתב: "המליאה מאמצת את עמדת הרשות כי נפלו פגמים מהותיים בתהליך הערכת השפעות האסדרה בנוגע להצעת חוק התקשורת (שידורים), כאמור בחוות דעתה של הרשות, בפרק החדשות ובפרק אסדרת הקשרים המסחריים".

הרשות לא פרסמה את חוות הדעת מיד. בסיכום נכתב: "לבקשת משרד התקשורת, מליאת הרשות מחליטה להמתין עם פרסום חוות הדעת, כדי לאפשר למשרד התקשורת להגיש בתוך שבועיים מהיום הצעה לתיקון הפגמים המהותיים שעליהם הצביעה הרשות בחוות דעתה, ולקיים, בתוך שבועיים נוספים, דיון נוסף". המשרד קיבל הזדמנות מסודרת לתקן את הפגמים בהליך החקיקה.

בספטמבר קבעה הרשות, ברוב של חמישה חברים מול שניים, כי נותרו פגמים בחוק; המתנגדת הבולטת להחלטה הייתה דרורית שטיינמץ, ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

במכתב ששלחה הרשות לוועדת השרים לחקיקה נכתב כי "בהליך גיבוש הרגולציה נפלו פגמים שונים ובהם פגם מהותי בנושא מהימנות החדשות".

ב-21 בספטמבר אישרה ועדת השרים לחקיקה את החוק לקריאה ראשונה, למרות התנגדותה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, שהזהירה כי "קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל".

רשות האסדרה פועלת תחת משרד ראש הממשלה. "כלכליסט" מדווח ש"הופעלו עליה לחצים ממשרד התקשורת וממשרד ראש הממשלה" – אך הרשות נותרה בעמדתה.

במליאה בת שבעת החברים של הרשות יושבים יו"ר הרשות יואל בריס, לשעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר, שטיינמץ, נציגי משרדי המשפטים והאוצר ושני נציגי ציבור.

ישיבת שרי ממשלה בוועדת השרים לחקיקה, 19 באוקטובר 2025

כיצד הגיב קרעי לביקורת המקצועית על חוק התקשורת?

ימים ספורים לפני שהתכנסה מליאת רשות האסדרה, איים קרעי בישיבת הממשלה לפעול לסגירת הרשות בשל הביקורת שמתחה על החוק שהוביל.

זו לא הייתה תקרית מבודדת. "כלכליסט" הציג דפוס חוזר, תחת הכותרת "שיטת קרעי: לפרק כל גוף שלא נכנע לגחמות השר".

ב-5 באוגוסט 2025 שלח קרעי מכתב לעובדי משרד התקשורת ובו הנחה אותם שלא לקיים חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בלא אישור לשכתו.

"מעמדה של מיארה וצוותה הוא כמעמד כל אזרח אחר", כתב, והוסיף כי על כל עובד ציבור להכריע אם הוא מתייצב לצד "הממשלה הנבחרת" או "ממשיך לשרת גילדה משוללת סמכויות".

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, השיבה לעובדים במכתב משלה כי הנחיות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, "מחייבות את עובדי המשרד, ועל כל העובדים לפעול על פיהן".

היא נסמכה על צו בג"ץ שהקפיא את החלטת הממשלה להדיח את היועמ"שית, ועל תקנון שירות המדינה, שלפיו חוות דעת של יועץ משפטי במשרד ממשלתי קובעת את המצב המשפטי לכל עובדי המשרד כל עוד לא נפסק אחרת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה במהלך הדיון בבקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב בוועדת הכנסת, 9 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קרעי לא חזר בו: הוא הצהיר כי "החלטת הממשלה נכנסה לתוקף לאלתר", וקרא לשרים האחרים לנקוט במשרדיהם פעולות דומות.

קרעי עצמו מינה את השופטת בדימוס נחמה מוניץ לתפקיד יו"ר ועדת האיתור של מועצת תאגיד השידור; משהחלה לפעול, דרש להתערב בעבודתה וטען כי "התיישרה עם אג'נדה של יועצים משפטיים".

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג קבע בתגובה כי "לאחר שמונתה יושבת ראש ועדת האיתור, תם חלקו של שר התקשורת בהליך מינוי חברי ועדת האיתור. לשר אין אפוא כל סמכות להתערב".

בספטמבר 2025 הדיח קרעי את מוניץ, ובמאי 2026 קבע בג"ץ פה אחד כי פעל ללא סמכות וכי ההחלטה בטלה – ודחה את הטענה שלא מילאה את תפקידה כראוי.

במקרים אלה ואחרים חוזר אותו רצף: גורם מקצועי סימן פגם, והשר תקף את מי שחשף את הליקוי ולא את הפגם עצמו.

רטוריקת "החזרת השליטה לצרכן" ממלאת בהקשר זה תפקיד משני: היא מסיטה את הזרקור מן החלקים השנויים במחלוקת בחוק – ביטול ההפרדה בין חברות החדשות לשיקולים המסחריים, מבנה המינויים ברגולטור החדש וסמכויות האכיפה – אל בשורה פשוטה שקל למכור.

צלחת לוויין של חברת "יס" (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90.)

האם חוק התקשורת של קרעי יוזיל את המחיר לצרכן?

גם אם החיסכון למשקי הבית יתממש, השאלה היא לזכות מי לזקוף אותו. לפי בדיקה שפרסם אתר "ביזפורטל", הצרכנים עומדים ליהנות מחיסכון של מאות שקלים בשנה בזכות הוזלה של ערוצי השידור, אבל "התחרות בתחום כבר הוזילה את חבילות הערוצים במאות שקלים".

זאת, כיוון שבשנים האחרונות כבר פועלות בשוק חבילות זולות ומצומצמות של חברות הסלולר ושל שחקנים נוספים, ובהם FreeTV.

ההוזלה שהחוק מבטיח כבר התרחשה, בזכות תחרות שפעלה לפני כניסת החוק לתוקף. התרומה השולית של החקיקה לכיס הצרכן היא בדיוק מה שחוות הדעת הכלכלית החסרה הייתה אמורה לכמת. השאלה שנותרה פתוחה היא האם, ומה, צפוי החוק להוסיף מעבר למה שהשוק כבר סיפק – ועל כך לא נערכה בדיקה.

חברות התקשורת, סלקום, יס, פרטנר והוט (צילום: דוברות משרד תקשורת)

שאלות שעולות מן האירועים

מה קבעה רשות האסדרה בקשר לחוק התקשורת של קרעי?
הרשות קבעה כי נפלו פגמים מהותיים בתהליך הערכת השפעות האסדרה, בפרק החדשות ובפרק אסדרת הקשרים המסחריים, ולאחר חלון תיקון – נותר פגם מהותי בנושא מהימנות החדשות. את הבטחת החיסכון היא לא בחנה.

האם ההבטחה שחוק השידורים יביא לחיסכון לצרכן התבססה על חוות דעת?
לא. משרד התקשורת עצמו נקט בלשון "חיסכון אפשרי", וההצעה הובאה לוועדת השרים בלי חוות הדעת הכלכלית הנדרשת על השפעות הרגולציה.

האם חוק התקשורת של קרעי לא יניב לצרכן הוזלות במחיר הערוצים?
ההוזלה כבר קיימת, ומקורה בתחרות שכבר פועלת בשוק. חבילות זולות ומצומצמות של חברות הסלולר ושל שחקנים נוספים קיימות עוד לפני החוק.

כיצד הגיב השר קרעי לביקורת על חוק התקשורת שלו?
במקום לתקן את הפגמים, קרעי איים בישיבת ממשלה לפעול לביטול רשות האסדרה – עוד לפני שזו פרסמה את ממצאיה. 

מה מעמדו של חוק התקשורת של קרעי?
הכנסת אישרה אותו בקריאה שנייה ושלישית ב-16 ביולי 2026, והוא פורסם ברשומות ב-28 ביולי 2026 בספר החוקים 3572.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.