האלימות של מתנחלים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) מתאפיינת בשנים האחרונות בעלייה בהיקף ובחומרה.
בממשלה ובהנהגת המתיישבים מנסים להמעיט בהיקף התופעה, או אף להכחיש את קיומה. אבל העובדות והדיווחים מהשטח, נתוני צה"ל, שב"כ, האו"ם וארגוני זכויות אדם מראים כי אלימות מתנחלים אינה "מיתוס תקשורתי" אלא עובדה. יש גם מי שמגדיר אותה כ"טרור".
האם הטענות על אלימות מתנחלים מבוססות על עובדות?
שרים בממשלה ודובריהם, וגופים המייצגים את המתנחלים ביו"ש, כמו מועצת יש"ע והמועצות האזוריות בשטחים, טוענים כי "הטענות על אלימות מתנחלים מנופחות", "מבוססות על גורמים עוינים" או "על מקור פלסטיני יחיד", או לכל היותר "משקפות תופעה שולית של קומץ קיצוני".
אבל נתוני כוחות הביטחון של מדינת ישראל – צה"ל ושירות הביטחון הכללי – מאוששים ומאשרים את קיומה של אלימות של יהודים-ישראלים נגד פלסטינים בשטחים, בהיקף גדול.
לפי נתוני צה"ל ושב"כ, היקף האלימות הלאומנית של יהודים-ישראלים בגדה – רובם מתנחלים במאחזים לא-חוקיים – עלה ב-2025 כמעט בשליש ביחס ל-2024. כוחות הביטחון תיעדו 867 אירועי פשיעה לאומנית שביצעו ישראלים ביו"ש.
לפי צה"ל ושב"כ, מספר אירועי הפשיעה הלאומנית של ישראלים נגד פלסטינים בשטחים, ולפעמים גם נגד כוחות הביטחון, הסתכם ב-2019 ב-399. ב-2021 עלה מספר מעשי האלימות של ישראלים בשטחים ל-446; ב-2022 הוא זינק ל-922; ב-2023 – אחרי הרכבת הממשלה הנוכחית ותנופת הבנייה החדשה במאחזים – ל-1,045.
ב-2024, אחרי פרוץ המלחמה בעזה, מספר התקיפות ירד ל-682; ב-2025, כאמור, המספר שוב עלה ל-867.
בסך הכול, לפי נתוני כוחות הביטחון, היקף האירועים האלימים עלה כמעט פי שלושה תוך שש שנים.
מנתוני צה"ל ושב"כ עולה גם כי מספר העבירות החמורות – הצתות, דקירות וירי שביצעו ישראלים נגד פלסטינים בשטחים – הגיע ב-2023 ל-54, עלה ב-2024, אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, ל-83, וב-2025 עלה ביותר ממחצית והגיע לשיא של כל הזמנים – 120 תקיפות חמורות.
מנתוני צה"ל ושב"כ עולה אפוא כי ההיקף הכולל של האלימות שביצעו מתנחלים ירד מעט בזמן המלחמה בעזה, אך מספר האירועים החמורים עלה.
הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, אמר במרץ השנה בשיחה עם קצינים בכירים כי "בחודשים האחרונים חלה עלייה באירועי פשיעה לאומנית, שחלקם מכוונים נגד כוחותינו ונגד אוכלוסייה אזרחית". זמיר קרא ל"רשויות" (כלומר, למשטרה) לפעול נגד האלימות הזו ו"לעצור אותה לפני שיהיה מאוחר מדי".
גם האלוף אבי בלוט, אלוף פיקוד המרכז האחראי על יהודה ושומרון, השמיע אזהרה חריפה בנוגע לתקיפות נגד אזרחים פלסטינים, והתריע שהן "עלולות להצית חזית חדשה ביהודה ושומרון".
ראש שב"כ לשעבר רונן בר כתב באוגוסט 2024 במכתב אזהרה לראש הממשלה ולשרים כי תופעת "נוער הגבעות" "הפכה זה מכבר לתופעה רחבה של פעילות אלימה נגד פלסטינים", וכי תחושת גיבוי סמוי מהמשטרה מעניקה לה לגיטימציה ומרחיבה אותה. בר תיאר את הנזק לישראל כ"בלתי ניתן לתיאור".
המגמה העולה מנתוני צה"ל ושב"כ תואמת את הנתונים של משרד האו"ם לעניינים הומניטריים – OCHA. נתוני OCHA מצביעים על מספר גבוה יותר: מ-852 אירועי אלימות מתנחלים שהארגון תיעד ב-2022 ל-1,828 ב-2025.
לפי האו"ם, קצב אירועי האלימות היומי עלה מכשלושה אירועים ביום ב-2023 לכשבעה ביום בשנים 2024-2025. האו"ם אינו כולל בנתונים שלו מקרים של הטרדה, הסגת גבול והפחדה, כך שנראה כי ההיקף האמיתי של התופעה בשטח גדול עוד יותר מכפי שעולה מנתוני OCHA.
נראה כי צה"ל ושב"כ לא ידעו, או לא דיווחו, על חלק מהאירועים שמופיעים בנתוני האו"ם, אך מגמת הגידול בנתונים מופיעה גם בנתוני OCHA וגם בנתוני כוחות הביטחון.
פוליטיקאים מהימין טוענים לעיתים קרובות ש"האו"ם מתעד אירועים של 'אלימות מתנחלים' על בסיס מקור פלסטיני בודד, בלי לאמת". הטענה הזאת אינה מבוססת על עובדות כלשהן, וגם אינה נכונה.
כאשר צוותי השטח של OCHA בודקים אירועי אלימות נגד פלסטינים הוא מאמת אותה מול שני מקורות עצמאיים ואמינים לפחות. זאת, בעוד שברוב האירועים שבהם פלסטינים תוקפים מתנחלים, OCHA מסתפק במקור יחיד. כלומר, הרף הראייתי של האו"ם מחמיר דווקא כלפי תיעוד של פגיעות בפלסטינים, לא להפך.
מדובר בשני מקורות בלתי תלויים לחלוטין – האו"ם מצד אחד, מערכת הביטחון הישראלית מצד שני – שמגיעים לאותה מסקנה: אלימות מצד מתנחלים קיצונים קיימת, ההיקף שלה גדול והיא נמצאת בעלייה.
האם אלימות מתנחלים היא תופעה שולית של קומץ קיצוני?
כאשר השרים, דוברי הממשלה ופעילי ההתיישבות אינם מכחישים את עצם קיומה של האלימות, הם מתארים אותה כ"מעשים של קומץ מבודד שאינו מייצג את ציבור המתנחלים".
אכן, רוב-רובם של המתנחלים אינם מעורבים במעשי אלימות. אך לא מדובר ב"קומץ שולי". בשב"כ מעריכים כי כ-300 קיצונים יהודים-ישראלים מעורבים בתקיפות, ומתוכם כ-70 נחשבים ל"גרעין קשה".
לפי שב"כ, רובם המוחלט של 300 המעורבים באלימות מתגוררים ב-42 מאחזים בלתי חוקיים; כמחציתם רשומים כתושבי ערים בתוך שטח ישראל, בהן התגוררו, כנראה, לפני שהגיעו למאחזים. המאחזים מקבלים גיבוי, ציוד ותמיכה לוגיסטית בהיקף נרחב ממשרדי הממשלה, מועצת יש"ע, המועצות האזוריות של המתנחלים וגם הגנה מצה"ל.
רונן בר כתב במכתבו לממשלה כי המאחזים זוכים גם לגיבוי סמוי ולגיטימציה מהממסד. לפי תחקיר של זמן ישראל, הממשלה אישרה כ-50 מיליון שקל לציוד ביטחוני עבור מאחזים בלתי חוקיים – כולל רכבי שטח וכטב"מים המשמשים לעיתים קרובות קיצונים להטרדת קהילות פלסטיניות כפריות.
הכספים הוקצו דרך תקציבים קואליציוניים, שאינם כפופים לקריטריונים ברורים. מדובר בהמשך למגמה מ-2024: באותה שנה, לפי נתונים שאספה תנועת "שלום עכשיו", משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות העביר כ-75 מיליון שקל לציוד ביטחוני עבור "התיישבויות צעירות" ביו"ש – כלומר, למאחזים לא חוקיים.
תשתית ממומנת שכזו סותרת את התיאור של "קומץ מבודד הפועל ללא גיבוי מערכתי".
בנובמבר 2024 החליט שר הביטחון ישראל כ"ץ להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד יהודים ביהודה ושומרון, ובכך סיכל את אחד הכלים החשובים במניעת טרור יהודי.
האם המשטרה פועלת ביעילות נגד אלימות מתנחלים?
מספר חקירות המשטרה בחשד לאלימות מתנחלים נמצא בירידה. מספר תיקי עבירות "פשיעה לאומנית" צנח מאז 2023 ב-73%: המשטרה פתחה 60 חקירות בלבד ב-2025, לעומת 150 ב-2024 ו-235 ב-2023.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר (בעצמו בעל רקע של פשיעה לאומנית ותמיכה בטרור), וקצינים בכירים במשטרה מנופפים בירידה במספר התיקים כ"הוכחה" כבחכןך לירידה בהיקף האלימות של מתנחלים ולכך ש"רוב הטענות על אלימות המתנחלים מומצאות", כביכול.
אבל כאמור, נתוני המשטרה סותרים את נתוני צה"ל ושב"כ. בזמן שהמשטרה פתחה פחות תיקים, מספר האירועים המתועדים על ידי צה"ל ושב"כ גדל בהרבה.
ההסבר לסתירה הוא שסגירת תיק, או החלטה לא לפתוח בחקירה, אינה מעידה על כך ש"התלונה שקרית". תיקים נסגרים, או לא נפתחים גם בגלל כישלון לזהות חשודים או לאסוף ראיות, או בשל היעדר מאמץ לאסוף אותן. מעקב של ארגון השמאל "יש דין" מוכיח כי הירידה במספר התיקים מצביעה על ירידה במוטיבציה של המשטרה לחקור את האלימות ולאכוף את שלטון החוק.
לפי נתוני "יש דין", אכיפת החוק כלפי מתנחלים אלימים לוקה בחסר כבר שנים רבות. לפי נתוני הארגון, מאז 2005 נסגרו 93.6% מכלל תיקי החקירה בעבירות בעלות מניע אידאולוגי של ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית ללא כתב אישום; ניתוח הנסיבות מראה שהמשטרה כשלה בחקירת 82% מהתיקים; ורק כ-3% מהחקירות הובילו להרשעה מלאה או חלקית.
לסיכום: נתוני OCHA, צה"ל, שב"כ, "יש דין" וגופים נוספים משרטטים תמונה עקבית: עלייה רב-שנתית במספר אירועי האלימות שביצעו מתנחלים; פער אכיפה כרוני שהולך ומחריף; תשתית מאורגנת וממומנת שמסייעת למתנחלים אלימים. האלימות – או הטרור – מצד פעילי ימין קיצוני יהודים-ישראלים בשטחים אינה "מיתוס תקשורתי" אלא עובדה, וההיקף שלה גדול, והולך וגדל.
נתונים מרכזיים במספרים
| מדד | 2022 | 2023 | 2024 | 2025 | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| אירועי אלימות מתנחלים שתיעד OCHA | 852 | 1,291 | 1,449 | 1,828 | זמן ישראל |
| אירועי "פשיעה לאומנית" לפי צה"ל/שב"כ | – | 1,045 | 682 | 867 | זמן ישראל |
| מתוכם אירועים חמורים (ירי, הצתה) | – | 54 | 83 | 128 | Times of Israel |
| חקירות משטרה שנפתחו בעבירות אלו | – | 235 | 150 | 60 | Times of Israel |
| תיקי חקירה שנסגרו ללא כתב אישום (מצטבר מ-2005) | – | – | – | 93.6% | יש דין |
| פלסטינים שנפצעו באלימות מתנחלים | – | – | כ-500 | מעל 1,000 | OCHA #343 |
שאלות שעולות מן הנתונים
האם נתוני האו"ם על אלימות מתנחלים מבוססים על מקור פלסטיני יחיד?
לא. לפי המתודולוגיה של OCHA, אירועים הפוגעים בפלסטינים מאומתים בלפחות שני מקורות עצמאיים; דווקא אירועים שבהם הקורבן הוא מתנחל נכנסים למאגר לעיתים על בסיס מקור יחיד.
האם ירידה במספר החקירות שפתחה המשטרה מעידה על ירידה באלימות?
לא. מספר החקירות ירד ב-73% מאז 2023 (מ-235 ל-60), אך במקביל תיעדו צה"ל ושב"כ עלייה של 27% במספר אירועי האלימות עצמם ב-2025. הפער מצביע על כשל אכיפה, לא על הרגעה בשטח.
כמה אנשים מוערכים כמעורבים בליבה האלימה, לפי גורמי הביטחון?
כ-300 קיצונים, מתוכם כ-70 המוגדרים "גרעין קשה" האחראי לתקיפות החמורות ביותר, לפי הערכת צה"ל ושב"כ.
האם העלייה באלימות מתנחלים מוסברת כתגובה לטרור פלסטיני?
הנתונים מצביעים על הכיוון ההפוך: האלימות של מתנחלים עלתה בתחילת 2025 בדיוק כאשר קצב הפיגועים הפלסטיניים ירד באופן משמעותי.
האם המדינה מממנת תשתית שמשמשת לאלימות?
הממשלה אישרה כ-50 מיליון שקל לציוד ביטחוני עבור מאחזים בלתי חוקיים ב-2025, בהמשך לתקצוב דומה של כ-75 מיליון שקל ב-2024, לפי דיווחים עיתונאיים.
האם גורמים רשמיים בישראל הכירו בחומרת התופעה?
כן. נשיא המדינה, הרמטכ"ל וראש שב"כ לשעבר גינו את האלימות בפומבי.
מקורות עיקריים
- OCHA – Settler-related Violence
- OCHA – Humanitarian Situation Update #330
- OCHA – Humanitarian Situation Update #337
- OCHA – Humanitarian Situation Update #343
- OCHA – Humanitarian Situation Update #352
- OCHA (דרך palestine.un.org) – עלייה בהפחדת מתנחלים
- יש דין – Data Sheet 2005–2025
- Times of Israel – IDF: Settler violence rose by 27% in 2025
- Times of Israel – As settler attacks rise, police enforcement has plummeted
- Times of Israel – Government allocates NIS 50 million for illegal outposts
- Washington Institute – Settler Violence Is Turning the West Bank Into a Tinderbox
- Middle East Eye – Shin Bet chief warns settler violence doing 'indescribable damage'
- Middle East Eye – Israel's Shin Bet downgrades settler assault classification
- NPR/AP – Israel's president says 'shocking' settler violence must end
- OHCHR – Israel's settlement expansion drives mass displacement in West Bank
- Human Rights Watch – West Bank: Israeli Government Enables Escalating Violence
הערה מתודולוגית: הבריף המקורי הפנה ל-73 מקורות. מתוכם שולבו כאן כל המקורות שאומתו באופן עצמאי בחיפוש נפרד – בעיקר גופי או"ם (OCHA, OHCHR), דוחות "יש דין", דיווחי צה"ל/שב"כ כפי שסוקרו בעיתונות ישראלית ובינלאומית מבוססת (Times of Israel, "הארץ", NPR/AP), ו-Human Rights Watch. מספר מצומצם של מקורות בבריף המקורי לא נכלל בגרסה זו מכיוון שלא הספיק להיות מאומת באופן עצמאי בסבב החיפושים הנוכחי.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו