שר המשפטים, יריב לוין, טוען שוב ושוב כי ליועצים המשפטיים לממשלה יש, כביכול "זכות וטו" על מדיניות הממשלה. אבל הטענה הזאת לא מתיישבת עם העובדות. 

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה סייעה לממשלת ישראל הנוכחית עד מרץ 2025 בקידום של למעלה מ-650 החלטות ממשלה; באותו זמן, היא התנגדה להחלטות ממשלה בשל מניעה משפטית בפחות מעשרה מקרים.

האם ליועמ"שים יש וטו על החלטות ממשלה?

שר המשפטים, יריב לוין, טען שוב ושוב כי ליועצים המשפטיים לממשלה, ובמיוחד ליועמ"שית הנוכחית, גלי בהרב-מיארה, יש כביכול "זכות וטו" וכי בהרב-מיארה "בולמת את הממשלה". לוין כינה אותה "שחקן וטו שיטתי". לוין הכניס את הטענה הזאת במסמך אי-האמון שהגישו שרי הממשלה ביועמ"שית, שהיווה את הבסיס לניסיון הלא-חוקי לפטר אותה. 

בהרב-מיארה הגיבה לטענות הללו במכתב שהעבירה לשרי הממשלה במרץ 2025. לפי המכתב, הייעוץ המשפטי לממשלה בראשותה סייע עד אותה תקופה לקדם 650 החלטות של הממשלה הנוכחית ומאות מהלכי חקיקה, ואילו בפחות מעשרה מקרים הייעוץ התנגד להחלטות ממשלה בשל מניעה משפטית.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עם שרי הממשלה מירי רגב, יריב לוין, משה ארבל ואבי דיכטר, ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, בישיבת הממשלה המיוחדת לכבוד יום ירושלים, 5 ביוני 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הייעוץ המשפטי בראשות בהרב-מיארה אישר עד מרץ 2025 למעלה מ-150 מינויי ממשלה; קידם כ-350 הצעות חוק ממשלתיות שמתוכן כ-250 עברו בכנסת; אישר כ-700 תקנות והוראות מנהליות במסגרת מצב החירום וגל המלחמות שפרצו בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר.

בהרב-מיארה הציגה במכתבה את המניעות המשפטיות כחריגות. לפי הנתונים המפורטים שבמכתב, המקרים שבהם הייעוץ המשפטי הצביע על כך שלא ניתן מבחינה משפטית לקדם את רצון הממשלה הם ספורים ובגדר חריג.

בין הנושאים שקודמו בליווי הייעוץ המשפטי מנתה היועמ"שית את פעולות ההגנה על הביטחון בעקבות הטבח; גיבוש תקציבי המדינה; הרחבת ההתיישבות היהודית בישראל וההתנחלויות; מהלכים בנושאי דת ומדינה; מלחמת "חרבות ברזל" וההתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות ברזל".

גוף שמתנגד לפחות מ-2% מכלל ההחלטות אינו "שחקן וטו שיטתי" אם כן, מדוע תוקף השר לוין, שלבטח מכיר את העובדות, את היועמ"שית? המתקפה חושפת את עמדתו של השר שהיועמ"שית, בניגוד גמור לתפקידה כשומרת סף, אמורה לשיטתו לאשר 100% מכלל החלטות הממשלה ולא פחות!

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה במנהרות הכותל ב-21 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מדוע חלה עלייה בייצוג הנפרד של שרי הממשלה בבג"ץ?

שרים בממשלה ודובריהם השונים תוקפים את בהרב-מיארה בשל העלייה החדה במספר הבקשות של שרים בממשלה הנוכחית לייצוג נפרד – מקרים שבהם הממשלה מיוצגת בבג"ץ באמצעות עורכי דין חיצוניים ולא באמצעות היועמ"שית.

מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית, בדצמבר 2022, הוגשו 42 בקשות של שרים לייצוג נפרד בבג"ץ. מתוכן אישרה בהרב-מיארה 33 בקשות ודחתה תשע. ואילו בתקופת כהונתן של שלוש הממשלות הקודמות, בשנים 2016–2022, הוגשו רק ארבע בקשות בסך הכול, ואושרו שתיים בלבד.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים כי: "העלייה הדרמטית במספר הבקשות מעידה על שינוי מהותי בהתנהלות הממשלה ועל ריבוי מהלכים (של הממשלה) שהתנגשו עם החוק". 

יתרה מזאת: היועמ"שית אישרה 33 מתוך 42 בקשות לייצוג נפרד, כלומר, אפשרה לממשלה להביא את עמדתה בפני בג"ץ באופן עצמאי. זוהי אינה "חסימה" ולא "וטו".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבית המשפט העליון, 1 באוקטובר 2024 (צילום: פול/אורן בן חקון)

מה קבע בג"ץ במקרים בהם היועמ"שית התנגדה לממשלה?

המבחן האמיתי לשאלה אם עמדות היועמ"שית שיקפו את הדין הוא מה שקבע בית המשפט.

לפי סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה מיולי 2026, מתוך העתירות שהוכרעו בבג"ץ ושבהן היה פער עמדות ממשי בין הממשלה ליועמ"שית, בג"ץ אימץ את עמדת היועמ"שית ב-93% מהמקרים. רק בשלושה מקרים – כ-7% – התקבלה עמדת הממשלה ונדחתה עמדת היועמ"שית.

הנתון סותר את המסגור של "וטו שיטתי". אם ב-93% מהמקרים בג"ץ הסכים עם עמדת היועמ"שית, הרי שעמדותיה שיקפו את הדין ועמדות הממשלה – לא.

סמכות היועמ"שית לייצג את הממשלה גם אינה "כוח טכני": מדובר בהלכה שאושררה פה אחד בבג"ץ בעניין גיוס חרדים ב-2024, שקבעה כי ההחלטה להתיר ייצוג נפרד נתונה לשיקול דעתה הבלעדי, וכי "ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד".

ד"ר אודליה מינס, מ"מ יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

מדוע התנגדה בהרב-מיארה למינוי אודליה מינס?

אחד המקרים בהם בהרב-מיארה התנגדה לעמדת הממשלה היה המינוי של ד"ר אודליה מינס ליו"ר הזמנית של הרשות השנייה. בג"ץ דחה את העתירה נגד המינוי, ולכן, בממשלה טוענים כי התנגדותה של היועמ"שית למינוי הייתה דוגמה ל"וטו השיטתי" שלה על החלטות הממשלה.

אבל בבג"ץ הסכימו עם הביקורת של בהרב-מיארה על המינוי. השופט נעם סולברג, שכתב את פסק הדין בו אישר בג"ץ את המינוי, ציין כי "מתעורר החשש, שעליו הצביעה היועמ"שית, מפני יצירת מסלול עוקף למסלול המינוי הרגיל, ולמינוי מועמדים שאינם בעלי כישורים מתאימים לתפקיד". 

כלומר, גם במקרה שבו נדחתה עמדתה המשפטית של בהרב-מיארה, ביהמ"ש הכיר בחשש שעליו הצביעה. ההחלטה לא התקבלה פה אחד: השופט חאלד כבוב התנגד בדעת מיעוט לדחיית העתירה נגד המינוי.

טבלת הנתונים המסכמת

נתוני הייצוג הנפרד מעודכנים ליולי 2026 לפי סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה; נתוני ההחלטות, החוקים, המינויים והתקנות מעודכנים למרץ 2025, מועד מכתב היועמ"שית.

שאלות שעולות מן האירועים

כמה החלטות ממשלה עצרה היועמ"שית בשל מניעה משפטית?

הייעוץ המשפטי סייע לקדם 650 החלטות של הממשלה הנוכחית ומאות מהלכי חקיקה, ועצר פחות מעשר מהן בשל מניעה משפטית. מדובר בכ-1.5% מההחלטות.

האם הזינוק בייצוג הנפרד של שרים בבג"ץ מוכיח שליועמ"שית יש "וטו"?

היועמ"שית אישרה לשרים 33 מתוך 42 בקשות שרים לייצוג נפרד – כלומר, אפשרה לממשלה להביא את עמדתה בבג"ץ ב-79% מהמקרים. המכון לדמוקרטיה מציין כי "הזינוק עשוי להעיד דווקא על ריבוי מהלכים שהתנגשו בחוק".

כשהיועמ"שית התנגדה להחלטות ממשלה, מה אמרו השופטים בבג"ץ? 

בג"ץ אימץ את עמדת היועמ"שית ב-93% מהמקרים שבהם הייתה התנגשות בינה לבין עמדת הממשלה. רק בשלושה מקרים (כ-7%) התקבלה עמדת הממשלה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.