על גבעה המשקיפה על העיירה סונטהופן, בשולי האלפים הבוואריים, שוכן מבנה ששימש בעבר בית ספר להכשרת הדור הבא של האליטה הנאצית. מאז 1956 משמש המקום בסיס של הבונדסוור – הכוחות המזוינים של גרמניה. במרחק של כמה רחובות משם ניצב מחנה צבאי שנבנה ב-1936 עבור כוחות ההרים של הוורמאכט.
כיום מאכלס המחנה בית ספר של הבונדסוור להתגוננות מפני איומים כימיים, ביולוגיים, רדיולוגיים וגרעיניים. זהו בסיס האם של סגן לוי – אחד מכ-300 חיילים יהודים המשרתים, על פי ההערכות, בצבא הגרמני.
כמו עיירות רבות בגרמניה, גם סונטהופן קשורה בקשר בל יינתק לשואה, שפגעה קשות גם במשפחתו של לוי. "מובן שאינני יכול להתעלם מההיסטוריה של המקום הזה", אומר הביולוג בן ה-33, שביקש להשתמש בשם בדוי בשל אופיו החשאי של תפקידו בצבא.
סגן לוי – אחד מכ-300 חיילים יהודים המשרתים, על פי ההערכות, בצבא הגרמני – משרת בבסיס ששימש בית ספר להכשרת האליטה הנאצית בעיירה סונטהופן, והיום משמש בסיס הדרכה של הבונדסוור
מבחינתו, הבונדסוור הוא צבאה של גרמניה החופשית והדמוקרטית. "הבונדסוור אינו ממשיך בשום צורה את מסורת הנאציונל-סוציאליזם", הוא פוסק.
את בית הספר הנאצי לשעבר, הוא מציין, החליף "בסיס גנרל-אוברסט בק", הקרוי על שמו של אחד ממשתתפי קשר ה-20 ביולי 1944 לחיסול היטלר. "זו מציאות כפולה שצריך לדעת לחיות איתה", אומר לוי.
לוי נולד באסטוניה והגיע לגרמניה עם משפחתו בראשית שנות ה-90 כפליט יהודי. שניים מאבות-סביו נהרגו כחיילי הצבא האדום בלחימה נגד הנאצים. שמונה עשורים אחרי מלחמת העולם השנייה, הוא מגדיר את עצמו "גרמני יהודי", וככזה – הוא מבקש להגן על ארצו ועל הערכים שהיא מייצגת.
במשך שנים רבות לאחר מלחמת העולם השנייה, הרעיון שיהודי ישרת כקצין בבונדסוור נחשב לבלתי מתקבל על הדעת בקרב הקהילה היהודית בגרמניה. ואולם, לנוכח הדחיפה הלאומית הגוברת לחידוש גיוס החובה, ולאחר שמנהיג הקהילה היהודית קרא לחבריה "לתרום את חלקם" למדינה, הרעיון כבר אינו בבחינת טאבו.
לוי הגיע לגרמניה עם משפחתו בראשית שנות ה-90 כפליט. שניים מאבות-סביו נהרגו בלחימה נגד הנאצים. שמונה עשורים אחרי, הוא מגדיר את עצמו "גרמני יהודי", וככזה – הוא מבקש להגן על ארצו ועל ערכיה
הבונדסוור הוקם ב-1955, עשר שנים בלבד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, שבה מילא הוורמאכט תפקיד מרכזי ברצח שישה מיליון יהודים.
אף שהצבא החדש של מערב גרמניה היה חלק מברית נאט"ו והתחייב לערכים דמוקרטיים, הוא לא ניתק עצמו לחלוטין מן העבר בכל הנוגע לכוח האדם. למעשה, כמעט כל 15 אלף הקצינים ששירתו בבונדסוור הצעיר שירתו קודם לכן בוורמאכט, וכ-300 מהם אף היו בעברם חברים בוואפן אס-אס.
![חיילי חיל הגנת האב"כ של צבא גרמניה לובשים חליפות מגן ומסכות במהלך תרגיל במחנה גנרל יגר בזונטהופן שבדרום גרמניה, 19 בנובמבר 2001. היחידה, המאומנת להתמודד עם לוחמה גרעינית, ביולוגית וכימית (אב"כ), היא חלק מהכוחות הגרמניים שיוצבו במסגרת המלחמה בטרור הבינלאומי. (צילום: AP Photo/Diether Endlicher)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/08/AP0111190534.jpg "חיילי חיל הגנת האב"כ של צבא גרמניה לובשים חליפות מגן ומסכות במהלך תרגיל במחנה גנרל יגר בזונטהופן שבדרום גרמניה, 19 בנובמבר 2001. היחידה, המאומנת להתמודד עם לוחמה גרעינית, ביולוגית וכימית (אב"כ), היא חלק מהכוחות הגרמניים שיוצבו במסגרת המלחמה בטרור הבינלאומי. (צילום: AP Photo/Diether Endlicher)")
הקהילה היהודית הקטנה ברפובליקה הפדרלית הצעירה הורכבה אז בעיקר מניצולי מחנות ריכוז ומקומץ יהודים ששבו מן הגלות. באותה תקופה כמעט שלא ניתן היה להעלות על הדעת שהם או ילדיהם ישרתו שוב אי פעם בצבא גרמני, מה גם שהדבר כלל לא נדרש מהם. יהודים שנרדפו בידי הנאצים וצאצאיהם קיבלו פטור אוטומטי, ורק עם ביטול גיוס החובה ב-2011, בוטל גם הפטור הייעודי.
"אנחנו מדברים כיום על תקופה שונה לחלוטין מזו של אז", אומר יוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. מאז תום עידן הנאציונל-סוציאליזם התחוללו בגרמניה "שינויים עמוקים", כלשונו.
הקהילה היהודית הקטנה אחרי המלחמה הורכבה בעיקר מניצולי מחנות ריכוז ומקומץ יהודים ששבו מן הגלות. באותה תקופה כמעט שלא ניתן היה להעלות על הדעת שהם או ילדיהם ישרתו שוב אי פעם בצבא גרמני
שוסטר נולד בחיפה ב-1954 ועבר כפעוט עם הוריו לעיר וירצבורג שבבוואריה, שבה התגוררו לפני שנמלטו מאימת הנאצים. כנשיא המועצה המרכזית – המייצגת כמחצית מכ-200 אלף היהודים החיים כיום בגרמניה, לפי ההערכות – קורא שוסטר כעת לבחינה מחודשת של יחסי הקהילה עם הבונדסוור.
בטור אורח שפרסם בנובמבר 2025 ב"יודישה אלגמיינה", השבועון היהודי של גרמניה, כתב שוסטר כי הגיע הזמן שיהודי גרמניה ישאלו את עצמם את השאלה המתבקשת: "היכן אנחנו עומדים כיום, 80 שנה אחרי שלטון הנאצים?"
תשובתו ברורה: יש לעמוד לצידה של גרמניה הדמוקרטית, שבה היהודים הם אזרחים שווי זכויות, ולצידו של הצבא המגן על הערכים הללו. "כשהמצב מחייב זאת, עלינו, היהודים, כקהילה, להיות מוכנים לתרום את חלקנו", כתב שוסטר.
רב בשורות הבונדסוור
אבן דרך משמעותית בהתקרבות המחודשת לבונדסוור נרשמה עם הקמתה של רבנות צבאית ב-2021. הרב ז'ולט באלה היה לרב הצבאי היהודי הראשון בצבא גרמניה זה יותר ממאה שנה.
באלה מתאר את תפקידו כ"זכות", ורואה בו הזדמנות יוצאת דופן להבטיח שגרמניה "תישאר בצד הנכון של ההיסטוריה".
אבן דרך משמעותית בהתקרבות המחודשת לבונדסוור נרשמה עם הקמתה של רבנות צבאית ב-2021 ומינוי הרב הצבאי היהודי הראשון בצבא גרמניה זה יותר ממאה שנה
הוא הגיע לגרמניה כאדם צעיר בראשית שנות ה-2000, ובה הוסמך לרבנות. בהונגריה מולדתו נרצחו בידי הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים כשני שלישים מן האוכלוסייה היהודית. אימו היא אחת מאלו ששרדו.
כיום, אומר באלה, נהנים היהודים בגרמניה מ"חיים טובים, על כל ההזדמנויות והאתגרים הכרוכים בכך. עלינו לתרום את חלקנו כדי לשמר את החברה הזאת".
גם הוא מזהה שינוי מגמה ביחסה של הקהילה היהודית לבונדסוור. אומנם אין בנמצא נתון רשמי על מספר החיילים היהודים המשרתים בצבא גרמניה, אך להתרשמותו של באלה – המספר הולך וגדל בהתמדה.
יהודים שמוצאם בברית המועצות לשעבר, הוא מסביר, נוטים ממילא להחזיק בעמדה שונה וחיובית יותר כלפי השירות הצבאי. והם אלה שמהווים היום כ-90% מן הקהילה, לאחר שכ-200 אלף מהם הגיעו לגרמניה כפליטים שנמלטו מגל האנטישמיות הגואה במדינות הפוסט-סובייטיות עם תום המלחמה הקרה.
"אבותיהם לחמו פעמים רבות בשורות הצבא האדום", מציין באלה. ויש להם גם קשר משפחתי ורגשי ייחודי למלחמה המתחוללת באוקראינה.
יהודים שמוצאם בברית המועצות לשעבר נוטים ממילא להחזיק בעמדה חיובית יותר כלפי השירות הצבאי. הם מהווים היום כ-90% מן הקהילה, לאחר שכ-200 אלף מהם הגיעו לגרמניה כפליטים עם תום המלחמה הקרה
לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, טבע הקנצלר דאז אולף שולץ את המונח "צייטנוונדה" – שפירושו נקודת מפנה היסטורית. אחרי עשרות שנים של שלום יחסי, על גרמניה להיערך מחדש לאיומים ולפתוח בחימוש מואץ. כפועל יוצא, נרשמה עלייה דרמטית בתקציב הביטחון הלאומי.
הבונדסוור צפוי לגדול מכ-186 אלף חיילים בשירות פעיל כיום ליותר מ-260 אלף. החל מ-2027, כל הגברים הצעירים יידרשו להתייצב לבדיקה רפואית שתקבע את מידת כשירותם לשירות. השירות הצבאי עצמו נותר אומנם התנדבותי לעת עתה, אך לפי הודעת הממשלה – ייתכן שיוחזר שירות החובה אם לא יימצא מספר מספיק של מתגייסים.
אנה ז'וקובץ תומכת בהשבת גיוס החובה. כעיתונאית יהודייה ממוצא אוקראיני, היא מודה כי במשך שנים הגדירה עצמה פציפיסטית. אלא שהמלחמה באוקראינה "שינתה באופן קיצוני" את השקפת עולמה, וכיום היא "תומכת נחרצות בהסרת הסטיגמה מן הבונדסוור".
ז'וקובץ הגיעה לגרמניה עם הוריה בשנת 2002. היא נולדה ב-1997 בעיר מריופול, שבה חייתה משפחתה במשך דורות. סבתא רבתא שלה, יבגניה פליישמאכר, שירתה כחובשת בצבא האדום ולימים מונתה לרופאה הראשית בבית החולים ליולדות במריופול, שבו נולדה ז'וקובץ עצמה. כיום, בית החולים הזה חרב. בדומה לרוב חלקי העיר, הוא הוחרב עד היסוד בידי הצבא הרוסי במרץ 2022, בשלביה הראשונים של המלחמה.
אנה ז'וקובץ, עיתונאית יהודייה ממוצא אוקראיני, הגדירה עצמה פציפיסטית במשך שנים, אלא שהמלחמה באוקראינה "שינתה באופן קיצוני" את השקפת עולמה. "רוסיה מבינה אך ורק את שפת הכוח", לדבריה
ז'וקובץ מדווחת באופן קבוע מארץ הולדתה עבור רשת השידור הצרפתית-גרמנית Arte, ושומרת על קשר רציף עם חיילים אוקראינים בשטח. החוויות והמראות שלהם מעצבים את תפיסת עולמה.
"רוסיה מבינה אך ורק את שפת הכוח", היא קובעת, ורואה סכנה מוחשית בכך שרבים בגרמניה טרם הפנימו עובדה זו. תחת כיבוש רוסי, משוכנעת ז'וקובץ, "החירות שלנו, הכבוד שלנו וזכויות האדם שלנו" יימחקו לבלי שוב. "דווקא משום שאני אוקראינית ויהודייה בעת ובעונה אחת, אני רואה בבונדסוור חזק ודמוקרטי את חומת המגן הטובה ביותר מפני האיום הזה", היא אומרת.
הדי השואה עדיין מהדהדים
לא כל הצעירים היהודים בגרמניה שותפים להשקפה הזו. "לעולם לא אצטרף לבונדסוור. אין לי שום הזדהות חיובית עם המדינה הזאת", מצהיר דניאל, שביקש להישאר בעילום שם כדי לא להפוך למטרה עבור פעילים אנטי-ישראלים. "אבותיי נרדפו בידי גרמנים, ואני עצמי חוויתי כאן אנטישמיות על בשרי".
עם תום לימודיו בתיכון, נסע דניאל – כיום בשנות ה-30 לחייו – לישראל, והתנדב לשלוש שנות שירות בצה"ל, שירות שהוא בגדר חובה עבור ישראלים ילידי הארץ, אך לא ליהודים בתפוצות. מאז שב לגרמניה, שבה הוא פעיל מרכזי בארגון סטודנטים יהודי.
לדבריו, מאז טבח השבעה באוקטובר והעלייה החדה באנטישמיות בעולם בעקבותיו, יותר ויותר יהודים-גרמנים בוחרים לשרת בצה"ל. במקביל, הוא סבור כי ההסתייגות הרחבה מהבונדסוור עדיין שרירה וקיימת.
"לעולם לא אצטרף לבונדסוור. אין לי שום הזדהות חיובית עם המדינה הזאת", הצהיר דניאל, שביקש להישאר בעילום שם. "אבותיי נרדפו בידי גרמנים, ואני עצמי חוויתי כאן אנטישמיות על בשרי"
ההתנערות הפומבית של הצבא ממורשת הוורמאכט אינה אלא "מס שפתיים", טוען דניאל. הוא מצביע למשל על קיומם של שני בסיסים בגרמניה הנושאים עד היום את שמו של ארווין רומל, מי שהיה מפקד קורפוס אפריקה הגרמני של הוורמאכט. רומל הואשם במעורבות בקשר ה-20 ביולי לחיסול היטלר, ואולץ לשים קץ לחייו.
"אבל עוד קודם לכן, כיבושיו הצבאיים הביאו להסגרתם של אלפי יהודים מצפון אפריקה לידי הנאצים", אומר דניאל. "העובדה שהבונדסוור מציג את רומל כדמות מופת מכוננת במסורת שלו, היא לא פחות משערורייה".
רון דקל בן ה-23 משמיע את קולם של צעירים יהודים רבים בגרמניה מתוקף תפקידו. הוא מכהן כנשיא איגוד הסטודנטים היהודים במדינה, המייצג את דור העתיד בגילי 18 עד 35.
"המלחמה באוקראינה ללא ספק שינתה את תפיסתם של צעירים יהודים ביחס לבונדסוור", אומר דקל, ומוסיף כי רבים השלימו עם הצורך של גרמניה לשוב ולהתחמש. אך יחד עם זאת, השאלה העקרונית האם ראוי שיהודי ישרת בבונדסוור נותרה רגישה מאין כמוה. "בייחוד עבור מי שאבותיהם נרצחו באכזריות בידי גרמנים, עדיין קשה מאוד לדמיין צעד כזה אפילו היום", הוא קובע.
"המלחמה באוקראינה ללא ספק שינתה את תפיסתם של צעירים יהודים ביחס לבונדסוור", אמר נשיא איגוד הסטודנטים היהודים במדינה. עם זאת, השאלה העקרונית האם ראוי שיהודי ישרת בבונדסוור נותרה רגישה מאין כמוה
בנוסף, מדגיש דקל, כל תקרית בעלת אופי ימני-קיצוני בבונדסוור גורמת ליהודים לחשב מסלול מחדש ולתהות האם יהיו בטוחים שם. הנתונים העדכניים ביותר של משרד ההגנה הגרמני משנת 2024 מלמדים שהבעיה רק מחריפה.
כמעט 100 חיילים הודחו משורות הצבא באותה שנה בגין פעילות ימין קיצוני. ב-17 מהמקרים הוכח מעל לכל ספק כי חיילים בבונדסוור הצדיעו במועל יד. בסך הכול נרשמו באותה שנה 280 מקרים של חשד לקיצוניות ימנית בכוחות המזוינים – עלייה של 30% בהשוואה לשנה שקדמה לה.
"ומה יקרה אם מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) תגיע אי פעם לשלטון ותמנה את שר ההגנה?" תוהה דקל בהתייחסו למפלגת הימין הקיצוני הפופוליסטית, המחזיקה כיום בכמעט רבע מן המושבים בפרלמנט.
בתרחיש בלהות כזה, הוא טוען, לא יעלה על הדעת שיהודים ישרתו בצבא הגרמני. מבחינתו של דקל, דבר אחד נותר ברור: לקהילה היהודית בגרמניה יש סיבות מוצדקות לחשוד בבונדסוור ולשמור ממנו מרחק.
"אם אכן יוחזר שירות החובה, חייבת להינתן ליהודים אפשרות בחירה לבצע שירות אזרחי חלופי", הוא מבהיר. "לעולם אין להטיל על יהודים חובה גורפת להתגייס לבונדסוור".
מה יקרה אם מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) תגיע אי פעם לשלטון ותמנה את שר ההגנה? בתרחיש בלהות כזה, מסביר דקל, לא יעלה על הדעת שיהודים ישרתו בצבא הגרמני
בחזרה לסונטהופן. לוי מבין היטב מדוע לא כל היהודים שותפים להשקפתו המפויסת על הצבא הגרמני. גם הוא עצמו סבור שמחובתה של המדינה להותיר על כנו את הפטור לצאצאיהם של נרדפי הנאצים.
הוא אינו מכחיש כי "תקריות של אנשי ימין קיצוני בבונדסוור הן בעיה אמיתית וחמורה". אלא שמבחינתו, זו אינה בעיה שיש לברוח ממנה.
כקצין מכהן, שיפקד ביום מן הימים על חיילים אחרים, הוא רואה בכך הזדמנות פז לחולל שינוי אמיתי מבפנים. "בחרתי במקצוע הצבאי בדיוק כדי שיהיו פחות אנשי ימין קיצוני בבונדסוור", הוא מסכם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו