עד לאחרונה, חייב החוק בישראל כל בעל ערוץ טלוויזיה מסחרי להפעיל את מערכת החדשות שלו כחברה נפרדת ועצמאית. הכלל הזה, המכונה "הפרדה מבנית", נועד לאפשר לעיתונאים לדווח בלי חשש גם ממי שמשלם את משכורתם. אבל חוק התקשורת (שידורים) שאושר ביולי בכנסת ביטל את החובה הזאת.

בתצהיר שהגיש לבג"ץ פירט מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, מה אמר לו שר התקשורת, שלמה קרעי, על תכלית ביטול חובת ההפרדה המבנית. וייס אמר בתצהיר: "קרעי אמר לי שחוק התקשורת נועד לאפשר לנתניהו להשפיע על החדשות".

האם חוק התקשורת נועד לתת לממשלה שליטה בחדשות?

חוק התקשורת (שידורים) שיזם קרעי אושר בקריאה שנייה ושלישית ביולי, בשבוע האחרון לפני הפגרה שלקראת הבחירות. תוך ימים מעטים הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ של חברת חדשות 12, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, התנועה לאיכות השלטון, מכון "זולת", עמותת "הצלחה" והח"כים אפרת רייטן ואיתן גינזבורג.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי בכנסת, 1 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

לעתירה שהגישה חברת החדשות של קשת צורף תצהירו של מנכ"ל החברה, אבי וייס, על פגישה שקיים לדבריו עם קרעי בפברואר 2023. בתצהיר ציין וייס:

"שר התקשורת הביע חוסר שביעות רצון מהמצב החוקי… שלדבריו לא אפשר לראש הממשלה להתקשר לבעלי הרישיון לשידורי טלוויזיה על מנת להשפיע על התוכן המשודר במסגרת שידורי החדשות, כך שאלה ישקפו את דעת העם, לשיטתו.

שר התקשורת אמר לי שזה בדיוק מה שהוא רוצה לשנות… בעקבות שינוי החוק וביטול ההפרדה המבנית בין בעל הרישיון לבין חברת החדשות, הם יוכלו להשפיע על התוכן המשודר בשידורי החדשות ולא יוכלו עוד לסרב לקבל את פניותיו של ראש הממשלה, ויפעלו בהתאם להן".מתוך תצהירו של אבי וייס, מנכ"ל חדשות 12, לבג"ץ

תכלית החוק, אפוא, לפי התצהיר של וייס, היא לאפשר לרה"מ להתערב בתכני התקשורת. העתירה מגדירה את התכלית הזאת "תכלית פסולה מכול וכל".

ככל הידוע, לא פורסמה תגובה עניינית של קרעי – לבית המשפט או לתקשורת, או בהצהרה כלשהי שלו, לעדותו של וייס על פגישתם ולדברים שייחס לו.

בנאומו במליאה לקראת הקריאה הראשונה בנובמבר 2025 הגדיר קרעי את החוק כ"מהפכה של חופש ביטוי ובחירה צרכנית". בדיוני הוועדה המיוחדת אמר קרעי על הרגולטור החדש כי "המועצה תהיה מנותקת מאוד מהשר, לא תהיה התערבות בתוכן וזה המקום לחדד את זה".

החדשות

מהי ההפרדה המבנית בין ערוצי טלוויזיה לחברות חדשות?

ההפרדה המבנית מחייבת את בעל ערוץ הטלוויזיה להפעיל את חטיבת החדשות כחברה נפרדת, בחיץ תאגידי מלא.

לפי הסבר שפרסמה חטיבת החדשות של תאגיד השידור, "ההפרדה משמשת כדי למנוע התערבות של טעמים פוליטיים-כלכליים במהדורת החדשות". המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע כי "הסדרים כאלה הם הכלי היעיל ביותר להתמודדות עם תופעות בלתי רצויות של השפעה על תוכן חדשותי".

המנגנון אמור למנוע השפעה מטעמים כלכליים: העיתונאי מדווח על עסקיו של מי שמשלם את משכורתו. בפרשנות של כתב התקשורת דוד ורטהיים ב"וואלה" הוא תיאר מקרה כזה – ידיעות בחדשות 12 שהציגו את בנק מזרחי-טפחות באור חיובי, בלי גילוי נאות על כך שדודי ודרורית ורטהיים, מבעלי השליטה בבנק, הם גם בין בעלי השליטה בקשת 12.

התצהיר של וייס מתאר השפעה פוליטית – פנייה של ראש הממשלה אל בעל הרישיון. ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל הצביע על נדבך נוסף בעמדה שהציג בוועדה בכנסת על חוק השידורים: החובות האתיות בחוק מוטלות על הישות המשפטית "חברת החדשות", ולרשות השנייה ולנציגי הציבור נתונה זכות וטו באספה הכללית שלה. "משעה שמבוטלת החובה להקים חברת חדשות נפרדת", נכתב בעמדת הארגון, "נעלם הגוף המשפטי עליו מוטלות אותן חובות".

לוגו חדשות 13 (צילום: חדשות 13, יח"צ)

האם קרעי ביטל את ההפרדה בין ערוצים לחברות חדשות?

בחוק הרשות השנייה קיים מעמד של "בעל רישיון זעיר" – ערוץ שהכנסתו השנתית נמוכה מ-80 מיליון שקל, והוא פטור מהקמת חברת חדשות נפרדת ומחובות נוספות. ערוץ 14 פועל תחת המעמד הזה כבר שנים.

לפי חשיפה באתר "העין השביעית" מהשבוע שעבר, הנהלת הערוץ מסרבת למסור לרשות השנייה את נתוני הכנסותיה ל-2025 והרשות הטילה עליה קנס; אם ההכנסות חצו את הרף, יאבד הערוץ את המעמד ויחויב, בין היתר, בהפרדה בין מערכת החדשות להנהלה המסחרית.

בחוק התקשורת החדש קיים סעיף המתקן את ההגדרה: במקום "שמונים מיליון" הרף החדש הוא "שני מיליארד".

הרף החדש גבוה מהכנסותיו השנתיות של כל ערוץ מסחרי בישראל, כך שהפטור שנועד לערוצים קטנים ובינוניים חל מעתה על השוק כולו.

ארגון העיתונאים הגדיר זאת בעמדתו לוועדה כ"השינוי המשמעותי ביותר בנוסח החדש… צעד זה, שאין לו זכר בהצעת החוק המקורית", וכתב כי העלאת הרף כך שחובת ההפרדה לא תחול על אף ערוץ "מרוקנת אותה מתוכן ומשיגה שוויון בין השחקנים באמצעות הורדת הרף הרגולטורי במקום באמצעות העלאתו".

לפי עמדת הארגון, "קשת ורשת יוכלו מעתה לסגור את חברות החדשות שלהן ולהטמיע אותן בחברות האם, תוך אובדן משרות פוטנציאלי של מאות עובדים". במקביל ביטל החוק את רף ההשקעה המינימלי בחדשות – לפחות 55 מיליון שקל בשנה שבעלי הערוצים מחויבים כיום להזרים לחברות החדשות.

המונולוג של אודי סגל (צילום: חדשות 13, צילום מסך)

המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע כי ביטול ההפרדה נעשה "מבלי להציג מנגנון שייגן על עצמאות יצרני החדשות מפני לחצים כלכליים או פוליטיים", וארגון העיתונאים כתב כי מדובר בביטול "ללא כל מנגנון חלופי שיעגן חציצה בין הבעלים לבין התוכן החדשותי".

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגיעה לאותה מסקנה. בהרב-מיארה כתבה בחוות דעתה כי "ביטול ההפרדה בין פעילות עסקית לחדשותית, לצד הוויתור על סטנדרטים שנתפסו חיוניים, הופכים את מערכת החדשות לפגיעה הרבה יותר להשפעות מסחריות ופוליטיות".

בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד החוק נכתב כי הוא "מפרק את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות – החומה שמגינה על העיתונאים מהתערבות בעלי ההון".

החוק מתיר להפעיל "מערך חדשות" בתוך התאגיד בעל הרישיון, וקורא לחברות "לפעול לקיים הפרדה". אבל החוק אינו מפרט כיצד ניתן לקיים הפרדה מבנית בתוך תאגיד אחד. בעתירת חדשות 12 נכתב כי "הנחיה לפעול לקיום הפרדה ריקה מתוכן ממשי".

החוק כולל גם אסדרה של רישום ספקי החדשות, אך מפרק האסדרה בחוק הושמט החלק העוסק ברישום ספקי החדשות.

במכתב ששלח ארגון "לובי 99" במאי ליועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, נכתב כי  "השמטת הפרק העוסק במרשם ספקי החדשות מובילה לאסדרה חסרה דה-פקטו, המפקירה את שוק החדשות בישראל ללא כל הגנה סטטוטורית", וכי "כל גוף שנרשם יוכל לשדר תכני חדשות ללא הגבלה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועורך דינו עמית חדד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 28 באוקטובר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

האם לנתניהו מותר לעסוק בנושאי  תקשורת?

אחרי אישור החוק פנה קרעי מהדוכן במליאת הכנסת לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "אדוני, המשימה שהטלת עליי הושלמה". התצהיר של וייס מייחס לקרעי אמירה על יכולתו של רה"מ לפנות לבעלי רישיון בעניין תוכן החדשות.

אבל נתניהו מנוע מלעסוק בענייני תקשורת, לפי הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שגובש ב-2020 בידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, על רקע כתבי האישום הפליליים שהוגשו נגדו, וקיבל תוקף מבג"ץ.

ההסדר אוסר עליו לעסוק בכל דבר הקשור למשרד התקשורת, כיוון ששניים משלושת כתבי האישום שלו עוסקים בניסיונות שלו, לכאורה, להשפיע על כלי תקשורת בניגוד לחוק. נתניהו עצמו אינו חתום על ההסדר, אך אישור בג"ץ מחייב אותו.

על אף האיסור, חוות דעת של היועמ"שית – שנחתמה עם פתיחת הליך החקיקה – התירה לנתניהו לעסוק בהליך חקיקת חוק התקשורת.

ב-1 ביולי 2026 פנתה ח"כ נעמה לזימי לבהרב-מיארה בדרישה לבחון מחדש את חוות דעתה בנושא. לזימי טענה ששינויים שהוכנסו לחוק בדיוני הוועדה מיטיבים עם גופי תקשורת המקורבים לנתניהו. בין ההקלות לערוץ 14 נמנות ביטול החובה להקים חברת חדשות נפרדת וביטול חובת השקעה מינימלית בחדשות.

שר התקשורת שלמה קרעי מתלחשש עם גלית דיסטל־אטבריאן בוועדה לקידום חוק התקשורת, 8 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה מעמדו של חוק התקשורת של קרעי כיום?

הכנסת אישרה את החוק בקריאה שנייה ושלישית ב-16 ביולי 2026, ברוב של 53 מול 48 ושני נמנעים. בעקבות האישור הוגשו עתירות לבג"ץ.

ב-19 ביולי הוציא שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף צו ארעי המעכב את הסעיפים בחוק שיש להם תחולה מיידית. השופט כתב כי "העתירות מעלות שאלות כבדות משקל, הן בעניין הליך החקיקה והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק או שבוטלו מכוחו. קיים חשש שלאחר כניסתו לתוקף של החוק יהיה קשה להשיב את הגלגל לאחור". המשיבה בעתירה – הכנסת – נדרשה להשיב עד 26 ביולי.

עד כה לא פורסם שהכנסת השיבה לעתירה, וגם באתר הכנסת אין עדות לתשובתה. 

קרעי הגיב לעתירה בטענה כי "לבג"ץ אין סמכות להקפיא חוקים", כי "הצו (המקפיא חלק מהחוק) חסר תוקף" וכי "לא ישתתף בהליך" המשפטי בבג"ץ בנוגע לחוק.

בשבוע שעבר דווח כי בהתייעצות שקיימו שר המשפטים יריב לוין, קרעי, יו"ר ש"ס אריה דרעי ומזכיר הממשלה יוסי פוקס הוחלט שלא להתייצב בבג"ץ להגנת החוק, "משום שהוא צפוי להיפסל ממילא" וכדי שלא "לתת לגיטימציה לדיון".

בנימין נתניהו בראיון ליונית לוי בחדשות 12, 15 בפברואר 2021 (צילום: צילום מסך, חדשות 12)

שאלות שעולות מן האירועים

כיצד חוק התקשורת מבטל את ההפרדה בין מערכות חדשות לערוצי שידור?
סעיף 98(3) לחוק מעלה את סף ההכנסות להגדרת "בעל רישיון זעיר" מ-80 מיליון לשני מיליארד שקל, וכך חל על השוק כולו הפטור שממנו נהנה עד כה ערוץ 14 מהפרדה בין מערכות חדשות לערוצי שידור.

במקומה מתיר החוק הקמת "מערך חדשות" בתוך תאגיד בעל הרישיון, בתוספת הוראה מעורפלת לפעול לקיים הפרדה פנימית בתוך התאגיד בין החדשות להנהלה.

מדוע ניגוד העניינים של נתניהו רלוונטי לחוק התקשורת של קרעי?
הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שגובש ב-2020 וקיבל תוקף מבג"ץ, אוסר עליו לעסוק בענייני משרד התקשורת.

מה מעמדו של חוק השידורים, ומי מגן עליו?
החוק אושר ב-16 ביולי 2026 ופורסם ברשומות ב-28 בו; ב-19 ביולי הקפיא בג"ץ את הסעיפים בעלי התחולה המיידית, בקובעו שהעתירות מעלות "שאלות כבדות משקל". ערוץ i24NEWS ביקש להצטרף להגנת החוק, בעוד בכירי הממשלה החליטו שלא להתייצב.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.