לאורך שנים ארוכות בנה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ה"בלוק" – גוש המפלגות התומכות בו –  כפלטפורמה שעליה יוכל לבסס קואליציות ולהבטיח ניצחונות במערכות הבחירות. השיטה הזאת עבדה – במחיר של פשרות עם תפיסות עולם קיצוניות, ובמחיר כבד לחברה ולמשק.

ה"בלוק" – הקואליציה שהולידה את ממשלת "הימין המלא-מלא" האחרונה הורכב מהליכוד (כ-50%), מהמפלגות החרדיות (כ-28%) ומרשימה שהורכבה משלוש סיעות כהניסטיות-משיחיות (כ-22%).

את החיבור הבעייתי הזה בנה נתניהו בעצמו, כשבדרך לא היסס להוציא את השד הכהניסטי מהבקבוק כדי לתפוס את השלטון בכל מחיר. לתוצאות ההרכב הזה הייתה מדינת ישראל עדה במהלך ארבע השנים האחרונות.

אלא שבמהלך השנים קרה עוד דבר: ההיתוך ההדדי של מרכיבי ה"גוש" זה בזה הוליד תוצאת לוואי שכנראה לא נלקחה בחשבון על ידי נתניהו: הליכוד עצמה שינתה את פניה, והפכה דומה יותר ויותר לשותפיה בגוש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכותל המערבי בירושלים, 22 ביוני 2025 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

תמונת המצב שמצטיירת לאחרונה בליכוד מעוררת שאלה שלא הייתה מובנת מאליה לפני כמה שנים: האם מפלגת השלטון ההיסטורית, החילונית-מסורתית באופייה, הופכת בהדרגה למפלגה בעלת זהות חרדית, חרד"לית ומשיחית ניכרת יותר ויותר?

האם הליכוד השתנתה והפכה להיות משיחית וכהניסטית?

כיום ניתן לזהות בתוך שורות הליכוד חדירה מוחשית של דמויות עם זיקה חרדית-משיחית ולאומנית-כהניסטית – לא רק כהצטרפות שולית, אלא כנוכחות בעלת השפעה פוליטית ממשית.

חבר הכנסת עמית הלוי, למשל, בוגר של עשר שנות לימוד בישיבת מרכז הרב ותושב התנחלות בדרום הר חברון, עלה להר הבית לפני השבעתו לכנסת, ויזם תוכנית מפורטת לחלוקת הר הבית "לקראת בניית בית המקדש".

חבר הכנסת ניסים ואטורי הצהיר במליאת הכנסת כי "כהנא צדק בהרבה מקומות שעם ישראל טעה, וגם הליכוד טעה שהדיר אותו", לצד קריאות בוטות כמו "לשרוף את עזה עכשיו" שצוטטו בתביעה נגד ישראל בהאג.

ח"כ ניסים ואטורי משתתף בדיון של ועדת החוץ והביטחון בכנסת בירושלים. 8 במאי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השרה מאי גולן חיזקה את התמונה הזו כשאמרה בריאיון טלוויזיוני כי "אין הרבה פערי אידיאולוגיה בין עוצמה יהודית לליכוד" – הצהרה שמניחה בגלוי את מה שרבים בליכוד אולי מעדיפים שלא לומר בקול.

נתניהו יזם, תכנן ותיווך את ההסכם שנחתם לקראת הבחירות ב-2021 למיזוג בין עוצמה יהודית – המפלגה הכהניסטית בראשות איתמר בן גביר, כיום השר לביטחון לאומי, למפלגת הציונות הדתית – מפלגה לאומנית-משיחית בראשות בצלאל סמוטריץ', כיום שר האוצר.

במסגרת זאת, התחייב נתניהו לשריין ברשימת הליכוד לכנסת הקודמת (ה-24) את מקום 28 לאחד מאנשי הציונות הדתית. נתניהו קיים את ההתחייבות וח"כ אופיר סופר מהציונות הדתית/עוצמה יהודית נכנס ב-2021 לכנסת הקודמת (ה-24) כמספר 28 ברשימת הליכוד. כלומר, נתניהו ביצע שריון גלוי למועמד של מפלגה משיחית-כהניסטית ברשימת הליכוד עצמה כדי להכניס את הימין הקיצוני לכנסת.

ח"כ בועז ביסמוט (במרכז) עם אופיר סופר ויואב קיש, לצד חברי כנסת חרדים (צילום: יונתן זינדל פלאש 90, ינואר 2026)

האם הליכוד הולכת ומתחרדת? 

להצטרפות הגורמים המשיחיים והכהניסטים לליכוד מצטרפת גם התבססות של קשרים עם זרמים חרדים מאורגנים: השר שלמה קרעי, בוגר ישיבת "כיסא רחמים", הביא לשורות המפלגה כ-2,000 מתלמידי הרב מאיר מאזוז, וחבר הכנסת חנוך מילביצקי צמח מתוך תנועת "בני ברוך – קבלה לעם" והביא איתו גיוס מאורגן של אלפי חבריה.

גם השרה עידית סילמן, שהצהירה על עצמה כ"שליחתו של הרבי מליובאוויטש", משקפת נוכחות של זיקה משיחית-חב"דית בליבת המפלגה.

יחד, הדמויות הללו מציירות תמונה של תהליך שכבר מתרחש בפועל, לא רק כאיום עתידי – קווים אידאולוגיים שהיו פעם מוחרמים או שוליים בליכוד ההיסטורית הופכים לחלק לגיטימי ומיוצג בתוך המפלגה עצמה.

לפי הערכות שפורסמו על סמך דברי פעילים בתוך המפלגה עצמה, אלפי אנשים ממגזרים חרדיים שולבו בשנים האחרונות בתפקידים שונים בליכוד ובגופים הקרובים אליו – ממשרדי ממשלה ועד רשויות מקומיות ומוסדות ציבוריים.

השרה עידית סילמן, ח"כ לימור סון הר מלך, וח"כ מיכל וולדיגר מחבקות את אשת ראש הממשלה הגברת שרה נתניהו בגיבושון הקואליציה. 14 בספטמבר 2023 (צילום: שרון רביבו)

מדובר בתופעה שאינה מוגבלת לפעילות פוליטית וולונטרית גרידא, אלא מתבטאת גם בהעסקה בפועל: תפקידי ניהול, ייעוץ ותפקידי ביצוע במגוון גופים שקשורים למפלגה או נתמכים ממנה. חלק מהמרואיינים מתארים זאת כתהליך שהחל עוד לפני כעשור, אך הואץ משמעותית בשנים האחרונות.

תחקיר של חדשות 12 שעסק במפקד החברים החדש של הליכוד לקראת ועידת המפלגה מצא כי אלפי מתפקדים חדשים הם חרדים, בעוד המחנה הליברלי במפלגה נחלש בהתמדה. גם "ישראל היום" דיווח דיווח על גל התפקדות רחב מתוך חסידויות כמו צאנז וסערט-ויז'ניץ, שבמסגרתו הצטרפו מאות חסידים לליכוד תוך זמן קצר.

כתבת תחקיר שפורסמה בסופ"ש שעבר ב"שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות" וב-ynet, סקרה את הטרנד של התפקדות חרדים לליכוד. לפי הכתבה, "החרדים הבינו כי בפריימריז של הליכוד, מעט קולות מאורגנים יכולים לקבוע מי ייכנס לרשימת הליכוד לכנסת ובאיזה מקום.

באמצעות יצירת כוח הצבעה ממושמע, הם הופכים לגורם משפיע שחברי הכנסת והשרים בליכוד מחויבים להקשיב לו ולעבוד מולו באופן הדוק".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עולה לקברו של הרבי מלובביץ' בבית הקברות מונטיפיורי בניו יורק, ב-10 בספטמבר 1996 (צילום: AP Photo/Kathy Willens)

עוד דווח בכתבה שרבים מהמתפקדים החדשים העוברים לליכוד מודים בגלוי כי הם אינם מתפקדים למפלגה מתוך אמונה ברעיונות ההוד הביתרי, וכי בבחירות הכלליות הם ימשיכו להצביע למפלגות החרדיות להן הצביעו עד כה. הנושא המרכזי המניע את ההתפקדות ואת הלחץ הפוליטי הוא הרצון לשמור על מעמדם של תלמידי הישיבות ולהבטיח את העברתו של חוק הפטור מגיוס.

אחד ההסברים המרכזיים שעולים בשיחות הוא שההעסקה במוסדות הליכוד והשלטון הפכה לסוג של "מטבע עובר לסוחר" בתוך הקהילה החרדית – דרך מעשית עבור אנשי ציבור חרדיים להראות תוצאות מוחשיות לציבור שלהם, מעבר להישגים החקיקתיים או התקציביים המסורתיים.

במילים אחרות, לצד המאבקים על חוק הגיוס ועל תקציבי הישיבות, מתפתח ערוץ נוסף של "מסירת הטבות" לחרדים – מקומות עבודה, שהם משאב מוחשי ומיידי יותר עבור משפחות רבות.

יש גם את הרקע הפוליטי הרחב יותר: גורמים במערכת הפוליטית מדברים על משבר אמון בין המפלגות החרדיות לבין הליכוד, שהעמיק בחודשים האחרונים סביב הסחבת בחקיקת חוק הגיוס – משבר שחורג מסעיפי החוק עצמם ומשקף עלבון מצטבר בציבור החרדי. המשבר הזה יצר מצב שבו חלק מהציבור החרדי מחפש ערוצי השפעה שאינם תלויים אך ורק במפלגות המסורתיות שלו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בדיון במליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הקמת תנועה של "ליכודניקים חדשים" מתוך השורות החרדיות, כפי שהיא מתוארת בדיווחים שונים, נתפסת כחלק ממגמה זו – ניסיון ליצור נוכחות ישירה בתוך מפלגת השלטון, ולא רק דרך שותפות קואליציונית חיצונית.

האם התחרדות הליכוד יוצרת מתח במפלגה?

התהליך הזה אינו נטול חיכוכים. פעילים חרדים בכירים בליכוד מתארים תחושת תסכול מצד חלקים בציבור החרדי כלפי אופן ההתנהלות של המפלגות המסורתיות שלהם – תחושה שהאינטרסים היומיומיים, ובראשם הפרנסה, אינם זוכים למענה מספק.

במקביל, יש בתוך הליכוד עצמה קולות המזהירים מפני הפיכת המפלגה לזירת התמודדות פנימית בין קבוצות זהות שונות, ומדגישים כי הצטרפותם של אנשי ציבור חרדים לליכוד לא בהכרח משקפת שינוי אידיאולוגי עמוק, אלא בעיקר תגובה פרגמטית למציאות הפוליטית.

השר שלמה קרעי מסתודד במליאה עם השר יצחק גולדקנופף במליאה. 27 במאי 2026 (צילום: דני שם טוב – דוברות הכנסת)

מנגד, ישנם בליכוד גם קולות ביקורתיים יותר, המזהירים כי היקף ההשפעה החרדית על מנגנוני המפלגה עלול ליצור תלות הדדית בעייתית, וכי על המפלגה לשמור על זהותה הרחבה ולא להיהפך לזירה של מגזר יחיד.

הביקורת הזו מגיעה הן מחברי כנסת בליכוד והן מפעילים בדרג הביניים, שרואים בתהליך סיכון פוטנציאלי ליכולתה של המפלגה לפנות לציבור הרחב – כפי שבא לידי ביטוי בסערה שפרצה בליכוד לאחר שנחשף כי "קבלני קולות" חרדים משפיעים על בחירות מרכז המפלגה בסניפים כמו ביתר עילית, בני ברק ובית שמש.

פעיל מקומי בבני ברק שצוטט בכתבה ב-ynet תיאר זאת כ"מאבק על זהות הסניף במילים 'זה או אנחנו – או הם'". הארגון החברתי "ישראל 2050" הזהיר כי "ההתפקדות הקיצונית של קבוצות אינטרס הופכת את המפלגה הדמוקרטית הגדולה בישראל לשבויה בידי קבוצות מאורגנות".

האם חוקי ההשתמטות פונים למצביעי ליכוד חרדים?

מעבר לדמויות בודדות, יש הרואים בהתמשכות המחלוקת סביב "חוקי ההשתמטות" – חוקי הפטור מגיוס לבני ישיבות, שגרמו למשבר אמון עמוק גם מול המפלגות החרדיות עצמן – ביטוי נוסף לכך שהליכוד מנווטת בין קהלים וקצוות שונים תוך ויתורים אידאולוגיים חוזרים, מבלי לגבש קו מגדיר וברור.

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

הביקורת מגיעה גם מבפנים: חברי כנסת בליכוד עצמם התבטאו בעבר נגד כמה מהמהלכים הללו, והזהירו כי שותפות בלתי מסויגת עם ההנהגה החרדית עלולה להוות "סכנה קיומית" למפלגה ולערכיה.

לסיכום: נראה שלסימביוזה ארוכת השנים של "הבלוק" של נתניהו יש, בסופו של דבר, השפעה על דמותה של הליכוד עצמה. הנתונים מצביעים על תהליך אמיתי של הרחבת נוכחות חרדית ומשיחית בתוך מנגנוני הליכוד – הן במספרים והן בהשפעה.

במקום שהליכוד תמשוך את שותפיו אל הכיוון הממלכתי, קרה ההפך: הליכוד הולכת ונעשית דומה יותר לשותפיה הקיצוניים בגוש, ופונה יותר ויותר לקהל בוחרים דתי, משיחי וכהניסטי.

שאלות ותשובות

מהו "הבלוק" שעליו בנה נתניהו את שלטונו?

זהו כינוי לברית הפוליטית שגיבש נתניהו לאורך שנים בין הליכוד, המפלגות החרדיות ומפלגות ימין דתיות-לאומיות, במטרה להבטיח רוב קואליציוני יציב במערכות הבחירות.

הרב ישראל הגר ראש חסידות ויזניץ' (צילום: David Cohen/Flash90)

האם פעילים ומצביעים חרדים חודרים לשורות הליכוד?

תחקירים של חדשות 12, "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" מצביעים על גל התפקדות מאורגן של אלפי חרדים, ובהם חברי חסידויות כמו צאנז וסערט-ויז'ניץ, לצד גיוס מאורגן של תלמידי ישיבות כמו "כיסא רחמים" ו"בני ברוך – קבלה לעם".

מדוע חרדים בוחרים להתפקד דווקא לליכוד ולא רק להצביע למפלגותיהם?

משום שבשיטת הפריימריז של הליכוד, קבוצת הצבעה קטנה וממושמעת יכולה להשפיע באופן ניכר על הרכב הרשימה לכנסת – כך שההתפקדות הופכת לכלי לחץ פוליטי אפקטיבי, גם כשההצבעה בבחירות הכלליות עצמן נשארת אצל המפלגות החרדיות המקוריות.

איזה תפקיד ממלא חוק הגיוס במגמת ההתחרדות של הליכוד?

משבר האמון סביב הסחבת בחקיקת "חוקי ההשתמטות" מעמיק את החיכוך בין הליכוד למפלגות החרדיות, ובמקביל מניע חלקים בציבור החרדי לחפש נוכחות ישירה בתוך הליכוד עצמה, ולא להסתמך רק על שותפות קואליציונית חיצונית.

אלו דמויות בליכוד מזוהות עם זרמים משיחיים וכהניסטיים?

בין הבולטים: ח"כ עמית הלוי, שיזם תוכנית לחלוקת הר הבית לקראת בניית המקדש; ח"כ ניסים ואטורי, שהצהיר במליאה כי "כהנא צדק"; השרה לשוויון חברתי מאי גולן; ושר התקשורת שלמה קרעי.

מימין לשמאל: משנה למנכ"ל משרד התקשורת לילך וינשטוק, שר התקשורת שלמה קרעי, ראש מועצת קדומים עוזאל ותיק ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. 23 באפריל 2026 (צילום: דוברות משרד התקשורת)

מה אמרה השרה גולן על הקשר בין עוצמה יהודית לליכוד?

גולן אמרה בריאיון טלוויזיוני כי "אין הרבה פערי אידיאולוגיה בין עוצמה יהודית לליכוד" – הצהרה שנתפסת כחריגה בגילוי הלב שלה, נוכח המדיניות ההיסטורית של הליכוד, שהבדיל את עצמו במוצהר ממורשת הרב מאיר כהנא.

מהו הרקע של חבר הכנסת חנוך מילביצקי?

מילביצקי שימש בעבר כיועץ משפטי בהתנדבות בעמותת "בני ברוך – קבלה לעם", והביא איתו לליכוד גיוס מאורגן של אלפי חברי התנועה. העמותה עצמה ספגה במרוצת השנים טענות על התנהלות בעייתית.

בלא קשר לכך, מילביצקי עצמו נחקר בחשד לאונס ולשידול לעדות שקר. מילביצקי מכחיש את החשדות הללו.

כיצד קשור השר קרעי לעולם החרדי?

קרעי, בוגר ישיבת "כיסא רחמים" ותלמידו של הרב מאיר מאזוז, הוביל מבצע התפקדות מאורגן שהביא כ-2,000 מתלמידי הרב לשורות הליכוד, ומונה בעקבות כך לראש "מטה החרדים" בקמפיין הבחירות של המפלגה.

בנימין נתניהו מגיע לטקס השקת שכונה חדשה בהתנחלות בית אל, 12 ביולי 2022 (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90)

האם יש בתוך הליכוד מתנגדים למגמת ההתחרדות?

כן. חברי כנסת ופעילים בכירים בליכוד הזהירו כי שותפות בלתי מסויגת עם ההנהגה החרדית עלולה להוות "סכנה קיומית" למפלגה, וכי עליה לשמור על זהותה הרחבה ולא להיהפך לזירה של מגזר יחיד.

האם התחרדות והתחרד"לות הליכוד היא מגמה קבועה, או תופעה זמנית?

השאלה נותרת פתוחה. הנתונים מראים תהליך מתמשך ומוחשי של הרחבת הנוכחות החרדית והמשיחית-כהניסטית בתוך מנגנוני הליכוד, אך אין הכרעה חד-משמעית אם מדובר בשינוי זהות מגובש או בהתאמה טקטית לנסיבות פוליטיות משתנות.

מקורות: N12 – המהפכה החרדית בליכוד; "ישראל היום" – גל ההתפקדות מתרחב; "מעריב" – משבר חוק הגיוס והברית עם החרדים; ynet – מה מסתתר מאחורי ההתפקדות ההמונית של חרדים לליכוד; N12 – טענות ל"כת" והתפקדות המונית לליכוד; ynet – ניסים ואטורי וקריאתו "לשרוף את עזה עכשיו"; ynet – ואטורי במליאה: "כהנא צדק"; ynet – מאי גולן: "אין הרבה פערים" בין עוצמה יהודית לליכוד; ynet – "השותפות עם ההנהגה החרדית היא סכנה קיומית"; "סרוגים" – עמית הלוי עלה להר הבית לפני השבעתו; זמן ישראל – עמית הלוי מחלק את הר הבית; "חב"ד אינפו" – השרה סילמן: "שליחתו של הרבי מליובאוויטש"; ynet – סערה בליכוד: "לא ניתן לעסקונה החרדית לחרב לנו את הבית"; ynet – מילביצקי נחקר בחשד לשידול לעדות שקר ותקיפה מינית.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית