מאז שנכנס לתפקידו בסוף 2022 משבש שר המשפטים יריב לוין את עבודת הוועדה לבחירת שופטים ומעכב במשך חודשים ושנים מינוי של שופטים בכל הערכאות במערכת המשפט. כתוצאה מכך, במערכת חסרים יש עשרות תקני שופטים שאינם מאוישים.
כמה תקני שיפוט עומדים ריקים, ומי צריך לאייש אותם?
לפי החוק הקיים מאז 2008 שופטים נבחרים בוועדה לבחירת שופטים, בה חברים שר המשפטים ושרים וח"כים נוספים המייצגים את הממשלה והכנסת, נשיא בית המשפט העליון ושופטים נוספים, וכן נציגי לשכת עורכי הדין. שלושה חברי קואליציה חברים כיום בוועדה: לוין, שרת ההתיישבות אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר.
הכנסת החליטה במרץ על שינוי במבנה הוועדה, אך השינוי ייכנס לתוקף רק אחרי הבחירות, אם לא ייפסל על ידי הכנסת הבאה או בג"ץ. בינתיים, היא ממשיכה במבנה הקיים.
מי שסמכותו וחובתו היא לכנס את הוועדה הוא שר המשפטים. אבל לוין מתנגד למבנה הקיים של הוועדה ולשופטים שהיא בוחרת ומעוניין למנות שופטים אחרים, והוא נמנע מלכנס אותה, לכאורה בניגוד לחוק. מאז שהכריז על ה"רפורמה" במערכת המשפט בינואר 2023, ועד הטבח ב-7 באוקטובר, לוין סירב לכנס את הוועדה, היא לא כונסה כלל ולא מונה אף שופט חדש.
בסוף 2023 וב-2024 לוין הכריז על "הפוגה" בהפיכה המשטרית והוועדה כונסה פעמים רבות ומינתה שופטים חדשים לערכאות, אך לא לביהמ"ש העליון. בינואר 2025 הוועדה כונסה ואישרה את מינוי יצחק עמית לנשיא העליון ואת נועם סולברג למשנה לנשיא. לוין, סטרוק וקרויזר החרימו את בחירת עמית וסולברג. במקביל, נבחרו שופטים בערכאות הרגילות.
מינואר 2025 עד יוני השנה לוין שוב סירב לכנס את הוועדה ולא כינס אותה כלל. במאי השנה, לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, היו 51 תקני שיפוט פנויים בכלל הערכאות, 35 תקנים חדשים שנוספו ונותרו ללא איוש. במקביל נוצר גם מחסור ברשמי בתי משפט.
בבתי משפט השלום במחוז מרכז חסרו באותו זמן תשעה שופטים; בשלום תל אביב ובשלום דרום חסרו ארבעה בכל אחד; ובבית המשפט המחוזי בבאר שבע חסרו חמישה שופטים, כולל הנשיא, שהתקן שלו התפנה בינואר 2026. במחוזי בירושלים חסרו ארבעה שופטים מתוך 37 תקנים, ובמחוזי ת"א חסרו ארבעה נוספים. בעליון חסרים ארבעה שופטים מתוך 15.
בסוף מאי קבע בג"ץ פה אחד, בתשובה לעתירות שביקשו להורות ללוין לכנס את הוועדה, כי על השר לכנס אותה ולבחור שופטים, במיוחד לבתי המשפט המחוזיים, בדגש על באר שבע וחיפה. בפסק הדין נמתחה ביקורת על כוונת השר להסתפק במינויים זמניים של שופטים, ונקבע כי מינוי בפועל אינו תחליף למינוי קבע.
השר כינה את הפסיקה "החלטה בלתי חוקית" והאשים את השופטים ב"יצירת משבר חוקתי", וסנגורו עורך הדין ציון אמיר טען כי "אין אף בית משפט בישראל שנמצא בשיתוק".
ב-25 ביוני לוין כינס סוף-סוף את הוועדה לשלוש ישיבות למינוי שופטי תעבורה, משפחה ונוער, אך לא לבתי המשפט המחוזיים שעליהם הורה בג"ץ. ב-28 ביוני נבחרו כ-70 שופטים ורשמים, אך לא למחוזי – ערכאה שבה בג"ץ קבע שהמחסור חריף במיוחד.
בעקבות הפסיקה, השר פרסם ברשומות 18 שמות מועמדים למחוזי בבאר שבע ובחיפה בלבד. לגבי שאר הערכאות והמחוזות נקבע כי יפרסם מועמדים בהקדם, אך לפי דיווחים, הוא נמנע מכך.
לבתי משפט השלום במחוז מרכז ובת"א לא מונו שופטים כלל. למחוזיים בבאר שבע, בחיפה, בירושלים ובצפון מונו 15 שופטים ב"מינוי בפועל", כלומר זמני.
השרה סטרוק, חברת הוועדה, מסרה בעקבות הדיון כי "בעוד כארבעה שבועות" ימונו גם שופטים לבתי המשפט המחוזיים בפריפריה. ארבעת השבועות חלפו בסוף יולי, והוועדה לא כונסה.
התנועה לאיכות השלטון הגישה בשל כך בקשה להכרזה על ביזיון ביהמ"ש.
למה לוקח כל כך הרבה זמן לקבל תאריך לדיון בבית משפט?
הסיבה לזמן הארוך בין הדיונים המשפטיים היא הפער בין מספר התיקים למספר השופטים. לפי דיווחים, שופט אזרחי בחלק מהמחוזות מטפל בזמן נתון ב-650 עד 750 תיקים. בכירים במערכת בתי המשפט שהתראיינו לכתבה ב"גלובס" תיארו שופטים היושבים בדיונים עד חצות, ושופטים שקובעים עד 17 דיוני תביעות ביום במקום עשרה. אחד מהם הגדיר את המציאות במילים "זה עינוי דין לנאשמים".
העומס אינו מתחלק שווה בשווה, ומתרכז דווקא במקומות שבהם ההמתנה כבר ארוכה ממילא. בדיון בבג"ץ על אי-כינוס הוועדה ציין השופט עופר גרוסקופף כי במחוז הדרום מוכה הפשיעה חסרים 25% משופטי המחוזי.
מתי ימונו שופטים חדשים ויוקל המחסור בשופטים?
על פי חוק, הוועדה לבחירת שופטים אינה מתכנסת כלל בשלושת החודשים שלפני הבחירות, וכינוסה מחייב פרסום שמות המועמדים ברשומות 45 ימים מראש. הבחירות אמורות להתקיים ב-27 באוקטובר, ולכן הוועדה גם לא תתכנס עד הבחירות, ועד שתורכב ותושבע הממשלה הבאה, כלומר גם אחרי הבחירות.
כל תקני השופטים החסרים כיום, בבתי המשפט המחוזיים ובכלל, לא יתמלאו עד הרכבת הממשלה הבאה.
לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, ממאי עד דצמבר אמורים לפרוש 15 שופטים לגמלאות, כך שהמחסור בשופטים צפוי לגדול עוד יותר.
שאלות לסיכום: בבתי המשפט חסרים עשרות שופטים. מדוע לא כינס שר המשפטים יריב לוין את הוועדה לבחירת שופטים במשך יותר משנתיים במצטבר וכשנה וחצי ברציפות?
מדוע גם כשלוין כינס את הוועדה, הוא איפשר לה למנות שופטים רק בערכאות הנמוכות, ולא בבתי המשפט המחוזיים שבהם יש מחסור חמור בשופטים?
אם שופט אזרחי מטפל ב-650 עד 750 תיקים בו-זמנית בגלל המחסור בשופטים, ובכירים במערכת המשפט מגדירים זאת כ"עינוי דין", מדוע שר המשפטים מנע את כינוס הוועדה למינוי שופטים ובחירת שופטים חדשים?
אם השרה אורית סטרוק הודיעה ב-28 ביוני שבתוך כארבעה שבועות ימונו שופטים למחוזיים בפריפריה, מדוע הוועדה לבחירת שופטים לא כונסה ביולי והשופטים לא התמנו?
אם ארבעה חברי כנסת, מהם שלושה נציגים של הקואליציה ואחד של האופוזיציה, יושבים בוועדה לבחירת שופטים, מדוע תומכי הממשלה טוענים שהוועדה "לא מייצגת את עמדת השלטון הנבחר" והשר לוין מסרב לכנס אותה?
מערכת שנכנסת לכנסת חדשה עם תקנים ריקים אינה תוצאה של אסון טבע אלא של החלטות של שר המשפטים שתועדו בזמן אמת, בפסיקה ובפרוטוקול. האם בוחר שמחכה חודשים לתאריך דיון יכול להסתפק בהסבר שהמינויים "טורפדו"? ומה זה אומר על סדר העדיפויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה את שר המשפטים ויכול גם להדיח אותו, כשהוא לא מקיים פסק דין של ביהמ"ש העליון?
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו