האלימות של מתנחלים קיצונים ביהודה ושומרון גואה. צה"ל ושב"כ מדווחים על עלייה חדה בהיקף האלימות של ישראלים ביו"ש ורואים בה איום חמור. צה"ל דיווח על 867 אירועי פשיעה לאומנית ביו"ש ב-2025. ראש שב"כ לשעבר רונן בר כינה את התופעה "טרור".
אלה נתונים והגדרות של כוחות הביטחון של מדינת ישראל. הם לא מגיעים רק מארגונים זרים וגופים פרו-פלסטיניים, אלא ממוסדות שאחראים על אכיפת החוק ביו"ש והגנה על ביטחון המדינה. ובכל זאת, חלק גדול מהציבור הישראלי כמעט לא נחשף אליהם.
מה צה"ל וכוחות הביטחון אומרים על האלימות ביו"ש?
כל המקורות הרשמיים בישראל מצביעים על מגמה של עלייה חדה בהיקף ובחומרת האלימות של מתנחלים קיצונים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית). לפי נתונים שהופיעו בדוח פיקוד מרכז של צה"ל ב-2025 חלה עלייה של כ-27% בהיקף הפשיעה הלאומנית – כ-870 אירועים, לעומת 682 אירועים ב-2024.
לצד זאת, לפי צה"ל, חלה החמרה באופי האירועים: 120 אירועי אלימות שביצעו יהודים-ישראלים סווגו בידי צה"ל כ"חמורים" (אירועים שניתן להמגדיר כטרור – שימוש בנשק חם, תקיפות פיזיות שגרמו לפציעות, הצתת מבנים). מדובר בשיא של כל הזמנים במספר האירועים החמורים, לעומת 83 אירועים כאלה ב-2024.
בממשלה, בארגוני המתנחלים ביו"ש ובארגוני ימין כמו "רגבים" טוענים כי האלימות של מתנחלים היא כמעט כולה, כביכול, "תגובה לפיגועים" שביצעו פלסטינים. נתוני צה"ל ממחישים שזה לא המצב. ברבעון הראשון של 2025 זינקו תקיפות המתנחלים נגד פלסטינים בכ-30%, אף שבאותה תקופה ירד מספר פיגועי הטרור שביצעו פלסטינים ביו"ש בכ-44%.
נתוני צה"ל תואמים בצורה חלקית את נתוני OCHA – המשרד לעניינים הומניטריים של האו"ם. נתוני האו"ם כוללים גם מעשי הסגת גבול והפחדה של מתנחלים כלפי פלסטינים. לפי האו"ם, ביצעו מתנחלים 1,770 תקיפות ב-2025. כך או כך, גם צה"ל ושב"כ, וגם האו"ם וארגוני זכויות אדם, מציגים נתונים בדוקים ומאומתים שמהם עולה כי תופעת האלימות היא חמורה ומחריפה.
אם יש עלייה בתקיפות מתנחלים, למה יש פחות חקירות?
למרות המספר הגבוה של תקיפות בידי מתנחלים, לפי נתוני צה"ל וגופים נוספים, והעלייה במספרן ובחומרתן, המשטרה מדווחת על ירידה במספר תיקי הפשיעה הלאומנית שנפתחו במחוז ש"י. בממשלה מנופפים בכך כ"הוכחה" לירידה בהיקף התקיפות. אבל הטענה הזאת לא נכונה: היקף האלימות עלה, המשטרה ומשמר הגבול מטפלים בה פחות.
לפי INSS, מעל 90% מתיקי הפשיעה האידאולוגית של יהודים נגד פלסטינים נסגרים בלי כתב אישום, ושיעור ההרשעות אפסי. ארגון יש דין מצא תמונה זהה לאורך שני עשורים: מתוך 1,701 תיקי חקירה בין 2005 ל-2024, כ-93.8% נסגרו ללא כתב אישום, ורק כ-3% הסתיימו בהרשעה.
גם נתוני המשטרה עצמה משקפים זאת: ב-2024 נפתחו 802 תיקי חקירה, אך יחידת התביעות המשטרתית הגישה 40 כתבי אישום בלבד.
לנתונים האלה מצטרף ממד נוסף: לפי INSS, כשני שלישים מהנפגעים הפלסטינים ב-2024 כלל לא הגישו תלונה, בשל חוסר אמון ברשויות הישראליות או פחד. כלומר, הדיווח החסר בנתונים הרשמיים גדול עוד יותר ממה שנראה לעין.
כיצד מתייחסת הממשלה לאלימות מתנחלים בשטחים?
עמדת הדרג הפוליטי עקבית בכיוון אחד: הממשלה מאפשרת את האלימות. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קרא להפסיק "להתנכל לנערי הגבעות". המשרד לביטחון לאומי עיכב את מסירת הנתונים על האכיפה חצי שנה עד שהתנועה לחופש המידע הגישה נגדו עתירת חופש מידע.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המשמש גם השר האחראי על ההתיישבות במשרד הביטחון, אמר לאחר פרעות שביצעו מתנחלים בחווארה ש"צריך למחוק את הכפר". האמירה עוררה סערה בינלאומית, וסמוטריץ' התנצל, אך המשיך לתת גיבוי מערכתי לאלימות. הממשלה, בלחץ סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק, מעבירה תקציבים וציוד למאחזים לא חוקיים שמהם יוצאים פורעים.
שר הביטחון ישראל כ"ץ הורה לכוחות הביטחון ב-2024 לבטל את המעצרים המנהליים נגד יהודים-ישראלים החשודים בטרור ביו"ש – כלי ששימש בעבר בשטחים נגד חשודים יהודים ופלסטינים כאחד, וממשיך כיום לשמש באופן שגרתי נגד פלסטינים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר פרעות בחווארה כמעשה של "150 נערים".
האמירות האלה אינן ציטוטים שוליים. הן משפיעות ישירות על הדרג המבצע: כשהשרים האחראים על המשטרה מורים לא לפעול, ברור למה האכיפה אפסית והתיקים נסגרים ב-90% מהמקרים.
כיצד מתייחסת הנהגת המתנחלים לאלימות במאחזים?
רוב האמירות הפומביות של הנהגת ההתיישבות הממוסדת מקטינות ומצניעות את תופעת האלימות של מתנחלים קיצונים, או אף מכחישות אותה. מועצת יש"ע הגדירה שוב ושוב את הדיווחים על האלימות כ"קמפיין שקרים שממומן על ידי אירופה", כביכול; בראיונות חוזרים טענו ראשי מועצות אזוריות בשטחים ש"הנתונים מנופחים ומשרתים אג'נדה".
טענות מנהיגי ההתיישבות אינן נכונות ואינן מבוססות על שום מידע. המידע על האלימות של מתנחלים קיצונים מגיע מצה"ל ושב"כ, מהאו"ם ומארגוני זכויות אדם ישראלים כמו "יש דין". הגופים הללו מצליבים את טענות הפלסטינים ובודקים אותן בקפידה.
קולות הגינוי קיימים אך הם המיעוט: לאחר אירועי אלימות בכפר ג'ית באוגוסט 2024, חלק מראשי מועצת יש"ע ורבנים בציונות הדתית הגדירו את המעשים כ"פשע מוסרי". אבל הגינויים לא תורגמו להשפעה פנימית, והנתונים של 2025 מראים שהמגמה המשיכה להחמיר.
האם צה"ל והמשטרה מסתירים מידע על אלימות מתנחלים?
חלק גדול מהדיון הציבורי על האלימות ביו"ש התנהל בחלל ריק של נתונים. לפי דיווחים, לשכת בן גביר עיכבה את מסירת נתוני האכיפה של מחוז ש"י במשך יותר מחצי שנה, ומסרה אותם רק לאחר שהתנועה לחופש המידע הגישה עתירה לבית המשפט.
גם נתוני צה"ל פורסמו כמענה לבקשת מידע שהגישה התנועה.
זה לא מחדל בירוקרטי. הנתונים היו קיימים, הם נאספו, הם עובדו – הם פשוט לא נמסרו. כשציבור לא מקבל מספרים, הוא לא יכול לשפוט.
שחרור הנתונים – גם אם רק בכפייה משפטית – הוא שאפשר להפריד בין העובדות לבין הנרטיבים. עצם הצורך בעתירה הוא חלק מסיפור ההצנעה.
האם התקשורת הישראלית מציגה את אלימות המתנחלים?
בכלי תקשורת זרים, ובאתרים ישראלים המזוהים עם השמאל כמו "הארץ" ו"שיחה מקומית", נטען לעיתים כי התקשורת העברית בקושי מדווחת על אירועי אלימות המתנחלים. הטענה הזאת אינה נכונה במלואה: אלימות מתנחלים מדווחת במדיה העברית, אך לעיתים קרובות מוצגת באופן המקטין את חומרתה.
מאמר שפורסם ב+מגזין 972, למשל, התייחס לשלושה אירועים שהתרחשו בשבוע אחד במרץ השנה: משפחת עודה, שארבעה מבניה נהרגו מירי של משמר הגבול בעיירה חמון בשומרון; ושני אירועים בהם מתנחלים דרסו למוות פלסטינים ביו"ש. לפי הדיווח ב-972 שלושת האירועים הללו "בקושי חדרו לרוב המדיה בעברית".
למעשה, שלושת האירועים דווחו ברוב כלי התקשורת המרכזיים בישראל. עם זאת, אופן הסיקור של האירועים מעלה שאלות קשות. למשל, ב-ynet פורסמה כתבה על אירוע בו מתנחל דרס למוות את סיוואר, ילדה בת שש מדרום הר חברון, שכללה את פרטי האירוע המזעזע וריאיונות אמפתיים עם בני משפחתה.
אבל האירוע לא הובלט ולא הגיע לכותרות הראשיות באתר, כפי שהיה מובלט אירוע של דריסה מכוונת של ילדה ישראלית בידי פלסטיני, או קרוב לכך; ובכתבות הוא הוגדר כ"עימות בין מתנחלים לפלסטינים בו נהרגה ילדה", ולא כתקיפה, פיגוע טרור, או חשד לרצח מצד המתנחל הדורס.
מקרים מתועדים רבים, בהם חיילים בצה"ל לא עצרו אלימות של מתנחלים, או אף השתתפו בה – בניגוד גמור לפקודות ולמוסר הצה"לי – הוצנעו בתקשורת העברית, או לא דווחו כלל.
INSS מתייחס לאלימות מתנחלים כאל "איום ביטחוני-אסטרטגי" וראש שב"כ לשעבר מגדיר אותה כטרור, אך כלי התקשורת הישראליים משתמשים לרוב במילים כמו "מתיחות", "חיכוך", "אירועים חריגים", "תג מחיר" ואף "תגובות ספונטניות". ניסוחים כאלה מציגים אלפי אירועים מתועדים של אלימות קשה מצד מתנחלים כאילו מדובר בתקריות ספורדיות ולא בתופעה מערכתית.
בניתוח באתר "העין השביעית" נכתב כי בתקשורת הישראלית "יש דפוסים שיטתיים של צנזורה עצמית בתקשורת הישראלית (על אירועים הקשורים לאלימות כלפי פלסטינים)". לפי הסקירה ב"העין השביעית": "עורכי חדשות נמנעים מכתבות שטח".
הסיבות לכך, לפי האתר, הן "המחיר הפוליטי של דיווח: ערוץ שמסקר באופן ביקורתי נתון ללחצים ממפלגות הקואליציה; המחיר הכלכלי: מפרסמים חוששים מזיהוי עם ערוץ "שמאלני", ולחצי חרם על מפרסמים הם כלי מוכר בנוף הישראלי; והחשש מהקהל: עורכים שמעריכים שהצופים שלהם לא בשלים לקבל את מלוא התמונה, ושסיקור אגרסיבי ירחיק צופים".
מגזין 972+ מגדיר זאת כ"אמנת שתיקה בין הישראלים לתקשורת שלהם". במאמר של הפרשן אלכסיי סיסולו אברהמס באתר, נכתב כי "אלימות מבנית ויומיומית (כלפי פלסטינים) נחשבת בתקשורת הישראלית 'לא מספיק דרמטית' לסיקור, ורק אירועים קיצוניים במיוחד חוצים את סף הכותרות".
ערוץ 14 פועל כזרוע תקשורתית של הקואליציה ומציג באופן עקבי את אלימות המתנחלים כ"תגובה מוצדקת" או כ"הגנה עצמית". לפי מחקר "העין השביעית", הערוץ שימש כפלטפורמה לנרטיב שמאשים את הפלסטינים באלימות שיזמו מתנחלים.
בערוצים 11, 12 ו-13 מתקיים, לפי "העין השביעית" ו-972, "תת-סיקור": הם לא מתעלמים מאלימות מתנחלים, אבל ממסגרים את האירועים כ"עימות דו-צדדי" ומעדיפים לשדר בנושא כתבות אולפן על פני תחקירי שטח – וזאת, בניגוד לתקשורת העולמית, שמרבה לשלוח ליו"ש כתבי שטח.
מה היה האירוע בכפר תל?
הבעיות בסיקור האירועים בתקשורת העברית בולטות בסיקור של האירוע הקטלני שאירע בסוף יולי בכפר תל בשומרון. האירוע התרחש כאשר קבוצה של מתנחלים חמושים, יחד עם ילדיהם, פרצה לכפר, במה שהוגדר כ"טיול", אף שלפי הוראות צה"ל היה אסור לה להיכנס אליו, ולמעשה היה מדובר בהסגת גבול.
במהלך ה"טיול" של הפולשים הישראלים בכפר, אחד התושבים חטף את נשקו של אחד הפולשים הישראלים – בניהו מלט, רכז הביטחון של ההתנחלות חוות גלעד. בעקבות חטיפת הנשק המתנחלים החלו לירות, וגם הפלסטיני שחטף את הנשק. כוחות צה"ל שהגיעו למקום הצטרפו למתנחלים וה"טיול" הפך למרחץ דמים הדדי.
באירוע נהרגו שני ישראלים: מלט וקצין צה"ל, רס"ן יובל עזרא, וארבעה פלסטינים: פארוק עדנאן עלי רמדאן, איברהים חוסיין עלי רמדאן, ג'ואד חוסיין עלי רמדאן ועימראן אחמד עלי רמדאן. אחד ההרוגים (לא ברור מי) היה הפלסטיני שחטף את הנשק. בנוסף, נפצעו באירוע שני ישראלים וארבעה פלסטינים.
ברוב כלי התקשורת העבריים, האירוע דווח מיד, וגם אחר כך, כ"פיגוע ירי", למרות שלא היה כזה.
בחלק ניכר מהדיווחים לא הוזכרו ההרוגים הפלסטינים אלא רק הישראלים, ולא הוזכרה העובדה ששלושה מהפלסטינים שנהרגו לא היו חמושים ולא תקפו את הישראלים, ושאותם מתנחלים פלשו לכפר שהיה אסור להם להיכנס אליו, מבלי לתאם עם צה"ל וסיכנו גם את עצמם, את הילדים שנמצאו עימם ואת החיילים, כולל עזרא ז"ל.
לסיכום: האלימות של מתנחלים ביו"ש נמצאת בעלייה חדה. צה"ל תיעד ב-2025, 870 אירועי פשיעה לאומנית של ישראלים נגד פלסטינים, עלייה של כ-30% לעומת 2024, ושיא במספר האירועים החמורים; מספר פיגועי הטרור הפלסטינים ירד, כך שברור שלא מדובר ב"הגנה עצמית"; ומנגד המשטרה מציגה מספר נמוך של חקירות, מספר זעיר של כתבי אישום שיעור הרשעות אפסי.
אבל הדרג הפוליטי מכחיש את האלימות ולמעשה מעודד אותה והתקשורת הישראלית מצניעה את היקף התקיפות.
השאלה אינה האם התופעה קיימת – שום גוף ישראלי רשמי לא חולק על כך. השאלה היא למה הציבור הישראלי לא מודע לכך.
שאלות שעולות מהנושא:
למה לא שומעים על אלימות מתנחלים בחדשות?
בגלל שני גורמים: השלטונות מעכבים נתונים ומפרסמים אותם רק על פי צווים של בתי משפט; כלי תקשורת מרכזיים לא מדווחים על אלימות מתנחלים או מדווחים עליה באופן שמקטין את חומרתה.
האם התקשורת הבינלאומית וארגוני זכויות מנפחים את אלימות המתנחלים?
גופים ישראלים כמו INSS טוענים כי "גופים בינלאומיים נוטים לדיווח-יתר" על אלימות נגד פלסטינים בגדה.
עם זאת, הנתונים מראים שהאו"ם בודק היטב טענות של פלסטינים על אלימות של ישראלים כלפיהם, לפי קריטריונים מחמירים יותר מהקריטריונים שבהם הם בודקים טענות על אלימות מצד הפלסטינים. בדיקת העובדות מראה, אפוא, כי ארגונים בינלאומיים לא מנפחים את הטענות על אלימות המתנחלים, ואולי אף מקטינים אותה.
אם צה"ל ושב"כ מודעים לאלימות מתנחלים, למה לא עוצרים אותה?
כי הדרג הפוליטי פועל בכיוון ההפוך. בן גביר ביטל מעצרים מנהליים והסתיר נתוני אכיפה. סמוטריץ' קרא "למחוק" כפר פלסטיני. כ"ץ ביטל מעצרים מנהליים. גורמי הביטחון מתעדים ומתריעים, אבל הדרג הפוליטי מונע אכיפה.
מקורות
| מקור | פירוט |
|---|---|
| INSS | הטרור היהודי ביהודה ושומרון: איום ביטחוני-אסטרטגי (20.1.2026) |
| צה"ל – חופש מידע | פשיעה לאומנית ביו"ש 2024-2025 (8.2.2026) |
| משטרת ישראל – חופש מידע | פשיעה לאומנית ביו"ש 2024 (פילוח אירועים וכתבי אישום) |
| OCHA | מאגר אירועי אלימות הקשורים למתנחלים (הגדרות ומתודולוגיה) |
| התנועה לחופש המידע | נתוני המשטרה על פשיעה לאומנית בשטחים 2024-2025 |
| יש דין | דף נתונים: אכיפת חוק על אזרחים ישראלים בגדה (2005-2024) |
| יש דין – מתנחלים במדים | אלימות אזרחים ישראלים במדי צבא (דצמבר 2025) |
| "הארץ" | עיכוב חשיפת נתוני האכיפה של מחוז ש"י (8.7.2026) |
| רגבים | "הותר לשיסוי": תחקיר על נרטיב אלימות המתנחלים (22.5.2025) |
| CPJ | תקיפות מתנחלים נגד עיתונאים בגדה המערבית (נובמבר 2025) |
| מגזין 972+ | אלימות מבנית ותת-סיקור במדיה הישראלית |
| שיחה מקומית | שנת שיא באלימות מתנחלים (2025) |
| אמנסטי אינטרנשיונל | טיהור אתני ממלכתי בגדה המערבית (יוני 2026) |
| בצלם | אלימות מתנחלים = אלימות מדינה |
| העין השביעית | ניתוח סיקור ערוץ 14 ואלימות מתנחלים |
| שיחה מקומית – כפר תל | חשיפת נסיבות האירוע בכפר טל (יולי 2026) |
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו