ישראלים רבים – כנראה, רובנו – משוכנעים שהתקשורת הבינלאומית מסקרת מלחמות שישראל מעורבת בהן, ואת הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, כ"מוטה לרעת ישראל".
רבים בציבור סבורים כי התקשורת העולמית מפרסמת נתונים לא אמינים שאספו ארגוני זכויות אדם ללא בדיקה, ומחילה על ישראל רף ראייתי מחמיר מזה שהיא מחילה על מדינות אחרות, וגם על הפלסטינים.
הממשלה מרחיבה את הטענה הזאת ומשתמשת בה לצרכיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים בממשלה ודובריהם מרבים לתקוף בדבריהם את מה שהם מכנים "התקשורת העוינת", "ארגוני זכויות אדם העוינים את ישראל", מבלי להפריד בין התקשורת המקומית והזרה ובין ארגונים מקומיים וזרים. נתניהו ודובריו מכנים את כל יריביו הרבים בארץ ובחו"ל כ"שונאי ישראל" ו"נגד המדינה".
אבל הטענה עצמה – שכלי התקשורת הבינלאומיים הגדולים בעולם מוטים נגדנו – אינה מדויקת. ראשית, מחקרים רבים מראים שעמים במלחמה נוטים תמיד לחשוב שסיקור המלחמות והאירועים בתקשורת העולמית מוטה נגדם. גם רוב הפלסטינים סבורים שהסיקור מוטה נגדם. זהו טבע האדם, וישראלים הם בני אדם.
שנית, בדיקה מדעית שיטתית שביצעו חוקרים, שניתחו יותר מ-14 אלף כתבות, מפריכה את הטענה שהסיקור הבינלאומי של הסכסוך מוטה לרעת ישראל. להפך – החוקרים מצאו בסיקור שקיימת הטיה מסוימת בסיקור של התקשורת המערבית דווקא לטובתנו.
חוקרים בדקו 14 אלף כתבות ומצאו הטיה לטובת ישראל
באוקטובר 2025 העלו שלושה חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק מאמר לארכיון המדעי arXiv, ובו ניתוח בהיקף חסר תקדים.
החוקרים ניתחו בעזרת בינה מלאכותית יותר מ-14 אלף כתבות שפורסמו בשנה הראשונה של המלחמה בעזה בשלושה כלי תקשורת מערביים גדולים – "ניו יורק טיימס", BBC ו-CNN – וכן במהדורה האנגלית של ערוץ "אל-ג'זירה" השייך לממשלת קטאר ומשמש לעיתים כבמה לתעמולה נגד ישראל.
ממצאי המחקר הפריכו את הטענה שקיים בתקשורת העולמית "סטנדרט כפול נגד ישראל". המחקר שלהם מצא את ההפך: הטיות הסיקור בתקשורת המערבית, הוא קבע, נוטות בסיכום כולל דווקא לטובת הצד הישראלי.
מה נמצא במחקר על ההטיה התקשורתית של הסכסוך?
צוות המחקר השתמש במודל בינה מלאכותית, ואיתר בעזרתו בכל 14 אלף הכתבות את כל האזכורים של פגיעה באזרחים (הרג, פציעות, חטיפות אזרחים ועקירת בני אדם מבתיהם).
המחקר בדק אם כל אחד מהקורבנות של כל אחד מהאירועים היה ישראלי או פלסטיני. במקביל, המחקר בדק האם פורסמו באותם כלי תקשורת בינלאומיים פרטיהם האישיים של הקורבנות, כמו שמם והגיל שלהם, או שהם הוזכרו רק כ"פרט סטטיסטי". זאת, כיוון שאזכור פרטים מזהים יוצר הזדהות עם הקורבן.
התוצאה הייתה חד-משמעית: קורבנות ישראלים הוצגו בתקשורת המערבית בהרבה יותר מקרים מכלל 14 אלף הכתבות בשמם ובפרטיהם האישיים, בעוד שקורבנות פלסטינים יוצגו בעיקר כקבוצה בלתי-מובחנת.
כלי התקשורת המערביים נטו להמעיט בייחודיותם של הקורבנות הפלסטינים, בעוד שהכירו במידה רבה יותר בסבל האישי של הקורבנות הישראלים – דפוס סיקור המעורר אמפתיה וחמלה רבה יותר כלפי הקורבנות הישראלים.
זאת, למרות ש-BBC, CNN וה"ניו יורק טיימס" הם כלי תקשורת מקצועיים ביותר; שה-BBC מזוהה לעיתים עם השמאל הבריטי, ונשמעת בו ביקורת רבה ולעתים ארסית על ישראל, ו-NYT נתפש כליברלי; ושישראלים רבים בטוחים ששלושתם מוטים נגדנו.
עוד נמצא במחקר כי בדיווחים על הקורבנות הפלסטינים השתמשו העיתונאים בשפה שהטילה ספק באמינות המידע ובמוניטין המקור שמסר אותו, ובכך ערערו את האמון של הגולשים והצופים במידע על סבלם של הפלסטינים. ואילו בסיקור של הפגיעות בישראלים, המידע שנמסר מגורמים ישראלים צוין כעובדה בלא סייגים. במילים אחרות, הספק הופנה כלפי מקורות פלסטינים, לא ישראליים.
ההטיה הזאת שנמצאה במחקר סותרת ישירות את התחושה הרווחת בקרב ישראלים על "סטנדרט כפול נגדנו". מי שטוען ל"סטנדרט כפול נגד ישראל" גורס שהעיתונות דורשת מישראל להוכיח את טענותיה, בעוד היא מקבלת את טענות הצד הפלסטיני כמובנות מאליהן. אבל המחקר מצא את התמונה ההפוכה.
המחקר לא ניסה לטשטש את העובדה שחלק מהמידע על הפגיעות בפלסטינים מגיע מגופים הקשורים לארגון הטרור חמאס, או לטעון שמקורות המידע הפלסטינים בהכרח אמינים. הוא רק הציג את המציאות: טענות שמקורן ישראלי הוצגו בתקשורת כעובדות, ואילו טענות שמקורן פלסטיני הוצגו כמוטלות בספק.
עוד נמצא במחקר כי בעוד שבכלי התקשורת המערביים (BBC, CNN, NYT) נמצאו הטיות רבות בסיקור החדשותי לטובת ישראל ולרעת הפלסטינים, בסיקור החדשותי ב"אל-ג'זירה" נמצאו הטיות מצומצמות מאוד לטובת הצד הפלסטיני.
המחקר לא ניסה להתכחש לעובדה שאל-ג'זירה נמצא בפיקוח ממשלת קטאר ומשמש כשופר לתעמולה שלה, בין השאר נגד ישראל. השדרנים, הפרשנים והמגישים בערוץ הטלוויזיה הקטארי משתלחים בישראל במילים מכוערות, שלעיתים מזכירות תעמולה אנטישמית, מאמצים לעיתים את הנראטיב של חמאס, וגם ראיינו קרובי משפחה של חטופים ישראלים והטיחו בהם הערות מזעזעות.
אבל החוקרים ביצעו בדיקה טכנית, "יבשה", עובדתית, של אלפי כתבות חדשותיות, ובדקו את הסיקור החדשותי השוטף של העובדות, ולא את הפרשנויות, הריאיונות והמלל באולפנים. בבדיקה נמצא כי באופן טכני, הסיקור של הערוץ העוין את הסכסוך היה מאוזן יותר מזה של כלי תקשורת מערביים. ייתכן כי הקטארים מקפידים במכוון על סיקור מאוזן של העובדות, דווקא כדי למנוע טענות נגד התעמולה האנטי-ישראלית בפרשנות.
האם המידע של האו"ם מוטה לרעת ישראל?
כחלק מהתחושה הרווחת על "סטנדרט כפול נגד ישראל", אנו נוטים לחשוב שהמידע שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מוטה נגד ישראל, ומשמש כ"צינור" לנתונים מומצאים של ארגונים אנטי-ישראליים ועוינים.
אבל החוקרים האמריקאים בדקו בעזרת AI גם את המתודולוגיה של הדוחות של OCHA, וממצאי הבדיקה סותרים גם את התחושה הזאת.
המידע של OCHA נאסף בידי צוותי שטח. המחקר בדק אלפי מקרים של פגיעות בישראלים ובפלסטינים – הרג ופציעות – במסגרת הסכסוך, שתועדו בדוחות OCHA. המחקר סיווג בכל אירוע את סוג הפגיעה החמור ביותר שהתרחש בו.
כדי שאירוע ייכנס למאגר המידע של OCHA, "הגנת האזרחים", עליו לעבור אימות. ואולם, המחקר מצא כי הרף אינו סימטרי. האו"ם דורש דווקא מהפלסטינים ראיות חזקות יותר לכך שפלסטינים נפגעו באירוע מכפי שהוא מבקש מהישראלים.
במילים אחרות, גם האו"ם מחמיר דווקא עם הצד הפלסטיני. הרף אינו זהה לשני הצדדים, ודווקא הצד הפלסטיני נדרש לראיות מבוססות יותר. זהו היפוכו הגמור של "סטנדרט כפול נגד ישראל".
שאלות שעולות מן הנתונים
האם מימון אירופי וערבי לארגוני זכויות אדם אינו מעיד על הטיה לרעת ישראל?
מקור מימון אינו מפריך נתונים. אין מידע שמוכיח שממשלות מתערבות באיסוף המידע של ארגוני זכויות האדם. מעבר לכך, איסוף המידע של האו"ם (דוחות OCHA) נעשה באופן עצמאי, ומחקר שיטתי לא מצא בו הטיה לרעת ישראל – ואף להפך, נמצאה הטיה לרעת הפלסטינים.
גם כלי תקשורת בינלאומיים גדולים, כמו CNN או "ניו יורק טיימס", אינם קשורים לארגוני זכויות אדם ואינם מקבלים מימון מהאיחוד האירופי או מממשלה כלשהי. בבדיקה שיטתית שערכו חוקרים ל-14 אלף כתבות שפורסמו בהם על הסכסוך לא נמצאה הטיה נגד ישראל, ואף נמצאה הטיה לטובתה.
האם התחושה שהתקשורת הבינלאומית מוטה נגדנו נבדקה באופן שיטתי?
כן. ניתוח אקדמי שיטתי של יותר מ-14 אלף כתבות בארבעה כלי תקשורת גדולים – סדר גודל המהווה בסיס סטטיסטי מספיק – לא מצא הטיה בסיקור שלהן נגד ישראל, ואף מצא הטיה לטובתה.
האם אל-ג'זירה, שהמחקר בדק גם אותה, אינה מוטה בעוצמה לרעת ישראל?
אל-ג'זירה הוא ערוץ במימון ממשלת קטאר, המשמש כבמה ושופר לתעמולה המשרתת את ממשלת קטאר, כולל תעמולה אנטי-ישראלית ואולי גם אנטישמית. הערוץ נותן במה לאנשי חמאס, ושדרניו ופרשניו ציטטו את הנראטיב של ארגון הטרור והשמיעו אמירות מכוערות ביותר נגד מדינת ישראל, צבאה ואזרחיה.
אבל המחקר לא הציג את אל-ג'זירה כמופת של אובייקטיביות, וגם לא בדק כלל את האווירה באולפן ואת דברי הפרשנים והמרואיינים בערוץ, אלא רק את אופי הסיקור החדשותי. בבדיקה היסודית והמקצועית של החוקרים נמצא, במפתיע, שכלי התקשורת המערביים הבולטים גילו הטיה לטובת ישראל, ואילו בסיקור של אל-ג'זירה כמעט לא נמצאה הטיה.
מה, בכל זאת, נכון בטענה על סטנדרט כפול נגד ישראל?
הטענה החזקה ביותר נוגעת להטיה פרוצדורלית במוסדות בינלאומיים. ניתן לטעון כי המוסדות הללו משמיעים הצהרות ונוקטים הליכים פורמליים באופן המוטה נגד ישראל, כמו ההליכים העוסקים ב"רצח העם בעזה".
ואילו בסיקור התקשורתי ואיסוף המידע של ארגונים וכלי תקשורת על המצב בשטח לא נמצאה הטיה נגד ישראל.
ביקורת מבנית על מוסד זה או אחר אינה מוכיחה שהנתונים שפורסמו על הרוגים ונפגעים בסכסוך אינם מבוססים על המציאות. אלו שתי טענות נפרדות.
מה ניתן ללמוד מכך על הטענות להטיה נגד הממשלה בתקשורת הישראלית?
ממשלת ישראל ותומכיה מרבים לטעון ל"הטיה תקשורתית" נגד הממשלה, כביכול, "רדיפה" ו"השתקה" של הימין בתקשורת. הטענות נשמעות נגד התקשורת המקומית והעולמית בערבוביה. תומכי הממשלה נוטים לחיות בתחושה ש"כל העולם נגדם" ולערבב בין יריביו הפוליטיים והאישיים הרבים של ראש הממשלה נתניהו לשונאי ישראל ואויביה האמיתיים. כך פועלת תעמולה.
מחקרים מקומיים מצאו כי הטענות של הממשלה על התקשורת הישראלית ש"מוטה לטובת השמאל" הן חסרות כל יסוד ושקריות לחלוטין. העובדה שגם ההטיה נגד ישראל בתקשורת העולמית, שרבים מאיתנו חשים בה, לא אוששה במחקר ומבוססת על "טעות אופטית" נפוצה של עמים בסכסוך, יכולה להאיר את עינינו ולהמחיש לנו כמה קל, ומסוכן, לגבש עמדות לפי תחושות ולפי תעמולה.
צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו