בזמן שיוקר המחיה מאמיר, מערך ההגנה על הצרכן בישראל הגיע לשפל. לפי דוח מעקב של מבקר המדינה שפורסם ביוני, הרשות להגנת הצרכן גובה בפועל רק 22% מהקנסות שהיא מטילה, המועצה הישראלית לצרכנות מאיישת רק כמחצית מתקן כוח האדם שלה, וזמן הטיפול הממוצע בתלונות צרכנים זינק ל-135 ימים.
הדוח בדק את תפקוד הגופים בין יולי לדצמבר 2025 ומצא שרוב הליקויים החמורים מהדוח הקודם לא תוקנו, וחלקם החמירו. האחריות מופנית בדוח לשר הכלכלה ניר ברקת, לרשות החברות הממשלתיות ולמשרד האוצר.
למי אמורים צרכנים לפנות כאשר מרמים אותם?
שני גופים אמורים להגן על הצרכן הישראלי: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שאוכפת את החוק ומטילה קנסות, והמועצה הישראלית לצרכנות, שמטפלת בתלונות ומייצגת צרכנים. לפי דוח מבקר המדינה, שניהם נחלשו במקביל.
הרשות להגנת הצרכן הטילה עיצומים כספיים בהיקף 37 מיליון שקל – ירידה של 70% לעומת הדוח הקודם – אך גבתה מתוכם רק כ-8 מיליון שקל, שהם 22%. במילים אחרות, כשעסק מפר את החוק, הסיכוי שישלם על כך הוא נמוך.
בתחום הפלילי המצב גרוע אף יותר: על אף שהתקבלו כ-103 אלף תלונות בשנים 2022–2023, נפתח תיק פלילי אחד בלבד ב-2024 ואפס תיקים ב-2025.
מתוך 37 מיליון שקל עיצומים שהוטלו, נגבו רק כ-8 מיליון – 22% בלבד. ההרתעה נמחקת.
כמה זמן לוקח כיום לקבל מענה לתלונה צרכנית?
התוצאה הישירה של שיתוק הגופים מתגלגלת אל הצרכן בזמן ההמתנה. לפי דוח המבקר, משך הטיפול הממוצע בתלונה במועצה לצרכנות התארך מ-80 ימים בדוח הקודם ל-135 ימים בממוצע ב-2025.
התארכות זו פוגעת בסיכוי לקבל החזר כספי, משום שככל שהטיפול נמשך, כך קטן הסיכוי שהצרכן יראה את כספו בחזרה. שביעות הרצון של הציבור מתפקוד המועצה, כפי שנמדדה בדירוג גוגל, ירדה מ-2.2 כוכבים ב-2022 ל-1.5 כוכבים בלבד בסיום הביקורת.
זמן הטיפול הממוצע בתלונה כמעט הכפיל את עצמו, מ-80 ל-135 ימים.
מדוע המועצה לצרכנות משותקת, ומי אחראי לכך?
במאי 2026 אישרה הממשלה את פירוק המועצה הישראלית לצרכנות והעברת סמכויותיה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
בשנים שקדמו להחלטה זו הממשלה "ייבשה" את המועצה וקיצצה את תקציביה. דוח מבקר המדינה קבע כי "השנים האחרונות התאפיינו בגרירת רגליים ובקיצוצים במועצה, שהותירו את מערך ההגנה על הצרכן בשפל חסר תקדים". התקציב המאושר של המועצה ירד מ-8.458 מיליון שקל ב-2022 ל-6.328 מיליון שקל ב-2025, וזאת למרות גידול של 5.3% באוכלוסיית ישראל באותה תקופה.
החנק התקציבי הוביל לקריסה במצבת כוח האדם של המועצה: כמעט מחצית מהמשרות בתקן המועצה – 22 מתוך 46 – אינן מאוישות. למועצה אין מנכ"ל מאז אוגוסט 2024 (וגם לא ממלא מקום המשמש כמנכ"ל בפועל כמו במשרדי ממשלה רבים אחרים), ואין סמנכ"ל מאז 2018. במחלקה המשפטית ובמוקד הטלפוני חסר שליש מעורכי הדין, ובמחלקת החינוך וההסברה אין אף עובד.
מבקר המדינה קבע בדוח בפירוש כי על שר הכלכלה, ניר ברקת, השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, ורשות החברות הממשלתיות לאייש מיידית את דירקטוריון המועצה לצרכנות, ולפעול בשיתוף משרד האוצר להבטחת תקציביה.
לקראת פירוק המועצה לצרכנות, תקציב המועצה קוצץ מ-8.458 ל-6.328 מיליון שקל, וכמחצית מהמשרות בתקן נותרו ריקות, כולל המנכ"ל והסמנכ"ל.
האם עסקים שפוגעים בצרכנים נענשים?
דוח מבקר המדינה מצא כי האכיפה של הרשות להגנת הצרכן היא מצומצמת. לפי הדוח, ב-2025 התמקדה הרשות ב-12 ענפים בלבד מתוך 146 שבפיקוחה – כ-8%.
בענף הסחר המקוון, שבו מספר התלונות עלה בכ-86% ל-11,080 תלונות ב-2024, פחת מספר ההליכים שניהלה הרשות מ-46 ל-13 בלבד.
מצבת כוח האדם ברשות להגנת הצרכן הצטמקה מ-67 ל-50 עובדים, ומערך הפיקוח כולל 17 עובדים במקום 50 לפי התקן – רק שמונה מהם אוכפים בשטח, מול כ-680 אלף בתי עסק.
נקודת האור היחידה היא אכיפת חובת הצגת המחיר, שם נרשם גידול של 120% במספר העיצומים ב-2025, בזכות הסמכת מפקחי משרד הכלכלה.
הרשות אכפה ב-12 מתוך 146 ענפים שבפיקוחה, ובסחר המקוון צמצמה את ההליכים מ-46 ל-13 – אף שמספר התלונות עלה ב-86%.
הליקויים בהגנה על הצרכן במבט מרוכז
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| שיעור גביית הקנסות של הרשות להגנת הצרכן | 22% (כ-8 מיליון מתוך 37 מיליון שקל) | מבקר המדינה |
| תיקים פליליים שנפתחו ב-2025 | אפס (מול 103 אלף תלונות ב-2022–2023) | מבקר המדינה |
| זמן טיפול ממוצע בתלונה | 135 ימים (מ-80 בדוח הקודם) | מבקר המדינה ynet |
| איוש תקן המועצה לצרכנות | 22.5 מתוך 46.5 משרות ריקות | מבקר המדינה |
| תקציב המועצה לצרכנות | ירד מ-8.458 ל-6.328 מיליון שקל | מבקר המדינה |
| ענפים שבהם אכפה הרשות ב-2025 | 12 מתוך 146 (8%) | מבקר המדינה |
סיכום: מבקר המדינה מתאר מערך הגנה על הצרכן שקרס בשיאו של גל התייקרויות: קנסות שאינם נגבים, אכיפה פלילית אפסית, ומועצה מיובשת שמאוישת רק במחצית מתקנה.
האחריות אינה מפוזרת – היא נמצאת אצל שר הכלכלה, ניר ברקת, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הממשלה מציגה את המלחמה ביוקר המחיה כדגל, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים סמוטריץ' וברקת הבטיחו לטפל בה, אבל הותירו בלי תקציב ובלי כוח אדם את הגופים שאמורים להגן על הצרכן מפניה.
מה הערך של ההבטחה להורדת יוקר המחיה, כשמנגנון האכיפה מאחוריה פורק חלק אחר חלק? איזה מהמתמודדים בבחירות מוכן להתחייב לתקצב ולאייש אותו מחדש?
אם הרשות להגנת הצרכן גובה רק 22% מהקנסות שהיא מטילה, מה האחריות של שר הכלכלה ברקת לעשות כדי שהפרת חוק צרכני תישא מחיר ממשי?
אם התקבלו 103 אלף תלונות בשנתיים ונפתח תיק פלילי אחד בלבד ב-2024 ואפס ב-2025, מי אחראי לכך שהאכיפה הפלילית כמעט אינה קיימת?
אם תקציב המועצה לצרכנות קוצץ מ-8.458 ל-6.328 מיליון שקל וכמחצית מהמשרות ריקות, מדוע בחרו השר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' להותיר את הגוף מיובש במקום לאייש אותו?
אם למועצה אין מנכ"ל מאז אוגוסט 2024 ואין סמנכ"ל מאז 2018, מדוע נדרשה התערבות של מבקר המדינה כדי לחייב את משרד הכלכלה לאייש את הדירקטוריון?
אם זמן הטיפול בתלונה זינק ל-135 ימים דווקא בשיא יוקר המחיה, כיצד מתיישבת הבטחת הממשלה להילחם ביוקר המחיה עם ייבוש הגוף שאמור להגן על הצרכן?
מקור: דוח המבקר – קריסת מערך הגנת הצרכן והמחיר הכבד של שיתוק המועצה, ynet, 24 ביוני 2026.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו