טרור במימון המונים

בינואר 2024, אישה עזתית פתחה קמפיין למימון המונים, וביקשה מהגולשים תרומות שיסייעו לה לאחד מחדש את משפחתה. "לבנות מחדש את חיינו: מסע מאובדן לתקווה", כתבה מתחת לתצלום של משפחה צעירה ומחויכת.

האישה, נעימה אל-ע'זאווי, סיפרה כי היא ושני ילדיה הצליחו להימלט מעזה, אך בעלה נותר מאחור. לדבריה, דוכן ההמבורגרים של בעלה וביתם נהרסו כליל, והמשפחה אינה יכולה לעמוד בעלויות הנסיעה והוויזה. את הדברים כתבה אל-ע'זאווי בפלטפורמת מימון ההמונים "GoFundMe".

"הסיוע שלכם משמעותי מאוד עבורנו. הוא יעזור לנו להתאחד מחדש", הוסיפה. הקמפיין הופץ במהירות ברשתות חברתיות פרו-פלסטיניות וגרף מאות תרומות.

בינואר 2024, אישה עזתית פתחה קמפיין למימון המונים, וביקשה מהגולשים תרומות שיסייעו לה לאחד מחדש את משפחתה. כעת הקמפיין הזה הוא חלק מחקירה פדרלית נגד מחבל שהשתתף בטבח והיגר לארה"ב

כעת בודקים חוקרים פדרליים בארצות הברית את הקמפיין הזה כחלק מחקירה רחבה נגד מחמוד אמין יעקוב אל-מוחתדי, שלפי החשד הוביל חוליית מחבלים שחדרה לישראל במהלך טבח ה-7 באוקטובר, בטרם היגר לארצות הברית.

גיוס כספים שפורסם על ידי נעימה אל-ע'זאווי (צילום: צילום מסך)

המקרה הזה הוא אחד משלושה תיקי טרור פדרליים שנפתחו לאחרונה בארצות הברית שבוחנים קמפיינים "הומניטריים" למימון המונים.

המקרים הללו ממחישים את פוטנציאל השימוש לרעה באפיק פיננסי שהפיקוח עליו רופף יחסית, וחושפים את נקודת ההשקה המסוכנת שבין מימון טרור, רשתות חברתיות ומטבעות קריפטוגרפיים.

המקרים הללו ממחישים את פוטנציאל השימוש לרעה באפיק פיננסי שהפיקוח עליו רופף יחסית, וחושפים את נקודת ההשקה המסוכנת שבין מימון טרור, רשתות חברתיות ומטבעות קריפטוגרפיים

נוסף על החקירה בעניינו של אל-מוחתדי, תיק שני עוסק בפעילה אנטי-ציונית מניו יורק שהואשמה בחודש שעבר בהעברת כספים לארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

החקירה השלישית מתמקדת בגבר מקליפורניה, שהואשם בשימוש בארגוני צדקה פיקטיביים כדי לגייס כספים עבור חמאס.

דף הבית של פלטפורמת מימון ההמונים GoFundMe (צילום: AP/Peter Morgan)

תעשייה של מיליארדי דולרים

ישראל ותומכיה מאשימים זה שנים ארוכות ארגוני סיוע הומניטרי בינלאומיים, הממומנים בידי תורמים, בשיתוף פעולה עם חמאס ברצועת עזה.

בארצות הברית, בפרשת "קרן ארץ הקודש" (Holy Land Foundation) שהפכה לאבן דרך משפטית בשנות האלפיים, נקבע כי ארגון הצדקה לכאורה הזרים יותר מ-12 מיליון דולר לחמאס.

בפרשת "קרן ארץ הקודש" שהפכה לאבן דרך משפטית בשנות האלפיים נקבע כי ארגון "צדקה" הזרים יותר מ-12 מיליון דולר לחמאס. מאז הוחמרה האכיפה נגד מימון טרור באמצעות ארגוני צדקה פיקטיביים

בעשורים שחלפו מאז החמירו חוקרים אמריקאים מאוד את האכיפה נגד מימון טרור באמצעות ארגוני צדקה פיקטיביים, לרבות בפרשה בינלאומית גדולה שנחשפה החודש.

סוכן FBI החוקר את הפרשה ציין כי חמאס מגייס כספים בכמה ערוצים, ובהם הסטת סיוע הומניטרי דרך "ארגוני צדקה פיקטיביים" המגנים על ארגון הטרור מפני זרועות אכיפת החוק.

פלסטיני עקור צועד עם ילדיו במחנה בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, 14 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

בדומה לארגונים לא-ממשלתיים גדולים (NGOs), פלטפורמות למימון המונים מאפשרות לתורמים לתרום למאמצים הומניטריים באזורי סכסוך כמו עזה. אולם הן שונות בכך שהן מבוזרות הרבה יותר, ומאפשרות לאנשים פרטיים להקים קמפיין בקלות ולאסוף תרומות קטנות.

פלטפורמות אלו מגייסות כספים למגוון רחב של מטרות, החל במימון טיפולים בסרטן וכלה בתשלום שכר לימוד לסטודנטים, ומושכות אליהן מדי שנה תרומות בהיקף של מיליארדי דולרים.

פלטפורמות למימון המונים מאפשרות לתרום למאמצים הומניטריים באזורי סכסוך כמו עזה. אולם הן שונות בכך שהן מבוזרות הרבה יותר, ומאפשרות לאנשים פרטיים להקים קמפיין בקלות ולאסוף תרומות קטנות

אחת החברות המובילות בתחום, "GoFundMe" שהוקמה בשנת 2010, מצהירה כי גייסה עד כה יותר מ-40 מיליארד דולר מקהילה המונה 200 מיליון תורמים.

אלא שהתיקים הפדרליים האחרונים מצביעים בבירור על כך שגם בפלטפורמות הללו אפשר לעשות שימוש לרעה.

ילדים פלסטינים עקורים נושאים מנות מזון בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

הנס-יעקב שינדלר, מנהל בכיר בפרויקט נגד קיצוניות (Counter Extremism Project) שמושבו בניו יורק ובברלין, מיקם את תופעת מימון ההמונים לטרור בתוך ההקשר הרחב יותר של הקשיים באספקת סיוע הומניטרי באזורי סכסוך. מדובר באזורים הנשלטים בידי ארגונים כמו חמאס בעזה והטליבאן באפגניסטן.

"או שאתה משלם לקבוצות השולטות, או שאינך מקבל גישה", אמר שינדלר, המשמש יועץ למנהיגי ממשלות בנושאי מימון טרור, לרבות באמצעות מימון המונים.

תופעת מימון ההמונים לטרור קשורה לקשיים באספקת סיוע הומניטרי באזורי סכסוך הנשלטים בידי ארגונים כמו חמאס בעזה והטליבאן באפגניסטן. "או שאתה משלם לקבוצות השולטות, או שאינך מקבל גישה"

שינדלר ציין כי פלטפורמות למימון המונים אינן כפופות לרוב לרגולציה הנוקשה החלה על מוסדות פיננסיים דוגמת בנקים, המחויבים לבצע בדיקות נאותות קפדניות כדי למנוע פשעים כגון העלמת מס, הלבנת הון ומימון טרור.

"כמו בכל טכנולוגיה חדשה, הגישה די נאיבית. הם תמיד חושבים שאי אפשר לעשות בזה שימוש לרעה, וסבורים: 'זה הופך את העולם למקום טוב יותר'. לכן, מנגנוני הבקרה הפנימיים שלהם, ככלל, חלשים להחריד", הסביר.

הוא הוסיף כי גם הרשתות החברתיות המארחות את הקמפיינים אינן מחויבות בדרך כלל על פי חוק לפקח על גיוסי המונים. החוקים המסדירים את התחום משתנים ממדינה למדינה.

פלסטיני עקור נושא מכלים ריקים בדרכו למלא מי שתייה בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, 14 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

קמפיינים לעזה מעוררים נורות אזהרה

זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה בעזה, התרבו ברשתות החברתיות קמפיינים למימון המונים עבור תושבי הרצועה ועוררו נורות אזהרה. הבולשת הפדרלית (FBI) פרסמה אזהרה כבר בנובמבר 2023 ולפיה "עבריינים מבקשים תרומות במהלך העימות בין ישראל לחמאס".

"ארגוני טרור זרים מקימים לעיתים קרובות ארגוני צדקה מזויפים באמצעות פלטפורמות של רשתות חברתיות, במטרה להטעות תורמים תמימים ולגרום להם לסבסד את פעילותם", נמסר מטעם ה-FBI. נראה כי חלק מהחששות הללו אכן התממשו.

"ארגוני טרור זרים מקימים לעיתים קרובות ארגוני צדקה מזויפים באמצעות פלטפורמות של רשתות חברתיות, במטרה להטעות תורמים ולגרום להם לסבסד את פעילותם", נמסר מה-FBI. נראה כי חלק מהחששות הללו התממשו

על פי החשד, אל-מוחתדי הרכיב חוליית מחבלים חמושים וחצה את הגבול לישראל כדי להצטרף למתקפת אוקטובר 2023 בשליחות חמאס.

ביוני 2024 הגיש בקשה לוויזת הגירה לארצות הברית, ובה הצהיר כי אין לו כל הכשרה בנשק, כי אין לו קשרים לארגוני טרור וכי מעולם לא השתתף במעשי אלימות.

תמונות שנשלחו למחמוד אמין יעקוב אל-מוחתדי בשנת 2019 מראות את אל-מוחטאדי עונד סרט אדום המקושר לגדודי ההתנגדות הלאומיים של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (צילום: בית המשפט במחוז המערבי של לואיזיאנה)

אל-מוחתדי הגיע לדאלאס שבטקסס בספטמבר 2024. לאחר שחוקרים ישראלים התריעו בפני השלטונות האמריקאים על פעילות הטרור המיוחסת לו, איתרו אותו סוכני ה-FBI בלואיזיאנה, שם עבד במסעדה.

כעת הוא עומד בפני שורת אישומים הקשורים לטרור, להונאת ויזה ולמתן הצהרות כוזבות, והוא עלול להישלח למאסר עולם. ממסמכים משפטיים שהוגשו בסוף החודש שעבר עולה כי החוקרים ביקשו לקבל לידיהם רשומות ומסמכים מכמה חברות לצורך איסוף ראיות, ובהן גוגל, מטא ו-"GoFundMe".

אל-מוחתדי הגיע לטקסס בספטמבר 2024. כעת הוא עומד בפני שורת אישומים הקשורים לטרור ולהונאת ויזה. במסגרת ההליך זוהתה אל-ע'זאווי, האישה שפרסמה את קמפיין מימון ההמונים, כאשתו של אל-מוחתדי

באותם מסמכים זוהתה אל-ע'זאווי, האישה שפרסמה את קמפיין ה-"GoFundMe", כאשתו של אל-מוחתדי. התמונות שפורסמו בעמוד הקמפיין תאמו לחלוטין לתמונותיו של אל-מוחתדי כפי שהופיעו בכתב האישום.

הקמפיין שלה התווסף לרשימה מרוכזת של יוזמות למימון המונים למען עזה שנקראה "GoFund♡Gaza", הופץ ברשתות החברתיות והצליח לגייס יותר מ-13 אלף דולר מ-401 תורמים שונים. רבים מהם השאירו למשפחה הודעות תמיכה ועידוד כגון "הישארו חזקים, העולם אוהב אתכם".

גבר פלסטיני גורר עגלה ריקה לצד מחנה עקורים ארעי רחב ידיים בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

במרץ 2024 פרסמה אל-ע'זאווי עדכון שבו כתבה כי בזכות התרומות הצליח בעלה לצאת מעזה ולהתאחד מחדש עם המשפחה. עדכון זה פורסם בערך באותו המועד שבו, לדברי התביעה, עזב אל-מוחתדי את הרצועה, וזמן קצר לפני שהגיש את בקשתו לוויזה.

נכון לעכשיו, לא נראה כי אל-ע'זאווי עצמה מואשמת בעבירה פלילית כלשהי. אל-ע'זאווי ועורכי דינו של אל-מוחתדי לא השיבו לבקשות תגובה. גם פלטפורמת "GoFundMe" לא השיבה לבקשות אלה.

במרץ 2024 פרסמה אל-ע'זאווי עדכון שבו כתבה כי בזכות התרומות הצליח בעלה לצאת מעזה ולהתאחד מחדש עם המשפחה. לפי התביעה, בערך באותו המועד עזב אל-מוחתדי את הרצועה, קצת לפני שהגיש בקשה לוויזה

עם זאת, ממסמכי בית המשפט עולה כי אין כל אינדיקציה לכך שהחברה הייתה מודעת לפעילות הטרור המיוחסת לאל-מוחתדי וכי היא שיתפה פעולה באופן מלא עם החוקרים. קמפיין הגיוס הוסר מהאתר מיד לאחר שהחוקרים דרשו מ-"GoFundMe" את הרשומות הקשורות אליו.

ל-"GoFundMe" יש סעיפים מפורשים האוסרים על מימון טרור, בניגוד לחלק מפלטפורמות מימון ההמונים האחרות בתחום. החברה אף פרסמה הנחיות המעודדות את המשתמשים לתרום לעזה רק דרך ארגוני צדקה מוכרים ומוסמכים.

הלוויית מנהיג חמאס מוחמד עודה בעיר עזה, יום לאחר חיסולו הממוקד בידי צה"ל בשכונת רימאל, 27 במאי 2026 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

"לעזור לו לפרנס את משפחתו"

שינדלר ציין כי לחמאס יש כמה מקורות הכנסה. חלקם, כמו למשל עמלות ממבריחים ומזומנים מקטאר, נגדעו לאחר פרוץ המלחמה בעזה. עובדה זו הפכה את גיוס הכספים למקור הכנסה קריטי ומשמעותי בהרבה עבור הארגון.

הוא הוסיף כי יש להתייחס בחשדנות רבה לגופים קטנים הטוענים כי הם מספקים סיוע לעזה, משום שהמורכבות הלוגיסטית והמגבלות הביטחוניות הופכות את הכנסת הסיוע לרצועה למשימה קשה במיוחד.

לחמאס יש כמה מקורות הכנסה. חלקם, כמו למשל עמלות ממבריחים ומזומנים מקטאר, נגדעו לאחר פרוץ המלחמה בעזה. עובדה זו הפכה את גיוס הכספים למקור הכנסה קריטי ומשמעותי בהרבה עבור הארגון

"לדעתי, אם אינך ארגון בינלאומי גדול, יש לבחון את פעילותך בזכוכית מגדלת – דווקא בגלל מנגנוני הבקרה שישראל הנהיגה על פעילות הומניטרית ברצועה", אמר שינדלר. "אתה לא יכול פשוט להיות ארגון מקלן שבגרמניה או מניו יורק, ופתאום להתחיל לפעול בתוך עזה. איך בדיוק? מאיפה תשיג גישה?".

לצד פעילים אנטי-ישראלים, גם רשתות של הימין הקיצוני עשו שימוש במימון המונים. הפלטפורמה "GiveSendGo", למשל, אפשרה לקבוצות כמו תומכי עליונות לבנה אנטישמים לגייס מיליונים. סטודנט מאוניברסיטת קורנל, שעלה לכותרות בחודש שעבר לאחר שהצהיר כי הוא "לא מעוניין לעבוד עבור יהודי", הצליח לגייס בפלטפורמה יותר מ-26 אלף דולר.

תמונה ללא תאריך של קתרין וושבורן בטלפון מול דגל חמאס ושני רימוני יד (צילום: בית המשפט במחוז המערבי של ניו יורק)

במקרה נוסף של מימון טרור שאירע בחודש שעבר, הואשמה פעילה אנטי-ציונית ממדינת ניו יורק בהעברת כספים לארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

על פי התלונה הפלילית הפדרלית שהוגשה נגדה, קתרין וושבורן בת ה-37 העבירה לידי חבר בארגון הטרור יותר מ-30 אלף דולר – כספים שגייסה לכאורה לצרכים הומניטריים.

על פי התלונה הפלילית הפדרלית שהוגשה נגדה, קתרין וושבורן בת ה-37 מניו יורק העבירה לידי חבר בארגון הג'יהאד האסלאמי יותר מ-30 אלף דולר – כספים שגייסה לכאורה לצרכים הומניטריים

בתלונה מפורט כי החל מנובמבר 2024 גייסה וושבורן את הכספים עבור אדם ברצועת עזה המזוהה בראשי התיבות H.H. בפברואר 2025 הודה האיש בפני וושבורן כי הוא חבר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וכי תקף חיילי צה"ל במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.

H.H. אף סיפר לה כי הוא מבצע "משימות" בצפון רצועת עזה במהלך המלחמה, ושלח לה תמונות שלו כשהוא מנופף בכלי נשק – עובדה המעידה כי הייתה מודעת להמשך פעילות הטרור שלו. אף על פי כן, לדברי החוקרים, היא המשיכה להעביר לו כספים עד חודש אפריל.

תמונות של המחבל לכאורה, המציג את עצמו עם נשק, שנשלחו לחשודה קתרין וושבורן (צילום: בית המשפט המחוזי המערבי של ניו יורק)

על פי התלונה, לאחר שנודעה לה השתייכותו לארגון הטרור, פרסמה וושבורן בפייסבוק תמונה של המחבל לכאורה ושיתפה את העמוד בוואטסאפ במטרה לבקש תרומות כדי "לעזור לו לפרנס את משפחתו בת 9 הנפשות".

את התרומות היא גייסה באמצעות פלטפורמה אוסטרלית בשם "Chuffed", המציגה את עצמה כפלטפורמת גיוס כספים עבור "תנועות הצדק החברתי בעולם". מ-"Chuffed" לא נמסרה תגובה, וקמפיין גיוס התרומות הוסר בינתיים מהרשת.

על פי התלונה, לאחר שנודעה לה השתייכותו לארגון הטרור, פרסמה וושבורן בפייסבוק תמונה של המחבל לכאורה ושיתפה את העמוד בוואטסאפ במטרה לבקש תרומות כדי "לעזור לו לפרנס את משפחתו בת 9 הנפשות"

על פי התלונה, וושבורן קיבלה 1,302 תרומות. היא השתמשה בכסף כדי לרכוש מטבעות קריפטוגרפיים, ולאחר מכן העבירה אותם לארנק קריפטו השייך ל-H.H. לדברי החוקרים, בין אוקטובר 2025 לאפריל 2026 ביצעה וושבורן 80 העברות קריפטו ל-H.H. בסכום כולל של 30,116 דולר.

ברשתות החברתיות שיתף H.H. קמפיינים לגיוס תרומות שנועדו לכאורה עבור משפחתו. הוא פרסם סרטונים המציגים את המצוקה והקשיים בעזה, כגון מחסור במזון, והביע תמיכה במשטי הפעילים שנועדו לפרוץ את הסגר הישראלי על הרצועה.

ילדה פלסטינית מחפשת חפצים לשימוש חוזר באתר פסולת בדייר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה. 23 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

חשבון האינסטגרם של וושבורן מקשר לעשרה קמפיינים שונים לגיוס כספים, שלדבריה נועדו לסייע למשפחות פלסטיניות בעזה.

לפחות פעיל אחד נוסף – מפגין אירי שהצטרף למשט לעזה ומתחזק חשבון עם יותר מ-200 אלף עוקבים ברשת – שיתף קריאה לתמוך ב-H.H. הוא אף הופיע בחשבונו של משפיען רשת מעזה שלו 1.3 מיליון עוקבים. לאחרונה פרסם H.H. קמפיין נוסף לגיוס כספים בפני מאות אלפי עוקביו.

לפחות פעיל אחד נוסף – מפגין אירי שהצטרף למשט לעזה ומתחזק חשבון עם יותר מ-200 אלף עוקבים ברשת – שיתף קריאה לתמוך ב-H.H. הוא אף הופיע בחשבונו של משפיען רשת מעזה שלו 1.3 מיליון עוקבים

דיווחי עמותות והעברות קריפטו

במקרה שלישי שאירע ביוני הגישו הרשויות הפדרליות בארצות הברית כתב אישום נגד תושב קליפורניה בגין גיוס כספים לחמאס באמצעות ארגוני צדקה פיקטיביים.

רידא מאזן רידא סבאסי, בן 38, הואשם בעבירות טרור, בעקיפת סנקציות, בהונאה בנקאית, בהלבנת הון ובמתן הצהרות כוזבות. לפי החשד סבאסי גייס יותר מ-600 אלף דולר מאלפי תורמים למען סיוע הומניטרי לעזה, אך בפועל ניתב את הכספים לידי חמאס ולצורך כיסוי הוצאותיו האישיות.

אנשים נושאים סיוע הומניטרי בנוסיראת, מרכז רצועת עזה, ב-30 בספטמבר 2025 (צילום: Eyad Baba/AFP)

בשנת 2022 הקים סבאסי ארגון ללא מטרות רווח בשם "Ikram – The Arab Charity Foundation", שאפשר לו לאסוף תרומות המוכרות לצורכי מס בטענה שהן מיועדות עבור "סיוע הומניטרי דחוף למשפחות עקורות ולפליטים בעזה".

מהדיווחים שהוגשו עולה כי העמותה גייסה 638 אלף דולר בתרומות במהלך שנת 2023, וכי סבאסי היה למעשה העובד היחיד בה.

סבאסי הקים ארגון ללא מטרות רווח שאפשר לו לאסוף תרומות עבור "סיוע הומניטרי דחוף למשפחות עקורות ולפליטים בעזה". העמותה גייסה 638 אלף דולר בתרומות במהלך שנת 2023, וסבאסי היה למעשה העובד היחיד בה

סבאסי אסף תרומות באמצעות אתר האינטרנט של העמותה שלו, ובמקביל פרסם קמפיינים של צדקה בפלטפורמות למימון המונים דוגמת "Fundly", שהופצו בערוצי טלגרם וברשתות החברתיות. מ-"Fundly" לא נמסרה תגובה.

"עזרו לארבעה יתומים שנמלטו מעזה להתחיל חיים חדשים", נכתב באחד הקמפיינים, שהוצג לצד תמונתו של ילד.

לצורך העברת הכספים עבד סבאסי עם ארגון גיוס הכספים של חמאס "עזה אלאן" (Gaza Now), וכן עם שותפים לקשר ששמותיהם לא פורסמו ואשר פעלו מחוץ לגבולות ארצות הברית, כך לדברי החוקרים. ב-2024 הטילו ארצות הברית ובריטניה סנקציות על "עזה אלאן" בגין מימון טרור.

עקור פלסטיני חולף על פני הריסות מבנים שהרס צה"ל בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. 11 באוגוסט 2026 (צילום: Bashar Taleb / AFP)

חוקר מטעם ה-FBI הסביר כי השימוש במותג של "עזה אלאן" נועד "לאותת לתומכי חמאס שמדובר בקמפיין רשמי, כלומר כזה הקשור ישירות לחמאס", בעוד שבעיני משקיפים מהצד הקמפיין נועד להיראות כלגיטימי.

חוקר מטעם ה-FBI הסביר כי השימוש במותג של "עזה אלאן" נועד "לאותת לתומכי חמאס שמדובר בקמפיין רשמי, כלומר כזה הקשור ישירות לחמאס", בעוד שבעיני משקיפים מהצד הקמפיין נועד להיראות כלגיטימי

מהחקירה עולה כי סבאסי ושותפיו דנו בדרכים שונות להעברת הכספים לחמאס, למשל באמצעות בלוקצ'יין מבוזר או העברת הכספים בין ארנקי קריפטו שונים כדי לטשטש את מקורות הכסף.

על פי התלונה, סבאסי העביר 116 אלף דולר לחבר חמאס שפעל מחוץ לארצות הברית, וניסה להמיר 380 אלף דולר נוספים למטבעות קריפטוגרפיים כדי שיוכל להעבירם לחמאס דרך "עזה אלאן".

במקביל, הוא העביר על פי החשד עשרות אלפי דולרים לחשבון הבנק האישי שלו כדי לכסות הוצאות אישיות כגון שכר דירה וחשבונות של כרטיסי אשראי.

עקורים פלסטינים צועדים על פני הריסות מבנים ואוהלים המשמשים כעת למגוריהם, בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. 11 באוגוסט 2026 (צילום: Bashar Taleb / AFP)

גם וושבורן וגם סבאסי התבדחו בשיחותיהם על האפשרות שייכלאו – דבר המעיד כי היו מודעים לכך שגיוס הכספים שלהם אינו חוקי. "בהתבסס על גיוסי הכספים והפוסטים שלי בעבר, אני כנראה אכנס לכלא לכמה מאסרי עולם", כתבה וושבורן ל-.H.H, והוסיפה אימוג'י צוחק.

סבאסי, מצידו, אמר לאחד משותפיו כי אחד הקמפיינים שלהם היה צריך בעצם לשאת את השם "עז א-דין אל-קסאם", והוסיף גם הוא אימוג'י צוחק. שותפו השיב לו בהודעה: "חחח. אוי ואבוי. ישר לכלא".

גם וושבורן וגם סבאסי התבדחו על האפשרות שייכלאו – כלומר היו מודעים לכך שהגיוס אינו חוקי. סבאסי אמר לאחד משותפיו כי אחד הקמפיינים היה צריך להיקרא "עז א-דין אל-קסאם", והוסיף אימוג'י צוחק

שינדלר הדגיש כי גיוס כספים הומניטריים עבור תושבי עזה אינו נחשב כשלעצמו לבלתי חוקי ואינו בהכרח מימון טרור. עם זאת, הוא ציין כי קיים צורך במנגנוני פיקוח הדוקים יותר, ובהבנה מעמיקה יותר מצד התורמים למורכבות הכרוכה בפעולות סיוע ברצועה.

"זה מאוד מאוד מאוד לא סביר שארגונים פרטיים קטנים בכלל מסוגלים לפעול בעזה", הוא סיכם. "ואם הם אינם מסוגלים לפעול בעזה, השאלה המתבקשת שמיד עולה היא: 'מה קורה עם הכסף?'".