בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2021 נקבע לגברים חרדים יעד תעסוקה של 65% עד שנת 2030, עם אפשרות ל-70% אם יופחת גיל הפטור משירות צבאי. חמש שנים לאחר מכן, דוח שוק העבודה של משרד העבודה לשנת 2025 מראה 53%.
זו אינה עלייה איטית מדי אלא היעדר תנועה: 52% ב-2015, 53.1% ב-2022, 53% ב-2025. בקרב גברים חרדים צעירים, בגילי 25-34, השיעור נמוך אף יותר – 47.3%, פחות מכל קבוצת אוכלוסייה אחרת במשק.
הסיבה לכך אינה נעלמת מעיני המדינה: מסמכיה שלה מתעדים שהיא מפעילה בו-זמנית מדיניות שדוחפת לעבודה ומדיניות שמתגמלת את ההימנעות ממנה.
מה בדיוק עצר את היציאה לעבודה?
בין 2003 ל-2015 עלה שיעור התעסוקה של גברים חרדים מ-35% ל-52%. ואז זה נעצר. בתחקיר של כאן, פירט ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית החרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ארבעה שינויי מדיניות שנעשו החל מ-2015, עם התחזקות כוחן הקואליציוני של המפלגות החרדיות:
- הכפלת מלגת תלמידי הכולל, מ-500 שקל ל-1,000 שקל בחודש
- קצבה נוספת של 1,000 שקל לאברכים מתמידים שנשותיהם אינן עובדות
- ביטול מבחן התעסוקה לסבסוד מעונות יום, שלפיו גם עבודת האב הקנתה ניקוד
- הגדלת קצבאות הילדים בעשרות עד מאות שקלים למשפחה
התוצאה נמדדה מיד: מספר האברכים זינק ב-15% בין 2014 ל-2016, מ-64,600 ל-74,700.
מלאך אינו מתאר תופעה תרבותית מופשטת אלא רצף החלטות. כפי שניסח זאת התחקיר: בידה הימנית מקדמת הממשלה תוכניות לעידוד תעסוקת חרדים באמצעות מרכזי הכוון והכשרות מקצועיות, ובידה השמאלית בולמת את כוחן של אותן תוכניות, כשהיא מעניקה עוד ועוד סיבות להישאר בכולל.
הקשר הזה מתועד גם בנתונים. שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעריכת ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, קובע כפי שדווח ב"כלכליסט" כי "יש קשר בין נוכחות המפלגות החרדיות בקואליציה (ותקציב המוסדות התורניים) לבין קצב הגידול של בחורי הישיבות והאברכים".
ב-2021, כשהמפלגות החרדיות היו מחוץ לקואליציה, הואט קצב הגידול ל-2.5%. ב-2022, בשנה שבסופה שבו לקואליציה, הוא חזר ל-4.1%. במאי 2023 אישרה הקואליציה, במסגרת תקציב המדינה, הגדלה של כמעט 50% בתקציב הישיבות.
כמה כסף מקבל כל צד?
זו נקודת המבחן של המדיניות, ובה הפער בוטה. כלכליסט חישב כי 70 מיליון השקלים שהוקצו ביוני 2024 לקידום תעסוקת גברים חרדים מיועדים בעיקרם לשתי תוכניות קטנות, "קודקוד" ו"פרדס", הנוגעות לתפקידים במערכת הביטחון. בכותרת שנתן "כלכליסט" לאותו חישוב: "מיליארדים לבטלה, מיליונים לעבודה".
שני הצדדים של המשוואה ממומנים מאותו תקציב מדינה, בסדרי גודל שונים לחלוטין.
מלאך העריך בכלכליסט כי הרחבת ההטבות לאברכים תוריד את שיעור התעסוקה ל-48%: "זה כעשרת אלפים גברים עובדים פחות, והמשמעות השנתית היא נזק של 2 מיליארד שקל לתוצר. זה כמובן לפני הנזק בשל אובדן מיסים, תשלומי ביטוח לאומי ובריאות ותשלום יתר קצבאות".
על היחס בין שני הכלים אמר: "אם נוקטים את כל הצעדים כדי לא לשלב תלמידי ישיבות בתעסוקה, אז הורדת גיל הפטור הופכת להיות צעד עקר".
מה קרה ליעדי איכות התעסוקה?
באותה החלטת ממשלה שקבעה את יעדי הכמות נקבעו לראשונה גם יעדי איכות תעסוקה, הנמדדים בשכר ולא במספר המועסקים. אלה הם המדדים המספריים שנקבעו:
| יעד איכות (2030) | ערך שנקבע |
|---|---|
| עליית שכר חודשי נומינלי, נשים חרדיות (25-39) | 3.3% בשנה |
| עליית שכר חודשי נומינלי, גברים חרדים (25-39) | 3% בשנה (לפי דיווח "גלובס") |
| שיעור המשתכרים מתחת לשכר מינימום לשעה (25-66) | הפחתה מ-10% ל-5% |
על העמידה ביעדים אלה לא נמצאה התייחסות בפרסומים הפומביים סביב הדוח. הנתונים הזמינים על איכות התעסוקה מצביעים לכיוון ההפוך.
לפי נתונים שפורסמו ב-ynet, בין 2003 ל-2018 ירד הפריון של גברים חרדים מ-71% ל-56% מזה של גברים יהודים שאינם חרדים, ושל נשים חרדיות מ-80% ל-66%. הפריון של כלל השכירים החרדים ירד באותן שנים מ-76% ל-59%.
בשנים שבהן עלה שיעור התעסוקה, ירדה התפוקה לעובד. נתוני הכמות פורסמו; נתוני האיכות לא אותרו.
לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש מעבודה באוכלוסייה החרדית עמדה ב-2023 על 9,961 שקל – 56% מההכנסה המקבילה בקרב יהודים שאינם חרדים, שעמדה על 17,665 שקל.
מה עשה השר שהיה אחראי?
יואב בן צור, ששימש שר העבודה מטעם ש"ס בין ינואר 2023 ליולי 2025, הגיב בפומבי לפרסום נתוני הדוח: "העובדות מנצחות את ההשמצות. תעסוקת הנשים החרדיות הצעירות נמצאת בשיא של כל הזמנים. הזינוק המרשים שראינו ב-2025 הוא תוצאה ישירה של עבודה קשה ותוכניות ייעודיות שהובלתי בכהונתי במשרד העבודה".
בתגובתו לא הוזכר שיעור התעסוקה של הגברים ולו במילה אחת. "דבר" פנתה אליו בשאלה מפורשת אם ירצה להתייחס גם לנתוני הגברים, ובעת פרסום הכתבה תגובתו טרם התקבלה.
בן צור התפטר ביולי 2025 יחד עם שאר שרי ש"ס, ושר העבודה הרשמי כיום הוא סגן ראש הממשלה יריב לוין, כממלא מקום.
נתוני התעסוקה במבט אחד
| מדד | ערך | מקור |
|---|---|---|
| תעסוקת גברים חרדים, 2025 | 53% (מול יעד 65%) | וואלה כסף, דוח משרד העבודה |
| תעסוקת גברים חרדים צעירים (34–25) | 47.3% | וואלה כסף, דוח משרד העבודה |
| גידול במספר האברכים, 2014 מול 2016 | מ-64,600 ל-74,700 (+15%) | כאן, נתוני IDI |
| הכפלת מלגת הכולל מ-2015 | מ-500 ל-1,000 שקל בחודש | כאן |
| תקציב לתוכניות תעסוקת גברים חרדים, יוני 2024 | 70 מיליון שקל, בעיקר לשתי תוכניות | כלכליסט |
| הגדלת תקציב הישיבות, מאי 2023 | כמעט 50% | כלכליסט |
| פריון גברים חרדים מול לא-חרדים, 2003 מול 2018 | ירידה מ-71% ל-56% | ynet |
| הכנסה חרדית לנפש מעבודה, 2023 | 9,961 שקל (56% מהלא-חרדים) | שנתון IDI |
שאלות שעולות מן הנתונים
- אם הממשלה הקצתה 70 מיליון שקל לעידוד תעסוקת גברים חרדים ומיליארדים לתמיכה במוסדות התורניים, איזה משני הכלים הללו משקף את המדיניות בפועל?
- אם מספר האברכים זינק ב-15% מיד לאחר הגדלת המלגות ב-2015, מי במשרד האוצר ובמשרד העבודה בחן את ההשפעה של השינויים הללו על יעד התעסוקה?
- אם נקבעו יעדי שכר שנתיים ויעד להפחתת שיעור המשתכרים מתחת לשכר מינימום מ-10% ל-5%, היכן פורסמו נתוני העמידה ביעדים אלה?
- אם הפריון של גברים חרדים ירד מ-71% ל-56% מזה של לא-חרדים, האם יעד שמודד רק את מספר המועסקים מודד את מה שנועד למדוד?
- אם קצבה בת 1,000 שקל מותנית בכך שאשתו של האברך אינה עובדת, כיצד מתיישב התנאי הזה עם יעד תעסוקת הנשים שהממשלה קבעה לעצמה באותה החלטה?
- אם יעד הגברים היה אמור לעלות ל-70% בתנאי שגיל הפטור מגיוס יירד, והחוק לא הושלם עד לפיזור הכנסת, מי אחראי ליעד שנותר תלוי בהכרעה שלא התקבלה?
סיכום
המדינה קבעה לעצמה יעד תעסוקה לגברים חרדים, והקצתה עשרות מיליוני שקלים לקידומו. במקביל היא הגדילה את המלגות, את הקצבאות ואת תקציבי המוסדות התורניים בסדר גודל של מיליארדים – ושילמה קצבה שמותנית מפורשות בכך שהאישה אינה עובדת.
שיעור התעסוקה לא זז בעשור, ולא נמצאה כל התייחסות פומבית ליעדי איכות התעסוקה שנקבעו באותה החלטה.
כשממשלה מממנת בו-זמנית את היעד ואת ההפך ממנו, מה מתוך השניים הוא המדיניות ומה הוא הכיסוי לה? וכיצד אמור הבוחר להעריך יעד ממשלתי, כשהגוף שקבע אותו הוא גם זה שמחליט אילו מתוצאותיו יימדדו ויפורסמו?
מקורות
- "כאן" – למה נבלמה היציאה של גברים חרדים לשוק העבודה?
- "כלכליסט" – הנזק השנתי מהגדלת קצבאות האברכים
- כלכליסט – לא משתלם לעבוד: מיליארדים לבטלה, מיליונים לעבודה
- כלכליסט – הלמ"ס: ירידה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים וערבים
- "וואלה כסף" – דוח שוק העבודה 2025 של משרד העבודה
- "דבר" – שר העבודה לשעבר בן צור מתגאה בתעסוקת נשים חרדיות ומתעלם מנתונים לא נוחים
- ynet – פריון עבודה חרדי נמוך: הנתונים ההשוואתיים
- המכון הישראלי לדמוקרטיה – שנתון החברה החרדית בישראל 2025
- דוח הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת 2030, אתר הממשלה
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו