שתי הרשתות הגדולות – החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעיין החינוך התורני של ש"ס – מקבלות מדי שנה כ-2.1 מיליארד שקל וכ-1.23 מיליארד שקל בהתאמה, לפי נתוני ועדת הכספים שפורסמו ב""מאקו"". סך הכול: קרוב ל-3.3 מיליארד שקל בשנה.
בתקציב 2026 גדלו ההקצאות ב-32.5% לעומת 2025 – תוספת של כ-830 מיליון שקל. מעבר לכך, הממשלה ביקשה להעביר תוספת קואליציונית נפרדת של כ-1 מיליארד שקל – סכום שבג"ץ הקפיא בצו ביניים בעקבות עתירת חדו"ש.
מה גילה משרד החינוך על עצמו?
ב-14 באוגוסט 2026 הגישה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לבג"ץ תשובה שחשפה תמונה חמורה: לפי ynet ו""וואלה"", נתוני משרד החינוך עצמו מצביעים על "פערים משמעותיים בעמידת מוסדות הרשתות בחובתן ללמד את מלוא תוכנית היסוד, וכן על כשלים ביכולת לפקח על קיום החובות ולאכוף אותן".
הממצא המרכזי: מוסדות שלא לימדו מקצועות כמו אנגלית או מתמטיקה בשכבות גיל שלמות – סווגו על ידי הפיקוח כמוסדות המלמדים למעלה מ-95% מתוכנית הליבה, ותוקצבו בהתאם.
שיטת החישוב התמקדה בממוצע שעות על פני שכבות גיל, ולא בדקה עמידה בסף מינימלי לכל שכבה בנפרד – מה שאיפשר להשלים חסרים בשכבה אחת בעזרת מראית עין של עמידה בשכבה אחרת.
שיעור משמעותי מהמוסדות אינו מעסיק מורה בעל הכשרה מתאימה להוראת מקצועות הליבה, לפי תשובת היועמ"שית.
ההנחיות המשפטיות שהתריעו על הפרקטיקה השגויה – מהמשנה ליועמ"שית לענייני פלילים ומהייעוץ המשפטי של המשרד עצמו – ניתנו לגורמי משרד החינוך לפני יותר משנתיים. הן לא יושמו. "לא ניתן להשלים עם מצב דברים זה", קבעה היועמ"שית בתשובתה.
חוסר שוויון בפיקוח
מנגנון "כלל ילדי ישראל" נועד לאפשר לרשתות בעלות אופי ייחודי לקבל תקצוב הדומה לחינוך הממלכתי – בתנאי עמידה בחובות יסוד: לימוד ליבה, פיקוח, מדידה.
לפי תשובת היועמ"שית לבג"ץ, המנגנון הפך לבסיס לתקצוב ללא עמידה בתנאים: "עמידה בחובת לימודי הליבה, הכשרת מורים, מדידה ודיווח – מהווים תנאי סף להמשך התקצוב", כתבה בהרב-מיארה, וציינה שתנאים אלה לא נאכפו.
המשמעות הפרקטית: הורים שילדיהם לומדים בחינוך הממלכתי – שבו הילדים נבחנים, מדווחים ולומדים ליבה מלאה כתנאי לתקצוב – משלמים מיסים שחלקם מממן רשתות שאינן כפופות לאותן דרישות. התוספת של 32.5% בתקציב 2026 מעצימה את אי-השוויון. בינתיים, בתי ספר ממלכתיים רבים מתמודדים עם מחסור בכיתות ובצוותי הוראה.
מה עשה שר החינוך יואב קיש?
לפי ynet, שר החינוך יואב קיש לא הציג לבג"ץ מתווה פיקוח ואכיפה עדכני, והביע עמדה כי אינו סבור שיש הכרח לחייב 100% תוכנית ליבה. העמדה מנוגדת לעמדת היועמ"שית. כתוצאה, היועמ"שית אישרה לשר ייצוג משפטי נפרד בבג"ץ – מצב חריג המעיד על פירוק עמדת הממשלה מבפנים.
לעומת זאת, רשת החינוך העצמאי הסכימה לראשונה להשתתף במבחני הערכה ארציים ובינלאומיים בשנת הלימודים הקרובה, לפי ynet. ההסכמה ניתנה לאחר משא ומתן של שלוש שנים ובעקבות לחץ משפטי – לא יוזמה פנימית של משרד החינוך.
הנתונים במבט מרוכז
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| תקצוב שנתי לרשתות (חינוך עצמאי + מעיין) | כ-3.3 מיליארד ש"ח | ועדת הכספים / מאקו, מרץ 2026 |
| גידול בתקצוב 2026 לעומת 2025 | 32.5% (כ-830 מיליון ש"ח) | מאקו, מרץ 2026 |
| תוספת קואליציונית שבג"ץ הקפיא | כ-1 מיליארד ש"ח | וואלה, ynet, אוגוסט 2026 |
| שנה שניתנה הנחיה לחדול מהפרקטיקה | 2024 (לפני יותר משנתיים) | תשובת היועמ"שית לבג"ץ, 14.8.2026 |
שאלות לבוחר
אם משרד החינוך ידע במשך לפחות שנתיים שמוסדות מתוקצבים לא מלמדים ליבה – ולא עצר את הכסף – מי נושא באחריות?
אם שר החינוך יואב קיש סבור שאין לחייב 100% ליבה ובחר ייצוג נפרד מהיועמ"שית – מה מבטיח שינוי מדיניות אמיתי גם לאחר פסיקת בג"ץ?
אם כ-3.3 מיליארד שקל בשנה יוצאים לרשתות ללא אכיפת ליבה – ותלמידים בחינוך הממלכתי נבחנים ומדווחים – איזה מתמודד מוכן להתחייב לאכיפה שוויונית?
אם מוסדות שלא לימדו אנגלית ומתמטיקה בשכבות שלמות סווגו כ"לומדים 95% ליבה" – מה זה אומר על מהימנות מערכת הפיקוח של משרד החינוך?
סיכום
במשך שנים משרד החינוך תקצב במלואן רשתות שלא עמדו בחובות הסף, תוך שיטת סיווג שסתרה את המציאות בשטח. הפרקטיקה לא הופסקה כי המשרד בחר לפעול – היא הופסקה כי בג"ץ התערב לאחר עתירת חדו"ש.
שר החינוך יואב קיש בחר לנהל ייצוג משפטי נפרד מהיועמ"שית. הבוחר ערב הבחירות נדרש לשאול: מה שווה מחויבות ממשלתית לשוויון בנטל, כשמיליארדים ממשיכים לזרום ללא תנאי?
מקורות: ynet, 14.8.2026 – היועמ"שית לבג"ץ: תקצוב החינוך החרדי יותנה בלימודי ליבה מלאים; וואלה, 14.8.2026 – היועמ"שית: לא ניתן לתקצב חינוך חרדי בלי לימודי ליבה; מאקו, מרץ 2026 – הסיבה שהחרדים תומכים בתקציב 2026: המספרים; "גלובס", 14.8.2026 – היועמ"שית לבג"ץ: תקצוב מוסדות לימוד חרדיים יותנה בלימודי ליבה
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו