כל ממשלות נתניהו הבטיחו להוריד את יוקר המחיה - אך הוא המשיך לעלות

יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. ישראל יקרה בממוצע ב-38% ממוצע המדינות המפותחות (OECD). מחירי הדירות עלו מאז 2007 ב-208%. מחירי המזון זינקו ב-25% תוך שנה אחת בלבד.

מיליוני ישראלים משלמים כיום 5,000 שקל בחודש בממוצע על השכרת דירה ו-5,000 שקל על סל קניות ממוצע חודשי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח שוב ושוב, מדי מערכת בחירות, לטפל ביוקר המחיה, לפרק מונופולים, לפתוח חסמים בירוקרטיים, ולהוריד את המחירים. אבל בתקופה הארוכה בה כיהן כרה"מ המחירים של רוב המוצרים עלו, גם באופן נומינלי וגם ביחס לעולם. במערכת הבחירות האחרונה, ב-2022, יוקר המחיה עמד במרכז הקמפיין של נתניהו.

עם הקמת הממשלה, נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת השמיעו שורת הבטחות לטיפול ביוקר המחיה. דבר מהן לא התקיים והמחירים המשיכו לעלות.

האם בישראל באמת יקר יותר מאשר במדינות אחרות?

לפי ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על בסיס נתוני ארגון המדינות המפותחות, OECD, רמת המחירים בישראל גבוהה ב-38% מהממוצע של מדינות הארגון.

סניף של "אושר עד" בגבעת שאול בירושלים. 3 באפריל 2025 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הארגון מאגד 37 מבין 40 המדינות העשירות והמפותחות בעולם, ולכן גם היקרות יותר, ולכן ישראל נמצאת הרבה מעל ממוצע יוקר המחיה העולמי. ואכן, לפי נתוני הבנק העולמי, יוקר המחיה בישראל גבוה בכ-88% (כמעט כפול) מעל הממוצע הכלל-עולמי.

במדדים בינלאומיים ממוקדים ליוקר המחיה, ישראל מדורגת בקביעות בעשירייה היקרה בעולם. במספר מדדים, כמו "מדד הביג מק" או "מדד 200 הערים היקרות בעולם", ישראל, או תל אביב, מגיעות בשנים מסוימות למקום הראשון או השני בעולם.

כל המדינות האחרות בצמרת יוקר המחיה העולמי, כמו בריטניה, שווייץ ומדינות סקנדינביה, הן מדינות עשירות שהשכר הממוצע בהן גבוה בהרבה מאשר בישראל, בחלקן – פי כמה יותר. 

המזון והמשקאות יקרים אף יותר – בכ-36% עד 52% מממוצע ה-OECD. 

הנתון החשוב ביותר בהקשר של יוקר המחיה הוא השכר הממוצע. בין 2014 ל-2024 עלה השכר הממוצע בישראל ב-44%. על פניו, זה נשמע כמו חדשה טובה. אך הנתון הזה מסתיר מציאות מורכבת יותר: המחירים עלו הרבה יותר, במיוחד מחירי הדיור והמזון.

סופרמרקט "יוחננוף" יד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)

התוצאה היא שכוח הקנייה של השכר הממוצע בישראל – היחס בין יוקר המחיה לשכר – נמוך מהממוצע ב-OECD ב-17%.

האם העלייה במחירי הדירות למכירה ולהשכרה נעצרה?

מחירי הדירות להשכרה, לפחות במרכז הארץ, גבוהים מאוד. שכר הדירה הממוצע בישראל הגיע ביולי ל-5,173 שקל לחודש, עלייה של 4.4% בשנה האחרונה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לפי נתוני הלמ"ס, בתל אביב, השכירות הממוצעת לדירת 4 חדרים עומדת על 7,056 שקל. בערים אחרות במרכז הארץ – ירושלים, ראשון לציון, חולון, רחובות, רמת גן, פתח תקווה – השכירות הממוצעת היא מעל 5,000 שקל, ובאשדוד קרובה לכך.

השכר הממוצע הוא כיום כ-14,400 שקל ברוטו שהם בסביבות ה-10,300 אלף שקל נטו, ורוב שוכרי הדירות הם צעירים המשתכרים הרבה פחות. המשמעות היא שרוב הצעירים שגרים בשכירות במרכז הארץ – האזור בו נמצאות רוב אפשרויות התעסוקה והקידום – בקושי יכולים לממן את שכר הדירה.

A construction site of new residential buildings in a new neighborhood in Beer Yaakov, on March 26,2020.<br />Photo by Flash90. *** Local Caption *** אתר בנייה<br />שכונת מגורים<br />בית מגורים<br />בית דירות<br />שכונה חדשה<br />מחירי דיור<br />נדלן נדל"ן<br />יחידות דיור<br />אתר עבודה<br />מנוף עגורן<br />פועלי בניין<br />באר יעקוב

נתון מטריד נוסף הוא שמי שמחפש דירה חדשה משלם יותר ממי שפשוט מחדש חוזה, לפי נתוני חברת Scoutrbot. שוכרים שחידשו חוזה באותה דירה ספגו עלייה מתונה של כ-2.5%–2.6% בשנה, לעומת שוכרים חדשים שנכנסו לדירות שבהן התחלף דייר ושילמו בממוצע 5%–6.8% יותר. במילים אחרות: השכירות בישראל לא רק יקרה, אלא גם הופכת לבלתי נגישה עבור מי שנאלץ לעבור דירה.

והמצב הלך והחמיר בשנים האחרונות. לפי הלמ"ס, ועיבודים שחברות מסחריות שונות עשו על בסיס נתוני הלמ"ס, מאז סוף 2022 ועד היום – תקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית – מחירי השכירות בישראל עלו בהתמדה בשיעור מצטבר של כ-10%. באזורים מסוימים, לפי הלמ"ס הם עלו ב-20%–25%.

זאת, למרות שאחרי הטבח ב-7 באוקטובר ותחילת המלחמה בעזה נרשמה ירידה חדה במחירי השכירות, בתקופה בה רבבות צעירים חזרו לגור בבתי הוריהם בגלל שירות מילואים ארוך או החשש מפגיעת רקטות. הירידה הזאת (שכמובן אינה "הישג" של הממשלה) התקזזה עם עליות חדות לפני ואחרי אותה תקופה, ובשורה התחתונה – לא מנעה מהמחירים להמשיך לזנק. 

הגורמים להתייקרות השכירויות, לפי ניתוחי כלכלנים, הם: מחסור מתמשך בהיצע הדירות להשכרה; יציאה חלקית של משקיעים משוק הדיור; הריבית הגבוהה שהפכה רכישת דירה לקשה עוד יותר לצעירים ובכך תדלקה, בעקיפין, את הביקוש הגבוה לשכירות.

אילוסטרציה, בניין דירות ישן בתל אביב, 2019 (צילום: istockphoto/edb3_16)

המצב בשוק הדירות למכירה בישראל גרוע לא פחות. לפי הלמ"ס, המחיר הממוצע של דירה בישראל הוא כ-2.3 מיליון שקל.

בשל מחירי הדירות הגבוהים והריבית הגבוהה, החזרי המשכנתה על רכישת דירה הם גבוהים ביותר. לפי מדד היכולת לרכוש דירה של מכון אלרוב באוניברסיטת תל אביב, ההחזר החודשי הממוצע על משכנתה חדשה לרכישת דירת ארבעה חדרים במחיר ממוצע, עמד ברבעון הראשון של השנה על 10,859 שקל – מעל גובה השכר הממוצע נטו. שכיר בשכר ממוצע אינו יכול לקנות דירה במחיר ממוצע.

מאז נובמבר 2022, המחיר הממוצע של דירה בישראל עלה בכ-350 אלף שקל – 19%. מאז 2007, מחירי הדירות עלו ב-208%.

למה הבתים והדירות בישראל יקרים כל כך?

93% מקרקעות ישראל מוחזקות בידי המדינה דרך רשות מקרקעי ישראל. המדינה משווקת את הקרקעות האלה כמונופול, במחיר הגבוה ביותר האפשרי.

"המחיר הגבוה של דירות למגורים בישראל מוזן מפעילות הממשלה".פרופ' ניסים בן דוד, כלכלן בכיר, בגלובס, אפריל 2021

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר השיכון יצחק גולדקנופף בישיבת מועצת רשות מקרקעי ישראל, 20 במרץ 2024 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

במילים אחרות: המדינה, שאמורה לייצג את הציבור, פועלת כיזם נדל"ן שמטרתו מקסום רווחים על חשבון האזרחים.

תוכניות ממשלתיות לדיור בר השגה, כמו "מחיר למשתכן" ו"דירה בהנחה" מעניקות ליזמים הנחות של כ-80% על מחיר הקרקע, ובתמורה מחייבות אותם למכור דירות זולות ("בנות השגה") ללקוחות.

אם הורדת מחיר הקרקע לבדה יכולה להוזיל דירה באופן דרמטי, הרי שהקרקע – שבבעלות המדינה – היא רכיב מרכזי במחיר הסופי. 

"הממשלה לא עומדת ביעדי ההתחדשות העירונית, מחירי הדיור נוסקים, והפתרון המתבקש הוא מועצה לאומית לדיור. אבל אף ממשלה לא רוצה לקחת אחריות".פרופ' יוסי שפיגל, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, אפריל 2023

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף בפגישתו עם הנהלת רשות מקרקעי ישראל, 4 בינואר 2023

האם המזון התייקר בשנים האחרונות? ואם כן, למה?

אם הדיור הוא ההוצאה הגדולה ביותר, המזון הוא ההוצאה המוחשית ביותר. מדד מחירי המזון עלה ב-25% בשנה אחת בלבד (2023–2024). 

אחת הסיבות ליוקר המזון בישראל היא ששוק המזון בישראל מאופיין בריכוזיות קיצונית: עשר היצרניות הגדולות במקטע האספקה מחזיקות בכ-54% מהשוק, ובענפים מסוימים התחרות מצומצמת אף יותר.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע בדוח חריף מנובמבר 2024: "מדינת ישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה בתחום המזון".

מה עשתה הממשלה כדי להוריד את יוקר המחיה? 

ב-20 השנים האחרונות התחלפו בישראל שבע ממשלות – חמש מהן, שכיהנו יחד 16 שנים במצטבר, היו בראשותו של בנימין נתניהו. כל אחת הביאה תוכנית דיור חדשה עם הבטחות להורדת מחירים.

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ממלא דלק כדי למחות על יוקר המחיה במסגרת תעמולת הבחירות, 2022 (צילום: צילום מסך מעמוד הטוויטר של בנימין נתניהו)

ב-2013, הבטיחו נתניהו ויאיר לפיד – שהתמנה אז לשר האוצר בממשלתו – "לנפץ את הריכוזיות"; ב-2015, נתניהו ושר האוצר הבא אחריו, משה כחלון, הבטיחו "לפתוח את השוק לתחרות ולייבוא מקביל"; סמוטריץ' הבטיח עם מינויו בסוף 2022 "מהפכה בדיור" ו"לשבור את המונופולים". דבר מההבטחות הללו לא בוצע, והמחירים, כאמור, המשיכו לעלות.

וסמוטריץ' הכיר בכך למעשה כשהצהיר:

"אם רוצים לא להילחם ביוקר המחיה, כי בכל פעם המונופולים שמים בפרונט את הרפתנים או את בעל החנות בקריית שמונה ומייצרים פייק – אז נגיד ביושר שאין לנו כוונה או יכולת להילחם ביוקר המחיה".שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בישיבת ממשלה בדצמבר 2025, לפי חדשות 12 

סמוטריץ' אמר גם במסיבת עיתונאים בדצמבר: "יוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל. הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית או חוסר מדיניות, שניתן לשנות".

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, הודה בדיון בכנסת בסוף 2024: "אנחנו לא עושים מספיק מול יוקר המחיה".

מפגינים הקימו אוהלים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. המחאה החברתית, יוני 2012 (צילום: Uri Lenz/FLASH90)

השאלה היא לא רק האם יוקר המחיה יימשך וימשיך להחמיר, אלא האם ומתי הציבור יפסיק לקבל את זה כגזירת גורל. ההיסטוריה מלמדת שכאשר הלחץ הציבורי מגיע לנקודת רתיחה, ממשלות נאלצות לפעול. השאלה היא כמה עוד אפשר לשלם לפני שזה יקרה.

מקורות: בת חן רוטנברג, "יוקר המחיה והשינוי במדד המחירים בישראל ובמדינות המפותחות", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי 2024; מאיר אזנקוט, "הערכת השפעת מדיניות הממשלה על יוקר המחיה ועל עליית המחירים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פברואר 2022; קרנית פלוג, נדב פורת הירש, רועי קנת פורטל, "יוקר המחיה בישראל: מה מספרים המספרים?", המכון הישראלי לדמוקרטיה, ספטמבר 2023; מבקר המדינה, "משרד הכלכלה: הפיקוח על המחירים בענף המזון", ינואר 2024.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.