סמוטריץ' מינה לצמרת האוצר גברים בלבד, עד להתערבות בג"ץ

במשך שלוש שנות כהונתו הראשונות כשר האוצר, סמוטריץ' מינה 11 בעלי תפקידים בכירים במשרד – כולם גברים. רק לאחר שבג"ץ קבע כי הממשלה חייבת לפעול באופן ממשי לייצוג הולם של נשים, ולאחר שמינויו של מועמד גבר לראש אגף התקציבים נעצר שלוש פעמים בשל נושא הייצוג, מינה סמוטריץ' לראשונה אישה לצמרת משרדו. גם לאחר מכן נותרה צמרת האוצר ברובה גברית.

האם מדובר בצירוף מקרים? לסמוטריץ' היו בעבר התבטאויות מיזוגניות שהמעיטו בערכ נשים וביזו אותן. הדבר מעלה אפשרות סבירה: שסמוטריץ' בחר למנות בצמרת משרדו גברים בלבד כיוון שאינו מעוניין למנות נשים, מתוך תפיסת עולם שלא רואה צורך בקידום נשים לעמדות השפעה.

כמה נשים מינה סמוטריץ' לתפקידים בכירים באוצר?

מאז נכנס בצלאל סמוטריץ' לתפקיד שר האוצר, בלטה תופעה חריגה בהרכב צמרת משרדו: כמעט כל המינויים הבכירים שביצע היו של גברים.

כיוון שרבים ורבות מאלה ששימשו כבכירי ובכירות משרדו עם כניסתו לתפקיד התפטרו או סיימו את תפקידם מאז שנכנס לתפקידו, ביצע סמוטריץ' מתחילת כהונתו ועד להתערבות בג"ץ בנושא 11 מינויים בצמרת האוצר – כולם של גברים.

מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי (צילום: דוברות משרד האוצר)

בין המשרות הללו: מנכ"ל המשרד, ישראל מלאכי, ולפניו שלומי הייזלר ואילן רום (בתקופת סמוטריץ' התפטרו שלושה מנכ"לים); הממונה על השכר, אפי מלכין; מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ'; דובר המשרד, יהודה עמרני; יו"ר רשות ניירות ערך, יוסף זינגר; ותפקידים בכירים נוספים. בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מנובמבר נכתב כי באותה עת "כל שדרת הניהול המקצועית הבכירה באוצר הייתה גברית".

זאת, למרות שבמשרד האוצר יש נשים רבות בתפקידים מקצועיים ניהוליים. כלומר, לא מדובר במערכת שבה אין נשים בעלות הכשרה וניסיון, אלא בשאלה מה ההחלטה הסופית על המינויים. מדוע, לאורך סדרת מינויים, כמעט כל הבחירות היו בגברים?

כמובן, לא כל הגברים שכיהנו בצמרת האוצר בתקופת סמוטריץ' היו מינויים שלו. החשב הכללי יהלי רוטנברג וראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, למשל, נכנסו לתפקידים לפניו. 

כיצד התמנתה מיכל עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית?

העובדה שסמוטריץ' מינה 11 מנהלים בכירים, שכולם גברים, ואף לא אישה אחת, עוררה ביקורת, שהשתלבה בביקורת כללית על מיעוט מינויי נשים בממשלה הנוכחית. שדולת הנשים, פורום דבורה ונעמת עתרו לבג"ץ לאחר שבשלב מסוים מונו עשרה מנכ"לים חדשים למשרדי הממשלה – כולם גברים.

מנכ"ל משרד האוצר אילן רום (צילום: ברוך גרינברג)

בפברואר 2025 קיבל בג"ץ את העתירה העקרונית וקבע כי הממשלה אינה יכולה להתעלם מחובתה לייצוג הולם של נשים במשרות בכירות. בית המשפט הורה לממשלה לגבש מנגנון שיבטיח את יישום החובה.

המשמעות הייתה מעשית: שר אינו יכול להסתפק בטענה שהמועמד הגבר שבחר הוא הטוב ביותר. כאשר קיים תת-ייצוג של נשים, עליו להראות שנעשה מאמץ ממשי לאתר מועמדות מתאימות. בהמשך פרסם נציב שירות המדינה הנחיית ביניים שלפיה שר המבקש למנות גבר למשרה הכפופה לוועדת המינויים נדרש לפרט את הפעולות שנקט כדי לאתר מועמדות.

במרץ אשתקד התמנה אילן רום לתפקיד מנכ"ל האוצר (המנכ"ל השלישי בתפקיד בזמן כהונתו של סמוטריץ', ולא האחרון). כחודש לאחר מכן עתרו שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה לבג"ץ נגד מינוי רום. העותרות טענו כי המינוי אינו עומד בחובת הייצוג ההולם לנשים, על רקע העובדה שסמוטריץ' כבר ביצע שורה ארוכה של מינויים בכירים – כולם גברים.

לאחר דיון שהתקיים ביולי, קבע בג"ץ בספטמבר כי הטענות העקרוניות של העותרות אינן תואמות את נסיבות המינוי הספציפי, כלומר, שהוא צפוי לדחות את העתירה. בעקבות זאת הודיעו העותרות כי אינן עומדות עוד על העתירה, והיא נמחקה בספטמבר.

אפרים (אפי) מלכין, הממונה על השכר באוצר. ירושלים, 22 במאי 2024 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

כלומר, במקרה זה בג"ץ אישר מינוי נוסף של סמוטריץ' לתפקיד בכיר באוצר, למרות שעד לאותה עת כל המינויים הבכירים שלו באוצר היו של גברים בלבד.

המאבק המשפטי קיבל משמעות נוספת בפרשת המינוי הבא של סמוטריץ' – מהרן פרוזנפר.

סמוטריץ' ביקש למנות את פרוזנפר לראש אגף התקציבים. ועדת המינויים דחתה את המינוי שלוש פעמים בספטמבר ובאוקטובר אשתקד. אחד הנימוקים המרכזיים היה אי-עמידה של האוצר בחובת הייצוג ההולם של נשים.

סמוטריץ' טען כי "נעשה חיפוש אחר מועמדות ולא נמצאה אישה מתאימה", כביכול. ואולם, הוועדה קבעה כי לאחר שסמוטריץ' פנה לרשות לקידום מעמד האישה וקיבל שמות של מועמדות, חלק מהן נפסלו על ידו בטענה שאינן עומדות בתנאי הסף. הוועדה לא השתכנעה שהליך האיתור נתן מענה מספק לחובת הייצוג.

כאן הפך הוויכוח על הייצוג ממחלוקת ציבורית לתוצאה מעשית: מינויו של גבר נעצר בשל האופן שבו טופלה שאלת איתור הנשים.

מיכל עבאדי-בויאנג'ו (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

בדצמבר הודיע סמוטריץ' על מינוי מיכל עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית. היא כבר כיהנה בעבר בתפקיד והביאה עימה ניסיון רב במערכת הציבורית והפיננסית. היא נכנסה לתפקיד בפברואר.

המינוי הגיע לאחר חודשים שבהם שאלת הייצוג הנשי הפכה למכשול ממשי בהליך המינויים. בינואר 2026 אישרה ועדת המינויים את מינויה של עבאדי-בויאנג'ו, ובהמשך אושר גם מינויו של פרוזנפר לראש אגף התקציבים.

כך נוצר מצב מעניין: הדרישה לייצוג נשים לא מנעה מינוי של גבר, אך חייבה את המערכת להתמודד עם שאלת הייצוג לפני השלמתו. בפועל, האישה הראשונה שמינה סמוטריץ' לצמרת האוצר נכנסה לתפקיד לאחר שבית המשפט והוועדות הממשלתיות הפכו את חובת הייצוג לדרישה חוקית והפנו אותה לסמוטריץ'.

האם אחרי פסיקת בג"ץ סמוטריץ' המשיך למנות רק גברים? 

נכון להיום, עבאדי-בויאנג'ו היא האישה הבכירה היחידה שמינה סמוטריץ' לצמרת האוצר. שאר הצמרת נותרה גברית. לאחר פרישתו של אילן רום מינה סמוטריץ' באפריל 2026 את ישראל מלאכי למנכ"ל המשרד.

לכן, השאלה אינה רק מדוע מונתה רק אישה אחת, אלא מדוע נדרשה התערבות משפטית כדי לשבור דפוס שבו במשך תקופה ארוכה כל המינויים הבכירים של השר היו גברים.

האם עמדות סמוטריץ' על נשים מסבירות את המינויים שלו?

סמוטריץ' מזוהה עם הזרם ה"חרד"לי" (חרדי-לאומי), זרם שמרני בתוך הציונות הדתית. הרבנים והמנהיגים הרוחניים של הזרם הזה מתנגדים בחריפות לגיוס נשים לתפקידי לוחמה ופיקוד בצה"ל. חלקם (לא כולם) כמו, למשל, הרבנים חיים לבנון, אלי סדן ודו בן זזון) טוענים כי "תפקידה המרכזי של האישה הוא גידול ילדים", כביכול, ולכן לא מעודדים קידום נשים לתפקידי ניהול בשירות הציבורי.

סמוטריץ' השמיע בעבר אמירות מיזוגניות שביזו נשים והמעיטו בערכן באופן כללי. בין השאר, אמר בעבר כי "יש מקצועות ותפקידים לגברים ולנשים ודמויות גבריות ונשיות, אוי ואבוי אם נשים יהפכו לגברים" (הרקע לאמירה היה תפקידי נשים בצה"ל, אך האמירה הייתה גורפת); "אני מאוד, אבל מאוד, נגד הפלות"; "מטרת החוק נגד אלימות כלכלית היא לפרק את התא המשפחתי"; בדיון בכנסת אמר: "יש כאן רק קול אחד של נשים צעקניות".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר רשות ניירות ערך, יוסף זינגר (מימין), עם מינויו של זינגר ביוני 2023 (צילום: דוברות משרד האוצר)

כאשר שר שמחזיק בתפיסת עולם שמרנית ביחס לחלוקת התפקידים בין נשים לגברים מבצע לאורך שלוש שנים מינויים בכירים שכולם גברים, קשה שלא לחבר בין תפיסת העולם לבין המינויים בפועל. סמוטריץ' מהווה דוגמה של שר שמרן מהאגף הקיצוני של הזרם החרד"לי שהשאיר את הנשים מאחור – בניגוד לעמדה של רוב הציונות הדתית, המאמינה בקידום נשים.

האם היחס של סמוטריץ' לנשים מייצג את כל הדתיים?

היהדות הדתית-לאומית כוללת עשרות אלפי נשים משכילות, מנהלות, יזמיות, כלכלניות ומשפטניות. רבים מהגברים והנשים בחברה הדתית-לאומית אינם מקבלים את התפיסה שלפיה "תפקידי נשים צריכים להיות שונים או מצומצמים יותר", אלא להפך, מאמינים בקידום נשים.

נשים וגברים אלה מתנגדות ומתנגדים לעובדה שבמשך תקופה ארוכה כל המינויים הבכירים של סמוטריץ' באוצר היו גברים, ולעמדותיו ביחס לקידום נשים באופן כללי.

רוב הנערות הדתיות-לאומיות אינן מתגייסות לצה"ל אלא מתנדבות לשירות לאומי, מסיבות הלכתיות (אם כי אחוזי הגיוס שלהן הולכים וגדלים), אבל נשים וגברים בחברה הדתית-לאומית אינם מתנגדים לעובדה שנשים חילוניות, ואף חלק מהדתיות, מתגייסות ומתנדבות לתפקידי לוחמה וקצונה; וטענותיו הבוטות של סמוטריץ' בנושא הזה אינן מקובלות עליהם. 

שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר (צילום: הנהלת בתי המשפט)

מכאן נובעת גם הסתירה הפוליטית: סמוטריץ' מתיימר לייצג את הציונות הדתית כולה, וגם שמה של המפלגה שלו מבוסס על היומרה הזאת. אבל עמדותיו ומדיניותו, כולל עמדותיו המבזות כלפי נשים והמדיניות שלו להימנע ממינוי נשים לתפקידי מפתח בפועל, אינן תואמות את העמדה והאינטרס של חלק ניכר מהנשים – וגם מהגברים – בציונות הדתית, כנראה רובם ורובן הגדול.

בציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה), נשים אמורות להיות שותפות מלאות במוקדי הכוח. ואילו המינויים שביצע סמוטריץ' במשרד האוצר מציגים מודל שמרני שבו ההנהגה והכוח הציבורי נשארים בעיקר בידי גברים.

סתירה זו בעייתית במיוחד כאשר סמוטריץ' עומד בראש מפלגה המכנה את עצמה "הציונות הדתית", ומדיניות המינויים שלו במשרד האוצר אינה מתיישבת עם עקרונות היסוד של חלק ניכר, כנראה רובו, ממגזר הציונות הדתית, שרוצה לראות שילוב מלא של נשים בעמדות בכירות.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.