בגן ילדים בישראל שוהים, על פי התקן, עד 35 ילדים. ישראל נמנית עם המדינות שבהן היחס בין מספר הילדים למספר הגננות הוא מהגבוהים בעולם המפותח: יותר מ-20 ילדים לגננת, מול ממוצע של כ-15 בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).
על פי נתוני הארגון, כמעט כל הילדים בגילי שלוש עד חמש בישראל רשומים לגנים, ולמרות זאת החינוך לגיל הרך סובל מצפיפות, ממחסור בכוח אדם ומפער איכות. מדובר בכשל מדיניות מתועד של משרד החינוך, לא בגזרה בלתי נמנעת.
כמה ילדים יש בגן בישראל, וכמה במדינות אחרות?
לפי נהלי משרד החינוך, מספר הילדים בגן יכול להגיע עד 35. היחס בין ילדים לגננת בגן הוא אחד המדדים המרכזיים לאיכות החינוך בגיל הרך, שכן הוא קובע כמה תשומת לב יכול כל ילד לקבל.
ה-OECD מדווח כי בממוצע הכללי של 37 מדינות הארגון יש רק כ-15 ילדים לכל גננת בגן ציבורי. ישראל נמנית עם קבוצה קטנה של מדינות שבהן היחס עולה על 20 ילדים לגננת, לצד צ'ילה, קולומביה, צרפת ומקסיקו.
ישראל מדורגת בין המדינות עם היחס הגרוע ביותר בין ילדים לגננת בגן בכל העולם המפותח. הפער אינו נתון טכני: ככל שגדל מספר הילדים לכל גננת, כך פוחת הזמן שכל ילד מקבל מאשת המקצוע שמובילה את הגן, וזו נקודת הפתיחה של החינוך הממלכתי.
למה גני ילדים נשארים סגורים בבוקר?
הצפיפות היא רק חצי מהתמונה. החצי השני הוא מחסור בכוח אדם שמשאיר גנים סגורים. כאשר גננת נעדרת בשל מחלה או חופשה, הרשות המקומית אמורה לפתוח את הגן עם שתי סייעות, אך במקומות רבים אין די כוח אדם, והגן פשוט אינו נפתח.
כפי שדווח בחדשות 12, באחד הימים בעיריית יבנה נעדרו 59 גננות מתוך 142 גנים, והגנים נותרו סגורים. הורים לילדי גן מקבלים לא אחת בבוקר הודעה שהגן סגור, בלי מסגרת חלופית וללא התרעה מראש.
בתחילת 2025 הכריזה הסתדרות המורים על סכסוך עבודה בגני הילדים, בתגובה לכך שמשרד החינוך איפשר לפתוח גנים עם סייעת אחת בלבד, בניגוד לתקן שהוא עצמו קבע. המחסור בכוח אדם והפתיחה החלקית פוגעים בילדים ובצוות כאחד.
האם משרד החינוך לא קבע סטנדרט לצוותים בגני ילדים?
כאן טמון לב הכשל. ב-2015, שר החינוך דאז נפתלי בנט השיק את רפורמת הסייעת השנייה, שקבעה כי גן שבו יותר מ-30 ילדים יופעל עם שתי סייעות לצד הגננת. הרפורמה נועדה בדיוק כדי להקל על הצפיפות ולשמור על איכות הגן.
בפועל, לפי הדיווחים, היא לא יושמה במלואה, והגנים נפתחו עם גננת וסייעת אחת בלבד. משרד החינוך קבע בעצמו סטנדרט צוות לגן גדול, ואז איפשר לפתוח גנים בלי לעמוד בו, בניגוד למדיניות שלו.
ברקע עומד ויכוח מתמשך בין משרד החינוך למרכז השלטון המקומי על השאלה, מי אחראי לממן את יישום הרפורמה. משרד החינוך קבע את התקן, אך המימון הוטל על הרשויות המקומיות, ובהיעדר הסדר מימון הרפורמה נותרה על הנייר. האחריות לפער בין התקן לביצוע היא של משרד החינוך והאוצר, לא של הרשויות שנדרשו לממן החלטה שאינה שלהן.
מה עולה מהנתונים על איכות הגן הישראלי?
חוק חינוך חינם בישראל חל מגיל שלוש. כמעט כל הילדים בישראל בגילי שלוש עד חמש רשומים לגן. זהו שיעור גבוה ביחס לרוב המדינות המפותחות בעולם, וגבוה מאוד ביחס לעולם כולו. אבל ההשתתפות הגבוהה אינה מתורגמת לאיכות.
חוקרי מרכז טאוב הצביעו על כך שבישראל, בשונה מהמגמה העולמית, אין קשר בין רישום מוקדם לגן לבין הישגים לימודיים בהמשך. חוקרי המרכז תלו זאת בצוותים חינוכיים ששכרם נמוך "והכשרתם מוגבלת", ביחס גבוה של ילדים לגננת, ובקיצוצים בהכשרות לצוותים.
במקביל, הוצאת הממשלה על הגיל הרך אמנם עלתה, אך הכסף לא הספיק כדי לשנות את היחס בין הילדים לגננות. גם אחרי עלייה בהוצאה הממשלתית, ישראל נשארה עם אחד היחסים הגרועים בין ילדים לגננת, ופער האיכות נותר על כנו. כאשר נקודת הפתיחה של מערכת החינוך צפופה ומאוישת בחסר, הפער שנפתח בגן נמשך הלאה אל בית הספר.
הגן הישראלי מול ה-OECD
| מדד | ישראל | ממוצע OECD | מקור |
|---|---|---|---|
| ילדים לגננת בגן | יותר מ-20 | כ-15 | OECD |
| מספר ילדים מרבי בכיתת גן (תקן) | עד 35 | – | משרד החינוך |
| שיעור רישום לגן, גילי 3 עד 5 | כ-98% | נמוך יותר | OECD |
שאלות לסיכום: אם ישראל נמצאת בין המדינות עם היחס הגרוע ביותר בין ילדים לגננת ב-OECD, מדוע לא הציב משרד החינוך יעד מדיד ולוח זמנים להורדת מספר הילדים בכיתת הגן?
אם משרד החינוך קבע שגן ובו יותר מ-30 ילדים יופעל עם שתי סייעות, מדוע הוא מאפשר לפתוח גנים עם סייעת אחת בלבד, בניגוד לתקן שלו?
אם רפורמת הסייעת השנייה לא יושמה בשל מחלוקת מימון בין משרד החינוך לרשויות המקומיות, מי בממשלה נדרש לפתור את המחלוקת ולא עשה זאת?
אם הורים מקבלים בבוקר הודעה שהגן סגור בשל מחסור בכוח אדם, מה עשה משרד החינוך כדי להבטיח מסגרת חלופית ולעמוד בחוק חינוך חובה חינם לגיל הרך?
אם ההוצאה הממשלתית לגיל הרך עלתה, אך היחס בכיתה נותר מהגרועים במערב, לאן הופנה הכסף, ומי החליט על כך?
הגן הוא השער הראשון של הילד למערכת החינוך, ובישראל הוא גם אחד הצפופים בעולם המפותח. כאשר משרד החינוך קובע תקן צוות ואז מאפשר לפתוח גנים בלי לעמוד בו, האם איפשר עוד לתלות את הצפיפות ב"אין ברירה"?
וכאשר הורים מגלים בבוקר שאין להם מסגרת לילד, האם לא הגיע הזמן לדרוש שמי שקבע את התקן גם יממן ויאכוף אותו?
מה עשה שר החינוך, יואב קיש, כדי לשפר את איכות גני הילדים בישראל, אם בכלל?
מקורות: OECD – Education at a Glance 2025, פרק ישראל; OECD Family Database – יחס ילדים לצוות בחינוך הגיל הרך; משרד החינוך – רישום לגני ילדים ותנאי הפעלתם; N12 – גנים סגורים ומחסור בכוח אדם בגני הילדים
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו