העלאות המס עולות למשפחה ממוצעת 10,000 שקל בשנה

ממשלת ישראל הנוכחית (ה-37) והכנסת הנוכחית (ה-25) הגדילו מאוד את נטל המס. גובה המיסים זינק מאז סוף 2022 והוסיף ליוקר המחיה.

חלק משמעותי מהעלייה בגביית המס הוא תוצאה ישירה של שינויי חקיקה והעלאת שיעורי מס.

הממשלה נאלצה לממן את הוצאות הביטחון החריגות בשל הטבח ב-7 באוקטובר וסדרת המלחמות שפרצה בעקבותיו, ובחרה להאריך את המלחמות ולהוסיף עליהן תקציבים קואליציוניים ותשלומים לישיבות ולשירותי דת. כדי לממן את ההוצאות והגירעון התופח, החליטו הממשלה והכנסת להגדיל מאוד את נטל המסים על הצריכה וההכנסות.

אילו מסים עלו בשנים האחרונות?

ב-2024, הממשלה והכנסת החלו לבצע שורה של צעדים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה ולממן את הוצאות המלחמה ואת התשלומים הקואליציוניים.

משרדי רשות המיסים ברחובות, 15 בספטמבר 2024 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

הצעד הבולט ביותר היה העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2025 כחלק מחבילת "צעדי האיזון" של 2024. הכנסת אישרה את העלאת נקודת האחוז, שמשמעותה תוספת מס של שקל אחד על כל 100 שקל של מחיר לפני מע"מ.

זהו מס בעל השפעה רחבה במיוחד: בניגוד למס הכנסה, הוא אינו תלוי ברמת השכר אלא מוטל על הצריכה. לכן הוא פוגע כמעט בכל משק בית ועסק בישראל.

במקביל, הממשלה והכנסת הגדילו את המיסוי על הבנקים. חוק מיוחד לשנים 2024–2025 חייב את הבנקים בתשלום מיוחד למדינה, והכנסת העריכה שהמהלך יניב עד כ-2.5 מיליארד שקל בשתי השנים.

לכאורה מדובר בצעד שאינו פוגע באזרחים, אך בפועל חלק מרווחי הבנקים זורמים לקרנות הפנסיה ולמשקיעים בשוק ההון, וכל גריעה ברווח פוגעת בחיסכון. בנוסף, יש חשש שהבנקים ימצאו דרכים לגלגל את המס על הלקוחות. כך או כך, המס נועד במקור להקטין את הריכוזיות במשק הישראלי, מה שלא קרה. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ב-2025 נכנסו לתוקף כמה מהלכים דרמטיים במקביל, שהביאו לזינוק של 64 מיליארד שקל בגביית המס לעומת 2024 – 519.5 מיליארד לעומת 455.3 מיליארד.

חלק גדול מהעלייה נבע מהעלאות מס ומהרחבת בסיס המס, וחלקו נבע מהתאוששות של הכלכלה מהקריסה שעברה בשנים 2023-2024 שבהן רמת החיים ירדה, מההצלחה החריגה של חברות השבבים והתעשייה הביטחונית ומגביית מס מאקזיטים במגזר ההיי-טק.

ראשית, המע"מ עלה ל-18%. שנית, הוטל מס יסף נוסף של 2% על הכנסות מהון מעל הסף הקבוע בחוק. כלומר, בעלי הכנסות ממקורות כמו דיבידנדים, ריבית ורווחי הון נדרשו לשלם מס נוסף מעבר למס היסף הרגיל של 3%.

במילים אחרות, על חלק מההכנסות ההוניות נוצר נטל מס שיכול להגיע ל-5% מס יסף, בנוסף למס החל על מקור ההכנסה עצמו.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנוסף, בוצעה הקפאה של מדרגות המס והסכומים המתעדכנים בחוקי המס. משמעות ההקפאה היא שכאשר השכר והמחירים עולים אך מדרגות המס אינן מתעדכנות בהתאם, יותר הכנסה נדחפת למדרגות גבוהות יותר. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משק בית עם שכר ממוצע צפוי היה לשלם כתוצאה מהקפאה זו כ-935 שקל נוספים בשנה.

צעד נוסף היה שינוי המיסוי על חברות ארנק וחברות החזקה, שנועד להקטין את האפשרות לצבור הכנסות בחברה ולהימנע מתשלום המס שהיה חל אילו ההכנסה הייתה מגיעה ישירות לבעלים.

מדובר בצעדים משמעותיים במיוחד לעצמאים ולעסקים בינוניים, שהלכה למעשה שינו את שיטת מיסוי החברות בישראל והכניסו חוסר ודאות רב למנגנון המיסוי ולאפשרות להקים עסקים בישראל.

במי פגעו העלאות המיסים של השנים האחרונות?

הזינוק של 64 מיליארד שקל בגביית המס ב-2025 היה דרמטי, ועולה השאלה המתבקשת – מי משלם את המחיר?

השרה למשימות לאומיות ולהתיישבות אורית סטרוק, שנייה מימין, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלישי משמאל, משתתפים בטקס במאחז החקלאי הבלתי חוקי חוות מיתרים, שבו נמסרו טרקטורונים להתנחלויות ולמאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, 3 באפריל 2025 (צילום: פרדי ברמי)

השכבות החלשות נפגעו מהעלאות המע"מ, שכאמור חלות על כולם ולא רק על מי שהכנסתו מאפשרת לו לשלם. המעמד הבינוני נפגע במיוחד מהעלאות המס, ובראשן המע"מ והקפאת מדרגות המס. בעלי הכנסות גבוהות נושאים בנטל משמעותי יותר של מס יסף ומיסוי על הכנסות מהון.

אבל בעוד העשירונים העליונים נהנים ממרווח שמאפשר להם לסיים את החודש, המעמד הבינוני והשכבות החלשות התקשו לסיים את החודש עוד לפני העלאות המיסים. כמה זה יוצא? כ-10,000 שקל למשפחה לשנה בתשלומי מיסים נוספים, ללא העלייה ביוקר המחיה. 

במקביל, יוקר המחיה האמיר גם הוא. מחירי הדירות להשכרה עלו בארבע השנים האחרונות בכ-10%; מחירי הדירות למכירה עלו ב-208% מ-2007 עד 2024; מחירי המזון זינקו ב-25% בשנה אחת, מ-2023 ל-2024. משק בית במעמד הביניים שילם הרבה יותר גם בקניות ותשלומים וגם במסים. 

בנוסף, לגביית היתר של 64 מיליארד שקל עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, כמו ההשפעה על שוק הנדל"ן וההשפעה על המוטיבציה לגור בישראל, שסובלת ממאזן הגירה שלילי בצל המלחמות, ההפיכה המשטרית ויוקר המחיה.

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ממלא דלק כדי למחות על יוקר המחיה במסגרת תעמולת הבחירות, 2022 (צילום: צילום מסך מעמוד הטוויטר של בנימין נתניהו)

העלייה בגביית המיסים בין 2023 ל-2025 אינה תוצאה של "משק צומח": המשק צמח בכ-2.9% ב-2025, הצמיחה לנפש הייתה 1.7% (אחרי שנתיים של צמיחה שלילית לנפש) ואילו גביית המס זינקה בכ-22%. מדובר במידה רבה בהחלטה פוליטית להגדיל את נטל המס לצורך מימון המלחמה וצורכי הקואליציה.

השאלה הכלכלית המרכזית היא האם העלאות המיסים הן פתרון זמני למימון המלחמה, או שהן הופכות בהדרגה למבנה מס חדש וקבוע בישראל.

"אין שום דבר בטוח בעולם הזה מלבד מוות ומיסים", קבע בנג'מין פרנקלין בנובמבר 1789, מי שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של ארה"ב. נראה כי בישראל של 2026, המשפט רלוונטי מתמיד.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.