צה"ל תובע גיוס חרדים ורוב גדול בציבור תומך בו

הרמטכ"ל אייל זמיר שיגר מכתב חריג לנתניהו ולשר הביטחון, ובו הוא העלה התנגדות מקצועית לחוק הקפאת המעצרים. בג"ץ עצר את החוק בצו ביניים.

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שכמעט 80% מאזרחי ישראל היהודים בעד גיוס חרדים, כולל 52% המגדירים עצמם כמשתייכים לימין, גם במחיר פירוק הקואליציה.

הסדר הפטור הבלתי-חוקי לחרדים מגיוס כיום אינו המשך "אותו סטטוס קוו של 1948": הוא גדל מפטור ל-400 תלמידי ישיבות לפטור לעשרות אלפים, ללא תקרה.

מה אמר הרמטכ"ל על חוק הפטור ממעצרים לחרדים?

בשבוע האחרון לכהונת הכנסת, ביולי, לאחר שהקואליציה כשלה בהעברת חוק שיסדיר את הפטור הבלתי-חוקי מגיוס לחרדים, היא אישרה חוק זמני שנועד לאסור על מעצרים של תלמידי ישיבות שהשתמטו מגיוס. בג"ץ הקפיא את יישום החוק.

הרמטכ"ל אייל זמיר בבסיס של זרוע הים בחיפה, 3 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)

ערב ההצבעה בכנסת שיגר הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מכתב חריג לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט.

זמיר מנה סיבות עובדתיות להתנגדותו: הוא הזהיר מפגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים, וטען שכאשר צה"ל דורש ממשרתיו הקרבה חסרת תקדים, אין הוא יכול בו-זמנית להעניק פטורים המוניים מהעמדה לדין.

זמיר הדגיש שהחוק "מעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", ולכן אינו צפוי להוסיף כוח אדם, אלא עלול להקטינו.

עיקר התנגדותו כוונה למנגנון ספציפי: ועדה של שלושה קצינים בכירים שתבדוק את מעמדם של תלמידי הישיבות ותאשר מעמד "בן ישיבה" המקפיא את הליכי האכיפה נגדם. זמיר הביע התנגדות נחרצת לכך שצה"ל יהיה הגוף שיכריע מי מהעריקים יזכה להגנה מהעמדה לדין.

הרמטכ"ל אייל זמיר בדרום לבנון, 21 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)

עוד ציין זמיר שהטלת המשימה על הצבא תסיט את תשומת ליבם של המפקדים מהמשימות המבצעיות בעיצומה של מלחמה.

צה"ל הבהיר גם את הצורך המיידי: הצבא הזהיר כי הוא זקוק לאלפי לוחמים בהיקף של לפחות שתי חטיבות כדי להתמודד עם המחסור שנוצר בכוח אדם עקב המלחמה, ולכן קיימת "התנגדות נחרצת להקלות כלפי עריקים ומשתמטים".

הממשלה בחרה שלא להיות מיוצגת בדיון בבג"ץ על החוק כלל. הנימוק הפורמלי לא נוסח פומבית, אך לפי פרסום באתר החרדי "כיכר השבת", דרעי הוביל קו לפיו "אין טעם להציג עמדה הגנתית, מתוך הבנה שבית המשפט יפסול את החוק בכל מקרה".

גם היועמ"שית וגם יועמ"שית הכנסת תמכו בביטול החוק, כלומר הממשלה אכן ידעה מראש שגורמי המדינה המקצועיים יפעלו נגד החוק.

שיירת מפגינים חרדים נגד מעצר עריקים בכביש 1, 24 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שנית, לפי פרסומים, בדיון סגור הודה נתניהו כי "חוק הקפאת המעצרים לא צלח". שלישית, היועמ"שית הודיעה לבג"ץ כי "מדובר בחוק פסול ופוגעני".

המסקנה הפרשנית המתבקשת: הממשלה חוקקה את החוק כדי לרצות את המפלגות החרדיות לפני הבחירות, ואחר כך השאירה לבג"ץ לעשות את העבודה, מבלי לספוג את עלות ההגנה על חוק שידעה שהוא פגום.

האם קביעת בג"ץ שצריך לגייס את החרדים היא פוליטית?

פוליטיקאים ואנשי ציבור חרדים, ואף תומכים של הקואליציה שאינם חרדים, טוענים שהתנגדות בג"ץ לחוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות והקפאת החוק בידי בג"ץ היא "פוליטית", כביכול.

הטענה הזאת נסתרת על ידי העובדה שהתנגדות בג"ץ נשענת על החוק, ועל פסיקות קודמות שלו.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נועם סולברג ושופטי העליון בדיון בעתירות נגד החוק המקפיא מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה נגד משתמטי גיוס חרדים. 28 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בפסק הדין בנוגע לפטור מגיוס (בג"ץ 6198/23), שניתן פה אחד ב-2024, קבע בית המשפט העליון כי לאחר פקיעת ההסדר החוקי, שאיפשר את הפטור לחרדים מגיוס באופן זמני, "לא נותרה למדינה מסגרת נורמטיבית המאפשרת להבחין בין תלמידי ישיבות לבין יתר המיועדים לשירות". בג"ץ קבע גם כי למדינה לא נותרה סמכות להמשיך בהעברת תמיכות לישיבות בהן לומדים תלמידים שלא קיבלו דחיית שירות כדין.

ב-15 ביולי הוציא שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף צו על-תנאי וצו ארעי שהשהו את כניסת חוק הקפאת המעצרים לתוקף. ההחלטה ציינה את משמעות הקפאת מעצר, חקירה ואכיפה "ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה", את הפסיקה ארוכת השנים בסוגיית הגיוס ואת הטענות כבדות המשקל נגד תוקף החוק.

בהמשך הותיר הרכב מורחב של תשעה שופטים צו ביניים נגד החוק. היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הודתה בדיון בעליון כי "הליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הנדרש".

בחוות דעת שהופצה לקראת הדיון כתבה אפיק כי "הנוסח המוצע כולל תכלית אחת ובלעדית שעניינה מתן חסינות פלילית קבוצתית מפני מעצרים והליכים משפטיים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בדיון במליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה כתוב בחוק הקפאת המעצרים ולמה הוא שנוי במחלוקת?

חוק הקפאת המעצרים לא הסתפק בדחיית שירות לחרדים: הוא יצר אפליה באכיפה בין קבוצות שונות באוכלוסייה. החוק, המנוסח כ"הוראת שעה" זמנית, קבע כי למשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועדים לשירות שהם בני ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי.

בפועל, ההסדר יוצר הבחנה ברורה המפלה לטובה קבוצת חייבי גיוס מסוימת שהפרה חובת התייצבות, בכך שהוא מחיל עליה מסלול אכיפה שונה מזה החל על יתר הציבור. זהו לב הביקורת על אי השוויון.

גם תוקף החוק אינו מוגדר: הוראת השעה נקבעה לשלושה חודשים, אך בתקופת בחירות הוראות שעה מוארכות אוטומטית – עובדה שהרמטכ"ל זמיר ציין כי היא מעצימה את הנזק המבצעי.

ההסדר נחקק בשבוע האחרון של פעילות הכנסת, כשהקואליציה מיהרה לקדם חבילת חוקים של המפלגות החרדיות לפני הפגרה שלקראת הבחירות.

דוד בן גוריון קורא עיתון בשדה בוקר, 14 במאי 1968 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

מה ההבדל בין הפטור לחרדים היום לפטור שבן גוריון נתן?

פוליטיקאים ועסקנים חרדים טוענים לעיתים ש"הפטור לתלמידי הישיבות הוא המשך רציף של הסדר שקיים מאז הקמת המדינה". הפטור לחלק מתלמידי הישיבות החרדים אכן ניתן להם על ידי מייסד המדינה, דוד בן גוריון, ב-1948. אבל הטענה שמדובר ב"המשך של אותו פטור" מסתירה שינויים ענקיים בהיקף שלו.

ההסדר המקורי של 1948 (שלא היה חוקי גם אז) נועד לקבוצה מצומצמת של 400 תלמידי ישיבות בלבד. הנימוק, שהובהר בהתכתבויות בין בן גוריון לרבנים חרדים, היה שיש לשקם את עולם התורה לאחר השואה. ב-1968 נקבעה מכסה של 800 תלמידי ישיבות שקיבלו אפשרות לדחות את שירותם מדי שנה.

ב-1977 (לאחר שמפלגת אגודת ישראל החרדית נכנסה לקואליציה, לראשונה אחרי 25 שנים באופוזיציה) בוטלה המכסה לחלוטין, ומספר דחויי השירות תפח מכ-4,700 ב-1968 לכ-18,350 ב-1988 – גידול של פי ארבעה תוך שני עשורים.

ההבדל המהותי: ההסדר המקורי של 1948 נועד להצלת מספר קטן של מוסדות תורה בעקבות השואה. לאחר הקמת המדינה, התחזק עולם התורה עד מאוד ושוב לא נזקק להצלה.

הפגנת חרדים נגד מאסרם של תלמידי ישיבה עריקים, בשכונת מאה שערים בירושלים, 18 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לפיכך אין כל הצדקה להפיכת ההסדר למנגנון רחב-היקף ללא תקרה בשם הרציפות ההיסטורית – שלא לדבר על היעדר ההצדקה החוקית וחוסר השוויון בפני החוק, שהמודעות אליהם עלתה עם השנים, וצורכי כוח האדם שהתעצמו עם השנים.

האם התמיכה בגיוס לכולם היא עמדה של "שמאל"?

בדיונים על הנושא נשמעת לעתים הטענה, כאילו התומכים בגיוס חרדים הם "שמאלנים מתלוננים". כך, למשל, חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה אמר על הדרישה לגייס את החרדים: "מבחינת השמאלנים היה אפשר להקים מדינה באוגנדה, מדינה דמוקרטית, בלי קשר ליהודים". הטענה הזו, כאילו יש קשר בין תמיכה בגיוס לכל ל"שמאל", עולה לעתים גם בדיונים ברשתות החברתיות.

אבל זוהי טענה שאינה נכונה וסותרת לגמרי את מפת העמדות בציבור ביחס לגיוס. בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2024 תמכו כמעט 80% מהציבור היהודי בגיוס חרדים.

לפי ממצאי הסקר, 52% מהמגדירים עצמם אנשי ימין תמכו בחקיקת חוק גיוס לפי צורכי צה"ל גם במחיר פירוק הקואליציה ובחירות. כ-80% תמכו בכך בקרב אנשי השמאל והמרכז. במילים אחרות: יותר ממחצית אנשי הימין הצהירו שהם מוכנים לשלם בפירוק הקואליציה הימנית כדי להביא לגיוס החרדים.

לפי נתוני המכון מ-2024, במהלך המלחמה חלה עלייה בתמיכה בגיוס גם בקרב מצביעי הליכוד. רוב מצביעי הליכוד תמכו בגיוס גם לפני המלחמה, אבל שיעור התמיכה שלהם זינק מ-52% בינואר 2024 ל-74.5% בנובמבר באותה שנה.

שאלות שעולות מהנושא

האם ההתנגדות לפטור מגיוס היא רק פוליטית נגד נתניהו?

לא. הקול הבכיר ביותר נגד חוק הקפאת המעצרים היה הרמטכ"ל אייל זמיר, שהתנגד מטעמים מבצעיים. הביקורת נשענת גם על פסיקה פה-אחד של בג"ץ ועל סקר שמצא רוב רחב בציבור בעד גיוס – 80% מהציבור היהודי בישראל, כולל יותר ממחצית מהמגדירים עצמם ימין.

מדוע הסדר הפטור לחרדים של היום אינו אותו הסדר של 1948?

ההסדר החל בקבוצה של כ-400 תלמידים, ונועד לשיקום עולם התורה שנפגע בשואה. מאז עולם התורה השתקם והתחזק. לאחר ביטול המכסה ב-1977, תפח מספר דחויי השירות לכ-18,350 כבר ב-1988, ללא תקרה. הסדר לקבוצה קטנה למטרת שיקום הפך למנגנון רחב-היקף של השתמטות.

מה קבע בג"ץ בנושא גיוס החרדים?

בפסיקה פה-אחד מ-25 ביוני 2024 נקבע שבהיעדר הסדר חוקי אין למדינה סמכות להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות והיא צריכה לגייס את כל התלמידים בגיל הגיוס, וגם לא להעביר תמיכות עבור מי שלא קיבל דחיית שירות כדין.

מה הקפיא חוק הקפאת המעצרים?

החוק יצר מסלול אכיפה שונה: הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות שהפרו חובת התייצבות, בתנאי לימוד מינימלי. בג"ץ עצר אותו בצו ביניים, לאחר שהיועצת המשפטית לכנסת הודתה שהליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הנדרש.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.