ביום רביעי שעבר סיירו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב במגדל הפיקוח של נתב"ג. למוחרת נסגרו עמדות הצ'ק-אין, מסועי הכבודה השתתקו והשדה נסגר לנחיתות: כ-100 אלף נוסעים וכ-600 טיסות נפגעו.
ההנהלה והממשלה טענו כי מדובר בשביתה בלתי חוקית של העובדים; ועד העובדים השיב שפשוט אין די עובדים למשמרות; שרת התחבורה רגב בכלל שהתה בזמן המשבר במרוקו.
הבעיות בנתב"ג לא התחילו באותו יום. לאורך תקופות ארוכות, ובהן מלחמות, תפקדה רשות שדות התעופה 18 חודשים בלי מנכ"ל קבוע, ואז שנה בלי יו"ר – כי כיסא היו"ר שימש קלף מיקוח בין לשכת נתניהו לשרה רגב. בנוסף מטוסי תדלוק של חיל האוויר האמריקאי תפסו חלק ניכר מקיבולת החניה.
איך ולמה נוצר הבלגן בנתב"ג? זאת הייתה שביתה?
נתניהו הגיע לשדה התעופה ביום רביעי, ביקר במגדל הפיקוח ונפגש עם עובדים ונוסעים. רגב השתתפה בסיור, ובהמשך אותו יום המריאה למרקש בקו המחודש של ארקיע, יחד עם מנכ"ל משרדה משה בן זקן ועם ראש הרשות לתחבורה ציבורית עידן מועלם.
משרד התחבורה מסר לתקשורת בתגובה שמדובר "בטיסה פרטית במימון פרטי של כל המשתתפים", למרות שלא ברור למה השרה ובכירי המשרד טסו יחד לאותה "חופשה פרטית".
למוחרת, בסביבות השעה 14:00, נסגרו עמדות הצ'ק-אין בנתב"ג. מסועי הכבודה השתתקו והשדה נסגר לנחיתות לזמן קצר, וזאת, באמצע אוגוסט – אחת התקופות העמוסות ביותר בשנה.
בשל המלחמות ושיבושים תפעוליים, השדה כבר הוגדר במדדים בינלאומיים כשדה שנמצא במקום השני בעולם בשיבושי טיסות (אחרי שדה התעופה בנאפולי).
בשבוע שעבר הוא עלה למקום הראשון במדד השיבושים של פלייטרדאר 24, עם ציון מקסימלי של 5 בהמראות ובנחיתות גם יחד, שהתעכבו שעות רבות. טיסות לישראל עוכבו, בוטלו או חזרו כלעומת שבאו. משרד האוצר העריך את הנזק הישיר של עצירת וביטול הטיסות בכ-25 עד 30 מיליון שקל.
יום חמישי שעבר היה יום קיצוני, אבל השיבושים בנתב"ג התרחשו לאורך כל אוגוסט. בדיקת אתר ynet מצאה שמתחילת החודש הגיעו בזמן רק 28.1% מהטיסות, בעיכוב ממוצע של 78.2 דקות, ושמתוך 8,092 טיסות בוטלו 232.
באותה בדיקה צוין כי יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, פנחס עידן, התריע כבר בסוף יולי על מחסור של כ-400 עובדים; עם זאת, הנהלת הרשות הכחישה את קיומו של המחסור. לפי טענות הוועד ולפי המצב בשטח, השדה עבד כל החודש על הקצה, וכל תקלה נקודתית עלולה הייתה להפיל אותו.
הנוסעת אביגיל קנטורוביץ' כתבה בחשבון הפייסבוק שלה באותו יום:
"עד שגלגלי המטוס לא עזבו את הקרקע לא האמנתי לגמרי שנצליח לטוס עם הילדים – כרטיסים שנקנו שנה מראש, החלפת בתים שתוכננה, וחופש משפחתי, פריווילגיה? לא חושבת – אבל הצלחנו. עכשיו נותר לראות שנצליח לחזור בלי שזה יהיה סיוט. זה כאילו פרט קטן אחד, אבל זה ייצוג של החיים שנהיו לנו, לישראלים: חסרי ודאות, נטולי אמון, שבהם כל דבר שמצליח לקרות הוא סוג של נס. לא רוצה חיים כאלה."
הנהלת רשות שדות התעופה הגדירה את השיתוק "צעד קיצוני, קשה ומיותר" הפוגע בנוסעים. מטעמו של נתניהו נמסר: "נתב"ג יפעל כסדרו, ומי שיפריע יישלח הביתה". רגב הודיעה ממרוקו כי "מי שקיבל את ההחלטה לקחת את עשרות אלפי אזרחי ישראל כבני ערובה, ישלם מחיר כבד".
גורמים בליכוד, שהתראיינו בעילום שם ל-ynet, אמרו: "השיבוש החל דווקא אחרי שרגב המריאה". הם תיארו את השיבושים כ"ניסיון לפגוע בה ובנתניהו".
עידן מכחיש את הגרסה הזאת. לגרסתו, "העובדים התייצבו למשמרות ולא נטשו את עמדותיהם, וההנהלה היא שסגרה את עמדות הצ'ק-אין". "סבל לא יכול לעבוד 13 שעות ביממה בחום הזה, מה אתם רוצים, שאנשים יתמוטטו?", אמר.
יו"ר הרשות יפתח רון-טל (שמונה לתפקיד רק בדצמבר 2025 אחרי מאבק ממושך) אישר באותו דיווח שהעובדים "עובדים נורא קשה" ושרבים מהם אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן.
עידן בן 70 ומכהן בתפקיד מאז 1986. הוא אינו יריב אידאולוגי של הממשלה אלא להפך – חבר ליכוד ותיק ומקושר שכיהן כראש עיריית לוד מטעם הליכוד והתמודד ברשימת המפלגה לכנסת.
עם זאת, ב-2023 הוביל השבתה חלקית של השדה במסגרת מחאת ההסתדרות נגד ההפיכה המשטרית, ולאחר מכן הודה שהשביתה הייתה בלתי חוקית. בשל כך, חברי ליכוד עתרו לבית הדין של המפלגה וביקשו את הדחתו – אך המהלך לא הושלם.
בשבוע שעבר הצהיר נתניהו כי "יורה להדיח את עידן מהמפלגה". רגב הנחתה את הרשות לעתור לבית הדין לעבודה בשל ההשבתה הלא-חוקית, לטענתה. תגובתו של עידן, בריאיונות לתקשורת, הייתה: "אני הייתי בליכוד לפני ביבי ואני אשאר אחרי ביבי".
מי מנהל את רשות שדות התעופה, וכיצד קיבל את התפקיד?
כיסא מנכ"ל רשות שדות התעופה התפנה אחרי שהאלוף במילואים חגי טופולנסקי התפטר, לפי פרסומים – בעקבות איום של רגב להדיחו. השרה דחפה למנות במקומו את עופר מלכה, מנכ"ל משרד התחבורה בכהונתה הקודמת ולפי פרסומים – מקורב שלה. הוועדה לבדיקת מינויים בכירים פסלה אותו באפריל 2024 מפני שלא עמד בתנאי הסף לתפקיד.
במשך 18 חודשים התנהלה הרשות בלי מנכ"ל, בעיצומו של משבר. התנועה לאיכות השלטון פנתה לרשות החברות הממשלתיות בדרישה להשלים את המינוי, בטענה שהריק הניהולי נמשך בזמן משבר תחבורתי חמור. רק באוקטובר 2024 אושר שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, במסלול מקצועי מסודר.
הדפוס של מועמד מקורב שנפסל, ואז מסלול עוקף שמכשיר אותו, חוזר במשרד התחבורה של מירי רגב. מנכ"ל המשרד משה בן זקן הוא פעיל ליכוד שכיהן כראש המטה שלה. ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה דחתה תחילה את מועמדותו.
הוועדה קבעה כי אין לבן זקן די ניסיון מקצועי או ניהולי, וכי אינו עומד ברף הכשירות הגבוה הנדרש ממועמד בעל זיקה פוליטית, ולכן יש לבחון את מועמדותו "בהקפדה יתרה" מחשש שיפגע בתפקוד המשרד. נקבע לו מסלול של חצי שנה כממלא מקום המשנה למנכ"ל, לפני שמונה למנכ"ל המשרד בעצמו.
תחקיר "גלובס" שמנה את מינוייה של רגב בחברות התשתית שבאחריות משרדה קבע שבתוך כשנה מכניסתה לתפקיד כבר שלטו מקורביה ברוב החברות האלה.
מנכ"ל רשות שדות התעופה מנהל אותה באופן יום-יומי. יו"ר מועצת הרשות עומד בראש הגוף שמפקח עליו ומאשר את ההחלטות הגדולות, ובהן מכרזי הענק בנתב"ג.
שני הכיסאות התרוקנו בזה אחר זה, וכך נמתחה תקופת ההיעדרות על פני כשנתיים וחצי: עד סוף אוקטובר 2024 השדה תפקד בלי מנכ"ל, ומסוף 2024 ועד דצמבר 2025 בלי יו"ר. חודשים מעטים בלבד לפני הכאוס של השבוע שעבר כיהנו ברשות שני בעלי התפקידים הקבועים בו-זמנית.
פרשנית "כלכליסט", חופית כהן אזולאי, כתבה כי במקום מכרז אחד, פינג-פונג של מועמדים בין לשכת ראש הממשלה לשרת התחבורה. רגב הציעה את אבנר פלור, את ינקי קוינט ואחרים. לפי כהן אזולאי, לשכת נתניהו פסלה את כולם. נתניהו הציע את יפתח רון-טל, ורגב הטילה עליו וטו.
פלור, ראש מנהל התשתיות במשרד התחבורה, מונה בכל זאת לתפקיד בפועל. לפי "כלכליסט", הוועדה לבדיקת מינויים בראשות נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס שלומית דותן, קצבה את תקופת כהונתו לשלושה חודשים בלבד. באותו דיווח נכתב שהמינוי הזמני נועד גם להעסיק את פלור בחלק מתקופת הצינון שנדרשה ממנו לפני כניסתו לתפקיד המשנה למנכ"ל רכבת ישראל.
האיש שניהל את פרויקטי התשתית של משרד התחבורה מונה לראש הגוף שמאשר את מכרזי הענק בנתב"ג.
בסופו של דבר הוכרע המאבק על כיסא היו"ר לטובת מועמדו של נתניהו. רון-טל, אלוף במילואים ויו"ר לשעבר של חברת החשמל ושל חברת נמלי ישראל, יועד ב-2024 לתפקיד ראש מנהלת תקומה, המובילה את שיקום עוטף עזה, לאחר התפטרותו של ראש המנהלת המקצועי לשעבר, משה אדרי.
כחמישה חודשים לאחר מכן ויתר על התפקיד מבלי שנכנס אליו בפועל, אחרי שלא נמצא פתרון לניגוד העניינים סביב תפקידו כדירקטור בחברת ביג. "כלכליסט" דיווח כי "פרישה מביג הייתה עולה לו בהטבה בשווי קרוב למיליון שקל לפני מס". במשך אותה חצי שנה תפקדה המנהלת בלי ראש קבוע.
ברקע למינויים הבעייתיים בנתב"ג נמצא אינטרס כלכלי גדול. רשות שדות התעופה מנהלת את מכרזי הדיוטי-פרי בנתב"ג, ומכרז חדש לעשר שנים צפוי לצאת בתוך כשנה וחצי. צבי זרחיה, הכתב הכלכלי הוותיק של "כלכליסט" ציין בידיעה באתר כי "מינוי המקורב מעורר תמיהה נוכח קרבתו של נתניהו למשפחת פאליק, המחזיקה רשתות דיוטי-פרי בעולם ומבקשת להתרחב בישראל".
למה נתב"ג עובד בשביל האמריקאים?
מאז הטבח ב-7 באוקטובר ותחילת גל המלחמות ב-2023, ובעיקר מאז מלחמת 12 הימים ביוני 2025 מול איראן, נתב"ג אינו רק שדה תעופה אזרחי, אלא מתפקד גם כתשתית של מערכה צבאית אזורית. כשחיל האוויר של ארה"ב נזקק לחניה לצי מטוסי התדלוק שלו, הוא קיבל אותה בנתב"ג. את המחיר שילם מי שקנה כרטיס טיסה.
באביב 2026 חנו בנתב"ג כ-72 מטוסי תדלוק אמריקאים. לפי "כלכליסט", הם תפסו למעלה ממחצית מקיבולת החניות בשדה, ועוד 26 מטוסים תפסו כ-90% מהחניות בשדה רמון.
![מטוס תדלוק של חיל האוויר של ארצות הברית ממריא מנתב"ג במהלך המלחמה מול איראן, 5 במרץ 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/03/F260305AVS09-1024x640.jpg "מטוס תדלוק של חיל האוויר של ארצות הברית ממריא מנתב"ג במהלך המלחמה מול איראן, 5 במרץ 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)")
רגב דרשה מנתניהו לפנות לפחות 30 מתוך 74 המטוסים שחנו בשני השדות עד 16 ביוני, התאריך שבו מקצה הרשות לחברות התעופה את משבצות ההמראה לקיץ. אילו נשארו המטוסים במקומם, חברות זרות היו מבטלות את טיסות יולי ואוגוסט בלי לשלם פיצוי. מנכ"ל הרשות שרון קדמי הוציא אז אזהרה חריגה על השפעה צפויה על כ-2.4 מיליון טיסות.
ההסדר הושג ברגע האחרון ולא התממש במלואו. באמצע יוני סוכם, לפי "כלכליסט", שבשלב ראשון יפונו 20 מטוסי תדלוק לבסיסי חיל האוויר ובהמשך עוד כ-17 עד תחילת יולי – כמחצית מהצי. הפינוי בוצע חלקית ונעצר. ארה"ב הקפיאה אותו על רקע האיום המתמיד בחידוש המלחמה עם איראן.
באמצע יולי עדיין חנו בשדה 33 מתדלקים, והרשות התריעה שאם יגיע עוד מטוס אחד שדורש חניה, ביטולי טיסות יהיו בלתי נמנעים. באוגוסט פורסמה ב-ynet הערכה לפיה יותר מ-30 מטוסים עדיין בשדה ושעוד כעשרה בדרך.
כך הגענו לכאוס של השבוע שעבר: הטיסות אכן לא בוטלו, אבל השיבושים התממשו. הרשות מסרה כי "נוכחות המטוסים (האמריקאים) יוצרת עומס תפעולי חריג, ואפקט דומינו המשפיע על קצב הפעילות ועל לוחות הזמנים של הטיסות".
לכל אלה נוסף המחסור בעובדים. לטענת הוועד חסרים בו כ-400 עובדים לטרמינל 3 הצפוף: ביום חמישי אחד באוגוסט, עוד לפני השבתת הפעילות, עברו בשדה יותר מ-90 אלף נוסעים, והעיכוב הממוצע בטרמינל עמד על 65 דקות. כמה ימים לאחר מכן מערך המזוודות הפסיק לתפקד.
למה שדה תעופה אחד הוא נקודת תורפה של ישראל?
בדוח מבקר המדינה שפורסם באפריל השנה נכתב במפורש ש"שדה תעופה בינלאומי משלים הוא צורך אסטרטגי הכרחי למדינת ישראל". ההחלטה הראשונה בעניין הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף התקבלה לפני 28 שנה ומאז חלפו ממשלות ושרי תחבורה. השדה לא נבנה.
באותו דוח נקבע גם שבתרחישי הייחוס של רשות שדות התעופה למצבי חירום לאומיים לא נכלל כלל תרחיש של מלחמה ממושכת, וכי שדה רמון, שהיה מצויד ומוכן, לא הופעל כחלופה בזמן הלחימה.
בישראל יש רק עוד שני שדות קטנים, בלי יכולת אמיתית לגבות את נתב"ג. מנמל התעופה חיפה יוצאות טיסות בינלאומיות ליעדים קרובים בלבד – לקפריסין וליוון, לצד קו פנימי לאילת. שדה התעופה רמון קלט ב-2024 כ-640 אלף נוסעים, רובם המכריע בטיסות פנים.
![מטוס תדלוק של חיל האוויר של ארצות הברית ממריא מנתב"ג במהלך המלחמה מול איראן, 5 במרץ 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/03/F260305YA312-1024x640.jpg "מטוס תדלוק של חיל האוויר של ארצות הברית ממריא מנתב"ג במהלך המלחמה מול איראן, 5 במרץ 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)")
הממשלה אמנם אישרה בדיון סוער את הקמתם של שני שדות חדשים ברמת דוד ובצקלג, אך התוכניות עדיין בשלבי מכרז.
התלות בשער כניסה אחד הפכה את יציאתן של חברות התעופה הזרות לאורך המלחמה לכוח תמחור בידי אל על. טרמינל 1, שממנו פעלו חברות הלואו-קוסט, היה סגור לסירוגין כשנה וחצי, מאוקטובר 2023 עד סוף מרץ 2025.
נתח השוק של אל על בטיסות הבינלאומיות מנתב"ג זינק מ-21.1% בספטמבר 2023 ל-81% בנובמבר אותה שנה, לפי "כלכליסט". רשות התחרות הטילה על החברה קנס של עד 121 מיליון שקל בגין מחירים מופרזים בלפחות 38 מתוך 53 קווים שנבחנו, שבהם פעלה כמונופול; ביעדים המרכזיים התייקר הכרטיס בכ-16% בממוצע.
המון אנשים מתכננים להגיע מחו"ל לבחירות, הם יצליחו?
מאות אלפי ישראלים חיים בחו"ל. מספרם אינו ידוע וייתכן כי הוא עולה על מיליון. כתב "וואלה", אלי אשכנזי, פרסם הערכה לפיה מספר הישראלים הגרים בחו"ל עומד על כ-550 אלף וכי הפוטנציאל האלקטורלי של הישראלים בחו"ל, לפי ההערכה, הוא כ-15 מנדטים. בניגוד למצב במדינות אחרות, החוק אינו מאפשר להם להצביע מחוץ לישראל – מי מהם שירצה להצביע, יצטרך לטוס לארץ.
לפי פרסומים, "יוזמות אזרחיות מארגנות טיסות יזומות של מצביעים". לפי הפרסומים, הטיסות והשהייה בישראל אמורים להיות על חשבון הטסים, אך תנועות אזרחיות "מארגנים אותן". הליכוד הגישה תלונה דחופה נגד היוזמות הללו לוועדת הבחירות המרכזית, בטענה כי "מדובר בהתערבות פסולה" ואף ב"שוחד בחירות", כביכול.
לפי דיווחים, "ישראלים רבים בחו"ל גילו ששמם הוסר מפנקס הבוחרים ושהמערכות המקוונות קרסו לפני המועד האחרון לרישום לבחירות".
"כלכליסט" דיווח "על זינוק של קרוב ל-300% ברכישת כרטיסים לתאריכי הבחירות לעומת אשתקד, ועל התייקרות של עד 24% בקווים מאירופה בשבוע הבחירות".
נתב"ג, שביום אחד בשבוע שיבש כ-600 טיסות ופגע בכ-100 אלף נוסעים, הוא אותו שדה שאמור לקלוט את אלה שיגיעו להצביע באוקטובר. אין הצבעה מרחוק, אין שדה חלופי שיכול לקלוט טיסות ארוכות טווח, ואין רזרבה תפעולית.
הייתכן כי במפלגת השלטון – המפלגה של שרת התחבורה, שכאמור מקושרת היטב גם להנהלה של נתב"ג וגם לוועד העובדים שלו, יש מי שמפחדים מכוונות של ישראלים הגרים בחו"ל, ביניהם רבבות שעזבו בשנים האחרונות, לטוס לישראל ולהצביע בבחירות, מתוך רצון לחזור לחיות בארץ אם הממשלה תתחלף ומצב המדינה ישתפר, ולכן אינם ממהרים לתקן את הכשלים בנתב"ג?
שאלות שעולות מן הנושא:
האם הקריסה בנתב"ג נגרמה בגלל שביתה?
זוהי נקודת מחלוקת. הממשלה ורשות שדות התעופה טוענות כי מדובר ב"שביתה בלתי חוקית"; יו"ר ועד העובדים פנחס עידן טוען שהעובדים התייצבו לעבודה וההנהלה היא שהשביתה את המערך, בשל העומס והמחסור בעובדים.
כמה זמן רשות שדות התעופה תפקדה בלי הנהלה קבועה?
התקופות עוקבות: הרשות תפקדה בלי מנכ"ל קבוע עד סוף אוקטובר 2024, ובלי יו"ר קבוע מסוף 2024 ועד דצמבר 2025 – כשנתיים וחצי ברצף שבהן חסר לפחות אחד משני בעלי התפקידים, בדיוק בזמן המשבר הביטחוני והתעופתי הקשה ביותר של ישראל.
מדוע מטוסים אמריקאיים חונים בשדה אזרחי?
מטוסי תדלוק של צבא ארה"ב הוצבו בנתב"ג וברמון על רקע המלחמות עם איראן. ההשפעה על התעופה האזרחית: פחות מקומות חניה, פחות משבצות המראה ועיכובים לאורך כל היום.
מה יקרה אם בסוף אוקטובר יהיה בנתב"ג בלגן כמו בשבוע שעבר?
ישראלים שירצו להגיע לארץ להצביע לא יוכלו לעשות זאת.
מקורות
- מבקר המדינה – היבטים בשמירת רציפות התעופה, אפריל 2026
- ynet – דיווח הקריסה בנתב"ג, 20 באוגוסט 2026
- "כלכליסט" – מאבק המינויים על יו"ר רשות שדות התעופה
- "גלובס" – הנאמנים של מירי רגב
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו