חוק-יסוד לימוד תורה אינו פוטר חרדים מגיוס

הנוסח של חוק יסוד: לימוד תורה שנכנס לתוקף ב-15 ביולי 2026 מונה סעיף אחד – "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". אין בו פטור מגיוס, אין בו שלילת סמכות מבג"ץ לפסול בעתיד חוקי פטור מגיוס, ואין בו הבטחה לתקציבים כלשהם.

בתחילת יולי מחקה ועדת הכנסת, שדנה בחוק, את הסעיף שדיבר על יצירת "מאזני צדק" מול ערכי יסוד אחרים – הסעיף שממנו הייתה אמורה לנבוע המשמעות המעשית של חוק היסוד. מה שנותר הוא הצהרתי בלבד.

האם חוק יסוד: לימוד תורה מאפשר פטור מגיוס? 

ב-1 ביולי אושר במליאת הכנסת חוק יסוד: לימוד תורה בקריאה ראשונה ברוב של 63 מול 53.

בנוסח קודם של החוק היה סעיף שקבע לו מטרה מפורשת: הכרה בלימוד התורה כערך יסוד כדי ליצור "מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה". זה היה הרכיב שעליו יכלו תומכי החוק לבסס טענה כי ללימוד תורה יש משקל משפטי חדש מול ערכי השוויון בפני החוק, השוויון בנטל והגיוס הכללי.

ח"כ משה גפני משוחח עם ח"כ אופיר כץ במהלך ישיבת מליאה והצבעה על הצעת חוק לפיצול סמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, במליאת הכנסת בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בג"ץ פסל בעבר כבר כמה פעמים חוקים שכללו פטור לחרדים על רקע הערכים הללו; החוק נועד למנוע פסילות כאלה.

הסעיף הזה לא שרד את ועדת הכנסת. ב-9 ביולי הודיע יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ על סיכום עם המפלגות החרדיות, ולפיו "סעיף 2 אשר קובע מאזני צדק בין הערכים יימחק מהצעת החוק".

לפי דיווח ב-ynet, המהלך התאפשר לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו וכץ עצמו הבהירו לראשי הסיעות החרדיות שאם הנוסח לא ירוכך, החוק לא יקודם.

מה שנשאר על השולחן הוא הסעיף הראשון בלבד. החוק קובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, ותו לא. אין בו הוראה בדבר פטור, השוואת זכויות, העדפת תקצוב או מנגנון איזון בין ערכים חוקתיים.

הנוסח הסופי הוא הצהרתי וקצר. הוא אינו מגדיר מיהו "לומד תורה", אינו קובע מהי "תרומתו", אינו מטיל על המדינה חובה לממן מוסדות ואינו מסדיר זכויות או חובות של היחיד. אין בו הוראת עליונות, אין פסקת התגברות, אין הוראה פרשנית ואין תיקון לחוק שירות ביטחון. במונחים משפטיים, זהו עיגון של ערך – לא הסדר אופרטיבי.

היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק בדיון של ועדת הכנסת, 1 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, האחראית על הייעוץ המשפטי להליך החקיקה, קבעה אחרי מחיקת הסעיף השני: "מהרגע שהסעיף הזה ירד, בעיניים שלי, ההשפעות והיחס למשרתים ולחיילים אינם קיימים עוד. לא רואה איך אפשר לפרש את סעיף 1 כסעיף שיש לו משמעויות מעשיות לפגיעה (בחובת הגיוס) או לחלוקת העוגה התקציבית בצורה אחרת. נותר עיגון של ערך".

אפיק לא טענה שהחוק חסר לחלוטין משמעות עתידית. לפי ניתוח של הכתב והפרשן שחר אילן ב"כלכליסט" אפיק הבחינה בין השפעה מעשית מיידית של החוק לבין פרשנות עתידית: "הפרשנות תהיה בעתיד. האם הפרשנות תהיה כזו שמקנה זכויות ספציפיות? לדעתי לא". ההבחנה הזו מדויקת – הנוסח שנחקק אינו מסדיר זכויות וחובות ואינו משנה חלוקת הטבות.

מה אומרים מומחים על חוק יסוד לימוד תורה? 

חוות דעת של פרופ' בני פורת ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שבחנה את המשמעות של מחיקת הסעיף שהשווה את מעמד לומדי התורה למעמד המשרתים.

לפי ניתוח המכון, הסעיף שנמחק מהחוק היה זה שקבע כי מי שהתמסרו ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו, לעניין זכויותיהם וחובותיהם, כמי שמשרתים שירות משמעותי.

אלפי חרדים מחסידות גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה שבמרכז הארץ, במחאה על כליאתם של תלמידי ישיבה שלא התייצבו לצו גיוס. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

על מחיקת הסעיף כתבו: מחיקתו אמנם מצמצמת את פוטנציאל הנזק של החוק לגיוס, אך הענקת מעמד חוקתי ללימוד התורה כערך שגובר על ערכים אחרים עלולה לסייע לעיגון הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות בזמן מלחמה.

זה הגרעין של המצב המשפטי. מחיקת ההוראה על השוואת הזכויות צמצמה את הפוטנציאל האופרטיבי של החוק. מה שנותר הוא חשש מפרשנות עתידית של הצהרת הערך – לא זכות מפורשת שהחוק מקנה. הפער בין השאיפה הפוליטית לבין הטקסט המשפטי שנחקק הוא בדיוק הסעיף שנמחק ממנו.

האם חוק "לימוד תורה" מבטל את פסיקת בג"ץ על הגיוס?

החוק הקיים מחייב את כל הגברים החרדים בגיל ובמצב הרפואי המתאימים לגיוס להתגייס לצה"ל. השתמטותם ההמונית משירות אינה חוקית. המצב החוקי הזה אושר בפסיקות בג"ץ. חוק יסוד: לימוד תורה אינו מבטל או משנה אותו.

בזירה הפוליטית ובתקשורת נשמעת לעיתים טענה של תומכי גיוס החרדים ומתנגדיו כאילו חוק יסוד: לימוד תורה "מגן על מעמד לומדי התורה מפני שלילת הטבות ופסילות שיפוטיות". הטענה הזאת אינה תיאור של החוק שנחקק ולכן אינה נכונה.

כוח של צה"ל באזור נחל סלוקי בדרום לבנון, בתמונה שהופצה על ידי הצבא ב־11 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)

חוק-יסוד: לימוד תורה לא שינה את חוק שירות ביטחון ולא יצר פטור חדש. החוק גם לא ביטל את החלטת בג"ץ, השוללת תקציבים מישיבות בהן לומדים משתמטים מגיוס ומהמשתמטים עצמם. כדי להבין זאת צריך להבין על מה נשענה פסיקת בג"ץ מלכתחילה.

בפסק הדין בבג"ץ בעניין הגיוס (6198/23) מיוני 2024, בית המשפט העליון לא קבע שלימוד תורה חסר ערך. הוא קבע כי לאחר שפג תוקף ההסדר החקיקתי הקודם, אין לממשלה סמכות להימנע מאכיפת חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות.

בהיעדר דחיית שירות או פטור כדין, נשלל גם הבסיס החוקי להמשך תמיכות למוסדות עבור אותם תלמידים. שלילת התמיכות לא נבעה מ"ענישה" של לומדי תורה, אלא מכלל מנהלי בסיסי: המדינה אינה רשאית להעביר כספי ציבור במסלול שתנאיו החוקיים אינם מתקיימים.

הצהרת ערך בת סעיף אחד אינה נוגעת בכלל הזה. אפיק הבהירה זאת בדיון בוועדה, כשאמרה: "החוק לא יחול על דברים ספציפיים כמו סנקציות והקצאת משאבים ולא תורם לחוק המעצרים". החוק ההצהרתי אינו מספק, כשלעצמו, מענה משפטי לפסק הדין, ולכן אינו מבטל את חובת הגיוס.

יו"ר ש"ס אריה דרעי מסתודד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת סיעה של ש"ס בכנסת, 23 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למה נחקקו גם "חוק לימוד תורה" וגם חוק הקפאת מעצרים?

עדות ברורה לכך שחוק יסוד: לימוד תורה אינו מעניק הגנה מפני אכיפת הגיוס נמצאת במעשי הכנסת עצמה. באותו חודש עבר בכנסת חוק נפרד שהקפיא, כהוראת שעה, מעצרים של תלמידי ישיבות החייבים בגיוס. החוק הוקפא בבג"ץ בשל פגיעה בערכי יסוד בתוכנו ופגמים בהליך החקיקה.

אילו חוק-יסוד: לימוד תורה אכן היה מעניק הגנה משפטית ישירה מאכיפת הגיוס, למפלגות החרדיות לא היה צורך בתיקון הנפרד שהעבירו לחוק שירות ביטחון.

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שיזם את חוק ההקפאה, ויו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, שקידם אותו, לא הסתמכו על חוק יסוד: לימוד תורה, משום שחוק היסוד החדש אינו נוגע במעצרים. ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע כי חוק הקפאת מעצרים הוא מהלך חקיקתי נפרד, שאולי ניתן יהיה לחזק בהמשך באמצעות חוק היסוד, ולא כמהלך שחוק היסוד ההצהרתי כבר משיג בעצמו.

מה הנזק למדינה מהיעדר גיוס חרדים?

להשארת נטל השירות הצבאי על ציבור המשרתים הקיים יש מחיר מתועד כבד. לפי אומדן בנק ישראל, חודש מילואים של אדם בן כ-30 עולה למשק כ-38 אלף שקלים. הבנק העריך שהרחבת מחזורי הגיוס בכ-7,500 גברים חרדים בשנה עשויה להפחית את היקף גיוס המילואים ובכך להפחית את העלות המשקית השנתית בלפחות תשעה מיליארד שקלים.

משתתפים בבני ברק לוקחים חלק בהפגנה נגד גיוס בני הציבור החרדי לצה"ל, 29 ביוני 2026 (צילום: פלאש90)

נתוני צה"ל שהוצגו בכנסת מלמדים כי בשנת הגיוס 2024 התגייסו 2,940 חרדים, בעוד יכולת הקליטה שעליה דיווח הצבא עמדה על כ-4,800.

האם חוק לימוד תורה הוא בסיס לזהות היהודית של ישראל?

במהלך הדיונים על חוק יסוד: לימוד תורה בכנסת, פוליטיקאים מהקואליציה העלו טענות שמהן משתמע כי בלי מעמד מיוחד ללימוד תורה ישראל היא מדינה "רגילה" ולא מדינה יהודית.

ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה, למשל, אמר על מתנגדי החוק (שאותם הגדיר כ"שמאלנים"): "מה להם ולתורה? מבחינתם היה אפשר להקים מדינה באוגנדה, מדינה דמוקרטית, בלי קשר ליהודים, ושם באמת אין שום סיבה והיגיון לחוקק חוק יסוד לימוד התורה. מה בין אוגנדה ללימוד תורה".

הטענות של פרוש ושותפיו, לפיהן הזהות היהודית נובעת מלימוד התורה בלבד, הן אידיאולוגיות. אבל הטענה כאילו רק מעמד חוקי מיוחד ללומדי התורה מבסס בחוק את הזהות היהודית של המדינה היא טענה עובדתית שאינה נכונה.

ח"כ מאיר פרוש במליאת הכנסת בירושלים, 1 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זהותה היהודית של המדינה מעוגנת כבר במגילת העצמאות ובחוק השבות. גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק ב-1992, קבע כי מטרתו היא להגן על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מ-2018 מגדיר את ישראל כ"מדינת הלאום של העם היהודי", וקובע כי "ההגדרה העצמית הלאומית ייחודית למדינה", כי העברית היא שפת המדינה, וכי סמלי המדינה, לוח השנה העברי, השבת, מועדי ישראל וזכות העלייה לישראל זוכים למעמד ציבורי-חוקי.

אז לשם מה נחקק חוק יסוד: לימוד תורה?

"התועלת" העיקרית בחוק יסוד: לימוד תורה, מנקודת מבטם של תומכי השתמטות החרדים מגיוס (והנזק מנקודת המבט התומכת בגיוס לכל) היא כנראה שימור הבסיס שלו לפרשנויות שונות בעתיד.

המשמעות של "ערך יסוד" מבחינת מעמדו ומשקלו במערך החוקים לא נדונה ולא פורשה, ולכן נותרה פתוחה מבחינת המחוקק. לפיכך, סביר שהסוגיה תעמוד לפתחו של בג"ץ בעתיד.

בג"ץ דן בהרכב מורחב בביטול חוק מעצרי עריקים. 28 ביולי 2026 (צילום: צילום מסך)

במקרים רבים עולות פרשנויות שונות לחוק בגלל חלוף הזמן בין ניסוחו לבין עמידתו למבחן בית הדין – מכך קשה להימנע. אולם היה מועיל אם לכל הפחות הכנסת הייתה נמנעת משימור פרשנויות סותרות ידועות מראש. הימנעות מחקיקה מיותרת שכל ייעודה שימור מרחב הפרשנות הייתה מועילה מבחינת הקטנת העומס הפוגע ביעילות מערכת המשפט.

שאלות שעולות מן הנושא

האם חוק יסוד: לימוד תורה פוטר את החרדים מגיוס?

לא. הנוסח שנחקק מונה סעיף אחד המכיר בלימוד תורה כערך יסוד, ואינו כולל פטור מגיוס. החוק אינו משנה את חוק שירות ביטחון.

מה היה בסעיף שנמחק לפני החקיקה הסופית של "חוק לימוד תורה"?

הסעיף השני בחוק יסוד: לימוד תורה קבע שמטרת החוק היא ליצור "מאזני צדק" בין לימוד תורה לערכי יסוד אחרים, וגרסה מוקדמת אף השוותה את מעמד לומדי התורה לזה של המשרתים. הסעיף נמחק בוועדה ב-9 ביולי.

מה אמרה היועצת המשפטית לכנסת על חוק לימוד תורה כשהוגש למליאה?

עו"ד שגית אפיק קבעה כי לאחר מחיקת הסעיף השני של החוק ההשפעות על השירות בצה"ל אינן קיימות עוד, וכי "נותר (בו רק) עיגון של ערך".

חייל שומר במחסום זמני בצפון הארץ, באזור הגבול עם לבנון, 6 בינואר 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

האם חוק לימוד תורה מבטל את פסיקת בג"ץ שחייבה גיוס חרדים?

לא. פסק הדין בבג"ץ 6198/23 נשען על היעדר הסדר חוקי לאי-אכיפת הגיוס ועל היעדר תנאי חוקי למימון מוסדות שבהם לומדים חייבים בגיוס שאינם מתגייסים. חוק הצהרתי אינו משנה את שני הבסיסים הללו.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.