ארבע שנים וחצי אחרי שמונה למנכ״ל הדסה, בעיצומו של מהלך ההבראה של בית החולים, פרופ׳ זאב רוטשטיין מצוי במלחמה חזיתית עם נשות הדסה ● הארגון, שייסד את בתי החולים בירושלים לפני 100 שנה, מבקש להיפטר מרוטשטיין כמה שיותר מהר ● ואחרי שאמר בערב התרמה בארה״ב כי שיבא יותר טוב מהדסה, הגיע הפיצוץ הבלתי נמנע והפך לפומבי ● בראיון לזמן ישראל, רוטשטיין משיב לכל הטענות ואומר: ״לא יהיו הישגים בלעדיי. הרעיון הוא לפגוע בי ולהעליב אותי״ ● בלעדי
לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ולחללי פעולות האיבה, חובה לדבר על החללים החטופים. מושג חדש שנטבע בימי השכול והכישלון. ממשלת החורבן והמחדל שמתנערת מאחריותה לטבח, מתעללת גם בחטופים החיים בסירובה לסיים את המלחמה ולבצע עסקה, שכבר נחתמה על ידי בנימין נתניהו בינואר 2025.
אבל השבוע צריך לתהות גם על גורלם של המתים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
הקהילה החינוכית בישראל, על כל גווניה, היא חוט השני המקשר בין דורות, מטפחת צמיחה אנושית ומעצבת את דור העתיד. מורים ומורות מקדישים את חייהם לילדים ובני הנוער, משקיעים בהם אינספור שעות של לימוד, הקשבה והכוונה. הם עדים לחלומות נרקמים, ללבטים ולשמחות הקטנות של הילדים והמתבגרים, והופכים לחלק בלתי נפרד מחייהם של התלמידים.
מערכות יחסים אלו, שנבנות באהבה ומסירות, הן פעמים רבות עמוקות ומשמעותיות יותר משתוכלו לתאר. אולם, במציאות הישראלית המורכבת והכואבת, שמאופיינת לעיתים קרובות במצבי מלחמה ועימותים, נחשפים המורים לממד האובדן – אובדן תלמידיהם.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
שרי הממשלה וחברי כנסת ממפלגות הקואליציה תוקפים את ראש השב"כ רונן בר, ומאשימים אותו כי כשל בתפקידו ושהוא אחד האחראים הראשיים לאסון ה-7 באוקטובר 2023.
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם השר הילדותי הזחוח בצלאל סמוטריץ', שיש תיעוד לדבריהם מלפני המלחמה על תועלת לישראל בחמאס ועל כך שנכון לנו לאפשר ולהבטיח את קיומו – מאשימים את ראש השב"כ בכך שהוא, כנראה יחד עם עוד אחרים (לא שרים בממשלה שלהם, כמובן), אחראי ראשי לאסון ה-7 באוקטובר. זאת בעיקר בגלל תפקוד לקוי שלו בליל ה-7-6 באוקטובר.
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
השב"כ אינו האחראי להתראה על מלחמה ולא על התראה אסטרטגית, למרות שכמובן השב"כ יכול ואף צריך לתת הערכות כאלו והתרעות בהתבסס על מידע שהגיע לידיו.
צה"ל אחראי להתראה על מלחמה, דהיינו אמ"ן ושאר גופי המודיעין הצה"ליים – יש חילות בצה"ל להם יש מודיעין חילי, כגון ח"א, ים והנדסה. המל"ל אחראי על תכלול כל ממצאי גופי המודיעין, אמ"ן, מוסד ושב"כ, כמו גם גופים נוספים כרצונו וייצור הערכות אסטרטגיות עבור הקבינט הבטחוני וראה"מ.
השב"כ, בהגדרתו, אמור לספק התראות בפני פעילות פח"ע. שב"כ כשל זה ברור, כי ההתרעה שסיפק היתה על חדירה נקודתית, אבל לא השב"כ אמור להתריע בפני פריצת מלחמה, אין לשב"כ את מגוון הכלים והאמצעים לתת התרעה כזו.
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם