אחרי ביטול חוק ההתנתקות בשומרון, מספר הפיגועים ביו"ש זינק

בקצרה:

• במרץ 2023 עבר תיקון 7 לחוק ההתנתקות שביטל אותו בשומרון. לפי נתוני שב"כ, באותה שנה, מספר הפיגועים ביהודה ושומרון זינק ב-31.5% ל-3,436.
• ביטול ההתנתקות ביטל את איסור הכניסה והשהייה של ישראלים בצפון השומרון, אך לא נתן להם זכויות בנייה ובעלות בקרקע.
• חלק מקרקעות ההתנחלויות שקמו מחדש בשומרון מאז ביטול החוק רשומות על שם תושבי כפרים פלסטינים – כך שהבנייה בהן אסורה.
• אבטחת צירים של יישובים שהוקמו מחדש עוברת דרך כפרים פלסטינים ולכן הקמתם חייבה מאמץ נוסף וריכוז כוחות של צה"ל.

עם ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, טענו שרים בממשלה כי "החזרת ההתיישבות לצפון השומרון תחזק את הביטחון ותמנע טרור". הטענה הזאת אינה תואמת את הנתונים ואינה נכונה.

שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן בשא-נור, 30 במאי 2025 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

בשנה שבה תיקנה הכנסת את חוק ההתנתקות נרשמו, לפי דוח הסיכום השנתי של שירות הביטחון הכללי (שב"כ), 3,436 פיגועים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) – עלייה של כ-31.5% לעומת מספרם ב-2022.

אבטחת היישובים שהוקמו מחדש חייבה את צה"ל בתוספת כוח – לא חסכה בו. בנוסף לאבטחת היישובים עצמם, נדרשה אבטחה של הצירים המוליכים אליהם. הדרך לישיבה שהוקמה ב-2023 בחומש, למשל, עוברת בכפר הפלסטיני בורקה, וצה"ל נאלץ ללוות את תלמידי הישיבה דרך הכפר. במילים אחרות: ההתיישבות החדשה-ישנה בצפון השומרון לא תרמה לביטחון מדינת ישראל, אלא פגעה בו.

חוק ההתנתקות מ-2005 אסר על כניסת ושהיית ישראלים ברצועת עזה ובחלק מצפון השומרון. החוק עדיין תקף בעזה ולכן פעילי הימין הקיצוני השואפים להתיישב ברצועה אינם יכולים לעשות זאת. התיקון מ-2023 הסיר את האיסור על כניסת ושהיית ישראלים בצפון השומרון; בעקבות זאת הוקמו מחדש ארבע ההתנחלויות בצפון השומרון שפונו בהתנתקות:  חומש, שא-נור, גנים וכדים.

ההתיישבות מחדש באותן התנחלויות מצומצמת בהיקפה – בשא-נור, למשל, גרות רק 16 משפחות.

חלק מהקרקע בחלק מהיישובים המקוריים – כמו חומש, למשל – הייתה בבעלות פלסטינית פרטית – כלומר, הבנייה עליה לא הייתה חוקית – והקמתם מחדש הצריכה תכנון מחדש והקצאה מחודשת של אדמות מדינה; חלק מהבנייה החדשה, כמו חלק גדול מההתיישבות בהתנחלויות בכלל, היא בלתי-חוקית.

מתנחלים בונים מחדש את מאחז חומש, 29 במאי 2023 (צילום: פלאש90)

הכנסת ביטלה את חוק ההתנתקות בשומרון. מה זה אומר?

 לפי תיקון מס' 7 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, שהתקבל בכנסת ב-21 במרץ 2023, בוטלה בצפון השומרון תחולת הסעיפים בתוכנית ההתנתקות שעסקו באיסור כניסה ושהייה, בהוצאת אנשים מהשטח ובעונשין, וכן בוטלה שלילתן העתידית של זכויות מקרקעין מהמתיישבים בשומרון.

החוק לא השיב לקדמותם את צווי התכנון והבנייה של היישובים  ולא קבע זכות אוטומטית של מפונים לשוב לבתיהם. המדיניות שבאה אחריו חייבה שינוי ייעוד, שינוי תחום שיפוט, הקצאת אדמות והליכי תכנון חדשים.

חלקים מהיישובים נבנו ממילא על קרקע פרטית של תושבים פלסטינים, כך שהקמתם לא הייתה חוקית. חלק מהקרקעות ביישוב חומש, למשל, הוקמו על קרקע השייכת לתושבי הכפר בורקה, שנלקחה מהם בצו תפיסה צבאי ב-1978.

אלא שהצו לא היה חוקי ולכן בוטל ב-2013. לכן הקמת היישוב מחדש על בתים שהוגדרו אדמות מדינה אינה "שיבה" משפטית אל חומש המקורית – היא יצירת מוקד התיישבות אחר, שנועד לעקוף את מגבלת הקרקע.

התוצאה עיכבה את ההקמה מחדש של היישובים: המשפחות הראשונות בכדים עלו מחדש על הקרקע רק לפני כשבועיים. 

מתנחלים מתבצרים על גג הישיבה בהתנחלות חומש ומתעמתים עם כוחות צה"ל המפנים את המקום במהלך ההתנתקות, 23 באוגוסט 2005 (צילום: פלאש90)

האם מאז ביטול ההתנתקות המצב הביטחוני ביו"ש השתפר?

לפי נתוני שב"כ, המצב הביטחוני ביו"ש בתקופה שאחרי ביטול חוק ההתנתקות רשם הידרדרות חדה, ובטח לא השתפר.

לפי דוח הסיכום השנתי של שירות הביטחון הכללי, נרשמו ביו"ש 3,436 פיגועים בפועל ב-2023, לעומת 2,613 ב-2022 – עלייה של כ-31.5%.

הנתונים אינם מוכיחים שביטול ההתנתקות גרם בהכרח לעלייה בהיקף הטרור, אך הם שוללים את הטענה כאילו "המדיניות החדשה שינתה את המאזן הביטחוני לטובה", כביכול.

 שב"כ קושר את עליית הטרור לחיזוק חמאס ולהברחות אמצעי לחימה מאיראן: סלאח אל-עארורי, ששימש כסגן ראש הזרוע המדינית של חמאס עד שחוסל, הפעיל ב-2023 פעילי טרור רבים ביו"ש, שהגבירו את הברחת אמצעי הלחימה לפעילי הטרור המקומיים. 

ביטול ההתנתקות במרץ 2023 והתחלת ההתיישבות מחדש בצפון השומרון במאי באותה שנה לא "הפריעו" לפעילי הטרור לפעול בשומרון – ולמעשה, לא הייתה סיבה להניח שהם יכולים להשפיע באופן כזה, וההבטחות של שרים בממשלה ש"ביטול ההתנתקות יחזיר את הביטחון" היו חסרות שחר. 

עינבר אברהם קב (בצד ימין למעלה) והזירה שבה אירע פיגוע הדריסה בשומרון, 28 בספטמבר 2025 (צילום: התמונה הראשית – מד"א; התמונה שבצד ימין – צה"ל)

קשה להשוות את מספר הפיגועים ביו"ש ב-2022 ובשנים 2024 ו-2025, בגלל שהמלחמה שינתה את כל המצב בשטח, וגם את שיטת המדידה של הפיגועים.

ניתן להשוות בין המצב ב-2022 וב-2024 אם בודקים את מספר הפיגועים ששב"כ מגדיר כ"משמעותיים" לפי נתוני שב"כ, ב-2022 נרשמו ביו"ש ובאזור ירושלים 204 פיגועים שהוגדרו כ"משמעותיים". ואילו ב-2024 נרשמו 231 פיגועים משמעותיים. כך שמספר הפיגועים המשמעותיים נותר גבוה יותר מאשר לפני ביטול ההתנתקות גם ב-2024. 

כיצד השפיעה הקמת הישיבה בחומש על הביטחון בשטח?

בסוף מאי הוקמה מחדש הישיבה ביישוב חומש. המהלך בוצע במבצע לילי חשאי בניגוד לעמדת גורמי ביטחון שהתנגדו לו, ובלא ידיעתם – כלומר, בניגוד לחוק. הוא אושר בדיעבד בידי שר הביטחון דאז, יואב גלנט.

לפי דיווח כאן חדשות, הקמת הישיבה, שהדרך אליה עוברת בכפר בורקה, חייבה את צה"ל להגן עליה ועל הדרך אליה ולהקצות לכך כוחות. 

איסוף ראיות מהרכב שנפגע בפיגוע הירי בשומרון, 30 במאי 2023 (צילום: מועצה אזורית שומרון)

במילים אחרות, הקמתה לא הוסיפה כוח ש"מחליף את צה"ל" בשטח, כביכול, אלא חייבה אותו להקצות מאמץ ביטחוני להגנתה.

האם זה נכון שהתיישבות יהודית בשטחים מונעת טרור?

פינוי ההתנחלויות מצפון השומרון ב-2005 לא העביר את צפון השומרון לריבונות פלסטינית ולא פגע ביכולת הפעולה של צה"ל באזור. ישראל המשיכה לפעול במרחב לאורך כל 21 השנים שעברו מאז. כך שקיימת אפשרות של שליטה ביטחונית-צבאית בשטחים ללא מגורים אזרחיים – בדיוק כמו בשטחים שצה"ל שולט בהם כיום ברצועת עזה, דרום לבנון ודרום-מערב סוריה. 

הצבא שולט במרחב באמצעות פעילות התקפית ומודיעין, ולא נזקק למגורים אזרחיים לשם כך.

מובילי ההתיישבות טוענים כי "נוכחות יישובית מסייעת בתצפית, באחיזה טריטוריאלית ובמורל", כביכול. טענה זו אינה מבוססת על עובדות ואינה אלא השערה חסרת יסוד. 

הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר בזירת הפיגוע בשומרון שבו נהרגה צאלה גז לצד אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, ומפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-אלוף יקי דולף. 15 במאי 2025 (צילום: דובר צה"ל )

שאלות נפוצות

האם החזרת ההתיישבות לצפון השומרון מנעה ואקום טרוריסטי?

לא. צה"ל העמיק במקביל להתיישבות המחודשת את שליטתו הצבאית במחנות הפליטים בג'נין, בשכם ובטול כרם – שליטה שהתקיימה בלי תלות במגורים אזרחיים, כך שהבחירה אינה בין יישובים לוואקום.

האם ביטול ההתנתקות השיב את היישובים המקוריים שפונו בשומרון ב-2005?

חלקית. כל ארבע ההתנחלויות הוקמו מחדש, אך לא בדיוק במקומות שבהם נמצאו בעבר. תיקון חוק ההתנתקות הסיר את איסור הכניסה והשהייה של הישראלים לאזור, אך לא יצר מחדש את זכויות הבנייה. הקמת היישובים מחדש בפועל חייבה הקצאה ותכנון חדשים.

האם חומש הוקם מחדש על הקרקע המקורית שלו?

לא באופן מלא. חלק מקרקעות היישוב חומש המקורי היו אדמות פרטיות של תושבי הכפר בורקה, שנלקחו מהם במסגרת צו צבאי מ-1978. הצו בוטל ב-2013, כך שהבנייה באדמות הללו הייתה בלתי-חוקית. כך שחלק מהיישוב הוקם מחדש בנקודות אחרות המוגדרות כ"אדמות מדינה" ולכן מותר, לפי החוק הישראלי, להתיישב בהן. 

האם ההתיישבות מחדש בצפון השומרון חסכה לצה"ל כוח אדם ביטחוני?

לא. להפך. אבטחת היישובים והצירים המוליכים לחלק מהם דרך כפרים פלסטינים – כמו חומש – חייבה תוספת מאמץ ואישור מיוחד מצה"ל, כאשר גורמים בצבא הזהירו מראש כי הצבא יידרש להגן על הנקודות האזרחיות, לא לצמצם פריסה בזכותן.

כוח צה"ל בחומש, 28 במאי 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

האם העלייה בהיקף הטרור ב-2023 נובעת מביטול ההתנתקות בשומרון?

לא בהכרח. לפי ניתוח פעילות חמאס ביו"ש, ההסלמה נזקפת בעיקר לחיזוק חמאס בהובלת סאלח אל-עארורי ולהגברת הברחות הנשק מצד איראן – גורמים שאינם קשורים לנוכחות אזרחית ביישוב בודד. עם זאת, היא מוכיחה שביטול ההתנתקות בשומרון בוודאי לא שיפר את הביטחון ביו"ש.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית