הפרדוקס הערבי

אחד הגורמים המשמעותיים בתוצאות הבחירות הקרובות תהיה ההצבעה של האזרחים הערבים. הערבים הם כ-22% מהאוכלוסייה, אבל קרוב לחמישית מהם, אלה שגרים במזרח ירושלים, הם תושבי קבע ולא אזרחים, ולכן לא יכולים להצביע לכנסת.

למרות זאת, עדיין יש לערבים הכוח להשפיע על יותר מ-20 מנדטים. אבל באופן מסורתי אחוזי ההצבעה שלהם נמוכים משל היהודים, ומספר חברי הכנסת הערבים נמוך באופן משמעותי משיעורם באוכלוסיית בעלי זכות הבחירה.

מעבר לכך, מפלגות ערביות מעולם לא היו שותפות מלאות בקואליציה, עם שרים שמייצגים אותן. ורק פעם אחת, ב"ממשלת השינוי" של נפתלי בנט ויאיר לפיד, הייתה מפלגה ערבית (רע"ם) שהייתה חלק מהקואליציה – אבל בלי ייצוג של שר.

מפלגות ערביות מעולם לא היו שותפות מלאות בקואליציה, עם שרים שמייצגים אותן. ורק פעם אחת, ב"ממשלת השינוי" של בנט ולפיד, מפלגה ערבית (רע"ם) הייתה חלק מהקואליציה – אבל בלי ייצוג של שר

במערכת הבחירות הנוכחית רע"ם נמנעת מלהצטרף לריצה משותפת עם המפלגות הערביות האחרות כי הן מתנגדות באופן גורף לאפשרות של חבירה למפלגות ציוניות בקואליציה.

התופעות הללו מצביעות על נטייה להתבדלות של האוכלוסייה הערבית. לכאורה הם לא ממש ששים להיות חלק מהמדינה וממנגנוני השלטון.

אבל תוצאות סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית מראות את ההפך. לפי הסקר של 2025, האוכלוסייה הערבית בישראל רוצה גם רוצה להשתלב. לא רק בחברה אלא גם בפוליטיקה.

סקר: מידת הסכמה לכך שהאזרחים הערבים ישתלבו בחברה הישראלית

אחת השאלות בסקר הייתה ‫האם ‫מסכימים עם האמירה ‫ש"רצוי ‫שהאזרחים ‫הערבים ‫ישתלבו ‫בחברה ‫הישראלית". רוב מכריע של 90% מהמשיבים הערבים השיבו בחיוב.

בו בזמן, התשובות של היהודים לשאלה הזו היו הרבה פחות מכילות, שלא לומר מדירות. אצל היהודים, רק 50.5% חשבו שרצוי שהערבים ישתלבו בחברה הישראלית, ו-45% התנגדו לזה.

לפי סקר מדד הדמוקרטיה, 2025, הערבים בישראל רוצים להשתלב. לא רק בחברה אלא גם בפוליטיקה. רוב מכריע, 90%, מהמשיבים הערבים השיבו לכך בחיוב. תשובות היהודים, במקביל, היו פחות מכילות, שלא לומר מדירות

במענה לשאלה קונקרטית יותר, על ההסכמה ‫שכדי ‫לשמור ‫על ‫הזהות ‫שלהם ‫עדיף ‫שהיהודים והערבים ‫בישראל ‫יחיו ‫בנפרד, התוצאות היו דומות אם כי קצת פחות מובהקות. בקרב הערבים 25% הסכימו עם האמירה הזו, ו-73.7% התנגדו לה (כלומר חשבו שלא עדיף לחיות בנפרד). אצל היהודים, לעומת זאת, 48.5% תמכו בחיים בנפרד, ורק 41.2% התנגדו לכך.

שאלה אחרת הייתה אם תומכים בצירוף מפלגות ערביות לממשלה, כולל מינוי שרים ערבים. שוב, רוב מכריע של 85% מקרב המשיבים הערבים לסקר השיבו בחיוב.

סקר: תמיכה או התנגדות לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ומינוי שרים ערבים

ושוב, היהודים הם אלה שמתנגדים לאפשרות לצרף מפלגות ערביות לקואליציה ושרים ערבים לממשלה: כמעט שני שלישים התנגדו לאפשרות הזו, ורק מעט יותר מרבע תמכו בה.

ובחזרה לערבים. לכאורה נראה שיש כאן פער דרמטי בין הקו שהמפלגות הערביות מובילות לבין מה שהבוחרים רוצים. ואכן, בשאלה נפרדת, "האם יש או אין היום במדינת ישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיך במידה טובה?" רוב קטן של 58.6% מהערבים ענו שלא, אין מפלגה כזו.

אז למה לא קמה מפלגה ערבית שמקדמת אג'נדה של השתלבות, חוץ מרע"ם? ולמה רע"ם לא זוכה ליותר תמיכה? ככל הנראה יש שיקולים אחרים גם בהתנהלות של המפלגות וגם בהתנהגות של הבוחרים.

היהודים הם שמתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לקואליציה ושרים ערבים לממשלה: כמעט שני שלישים התנגדו לאפשרות זו, ורק מעט יותר מרבע תמכו בה. מקרב המשיבים הערבים, 85% דווקא השיבו על כך בחיוב

והערה לסיום: כל הדיון הזה מוגבל לגבולות "הדמוקרטיה הישראלית", ומתעלם מכ-5 מיליון פלסטינים שחיים תחת כיבוש ישראלי ואין להם שום זכויות פוליטיות. מה הם רוצים לא מופיע בסקר הזה. אף אחד לא שואל אותם אם הם רוצים להשתלב בישראל ו/או להיכנס לקואליציה, ואין להם שום השפעה על מה שקורה בכנסת, אף שכמובן למה שקורה בכנסת יש השפעה דרמטית עליהם ועל חייהם.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.