בקצרה
- איראן סיפקה לחמאס כספים, נשק ואימונים. לפי הערכות של משרד האוצר האמריקאי, איראן העבירה לארגון הטרור כ-100 מיליון דולר בשנה.
- לצד המימון האיראני היה לחמאס תיק השקעות בינלאומי מסועף, שנוהל, בין השאר, מטורקיה.
- אבל מקור המימון המרכזי היה קטאר. בשנים 2018–2023 העבירה קטאר לחמאס בעזה 1.8 מיליארד דולר במצטבר, באישור ובעידוד נתניהו.
- גורמי מודיעין ישראלים העריכו ב-2020 במפורש שכספי המענקים הקטאריים מימנו טרור.
- איראן בנתה את היכולת הפיננסית של חמאס, קטאר סיפקה את רוב הכסף, וטורקיה סיפקה מרחב פעולה.
- תחקיר "ניו יורק טיימס" חשף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תודרך אישית ב-2015 על קיומו של מנגנון הכספים של חמאס.
- בערך בתקופה בה החל לאשר את העברת הכספים מקטאר הורה נתניהו לפרק את יחידת "צלצל" שחקרה את מימון חמאס.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר השבוע בריאיון לכתבת האוהדת נווה דרומי בערוץ הטלוויזיה i24News כי "העברת הכספים מקטאר היוותה רק 2% ממימון חמאס". האמירה הזאת של נתניהו שקרית.
ארגון הטרור חמאס בנה את כוחו במשך העשור שלפני הטבח ב-7 באוקטובר בתמיכה של שלוש מדינות: טורקיה – מדינה חברה בנאט"ו שהיו לה קשרים ענפים עם ישראל, ששימשה כזירת פעילות לרשת הפיננסית של חמאס; איראן, שסיפקה לחמאס סיוע פיננסי של עשרות מיליוני דולרים בשנה, וכן סיוע לוגיסטי ומבצעי; וקטאר, שהייתה מקור המזומן הגדול ביותר של חמאס.
מאז 2018, העברת הכספים מקטאר נעשתה בגלוי ובהסכמת ממשלת ישראל, בתחילה במזוודות שהובאו דרך מעבר ארז, ובהמשך במנגנונים שונים – בהיקף שהצטבר לכ-1.8 מיליארד דולר. זאת, למרות אזהרות חוזרות של גורמי ביטחון שחלק מהכסף הוסט לזרוע הצבאית של חמאס.
תחקיר של "ניו יורק טיימס" מדצמבר 2023 תיאר את תיק ההשקעות הסודי של חמאס והגדיר את קיומו ככשל ישראלי.
האם לחמאס היו לפני המלחמה מקורות מימון עצמאיים?
חמאס הפיק הכנסות רבות מכוח שליטתו ברצועת עזה. תושבי עזה עסקו מעט בייצור, חקלאות ודיג ומכרו סחורות לישראל ולמדינות ערב, וייבאו מוצרים רבים שרכשו בישראל. חמאס גבה מיסים גבוהים מאוד מהסוחרים והתושבים בעזה, שמימנו את קיום המנגנון שלו וההתחמשות הצבאית. בנוסף, קיבל חמאס סיוע כספי נדיב מקטאר ומאיראן.
חמאס הפיק הכנסות גם מתיק השקעות בינלאומי נרחב ומתוחכם, שנוהל בידי משרד ההשקעות שלו. משרד האוצר האמריקאי העריך כי התיק הסודי, שקיומו נחשף אחרי ה-7 באוקטובר, היה שווה מאות מיליוני דולרים, עם חברות הפועלות במסווה של עסקים לגיטימיים בסודאן, אלג'יריה, טורקיה, איחוד האמירויות ובמדינות נוספות, שנציגיהן ניסו להסתיר את שליטת חמאס בנכסים.
טורקיה הופיעה במחקרים האמריקאיים כזירת פעילות מרכזית של הרשת הפיננסית של ארגון הטרור.
האם טורקיה תמכה בחמאס עד ה-7 באוקטובר?
טורקיה, בהובלת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, אינה מגדירה את חמאס כארגון טרור אלא כ"תנועת שחרור לגיטימית". תפיסה זו תורגמה למערכת תמיכה ענפה שהפכה את טורקיה לאחד מעמודי התווך המרכזיים של חמאס מחוץ לרצועת עזה. מכון עמית למחקר מודיעין וטרור תיאר לאחרונה בהרחבה את הקשרים בין חמאס לארדואן וממשלו. הקשרים עדיין קיימים.
עד ל-7 באוקטובר, התמיכה התבטאה בארבעה תחומים עיקריים:
- מתן מקלט מדיני, אזרחות ודרכונים למנהיגי חמאס – כולל אזרחות טורקית שהוענקה לראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ולסגנו סאלח אל-ערורי.
- תמיכה לוגיסטית ואופרטיבית בגיוס פעילים ובהקמת שלוחות של הארגון.
- גיבוי מדיני בקמפיין הסברה.
- סיוע פיננסי שהתבטא בעיקר באירוח רשת הכספים של הארגון.
הקשרים הטובים עם חמאס נוצלו בהמשך כדי להצדיק מעורבות עמוקה של טורקיה בהליכי המשא ומתן סביב המשבר בעזה.
האם איראן העבירה תמיכה כספית לחמאס?
ב-27 באוקטובר 2023, בהכרזת סנקציות על חמאס, הודיע משרד האוצר האמריקאי כי הצעדים נועדו לפגוע בתפקיד הקריטי של איראן באספקת סיוע פיננסי, לוגיסטי ומבצעי לחמאס. בסנקציות נכללו גם ח'אלד קדומי, שהתגורר בטהרן ושימש כנציג חמאס, אנשי משמרות המהפכה, לצד ארגון עזתי ששימש צינור לכספים איראניים אסורים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי.
המועצה האטלנטית, צוות חשיבה אמריקאי, דיווחה באותו חודש כי חרף הסנקציות הכבדות שהוטלו עליה, איראן סיפקה יותר מ-700 מיליון דולר בשנה לתמיכה בארגוני טרור, ובהם חזבאללה, ועד 100 מיליון דולר בשנה לחמאס ולארגונים פלסטיניים נוספים.
בפברואר 2024 התפרסמה הערכת הסיכונים הלאומית למימון טרור של משרד האוצר האמריקאי, שלפיה איראן הייתה מקור מימון של חמאס. כספי איראן, אף שהם קטנים בהיקפם מכספי קטאר, הגיעו ארוזים עם נשק, אימון וידע טכנולוגי לייצור רקטות מקומי.
לפי Iran International, מסמכים סודיים שנחשפו בעזה מתעדים לפחות 222 מיליון דולר בתמיכה איראנית ישירה בין 2014 ל-2020.
כמה כסף העבירה קטאר לחמאס עד ה-7 באוקטובר?
מדינה שלישית שתמכה בחמאס ועזרה לו בבניית הכוח לפני המתקפה היא קטאר. בניגוד לכסף האיראני, שהגיע לישראל בהיחבא בלא אישורה של ישראל, ושכוחות הביטחון ניסו לסכל, הכסף הקטארי זרם לעזה בידיעה, באישור ובליווי פיזי של גורמי ביטחון ישראליים, כמדיניות רשמית שממשלת נתניהו אישרה ועודדה שוב ושוב.
בעבר פורסם מידע על העברת כסף קטארי לעזה, בהסכמה-בשתיקה של ישראל, כבר מתחילת העשור הקודם. אבל המנגנון הרשמי של העברת הכסף הקטארי באישור ובעידוד נתניהו החל בנובמבר 2018.
סוכנות הידיעות JTA דיווחה באותם ימים כי השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי העביר לעזה 15 מיליון דולר במזומן, ארוזים בשלוש מזוודות שחורות, דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל. המימון הוצג כמיועד לתשלום משכורות לפקידי מנהל חמאס ברצועה, על רקע גל אלימות שהחריף בחודשים שקדמו לכך.
מההעברה החד-פעמית הזו התפתחה מדיניות קבועה, וממשלת נתניהו אישרה זרימה חודשית סדירה של כ-30 מיליון דולר במזומן, שהצטברה על פני השנים לכ-1.8 מיליארד דולר.
ח"כ אביגדור ליברמן אמר ב-2020 שנתניהו שלח את ראש המוסד דאז יוסי כהן ואת מפקד פיקוד הדרום דאז, הרצי הלוי, לקטאר, כדי לשכנע את המדינה להמשיך להעביר את הכסף לאחר מועד שנקבע להפסקתו.
לפי דיווח ב-ynet, גורמי ממשל ישראלים ביקשו מקטאר, בפגישה בירושלים בתחילת ספטמבר 2023 (כחודש לפני המתקפה והטבח) להגדיל את רכישת הדלק ממצרים עבור חמאס משלושה לשבעה מיליון דולר בחודש.
במערכת הביטחון נשמעו התנגדויות להעברת הכספים הזו. לפי תחקיר של אתר "שומרים", ראש המוסד דאז דוד ברנע והצבא התנגדו למנגנון, והאלוף (מיל') עמוס גלעד כינה אותו "טעות היסטורית דרמטית"; ההחלטה, בסופו של דבר, הייתה פוליטית ולא מקצועית-ביטחונית.
הרציונל של נתניהו, כפי שתואר בדיווחים אלה ובתחקיר "הניו יורק טיימס" שהוזכר לעיל, היה כפול: להציג מדיניות המונעת קריסה הומניטרית ברצועה, ובד בבד להשתמש בכסף כדי לייצב את שלטון חמאס ולהחליש את הרשות הפלסטינית ואת ארגון פת"ח השולט בה, כדי למנוע לחץ למו"מ על הקמת מדינה פלסטינית.
הכסף הוצג כ"סיוע הומניטרי" לעזה, אך חלקו הוסט אל הזרוע הצבאית של חמאס. לפי דיווחים בזמן ישראל, ראש שב"כ דאז נדב ארגמן הזהיר על כך את נתניהו כבר ב-2019. התגובה המיוחסת לנתניהו הייתה "שמעתי, נמשיך בתהליך". תקשורת ראש הממשלה הכחישה את הדיווח.
ב-2020 העריכו גורמי מודיעין צבאיים שמוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, לקח כארבעה מיליון דולר מכל תשלום חודשי בגובה כ-30 מיליון דולר – כשמינית מהסכום החודשי.
משרד ראש הממשלה הכחיש שמסמך מודיעיני כלשהו קבע במפורש שכספי המענק הקטארי הועברו לטרור, וטוען שהסכום שהוסט מקורו בהכנסות אחרות של חמאס, לא בכסף הקטארי עצמו.
לפי דיווחים תקשורתיים, בבדיקה שערך שב"כ לאחר ה-7 באוקטובר, ושחלקים ממנה פורסמו, נמצא שזרימת הכספים מקטאר לעזה בשנים 2018–2021 הייתה בין הגורמים שאפשרו לארגון להתעצם צבאית לקראת המתקפה. קטאר מכחישה את הממצאים הללו.
לגבי תיק ההשקעות הבינלאומי של חמאס, הקשר לכסף הקטארי פחות חד-משמעי. מסמכי "צלצל" שהמוסד השיג ב-2018 עוקבים אחרי רשת חברות שמקורה בפעילות עסקית עצמאית של חמאס, לא ישירות בהעברות המזומן מקטאר.
עם זאת, לפי ניתוחים כלכליים, נוצר אפקט עקיף של "תחלופת תקציב", שלפיה המזומן שהוזרם מקטאר שחרר לחמאס משאבים מתקציבו האזרחי-שלטוני, ואפשר לו להטות משאבים אחרים – לרבות רווחים מפעילות כלכלית – להרחבת אותו תיק השקעות ולמימון תשתית צבאית, ובה המנהרות.
מקורות המימון של חמאס לפני המלחמה
| מקור מימון | היקף | סוג התמיכה | מקור |
|---|---|---|---|
| איראן (מדינתי) | כ-100 מיליון דולר בשנה; עד 300 מיליון בתקופות שיא | פיננסי, נשק, אימונים, לוגיסטי, מבצעי | הערכת אוצר ארה"ב 2024; FinCEN 2023 |
| קטאר (באישור ישראל) | כ-30 מיליון דולר בחודש (2018–2023), למעלה מ-1.8 מיליארד דולר במצטבר | מזומן ישיר, מוצהר כהומניטרי; חלקו כנראה הוסט לזרוע הצבאית | זמן ישראל; "שומרים"; ynet |
| תיק השקעות בינלאומי | לפחות 500 מיליון דולר | נכסים וחברות (כולל בטורקיה) | הערכת אוצר ארה"ב 2024; תחקיר "ניו יורק טיימס", דצמבר 2023 |
| הכנסות פנימיות בעזה | לא כומת | מיסוי ושליטה שלטונית | הערכת אוצר ארה"ב 2024 |
| גיוס תרומות עולמי | לא כומת | גופי צדקה, מימון המונים | אוצר ארה"ב, אוקטובר 2024 |
מה היא יחידת "צלצל" ומה המידע הביטחוני שגילתה?
תחקיר של "ניו יורק טיימס" מדצמבר 2023 חושף כשל ישראלי-אמריקאי ארוך שנים בטיפול ברשת המימון שחמאס בנה לעצמו. המוסד איתר את רשת הכספים של חמאס, אך איש לא פעל לשתק אותה. היחידה שאיתרה אותה – "צלצל" – פורקה בערך בתקופה בה החלה העברת הכספים לחמאס באישור נתניהו.
יחידת "צלצל" הייתה זרוע לוחמה כלכלית בטרור במוסד, שפעלה במשך כשני עשורים. עבדו בה סוכני ביון, חיילים, שוטרים, רואי חשבון ועורכי דין, והיא דיווחה ישירות לראש הממשלה. בראשה עמד ד"ר אודי לוי.
תמיר פרדו, ראש המוסד בתקופת פעילותה המרכזית, כינה אותה בדיעבד "אחד הכלים החשובים ביותר שהיו למוסד" – כלי שסייע לרגולטורים פיננסיים, לסוכנויות אכיפת חוק ולבעלי ברית בוושינגטון לעצב סנקציות על איראן וחזבאללה.
לפי תחקיר NYT, ב-2018 השיג צוות המוסד מסמכים חשאיים ממחשבו של מחמוד גזאל, שזוהה כמנהל חשבונות בתיק ההשקעות של חמאס.
פנקסי החשבונות, שנגעו לשנים 2012–2018, חשפו רשת חברות אמיתיות ורווחיות שבשיאה הגיעה לשווי של כחצי מיליארד דולר: חברות כרייה, גידול עופות וסלילת כבישים בסודאן; שני גורדי שחקים באיחוד האמירויות; נכסים באלג'יריה; וחברת נדל"ן הנסחרת בבורסה הטורקית.
במשך שנים איש – לא ישראל ולא ארה"ב – לא הטיל סנקציות על החברות הללו, ואיש לא הפעיל לחץ פומבי על טורקיה, ששימשה כמרכז הפיננסי של הרשת, לסגור אותה.
לפי התחקיר, נתניהו ידע על קיומו של תיק ההשקעות עוד לפני שהמוסד השיג את פנקסי החשבונות המלאים. ד"ר אודי לוי מספר שב-2015 תדרך את ראש הממשלה באופן אישי על "תיק ההשקעות הסודי" של חמאס שאותר אז לראשונה כרעיון כללי.
אני יכול לומר לך בוודאות ששוחחתי איתו על זה, אבל לא היה אכפת לו יותר מדי.
ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל", ל"ניו יורק טיימס"
אבל ממשלת נתניהו אימצה אסטרטגיה של "הכלת" חמאס, שכללה בין השאר את ההיתר לקטאר להעביר כספים לרצועת עזה. נתניהו טען פומבית שהכסף נועד למטרות הומניטריות; באופן פרטי, לפי התחקיר, אמר ש"ייצוב חמאס בכסף יוריד מעליו את הלחץ לנהל משא ומתן עם הרשות הפלסטינית".
כלומר: באותן שנים שבהן המוסד איתר את רשת המימון הסודית של חמאס, ראש הממשלה עצמו קידם ערוץ מימון חלופי ופומבי עבורו. כשה"ניו יורק טיימס" פנה לנתניהו בשאלות ישירות על פנקסי החשבונות של חמאס ועל המצוד אחר כספי הארגון, הוא סירב להשיב.
בסמוך לתקופה שבה אימצה ממשלת נתניהו את מדיניות הכסף הקטארי, פירק ראש המוסד דאז יוסי כהן את יחידת "צלצל" כחלק מריאורגניזציה רחבה יותר של הסוכנות.
לוי עצמו פרש מהמוסד ב-2016; לפי עדותו ב-ynet, היחידה עצמה נסגרה כשנה לאחר מכן, ב-2017, "בלי סיבה רשמית"; חלק מתפקידיה עברו בשלב מאוחר יותר למשרד הביטחון תחת שם אחר.
סוכנים לשעבר ביחידה תיארו ל"ניו יורק טיימס" תסכול גדול מחוסר המעש שנוצר לאחר מכן, עד כדי כך שכמה מהם הדליפו מסמכים לפייסבוק בתקווה שמשקיעים וחברות יגלו בעצמם את הקשר לחמאס ויפסיקו לעשות איתן עסקים. הצוות החדש שהחליף את "צלצל" המשיך לעקוב אחרי כספי חמאס, אך בלי המבנה הארגוני, הסמכות והגישה הישירה לראש הממשלה שהיו ליחידה המקורית.
מה הקשר בין יחידת "צלצל" שנסגרה לאסון ה-7 באוקטובר?
חמישה גורמי ביטחון ישראליים אמרו ל"ניו יורק טיימס" שהזרמת הכספים לחמאס לא רק סייעה לארגון הטרור להתכונן למתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, אלא גם נתנה למנהיגי הארגון ביטחון שיהיה להם כסף לבנות מחדש את עצמם אחריה.
כולם מדברים על כישלונות המודיעין ב-7 באוקטובר, אבל אף אחד לא מדבר על הכישלון לעצור את הכסף… זה הכסף שאפשר את זה.
ד"ר אודי לוי
אני מאמין שאם מישהו היה רודף אחר הכסף ועוצר אותו, לא היינו רואים את התוצאות של מה שאנחנו רואים היום.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר
הממצאים הללו מראים: הכשל שאפשר לחמאס לשגשג ולבנות את המנהרות ואת הזרוע הצבאית שלו היה כשל ישראלי-אמריקאי במעקב, באכיפה ובקבלת החלטות ברמה המדינית – ובהחלטה לאשר את זרימת הכספים הקטארית.
נתניהו טרם לקח אחריות אישית לכשל שהתרחש תחת ממשלתו, ואמר שיענה על "כל השאלות הקשות" בתום המלחמה – תוך שהוא מכחיש שהסיר את עיניו מחמאס. הנתונים מראים אחרת לגמרי.
שאלות שעולות מן הנושא
האם טורקיה הייתה הפטרונית הפיננסית של חמאס לפני ה-7 באוקטובר?
לא. עיקר התקציבים שהועברו לחמאס הגיעו מקטאר. גם איראן מילאה תפקיד קריטי באספקת סיוע פיננסי, לוגיסטי ומבצעי לחמאס. טורקיה העניקה לחמאס לגיטימציה פוליטית ומרחב פעילות, אך אין ראיה שהייתה מקור השליטה, המימון או הסיוע הצבאי העיקרי.
בכמה מימנה איראן את חמאס בשנה?
כ-100 מיליון דולר. לפי הערכת משרד האוצר האמריקאי מפברואר 2024, המימון החיצוני העיקרי של חמאס הגיע מאיראן, שסיפקה לו כ-100 מיליון דולר בשנה. בתקופות מסוימות הוערכה התמיכה אפילו בכ-300 מיליון דולר בשנה.
מתי ובאילו נסיבות אישרה ישראל את זרימת הכספים הקטארית לחמאס?
ההעברה הרשמית הראשונה שאושרה על ידי ממשלת ישראל ונתניהו הייתה בנובמבר 2018: 15 מיליון דולר במזומן שהועברו בשלוש מזוודות דרך מעבר ארז, באישור ובבדיקה ישראליים.
מכאן התפתחה מדיניות קבועה של העברת כ-30 מיליון דולר בחודש, שממשלת נתניהו אישרה שוב ושוב חרף התנגדות חלקים ממערכת הביטחון, עד שב-2021 עצר שר הביטחון נפתלי בנט את מנגנון המזוודות ועבר למנגנון עקיף של רכישת דלק ממצרים.
האם כסף קטארי "הומניטרי" הגיע לזרוע הצבאית של חמאס?
לפי הערכות של שב"כ והמודיעין הצבאי, כן: ב-2019 וב-2020 הוזהר נתניהו פעמיים שחלק מהכסף מוסט לזרוע הצבאית, ולפי הערכה אחת נגרעו ממנו כ-4 מיליון דולר מכול תשלום חודשי. בדיקת שב"כ שנערכה לאחר ה-7 באוקטובר קבעה שהתופעה הזו הייתה בין הגורמים שאפשרו לחמאס להתעצם צבאית. ממשלת קטאר ולשכת ראש הממשלה נתניהו מכחישים את הטענות.
מה ההבדל בין תמיכת איראן, קטאר וטורקיה בחמאס?
איראן סיפקה יכולת צבאית (נשק, אימונים, ידע), קטאר סיפקה את הנזילות הכספית הגדולה ביותר בדולרים דרך ערוץ הומניטרי מוצהר ובאישור ישראל שחלקו הוסט בכל זאת לזרוע הצבאית, וטורקיה סיפקה בעיקר מרחב מדיני – מקלט, אזרחות וזירת השקעות.
מהי יחידת "צלצל" ולמה פורקה?
יחידת לוחמה כלכלית בטרור במוסד, בראשות ד"ר אודי לוי, שאיתרה ב-2018 תיק השקעות סודי של חמאס בשווי מאות מיליוני דולרים. ראש המוסד יוסי כהן פירק אותה, בהוראת נתניהו, בערך אותה תקופה שבה ממשלת נתניהו אימצה מדיניות שאפשרה כניסת כספי קטאר לעזה.
רשימת מקורות
- "ניו יורק טיימס" – Israel-Qatar Money Prop Up Hamas, דצמבר 2023
- FinCEN – התראה על מימון טרור, אוקטובר 2023
- משרד האוצר האמריקאי – הודעה על פרסום הערכות הסיכונים הלאומיות 2024 (jy2080)
- GlobalSecurity.org – VOA: משרד האוצר על התפקיד הקריטי של איראן, אוקטובר 2023
- זמן ישראל – Netanyahu was warned twice that Qatari cash was funding Hamas military wing
- מכון עמית למחקר מודיעין וטרור – Turkey: Center for Hamas Leadership and Coordination
- FDD – 10 Things to Know About Hamas and Turkey, נובמבר 2023
- משרד האוצר האמריקאי – הודעת סנקציות, אוקטובר 2023 (jy1845)
- Atlantic Council – Global Sanctions Dashboard: How Iran evades sanctions and finances terrorist organizations like Hamas
- Iran International – Iran's Over $220M Support To Hamas Revealed In Times Report, אפריל 2024
- JTA – Israel OKs Qatari $15 million cash transfer by suitcases into Gaza amid terrorist escalation, נובמבר 2018
- זמן ישראל – Liberman: Netanyahu sent Mossad head, general to Qatar, 'begged' it to pay Hamas
- ynet – ישראל פנתה לקטאר ערב ה-7 באוקטובר כדי להגדיל את העברת הכסף לחמאס
- "שומרים" – הקטר של חמאס: במערכת הביטחון התנגדו, נתניהו סבר שהוא בשליטה
- זמן ישראל – Qatar blasts Shin Bet probe that said Doha's funds to Gaza helped Hamas launch Oct. 7
- "מאקו" – כך הפך חמאס לאימפריה כלכלית: "המידע היה מונח לפנינו וכשלנו"
- ויקיפדיה – יחידת צלצל
- ynet – יחידת "צלצל" שנסגרה במוסד, וביקורת מפקדה אודי לוי: "התעלמנו מהכסף הקטארי"
- האו"ם – מסמך על הגדרת חמאס
כתבה זו מבוססת על מקורות רשמיים, משפטיים ועיתונאיים-תחקיריים עדכניים, המקושרים לאורך הטקסט בנקודות שבהן הם נזכרים, ומרוכזים ברשימת המקורות לעיל לפי סדר הופעתם.
יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו