בבואנו לבחון במהלך חודש תשרי את מעשינו בשנה העברית החולפת, סביר להניח כי נתמקד בסביבתנו המוכרת – היהודית – במיוחד בסוגיית בין אדם לחברו. יש סיבות טובות מדוע לעשות זאת גם כלפי מי שאיננו מבני עמנו.
תפילת העמידה בימים הנוראים ברורה בנושא:
"וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם".
דהיינו, עלינו לשאוף לאחדות רחבה – לא רק עם הדומים לנו – תוך חתירה למימוש מטרות משותפות.
המסר האוניברסלי הזה מתחדד בסוכות, חג בו אנו מצווים במיוחד בהכנסת אורחים – האושפיזין. המודל לחיקוי שלנו הוא אברהם אבינו, שהדגיש בהתנהלותו את יחסו החיובי כלפי זרים.
המסר האוניברסלי של אחדות לא רק עם הדומים לנו, מתחדד בסוכות, חג בו אנו מצווים במיוחד בהכנסת אורחים – האושפיזין. המודל לחיקוי שלנו הוא אברהם אבינו, שהדגיש בהתנהלותו את יחסו החיובי כלפי זרים
בהקשר העכשווי שלנו, אני מתייחס כמובן בעיקר לאזרחינו הערבים. כדי להבין מדוע יש לעשות צעד כלפיהם, די להביט במתרחש סביב תוכנית החומש השנייה לקידום הקהילה שלהם.
התוכנית החיונית הזו, הידועה גם כהחלטת הממשלה 550 מאוקטובר 2021, עומדת לפוג בקרוב; זאת, בלי לדעת מה יבוא אחריה. הסוגיה אפילו לא מועלית בשיח הזרם המרכזי בקמפיין הבחירות הנוכחי, למרות היותה של החברה הערבית 21 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית.
המציאות סביב מימוש תוכנית החומש לאו דווקא גלויה לגמרי לעיני הציבור הרחב. אנחנו כן יודעים כי מאז אישורה – בעקבות הצלחת קודמתה שהתקבלה בסוף 2015, תוכנית החומש הראשונה מסוגה בתולדות המדינה – נגרעו או קוצצו מתקציבה המקורי עד כדי 22 אחוזים.
הפגיעה אירעה במקביל להישגיה בקידום השתלבות אזרחינו הערבים בחיי המדינה. אלה כוללים את הזינוק בשיעור הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ישראליים (סביב חלקם באוכלוסייה הכללית), וכן בהגברת תעסוקת נשים ערביות – כיום רק 4 אחוזים מתחת ליעד הממשלתי של 53 אחוזים לשנת 2030.
כל זאת לצד האתגרים הגוברים בתחום האכיפה, לשם הוסט חלק מהכסף. לא מאוד קשה להבין מדוע: לפחות 80 אחוזים מהנרצחים בישראל ב-2026 הם ערבים.
מאז הצלחת תוכנית החומש הקודמת, נגרעו או קוצצו מתקציבה המקורי עד כדי 22%. זאת לצד האתגרים הגוברים בתחום האכיפה, לשם הוסט חלק מהכסף. כידוע, לפחות 80% מהנרצחים בישראל ב-2026 הם ערבים
כאן המקום לשאלה קרדינלית: האם אנחנו – הרוב היהודי – בכלל רוצים את השתלבות ערביי המדינה?
בהנחה שמרביתנו נזרום – מי שמתלהב יותר ומי שפחות, תלוי בהשקפה – שאלת משנה: האם אנחנו בכלל שמים לב שההשתלבות מתרחשת? הנחתי היא שלא – מכאן הפוסט הזה, דווקא בתקופה הזו.
בהישגי תוכנית החומש כבר נגעתי. מעבר לכך: דומני שאין ישראלי שלא מכיר את דוברת צה"ל בערבית "קפטן אלה", היא סגן אלוף אלה ואויה מהיישוב קלנסווה – האישה המוסלמית הבכירה ביותר בצבאנו. סמל ראשון סופיה עאלם ממשטרת ישראל, מוסלמית ילידת כפר מנדא, הצטרפה אליה לאחרונה בקטגוריה של הפנים של המדינה.
פחות ידוע: לפי מחקר של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב שפורסם במאי, כ-75 אחוזים מהחברה הערבית בעד התנדבות לשירות אזרחי לא-ביטחוני מטעם המדינה; תומכים בכך קרוב ל-70 אחוזים מבני 18-34 בחברה זו. נתוני רשות השירות הלאומי-אזרחי מצביעים על עלייה מתמדת בהתנדבות זו, כולל בין השנים 2023-25 הסוערות.
מזרח ירושלים, מרחב עמום עבור יהודים רבים, מספקת הצצה מעניינת בסוגיית ההשתלבות. כ-50 אחוזים מהסטודנטים הערבים משם לומדים במוסדות ישראלים להשכלה גבוהה – 70 אחוזים מתוכם הן נשים. אפרופו: לפי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שיעור הנשים העובדות ממזרח העיר קפץ ל-33 אחוזים ב-2025 (מ-18 אחוזים ב-2018).
כל ההעצמה הנשית הזו בקרב ערביות מתרחשת גם בדרום.
בוועידה הכלכלית־חברתית לחברה הבדואית בנגב שנערכה ביולי נמסר, כי ב-2021 הגיע שיעור הנשים מכלל הסטודנטים הבדואים בלימודי תואר ראשון ל-81 אחוזים. זאת ועוד: מספר הבדואיות בשוק העבודה עלה ל-39 אחוזים ב-2025 (מ-23 אחוזים ב-2005). הזיקה בין הדברים: 75 אחוזים מבעלות תואר אקדמי בקרב הבדואיות מועסקות.
לפי מחקר של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב שפורסם במאי, כ-75 אחוזים מהחברה הערבית בעד התנדבות לשירות אזרחי לא-ביטחוני מטעם המדינה; תומכים בכך קרוב ל-70 אחוזים מבני 18-34 בחברה זו
הערה מתודית: החברה הבדואית, האוכלוסייה במזרח ירושלים ושאר הקהילה הערבית בישראל, מטופלות בעשור האחרון על ידי שלוש תוכניות ממשלתיות נפרדות – כל אחת ואתגריה.
הנתונים, כמו גם מראה עיניים, מהווים ביטוי מוחשי לרצון אזרחינו הערבים להשתלב. הדבר נכון גם מעבר לתחומים הקשורים ברווחה כלכלית, המובנת מאליה.
רואים זאת באופן ברור בתחום התרבות: למשל אצל תזמורת "פירקת אלנור" הערבית-יהודית, הפועלת כדי להבליט את המוסיקה הקלאסית הערבית בפני הקהל הישראלי הרחב (ועל תעוזתה זו היא חוטפת ביקורת מגורמים בעולם הערבי מחוץ לגבולותינו). דוגמה נוספת: המופע "אדבר איתך" של תזמורת המהפכה, בו זמרים ערבים מבצעים בעברית שירים משפתם.
אולם, לא קונצרטים במוקד שלנו אלא המציאות בשטח – ושם עבודה רבה עוד לפנינו. להמחשה: נתוני עמותת "אלפנאר", המתמקדת בקידום תעסוקה בקרב החברה הערבית, מראים כי שיעור בני ה-18-24 הערבים שלא לומדים וגם לא עובדים זינק ל-34 אחוזים ב-2025 (מ-25 ב-2023 ו-26 ב-2024). כל בר דעת מבין כי מספרים כאלה מחייבים מענה בהול.
אפילו כאשר המגמות חיוביות, התפתחותן עדיין יכולות להיות מאד איטיות. כך ניתן לפרש, למשל, את המצב בתופעה המכונה "מורות חוצות גבולות". לפי מחקר בהקשר זה שפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בחודש אפריל, עלה שיעור המורות הערביות המלמדות בחינוך הממלכתי העברי מפחות מ-1% בשנת 2010 ל-4% בשנת 2025.
התורה חוזרת לפחות 36 פעמים על חובתנו כיהודים להגן על הגר בקרבנו ולהטיב עימו (אני מסתפק בפשט המקראי של הגדרת הגר, שעיקרה בן מיעוט). ברוח זו, מחובתנו על פי המסורת היהודית לבקש סליחה לקראת יום הכיפורים לא רק מיהודים אלא מכל אדם בו פגענו. לא יזיק שנעשה זאת כלפי אזרחינו הערבים – שלא עשינו די כדי לקדם את השתלבותם.
התורה חוזרת כ-36 פעמים על החובה להגן על הגר בקרבנו ולהטיב עימו. יש לבקש סליחה לקראת יום כיפור לא רק מיהודים אלא מכל אדם בו פגענו. לא יזיק שנעשה זאת כלפי אזרחינו הערבים – שלא עשינו די לקידומם
אגב: אפשר גם לאותת על כוונת הממשלה הבאה, תהיה הנהגתה אשר תהיה, לקדם תוכנית חומש שלישית. לתשומת לב הטוענים לכתר ב-27 באוקטובר.
חג שמח.
יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו