שומעים את כל ההמולה הזו סביב הגנת הסביבה לקראת הבחירות? אתם לא טועים: שקט מהצד של המתמודדים על מקום בכנסת ישראל.

אחרים פחות שותקים. למשל, כבר בחודש מאי יותר מ-20 ארגוני חברה אזרחית קראו לפוליטיקאים לשלב את הנושא בקמפיין הבחירות שלהם. אולי בתקווה שהדבר יסייע לעורר עניין, הפעילים אף טרחו להחמיא לחברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית שבלטו בנדון.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות

בבואנו לבחון במהלך חודש תשרי את מעשינו בשנה העברית החולפת, סביר להניח כי נתמקד בסביבתנו המוכרת – היהודית – במיוחד בסוגיית בין אדם לחברו. יש סיבות טובות מדוע לעשות זאת גם כלפי מי שאיננו מבני עמנו.

תפילת העמידה בימים הנוראים ברורה בנושא:

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות

זהו, החל הקרב: חוק התקשורת עבר, בג"ץ הקפיא את כניסתו לתוקף ולתומכי שני הצדדים לא נותר אלא לייחל שתפיסתם תנצח. מאחר שלי אין כל השפעה על ההמשך, ממקומי הצנוע אני בוחר להרהר בחיוניות חופש הביטוי לחברה הישראלית.

כדי לעשות זאת, עליי לחזור כחודש אחורה. בקוראי – לפעמים בהשתאות – את שפע הניתוחים שגדשו אז את התקשורת הישראלית לרגל ציון 250 שנה לעצמאות ארצות הברית (ב-4 ביולי), נזרקתי עשרות שנים בזמן לילדותי בניו יורק.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות

מקווה שהיה לכם שבועות חגיגי, עד כמה שניתן; זהו החג האהוב עליי מאז הגעתי לישראל בשנות השמונים. עם זאת, ארבעה עשורים הם בהחלט מספיק זמן כדי להבחין בין המנהגים החביבים לבין העיקר: איכות הסביבה של ארצנו.

גם השנה הקפדתי לסייר בעמק יזרעאל בעונת הקציר ואף להגיע למופע מחול מסורתי. עשיתי זאת מתוך הבנה כי כאשר מתמודדים עם חוסר יציבות אזורית מתמשכת, קשה לפנות זמן ואנרגיות לנושאים אחרים. הרי גחלי הסיפור של איראן ולבנון עדיין לוחשות.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות

עבור ישראלים רבים, ציון יום העצמאות נע בין זכר השכול לבין המנגל; זה טבעי. עבורי, זוהי הזדמנות גם לתהות כיצד מתממשות בימינו הזכויות המובטחות על ידי מגילת העצמאות.

כאשר אני מעיין במסמך המכונן הזה, עיניי מתעכבות במיוחד בהבטחות לפיהן ישראל "תקיים שוויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". אני גם מתמקד בקביעה כי המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות

בעוד טילים ממשיכים לעוף מעל ראשינו ולמרבה הצער גם להתרסק בקרבנו, עלינו הישראלים לשאול את עצמנו: האם – אחרי השמדת היכולות הצבאיות של האייתוללות – נכון לסכן את לוחמינו, כלכלתנו ועתיד ילדינו כדי לשחרר את העם האיראני ממשטרו הרודני?

השאלה איננה תיאורטית. כבר לפני מספר שבועות שמענו את ראש הממשלה בנימין נתניהו מדגיש כי איננו יכול לקבוע בוודאות כי העם האיראני יפיל את המשטר. מאז השמעת דבריו, ניתן להבחין בהתמקדות חיל האוויר ביעדים איראנים הקשורים בייצור נשק ופחות במנגנון הדיכוי של המשטר.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות