מקווה שהיה לכם שבועות חגיגי, עד כמה שניתן; זהו החג האהוב עליי מאז הגעתי לישראל בשנות השמונים. עם זאת, ארבעה עשורים הם בהחלט מספיק זמן כדי להבחין בין המנהגים החביבים לבין העיקר: איכות הסביבה של ארצנו.

גם השנה הקפדתי לסייר בעמק יזרעאל בעונת הקציר ואף להגיע למופע מחול מסורתי. עשיתי זאת מתוך הבנה כי כאשר מתמודדים עם חוסר יציבות אזורית מתמשכת, קשה לפנות זמן ואנרגיות לנושאים אחרים. הרי גחלי הסיפור של איראן ולבנון עדיין לוחשות.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.

עבור ישראלים רבים, ציון יום העצמאות נע בין זכר השכול לבין המנגל; זה טבעי. עבורי, זוהי הזדמנות גם לתהות כיצד מתממשות בימינו הזכויות המובטחות על ידי מגילת העצמאות.

כאשר אני מעיין במסמך המכונן הזה, עיניי מתעכבות במיוחד בהבטחות לפיהן ישראל "תקיים שוויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". אני גם מתמקד בקביעה כי המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.

בעוד טילים ממשיכים לעוף מעל ראשינו ולמרבה הצער גם להתרסק בקרבנו, עלינו הישראלים לשאול את עצמנו: האם – אחרי השמדת היכולות הצבאיות של האייתוללות – נכון לסכן את לוחמינו, כלכלתנו ועתיד ילדינו כדי לשחרר את העם האיראני ממשטרו הרודני?

השאלה איננה תיאורטית. כבר לפני מספר שבועות שמענו את ראש הממשלה בנימין נתניהו מדגיש כי איננו יכול לקבוע בוודאות כי העם האיראני יפיל את המשטר. מאז השמעת דבריו, ניתן להבחין בהתמקדות חיל האוויר ביעדים איראנים הקשורים בייצור נשק ופחות במנגנון הדיכוי של המשטר.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.

בתחקיר שפרסם הניו יורק טיימס לפני כשבוע, "כך הפכה ישראל את במת האירוויזיון לכלי של עוצמה רכה", ההצלחה של ישראל בהצבעת הקהל באירוויזיון 2025 מוצגת כתוצאה חריגה שדורשת הסבר.

במיוחד 33 האחוזים שקיבלה יובל רפאל בהצבעה הציבורית בספרד, מדינה שדעת הקהל בה עוינת עמוקות לממשלת ישראל. ההסבר שמציע העיתון: קמפיין השפעה מתואם של ממשלת ישראל.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

מקווה שהיה לכם שבועות חגיגי, עד כמה שניתן; זהו החג האהוב עליי מאז הגעתי לישראל בשנות השמונים. עם זאת, ארבעה עשורים הם בהחלט מספיק זמן כדי להבחין בין המנהגים החביבים לבין העיקר: איכות הסביבה של ארצנו.

גם השנה הקפדתי לסייר בעמק יזרעאל בעונת הקציר ואף להגיע למופע מחול מסורתי. עשיתי זאת מתוך הבנה כי כאשר מתמודדים עם חוסר יציבות אזורית מתמשכת, קשה לפנות זמן ואנרגיות לנושאים אחרים. הרי גחלי הסיפור של איראן ולבנון עדיין לוחשות.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.

פעם בשבוע אני ממלא לוטו באינטרנט. השבוע הפרס הראשון בלוטו עומד על שלושים מיליון שקל, מה שאומר שלמי שממלא דאבל לוטו הפרס הראשון עשוי להגיע לששים מיליון.

ריבונו של עולם, מה אעשה בכל הכסף הזה אם חלילה אזכה בפרס הראשון?

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.