JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר חנה דויד: שני הרהורים על תוצאות פיז"ה 2025 | זמן ישראל

שני הרהורים על תוצאות פיז"ה 2025

כישלון ישראלי במבחני פיז"ה 2025, ספטמבר 2026 (צילום: צילום מסך מכתבה בחדשות כאן11)
צילום מסך מכתבה בחדשות כאן11
כישלון ישראלי במבחני פיז"ה 2025, ספטמבר 2026

הריטואל הקבוע של "מציאת האשמים" בהישגים הדלים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים החל השנה עוד בטרם פורסמו התוצאות הדלות של מבחני פיז"ה 2025 במועדן הרשמי: 8 בספטמבר 2026.

עם הפרסום התברר שהתאנייה והאנייה לא היו מופרכות, אך התירוצים כללו, בנוסף לאלו ה"רגילים" את הקורונה, משל זו פגעה אך ורק בתלמידים הישראלים, וכמובן – את המלחמה.

אין אני באה לחלוק על השפעתם של שני גורמים אלו; כאן אראה רק שניים מהטיעונים הבעייתיים שבהם תולים האחראים את הכישלונות והמחדלים.

עם פרסום תוצאות פיז"ה התברר, כי בנוסף לתירוצים ה"רגילים", שבהם תולים האחראים את הכישלונות והמחדלים, תלו אותם הפעם גם בקורונה, משל זו פגעה אך ורק בתלמידי ישראל, וכמובן – במלחמה

שניים מההסברים, יותר נכון התירוצים הללו, המוצאים מהנפטלין זה כשלושה עשורים, עם הפרסום של תוצאות מבחני ה-TIMSS וה-PISA – הם מספר הילדים בכיתה והמצב הכלכלי.

להלן אראה את מופרכות ה"הסבר" לטיעון הראשון, שהוא למעשה תירוץ גרידא, ואילו את ה"הסבר" השני, דהיינו, את האשמת המחסור בכסף, אפרק לשני טיעונים: אראה שהתוצר הלאומי לנפש בישראל, שהוא כ-60,000 דולר – גבוה מאוד ביחס להישגים הלימודיים העלובים, ואצביע שוב על העובדה, שבישראל קיים יחס נמוך מאוד של מספר תלמידים למורה.

אין בעובדות אלה כדי לסתור את העובדה, ששכר המורים אינו גבוה ביחס לעבודתם, אבל יש בהן כדי להפריך את האמונה שמצב החינוך בישראל גרוע בגלל השקעה כספית שאינה מספיקה.

1

אין קשר בין התוצר הלאומי לנפש לבין ההישגים החינוכיים על פי ממצאי פיזה 2025.

על פי נתוני PISA 2025 שהתפרסמו השבוע, עשר המדינות שהישגי תלמידיהן היו הגבוהים ביותר במבחן זה היו: בייג'ין, שנגחאי, ג'יאנגסו וגֶ'גְ'יָאנְג (Jiangsu, Zhejiang), סינגפור, אסטוניה, יפן, דרום קוריאה, מקאו (סין), טאיפיי ובריטניה. 

  1. סינגפור: מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר,
  2. לוקסמבורג: מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר,
  3. איחוד האמירויות: תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר,
  4. אירלנד: תוצר לנפש של כ־134 אלף דולר,
  5. קטאר: תוצר לנפש של כ־122 אלף דולר,
  6. נורווגיה: ממוקמת בצמרת עם תוצר לנפש של כ־108 אלף דולר,
  7. שווייץ: מציגה תוצר לנפש של כ־98 אלף דולר,
  8. ברוניי: נחשבת למדינה קטנה ועשירה במיוחד בדרום-מזרח אסיה, עם תוצר לנפש של כ־95 אלף דולר,
  9. גיאנה: הפתעת הרשימה, עם תוצר לנפש של כ־94 אלף דולר.
  10. ארצות הברית: סוגרת את הרשימה עם תוצר לנפש של כ־89 אלף דולר.

(הנתונים הם על פי: The World Factbook. Central Intelligence Agency, 2026, cia.gov).

שניים מההסברים, יותר נכון התירוצים הללו, המוצאים מהנפטלין זה כשלושה עשורים, עם הפרסום של תוצאות מבחני ה-TIMSS וה-PISA – הם מספר הילדים בכיתה והמצב הכלכלי. אראה כאן את מופרכותם

מבין כל 10 המדינות הללו, רק סינגפור נמצאת בשתי הרשימות, דהיינו, היא מדורגת בראש הרשימה של התוצר לנפש הגבוה ביותר ובמקום הרביעי עם ההישגים הגבוהים ביותר.

אבל לא זו בלבד שתלמידיה השיגו את ציון ממוצע של 560 נקודות במדעים ו-563 במתמטיקה, לעומת 442 ו-436 בהתאמה שהשיגו תלמידי ישראל, אלא שבעוד שבסינגפור 42.3% מהתלמידים הגיעו לרמות הביצוע הגבוהות ביותר, 5 ו-6, לעומת 11.9% מממוצע ה-OECD, הרי בישראל היה שיעור זה 8.8% בלבד. כל שאר המדינות שברשימת "עשיריית העושר" אינן בראש טבלת ההישגים. 

(הנתונים לקוחים מ-OECD (2026), PISA 2025 Results, Volume I): Future-Ready Students, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/73451bc5-en). 

באשר ליחס בין מספר המורים למספר התלמידים:

ב-1 בספטמבר 2026 היו כותרות העיתונים דומות: כ-2.6 מיליון תלמידים וכ-260,000 מורים החלו את שנת הלימודים. יחס זה הוא כ-1:10. מבין מדינות ה-OECD רק שלוש מתהדרות ביחס נמוך יותר – יוון, סן מרינו ולוקסמבורג, שבהן היחס הוא 1:7-8. למשל: מירב ארלוזורוב, 30.6.2025: התעלומה של מערכת החינוך: הרבה מורים – ובכל זאת הכיתות צפופות. נדלה מ"דה מרקר". ועידן ארץ, 29.6.2022. יחס התלמידים־מורים בישראל זהה ל־OECD, אז למה הכיתות צפופות? מ"גלובס".

אין כאן חלילה ניסיון להוציא את דיבת מורי ישראל רעה. מורים רבים עושים את מלאכתם נאמנה, ויותר מכך. אבל מכאן ועד הקביעה שבעיית ההישגים הנמוכים של ילדי ישראל מקורה במספר הקטן של המורים שבמערכת – ארוכה הדרך.

מבין כל 10 המדינות שהישגי תלמידיהן היו הגבוהים ביותר במבחן, רק סינגפור נמצאת בשתי הרשימות. דהיינו, היא מדורגת בראש הרשימה על התוצר לנפש הגבוה ביותר ובמקום הרביעי עם ההישגים הגבוהים ביותר

2

כאשר מדובר בצמרת טבלאות ההישגים במבחני פיזה 2025, נראה קשר הפוך למספר הילדים בכיתה.

מספר הילדים הממוצע בכיתה במדינות שבראש טבלת ההישגים הוא כדלהלן: בבייג'ין, בשנגחאי ובג'יאנגסו וגֶ'גְ'יָאנְג הוא כ-38 בבית הספר היסודי ו-42-46 בחטיבת הביניים ובתיכון; בסינגפור מספר הילדים הממוצע בבית הספר היסודי הוא 29-34, ובתיכון 33-34; באסטוניה עד 18 ביסודי ועד 19 בתיכון; ביפן 27-35 ביסודי ו-30-35 – לפעמים אפילו 40 – בתיכון.

בריטניה, שהיא במקום העשירי בהישגי התלמידים בפיזה 2025, היא גם במקום העשירי בצפיפות. בקוריאה כ-21 ביסודי ו-25-32 בתיכון; במקאו 25-35 ביסודי ו-30-35 בתיכון; בטאיפיי כ-26 ביסודי ו-26-30 בתיכון; ובבריטניה 24-26 ביסודי ו-19-23 בתיכון.

נראה, אם כן, שבראש סולם הצפיפות בכיתות עומדות המדינות שהישגי תלמידיהן היו הגבוהים ביותר במבחן פיזה 2025 – מהן מדינות שצפיפות התלמידים בהן היא כפולה מממוצע ה-OECD (שעומד על 20-21 ילדים בכיתה). מכול 10 המדינות בעלות ההישגים הגבוהים ביותר רק באסטוניה צפיפות הילדים בכיתה נמוכה מממוצע זה.

אין כאן טענה או סברה שלפיה ככל שעולה מספר הילדים בכיתה כן עולה רמת ההישגים. בנסיבות מסוימות, בכיתות מסוימות, במערכות חינוך ספציפיות ובקונסטלציות מותאמות אוכלוסייה, כמו למשל בכיתות חינוך מיוחד, בוודאי שיש חשיבות רבה לעובדה שמספר הילדים עומד בדרך כלל על 8-12, ובפועל נדירה למדי כיתת חינוך מיוחד עם 12 ואפילו 11 תלמידים.

פוסט זה נועד אך ורק לשפוך אור על שניים מהפתרונות המוצעים – הקטנת מספר הילדים בכיתה והגדלת התקציבים – כגורמים שאל נכון יפתרו את בעיית הישגיהם הנמוכים עד מאוד של ילדי ישראל במתמטיקה, במדעים ובהבנת הנקרא.

בראש סולם הצפיפות בכיתות – המדינות שהישגי תלמידיהן היו הגבוהים במבחן – בהן מדינות שצפיפות תלמידיהן כפולה מממוצע ה-OECD. מכל 10 המדינות שהישגיהן הם הגבוהים ביותר – רק אחת שצפיפותה נמוכה מזה

לסיכום

מערכת החינוך בישראל לוקה במחלות רבות, מהן כרוניות. ההישגים המידרדרים של ילדי ישראל צריכים להדאיג אותנו לא פחות ממצבה המדיני, החברתי והפוליטי של ישראל. אבל הפתרונות אינם בהכרח אלה שהכול בטוחים בנכונותם – לפעמים גם מקור הבעיות שונה מזה שהכול מאמינים בו, לכן השינויים הנחוצים שונים מאלה שהמומחים למיניהם מציגים.

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אפשר לחפש סיבות ותירוצים, אבל העובדה היא שאנחנו עוד מדינה במרחב השמי, עם אוכלוסיה של בורים עובדי אלילים שהולכת ומשתלטת על ומהווה כמעט רוב: חרדים (נכון, לא נספרים בסקרים) חרד"לים, דתיים ... המשך קריאה

אפשר לחפש סיבות ותירוצים, אבל העובדה היא שאנחנו עוד מדינה במרחב השמי, עם אוכלוסיה של בורים עובדי אלילים שהולכת ומשתלטת על ומהווה כמעט רוב: חרדים (נכון, לא נספרים בסקרים) חרד"לים, דתיים (ערבים ויהודים) מסורתיים ו'מכבדי הדת'.

תוסיפו לזה את השליט הסמכותן עם משפחתו המושחתת, אוסף האפסים הקקיסטוקרטים שמהווים את ממשלתו, והבורים שמאכלסים את 'מרכז הג'ובים, והבבונים הביביסטים, ותקבלו מדינה של עמי הארצות, שרק הולכת ומתדרדרת במורד הציונים.

כל הסחלה שטוטא במשך שני תחת שטיח 'אומת ההיטק' והחקלאות המדברית המתקדמת פרץ החוצה. אלה העובדות ועם המספרים לא ניתן להתווכח.

ושום מהפכון לא ישנה את זה!

לפוסט המלא עוד 929 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 11 בספטמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.