הוויכוחים הקבועים בציבוריות הישראלית בנושאים כמו "מי צריך את לימודי היהדות", "האם ה'דתיים' ניכסו לעצמם את מקורות היהדות", "למה ללמד בכלל תנ"ך במקום לחזק את לימודי המתמטיקה/פיזיקה/מחשבים/AI", הם לדעתי משעממים. יתרה מזו – הם מצביעים על בורות השואלים והמתווכחים.
ניתן כמובן לראות בלימוד מקצועות הקשורים לדת/ליהדות ניסיון להדתה, כפייה שמקורה פוליטי, או אפילו אי-הבנה מהם הצרכים ה"אמיתיים" שלנו: כחברה, כמדינה, כעם. אבל ניתן גם לראות בלימוד באשר הוא ניסיון – אולי קצת נואש – לחזור ולהיות "עם הספר": עם של תרבות, עם של ידע, עם של יכולת הבעה טובה, בכתב ובעל-פה.
ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.
הכותרות הראשיות עכשיו
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.
במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון שהקול הבודד שזועק אמת בולט,
ומבליט את תרבות השקר והברגים הקטנים
והקרנפים וחותמות גומי מלל מעודן.
אבל, זה לא ילד ולא כלי.
מה שאין למחנה הדמוקרטי ליברלי
זה קולות פשוטים ברורים.
אפילו מדבקות המחאה מחווירות
ביחס לפשיזם אלים, עוקד, מפקיר,
רומס, עושק, משחית ומשעבד.
שיח אינטלקטואלי במשלב גבוה
לא עוזר בשיט כשהמצב חרא
ותהליכים מאיצים.
נחוצים יותר אנשים שמדברים
ועושים באומץ תכלס.
(ומאמר המשך: איך יהיו עשרות
שמדברים בגובה העיניים
וגורמים לפעולה, בזמן).
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.
אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.
למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת והבגץ הכופר. יותר יותר אנשים מאמינים באלוהים שהמצאנו לנו תוך פרשנות ריאקציונית לתנך, ובחורינו ממשיכים בהרס הרג והגשמת הכ.ג.ה וכל זאת תוך תמיכה במנהיג הכי מושחת ורע כניראה בהיסטוריה היהודית. אשרי רב אני בישראל ומאושרת עדתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סוף החילונים כסוף הקראים והפרנקיסטים והרפורמים ודומיהם.. כבר מהתגובות מובן מה רמת הידע של עמי הארצות שכאן ביהדות או אפילו תנך או תלמוד שכל עינינו להסביר את הדרך שבה נקיים את התנך כיהודים ..ואומרים עליו שהוא זר מן התנך…כנראה שאניכם יודעים אפילו איך לנווט או לפסק בתוך דף גמרא…העיקר שאתם ,ליברלים והומנייסטים ומשכילים בתחומכם אבל אתם מדברים טון של שטיויות והבלים כשאתם מכנסים ליהדות …
חשוב ללמד תנ"ך ואת מה שמלמדים בישיבות. אבל בראיה אקדמית. לספר את האמת על מקורות הדת. והיווצרות היהודיות.
ולא להציג כאור לגויים! ולא להציג את ערכי היהדות כערך עליון! ערכי המדע והנאורות הם הערך העליון . וערכים אוניברסליים מאשר ערכי הדת.
ועוד להציג להיות שייך למשפחת היהודים אינה מחייבת לשמור מצוות ובוודאי שאינה מחייבת להאמין באל המדומיין.
בעזרתו יתברך,
פוסט מעולה, אני יושב בצפת בעינים דומעות בין סדר גמרא למדרש או סוד, מקשיב גלגלצ באוזניות מחכה לחמור ולענן , אחרי זה זה כבר יסתדר, אין לי מושג אם אמתין חודש או חלילה שנה או יותר, בשורות טובות מעיר הקדש צפת , רן צבי
כמדומני שהכותבת הנכבדה פיספסה ולו במשהו, בלשון המעטה, את נושא הויכוח בחברה הישראלית.
לא מדובר על עצם לימוד התנ"ך ואי אילו חלקים ממקורות הספרות המשנאית והתלמודית במסגרות החינוך החילוני. אמנם בעבר הלא רחוק, לכל הפחות עד שנות ה-1980, תלמידים במערכת החינוך הממלכתית, החילונית לעילא, היו די מחוייבים ללמוד תנ"ך במשך 10-11 שנים בחינוך היסודי, בחט"ב ובתיכון, בין שלש לחמש שעות לימוד שבועיות בכל שנה, ובנוסף לכך לפחות עד שנות ה-1970 גם שעה-שעתיים בשבוע לימודי תושב"ע ואף פרקי תלמוד במשך שנה עד שלש שנים בתיכון. שלא לדבר על לימודי בחירה שיכלו להגיע לכשליש מסך כל זמן הלימודים בשנות התיכון.
גם בשנים מאוחרות יותר בואכה שנות האלפיים ולתוך האלף השלישי, למרות הפחתה משמעותית במספר שעות ה"חובה" ללימודי תנ"ך ויהדות במסגרת החינוך הממלכתי לאומי, עדיין מדובר בצבר של מאות רבות של שעות לימוד, קרוב לאלף ככל הנראה מבלי להביא בחשבון את שעות שיעורי הבית והעבודות, לכל תלמיד ותלמידה במהלך שנותיהם בחינוך הממלכתי.
הוויכוח שניטש אינו, בעקרון, על עצם כמות לימודי התנ"ך והיהדות במסגרות חינוך החובה החילוניות אלא על עודף הזמן והמשאבים המוקצים ללימוד נושאים אלו במסגרת החינוך הממלכתי-דתי שלא לומר במסגרות יותר מסורתיות, דתיות ובעיקר חרדיות, כלימודי חובה. כאשר הזמן המוקדש ללימוד נושאים אלו מגיע למחצית, וברוב המסגרות הלא-ממלכתיות אף הרבה יותר מכך עד כדי 100% מזמן הלימודים (בחינוך החרדי בכלל ובכוללים בפרט, שם למעשה אפילו לא מדובר בתנ"ך אלא יותר בספרות התלמודית ובניתוק כמעט מושלם מהתנ"ך אחרי שנתיים-שלש בלבד של לימודים), אזי לא נותר זמן ללימוד נושאי ליבה ואין כמעט הקצאת משאבים ללימודים אלו.
כך שהכותבת למעשה פיספסה כמעט לחלוטין את מהות הוויכוח הניטש בחברה הישראלית לגבי לימודי תנ"ך ויהדות לעומת לימודי ליבה. למעשה, כתיבתה מנותקת מן המציאות בצורה מחפירה, וחבל מאד שכך, שכן לימודי יהדות ותנ"ך בעיקרם אכן מהווים נדבך חשוב בבניית דמות האדם הישראלי, ואם יורשה לי לומר, אף הלא-יהודי הגר בארץ. שכן כפי שהיינו מצפים מיהודי המתגורר בארצות ערב לדעת דבר או שניים על הקוראן ועיקרי דת האיסלאם כדי להבין את הסובב אותו, וכך גם לגבי מי שמתגורר בארצות הנצרות, ההינדואיזם והבודהיזם, מן הסביר לצפות שכל אדם החי בארץ יכיר ולו במה את עיקרי רעיונות היהדות ואין טוב מכך מלימוד התנ"ך ולפחות תוורה ונביאים.
מבחינת המאמר גופו, הטענות המובאות בו נכונות, אולם ההקשר שגוי לחלוטין ובהשלכה, דיבור ריק.
לפי היהדות כל התורה בעל פה ובכתב ניתנה בהר סיני אין "מאות שנים " בין מדרש כזה או אחר ודי לחכימא…
את היהדות אפשר ללמוד כחסידים שוטים, או שאפשר ללמוד אותה תוך הפעלת חשיבה חופשית וביקורתית – מצרכים שנמצאים במחסור גדול ביהדות בימינו. בתור יהודים לכולנו יש זכות מלאה לעשטת.שימוש במורשת שלנו כראות עינינו. וזה לא משנה אם אנחנו מסתובבים עם כיפה ציצית ושטריימל או לא.
כשאנחנו מתבטלים בפני אלה המעיזים ביהירותם לכנות עצמם "העגלה המלאה" ואותנו "העגלה הריקה" אנו מפקירים את השדה הזה לבורים ולרודפי השררה וכך מאפשרים לו להצמיח גידולי ביאושים.
אין ספק שיש ללמוד מהי יהדות, אך לא רק האורתודוכסית. רצוי שהמורה לא יהייה רב. כדי לדעת מה המשמעות של הנחת תפילין לא חייבים להניח תפילין, אם כי, כן חשוב, לדעתי, לבקר בבית כנסת ולהכיר את התפילות העיקריות. אלה רק דוגמאות, כמובן.