הקואליציה של בנט עם רע"ם חיזקה את המשילות, לא פגעה בה

בקצרה:

• ההסכם הקואליציוני בין ממשלת בנט לרע"ם לא "הכשיר עבריינות" ולא פגע בשלטון החוק, אלא להיפך, קידם את המאבק בפשיעה בחברה הערבית.
• "חוק החשמל" (תיקון 136) הביא לחיבור כ-9,000 בתים לרשת החשמל באופן חוקי ותוך הקפדה על חוקי התכנון. החוק לא עסק בהיתרי בנייה.
• הממשלה הקודמת לא ביטלה את חוק קמיניץ.
• הקפאת הקנסות על בנייה לא-חוקית למגורים אושרה כבר ב-2020, בזמן כהונתו הקודמת של רה"מ בנימין נתניהו, ולא בזמן כהונת נפתלי בנט. 

בקמפיין הבחירות של הליכוד מככבת הטענה שהממשלה הקודמת, בראשות נפתלי בנט, "הכשירה עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים" של ערבים, כביכול, ואף "מסרה את הנגב לרע"ם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת מליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של סרבני גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים, 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצהיר ש"בנט מכר את הנגב למנסור עבאס", ובצלאל סמוטריץ' אף הגדיר את רע"ם בכינוי השקרי "זרוע של האחים המוסלמים" וטען כי היא "תעצור את הריסות הבתים בנגב אם תשוב לשלוט".

אלה הן עלילות מומצאות וזדוניות, שאינן מבוססות על מידע ונתונים. ההסכמים הקואליציוניים בין רע"ם לממשלת בנט לא הכשירו בנייה בלתי חוקית ולא ויתרו על קרקעות המדינה בנגב.

הבסיס הענייני לעלילות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין בנט לרע"ם, אם בכלל יש כזה, הוא שלושה חוקים ותקנות, שאין ביניהם קשר, שהיטיבו עם החברה הערבית בישראל, אבל אף אחד מהם לא קידם או הכשיר בנייה בלתי חוקית ובוודאי שלא "מסר את הנגב".

על אלה נמנים "חוק החשמל" שכלל חיבור של כ-9,000 בתים ביישובים לא מוכרים ויישובים שלא היו מוכרים בעבר וקיבלו הכרה, לרשת החשמל, בכפוף להגבלות בתחום התכנון והבנייה. חיבור לתשתית אינו היתר בנייה והחוק אינו עוסק בהיתרי בנייה.

יישוב בדואי לא מוכר ליד רמת חובב בנגב, 28 בדצמבר 2017 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

חוק נוסף שמהווה עילה להתקפות על בנט, לפיד ורע"ם בקמפיין הבחירות הוא הקפאת חוק קמיניץ והקנסות על בנייה בלתי-חוקית למגורים, שנעשתה בכלל ב-2020, בצל מגפת הקורונה, כלומר, בזמן ממשלתו הקודמת של נתניהו (יחד עם ראש הממשלה החליפי בני גנץ). מדובר היה בהקפאה זמנית, והחוק לא בוטל.

החוק השלישי שנגדו פונה הקמפיין הוא תוכנית החומש הבין-משרדית לקידום החברה הערבית.

הטענות של מכונת הרעל נגד תוכנית החומש אבסורדיות במיוחד, כיוון שחלק ממנה כלל תוכנית ממוקדת למאבק בפשיעה בחברה הערבית. בזמן הקצר שבו התוכנית יצאה לפועל חלה ירידה קלה במספר הרציחות בחברה הערבית, המעידה על ירידה קלה בפשיעה. בן גביר זנח את התוכנית, והתוצאה הייתה גידול ענק בפשיעה, בעיקר בחברה הערבית.

כדי לבחון את העלילות על ההסכם הקואליציוני של הממשלה הקודמת צריך לרדת מהסיסמאות אל המסמכים – ובראשם החוקים עצמם, וכן דוחות מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בנק ישראל ורשות האכיפה במקרקעין.

היישוב הבדואי הלא מוכר רח'מה בנגב (צילום: אורן זיו)

האם ממשלת בנט-לפיד ויתרה על סמכויות המדינה בנגב?

הבסיס העובדתי הרופף של העלילה, לפיה "ממשלת בנט ויתרה על סמכות המדינה בנגב", כביכול, הוא שלושה מהלכים שנעשו בתחילת העשור, שהיטיבו עם החברה הערבית – אחד מהם בזמן ממשלתו הקודמת של נתניהו ושניים – בידי ממשלת בנט ובמסגרת ההסכמים עם רע"ם.

הראשון הוא "חוק החשמל", שאיפשר חיבור בתים שנבנו בלי היתר לרשת החשמל. השני הוא הקפאת האכיפה על בנייה בלתי חוקית מכוח חוק קמיניץ, שהחלה בתקופת נתניהו אך הוארכה במסגרת ההסכם הקואליציוני עם רע"ם. השלישי הוא תוכניות 550 ו-459, תוכנית החומש לסיוע לחברה הערבית והבדואית – שתוקצבה בעלות גבוהה, שחלקה (תוכנית 549) הופנה למלחמה בפשיעה. 

נתניהו, בן גביר, סמוטריץ' ומכונת הרעל גיבבו את שלושת מהלכי החקיקה הנפרדים הללו ובנו מהם עלילה מגובשת ושקרית אחת. לפי העלילה, המפלגה הערבית-מסורתית קיבלה, תמורת תמיכתה בממשלה, "הכשרה של בנייה בלתי חוקית ועצירת האכיפה נגדה" ו"הזרמת עשרות מיליארדים ללא פיקוח". 

מה היה "חוק החשמל" שהעבירו בנט, לפיד ומנסור עבאס?

תיקון 136 לחוק התכנון והבנייה, המכונה "חוק החשמל", אושר בינואר 2022 במסגרת ההסכם הקואליציוני בין בנט לרע"ם. החוק נועד לאפשר חיבור לחשמל, מים וטלפון למבנים לא חוקיים שבנייתם הסתיימה עד סוף 2017 ושלא נוספה להם בנייה מאז.

היישוב ח'אשם-זנה בנגב (צילום: באדיבות מועצת הכפרים הלא-מוכרים)

החוק התנה את החיבור לחשמל בכך שבוני הנכס יגישו למוסדות התכנון תוכנית מפורטת שהתקבלה החלטה על הפקדתה, יתחייבו להגיש בקשה להיתר בתוך ארבעה חודשים, ויעמידו ערבות בנקאית הניתנת לחילוט אם לא יעמדו בכך.

במילים אחרות: זה היה הסדר שנועד לאפשר חיבור חשמל, מים וטלפון במסגרת הסדרה חוקית של הבנייה הבלתי-חוקית, לפני סיום הרישוי החוקי. לא היתר רטרואקטיבי לעבריינות בנייה, ולא שינוי של ייעוד הקרקע.

חשוב להדגיש: חיבור לתשתית אינו זהה למתן היתר בנייה. חיבורים למשל אינם היתרים, והם אינם מוחקים את עבירת התכנון שנעשתה לגבי כל מבנה. התיקון הפריד במכוון בין בטיחות החיבור לחשמל, למים ולטלפון לבין השלמת הליכי הרישוי, שנותרו על כנם.

העלילה של הממשלה ודובריה על החוק הזה מספרת על "עשרות אלפי בתים". אפילו הנתון הזה אינו מדויק. לפי הערכת חברת החשמל שנמצאה במחקר של מרכז המחקר של הכנסת, חוברו מכוח החוק כ-9,000 בתים לרשת באופן חוקי. 

נכון לעכשיו ידוע על תשעה הרוגים בדואים היום:

יזן זכריה אבו ג'מאע, בן 5, ערערה בנגב – נהרג מפגיעת רקטה ליד ביתו

פאטמה אלטלאקת, בת 35 מערערה בנגב – נהרגה מירי ליד אופקים

מאלק אברהים אלקרעאן, בן 14, אלבאת (בין סעווה לכוחלה מצפון לכביש 31) >

יזן אבו ג'מאע pic.twitter.com/OMYWBwUwze

— המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב (@rcuvnegev) October 7, 2023

עורכי הדין רון צין ורן דרוק כתבו ניתוח שפורסם ב"גלובס" סמוך לחקיקה, שבו העריכו כי "החוק לא ישנה באופן מהותי את כמות המבנים הבלתי חוקיים שיחוברו לרשת". במילים אחרות, גם מומחים כבר אז לא ראו בו את המהפכה שהמבקרים תיארו.

האם ממשלת בנט-לפיד-עבאס ביטלה את חוק קמיניץ? 

חוק קמיניץ – תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה – הוא חבילה של כלי אכיפה מנהליים – צווים, קנסות והליכי הריסה – נגד בנייה בלתי חוקית. החוק לא בוטל מעולם. 

בסוף 2020 – כלומר, כבר בזמן ממשלתו הקודמת של נתניהו, גיבשו שר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, באישור נתניהו, פשרה שהקפיאה קנסות מנהליים על בנייה קיימת למגורים במגזר הערבי, בעוד האכיפה על בנייה חדשה, מסחר ותשתיות נמשכה.

לפי ההסכם הקואליציוני של רע"ם עם ממשלת בנט מיוני 2021, הצדדים התחייבו לבחון תיקונים ולהאריך את הקפאת האכיפה. אבל בניגוד להחלטה של ממשלת נתניהו, ההסכם עם רע"ם קבע חריגים מפורשים: לא תוקפא אכיפה נגד בנייה בתשתיות לאומיות, על תוואי דרך או בשטח ציבורי, או אכיפה התומכת בהסדרה.

הריסות הכפר הלא מוכר ואדי חליל בנגב, ינואר 2025 (צילום: תני גולדשטיין)

התחייבות פוליטית להאריך הקפאה של אכיפה ולבחון תיקונים אינה ביטול נורמטיבי של סמכויות הצווים והקנסות.

עוד קודם לכן, בקמפיין הבחירות ב-2019, התחייב נתניהו עצמו לחקלאים "להשעות את אכיפת החוק" ולבחון את תיקונו. הטענה שבנט "המציא" את הקפאת האכיפה מתעלמת מכך שהמהלך התחיל תחת ממשלת נתניהו.

האם ממשלת בנט הזרימה 30 מיליארד שקל לרע"ם?

תוכניות 550 ו-549 היו מסגרת ממשלתית רב-משרדית לחמש שנים לקידום החברה הערבית.

התקציב הכולל של שתיהן יחד – לחמש שנים – נועד להיות 30 מיליארד שקל. מהם כ-15 מיליארד (שלושה מיליארד בשנה) נועדו להיות תוספת תקציבית ממשית – כלומר כסף חדש למשרדי ביטחון הפנים, החינוך, התחבורה, הבינוי, הבריאות והרווחה, מעבר לתקציב הקיים של המשרדים, ו-15 מיליארד נוספים כהקצאות מתוך התקציבים הקיימים של המשרדים.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס, יחד עם חבר המפלגה יואב סגלוביץ', מגיע להגיש את רשימת המפלגה לוועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת, במשכן הכנסת בירושלים. 7 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התקציב – שחלק גדול ממנו ממילא לא עבר – לא נועד להימסר למפלגה או למוסדות מפלגתיים, והטענה שהוא "הועבר לרע"ם" היא עלילה בלבד.

החלטה 550 עסקה בקידום החברה הערבית, הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית בתחומים חברתיים. החלטה 549, שהייתה חלק מרכזי באותה תוכנית חומש, נועדה לטיפול ממוקד בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.

תקציב התוכנית הממוקדת למאבק בפשיעה היה כשני מיליארד שקל, מתוכם כחצי מיליארד למשרד לביטחון לאומי והשאר למשרדי ממשלה אחרים שמסייעים למאבק בפשיעה.

התוכנית, שפרטיה תוכננו בידי סגן השר לביטחון הפנים לשעבר, יואב סגלוביץ, באישור הממשלה וכחלק מההסכם הקואליציוני, יושמה שנה אחת בלבד – ב-2022. באותה שנה, אכן חלה ירידה קלה בפשיעה בחברה הערבית.

לפי נתוני ארגון "יוזמות אברהם", העוקב אחר האלימות בחברה הערבית, ב-2021 נהרגו 126 בני אדם בחברה הערבית בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה (רובם נרצחו). ואילו ב-2022, בזמן הפעלת תוכנית 549, הגיע מספר ההרוגים באירועי פשיעה בחברה הערבית ל-108.

הפגנה נגד חוסר הטיפול באלימות בחברה הערבית מחוץ לכנסת, 27 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל בן גביר החליט לזנוח את התוכנית. תחקיר של אתר "שומרים" תיעד לעומק כיצד כל תוכנית החומש – כולל תוכנית 550 לקידום החינוך והרווחה בחברה הערבית ותוכנית 549 למאבק בפשיעה ובאלימות במגזר – קרסה מאז מינוי בן גביר. 

מתוך כ-1.5 מיליארד שקל שהוקצו למשרד לביטחון לאומי במסגרת התוכנית, מומשו בארבע השנים האחרונות כ-748 מיליון שקל בלבד – כמחצית הכסף. גם מספר ישיבות הצוות האחראי לתוכנית ירד כמעט לאפס מאז מינוי הממשלה הנוכחית.

עם או בלי קשר לכך, מאז כניסת בן גביר לתפקיד, זינק היקף הפשיעה והאלימות להיקף חסר תקדים, בעיקר בחברה הערבית. לפי נתוני יוזמות אברהם, ב-2023 נהרגו בנסיבות הקשורות לפשיעה 244 בני אדם בחברה הערבית; ב-2024 נהרגו 230 ערבים באירועי פשיעה (מתוך 280 הרוגים באירועי פשיעה בכלל האוכלוסייה הישראלית) וב-2025 נרשם שיא היסטורי של 252 קורבנות פשע בחברה הערבית, מתוך 300 קורבנות בכל ישראל.

לפי מעקב מרכז המחקר והמידע של הכנסת אחר ההקצאות בשנים 2022 עד 2024, עד סוף 2024 הוקצו כ-13 מיליארד שקל בלבד מכלל הכסף שהוקצה לתוכנית החומש – כ-53 אחוזים מהמסגרת – ומתוכם נרשמו התחייבויות של כ-10 מיליארד.

זירת הרצח באבו סנאן שבה נורו למוות ארבעה בני אדם, 22 באוגוסט 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש 90)

כך לא נראית "העברת עשרות מיליארדים ללא פיקוח". מי שהעביר עשרות מיליארדי שקלים למטרות מגזריות, בזמן מלחמה, ללא פיקוח ובאופן מופקר, הייתה הממשלה הנוכחית. 

האם יש בעיה של משילות בנגב?

אזור הנגב, ובעיקר החברה הבדואית, סובלים ממצוקת דיור, מהזנחה תכנונית ארוכת שנים ומסכסוך ארוך בין המדינה, שאינה מכירה ביישובי הבדואים, לבין הבדואים, שרבבות מהם גרים ביישובים לא מוכרים בבנייה לא חוקית. הפשיעה בנגב רבה, הפשיעה בחברה הערבית רבה עוד יותר, וכך גם בחברה הבדואית. 

מדובר באתגר מבני שחוצה ממשלות. ממשלת בנט עשתה ניסיון לפתור חלק מהבעיות הללו במסגרת תוכנית 549 למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ותוכנית 550 לקידום החברה והחינוך. התוכניות יושמו לזמן קצר, באופן חלקי ומוגבל, ובשורה התחתונה הן לא הצליחו. הממשלה הנוכחית הבטיחה לפתור את הבעיה באמצעות "הגברת המשילות" אך לא עשתה דבר בפועל.

שאלות שעולות מן הנושא

האם חוק החשמל הכשיר בנייה בלתי חוקית?
לא. החוק מאפשר חיבור לחשמל, למים או לטלפון בתנאים מצטברים: תוכנית מופקדת, התחייבות להגיש בקשה להיתר בתוך ארבעה חודשים וערבות בנקאית הניתנת לחילוט. חיבור לתשתית אינו היתר בנייה ואינו מוחק את עבירת התכנון.

כמה מבנים חוברו בפועל לחשמל מכוח חוק החשמל?

כ-9,000.

The unrecognized villages around Ramat Hovav which suffer from a high level of air pollution from nearby evaporation ponds of the chemicals and the IEC power plant. December 28, 2017. Photo by Yaniv Nadav/FLASH90 *** Local Caption *** הכפרים הלא מוכרים סביב רמת חובב<br />סובלים מרמה גבוהה של זיהום אויר<br />מהמפעלים, בריכות האידוי של הכימיקלים ותחנת הכח של חברת חשמל

מי הקפיא את אכיפת חוק קמיניץ?
הקפאת הקנסות על בנייה קיימת למגורים אושרה בסוף 2020 בידי ממשלת נתניהו-גנץ.

האם ממשלת בנט-לפיד העבירה עשרות מיליארדי שקלים ללא פיקוח?
לא. ממשלת בנט השיקה תוכנית חומש למאבק בפשיעה ובאלימות הגואה בחברה הערבית ולקידום החינוך והחברה בחברה שסבלה מהזנחה ארוכת-שנים. תקציב התוכנית כולה היה 15 מיליארד שקל מהגדלת תקציבי משרדי הממשלה בחמש שנים ו-15 מיליארד נוספים מתקציבים קיימים של המשרדים.

התוכנית בוצעה רק בחלקה. רק 53% מהתקציב הוקצה לה בפועל. 

מקורות: מרכז המחקר והמידע של הכנסת (יישום תיקון 136; מעקב יישום החלטה 550); נוסח תיקון 136 לחוק התכנון והבנייה, התשפ"ב-2022; ניתוח משפטי ב"גלובס" (2022); ההסכם הקואליציוני של רע"ם, יוני 2021; "כלכליסט", דצמבר 2020; הודעת הכנסת בדבר הריסות מבנים בלתי חוקיים, ינואר 2026; בנק ישראל, ניתוח יישום תוכנית החומש לחברה הערבית; זמן ישראל – סערת קמיניץ; זמן ישראל – רק המיליארדים לא יעזרו; ynet, תגובת בן גביר לבנט, מאי 2026.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.