"בא פקח נותן התראה של 30 יום, ואם לא מפסיקים את השימוש מקבלים קנס מנהלי, שאותו פקיד או פקח החליט עליו. אין בית משפט בתמונה, אין שיקול דעת. אם שטח העבירה הוא מעל 100 מטר, הקנס הוא מעל 300 אלף שקל. ואם זה שימוש לא חוקי, אז בנוסף יש עוד קנס של 1,400 שקל על כל יום שהשימוש נמשך, זה כמו עבירת חניה", כך מתארת עו"ד מאיסאנה מוראני איך מטפלים בחריגות בנייה במגזר הערבי מאז חקיקת "תקנות קמיניץ", לפני שנה בדיוק.
מוראני היא רכזת קרקע, תכנון ובניה בארגון עדאלה, ולדבריה הקנס המנהלי הפך לכלי העיקרי של המדינה, שאוכפת את החוק הזה בצורה אגרסיבית למדי.
לתחושותיה שותפים גם נפגעים אחרים מהמגזר היהודי, כפי שיתואר פה בהמשך, אך במערכת הפוליטית כל צד מנסה למנף את הפרשה הזו לצרכיו:
מימין רוצים לתקן אותו כך שיחריג רק את המגזר היהודי, ובצד השני זועמים על כך. במלים אחרות, החוק מציף אל פני השטח מתחים לאומניים והאשמות הדדיות על עבריינות מצד אחד וגזענות מצד שני.
לכן, התלהטות היצרים היום בוועדת הכספים של הכנסת, שדנה בחוק קמיניץ, הייתה צפויה. ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), נגרר לדין ודברים מהזן המכוער ביותר מול ח"כ קטי שטרית (הליכוד), שר המשפטים אמיר אוחנה יצא לפני הסוף והואשם על ידי איימן עודה ש"ברח" מהדיון.
עוד קודם לכן, האשימו בליכוד את הרשימה המשותפת בכך שהיא מנסה "לסחוט" את שר המשפטים ומונעת העברת כספים למשרדו, כדי שיסכים להקפיא את החוק. בתום הדיון הסוער, סיכם יו"ר הוועדה, משה גפני, כי יציע למשרד המשפטים תיקון של החוק ובמידה שלא תהיה הסכמה הנושא יחזור לוועדה.
"המצב בשטח הוא שאנחנו רואים בחוק הזה המשך של אותה מדיניות: היישובים הערביים סבלו ממדיניות מפלה של הפקעת קרקעות, הגבלת שטח השיפוט, ותת תכנון או תכנון רשלני שלא עונה על הצרכים"
לפי עו"ד מוראני, מדובר כאמור בכלי שמעורר חרדה כלכלית של ממש בחברה הערבית. "הקנסות, שהם מידיים, הכי כואבים. עבירות תכנון לא מתאימות להליכים מנהליים מהסוג הזה, כי זה הליך מהיר וללא ביקורת שיפוטית. החוק מאוד דרקוני, לפני זה עברות מהסוג הזה היו עבירה רגילה של תכנון ובנייה. פונים לבית משפט, מוציאים צווים כשצריך, ואפשר להטיל קנסות בהליך משפטי.
"מה שקרה פה הוא שהעברות הפכו מנהליות והענישה הוחמרה, כך שמי שמבקש להישפט צפוי לקנסות הרבה יותר משמעותיים מכפי שהיה לפני כן".
ואכן, החוק שנוסח על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, החמיר את עונש המאסר המרבי על עבירות בנייה משנתיים לשלוש, וצמצם את סמכויות בתי המשפט לטובת יחידת האכיפה המיוחדת שהוקמה לצורך זה.
לפי משרד האוצר, שהיחידה כפופה אליו, היא מונה כמאה איש בפריסה ארצית, ובשנה האחרונה היא קיימה מבצעי פשיטה לאורכה ולרוחבה של המדינה, כדי לאתר את חריגות הבנייה והשימושים שלא בהיתר.
עם זאת, האכיפה האגרסיבית הזו ככל הנראה מאוד אפקטיבית, והביאה לירידה דרמטית של 45% בעבירות הבניה, כך לפי נתונים שהציג המנסח של התקנות, קמיניץ עצמו, בוועדת הכספים היום.
"אנשים שהתפרנסו בעבר מחקלאות קיבלו קנסות של 200-300 אלף שקל. הגיעו לחקלאים פנסיונרים קשי יום, עם כלי רכב לבנים בחריקת בלמים לסף המשק, נכנסו פנימה בלי התראה, וזה יצר לחץ בכל המרחב"
כפי שיתואר עוד בהמשך, החוק הזה גרם להשתוללות של האכיפה, ויצר קואליציה מפתיעה של פגועים, תוך שהוא מהווה מעין נייר לקמוס שבו כל אחד מדבר מהפוזיציה האישית והפוליטית.
מי שניסחו את החוק לא יודו בכך, אבל ברור שהוא כוון ישירות כדי לטפל בחריגות הבנייה במגזר הערבי. לפי עו"ד מוראני, זה מצב לא צודק ולא הוגן.
"המצב בשטח הוא שאנחנו רואים בחוק הזה המשך של אותה מדיניות: היישובים הערביים סבלו ממדיניות מפלה של הפקעת קרקעות, הגבלת שטח השיפוט, ותת תכנון או תכנון רשלני שלא עונה על הצרכים.
"כל המדיניות הזו מביאה למצוקת דיור ביישובים הערביים, כאשר מבקר המדינה מדבר על מחסור של 6,000 יחידות דיור בכל שנה.
![עו"ד מאיסאנה מוראני, רכזת קרקע תכנון ובניה בעדאלה. "במקום הסדרה הולכים לאכיפה כוחנית" (צילום: מתי מילשטיין)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/12/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98-%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-640x400.jpg "עו"ד מאיסאנה מוראני, רכזת קרקע תכנון ובניה בעדאלה. "במקום הסדרה הולכים לאכיפה כוחנית" (צילום: מתי מילשטיין)")
"הבנייה ללא היתר היא רק סימפטום, וחוק קמיניץ רק הוסיף רובד של אי צדק למצב הקיים. במקום שהמדינה תיתן פתרונות, תשקיע את המשאבים, ותתקן את העוול ההיסטורי – הרי זה לא שהם ייתנו כסף ביד אחת ולמחרת נקום ללא בעיות תכנון – רק החמירו את האכיפה.
"זה המשך של המדיניות שלא רוצה לפתור את הבעיה מהשורש, אלא רק לטפל בסימפטום אחד של עבירות בנייה. במקום למצוא פתרונות של הסדרה ורגולציה הולכים לאכיפה מאוד כוחנית".
בהלה בקרב המושבניקים
אבל לקרמה יש מסילות משלה, והחוק שנועד להעיק על האוכלוסייה הערבית, יצר תבהלה של ממש בקרב המושבניקים היהודים, שנמצאים עכשיו בקו האש, כפי שאומרת רותם ידלין, ראש מועצת גזר.
גם ידלין מתארת אכיפה דרקונית בידי יחידת הקומנדו המיוחדת של האוצר, שיוצרת נטל כלכלי עצום על כל משק חקלאי שנופל לידיה, מעכשיו לעכשיו:
"המצב בכל המרחב הכפרי ממבואות חרמון ועד חוק אשקלון הוא כזה: פשטו על סדר גודל של 200 מושבים בכל רחבי הארץ, אנשים שהתפרנסו בעבר מחקלאות שקרסה במדינת ישראל, קיבלו קנסות של 200-300 אלף שקל, כשהקנס נכנס לתוקף תוך 30 יום אם אין פינוי. זה יצר כאוס גדול מאוד.
"הגיעו לחקלאים פנסיונרים קשי יום, עם כלי רכב לבנים בחריקת בלמים לסף המשק, נכנסו פנימה בלי התראה, וזה יצר לחץ גדול מאוד בכל המרחב".
ידלין מסכימה שהמדינה צריכה לשמור על חוקי התכנון והבנייה, "אבל צריך לעשות את זה בצורה מידתית וסבירה. כשאנשים מקבלים 30 יום לפנות נכס שהם מתפרנסים ממנו, ולא הם יקבלו קנס של מאות אלפי שקלים, זה לא מידתי ולא סביר. אני מצפה שהכנסת תכניס סבירות בתוך החוק הזה.
"צריך לאכוף מפגעים משמעותיים, מפגעי רעש, מפגעי ריח, מטמנות, חופי ים, בשטחים הפתוחים ששם אנחנו במלחמה, שם צריך להתמקד ולא בתוך המושבים, צריך להתמקד בבנייה בלתי חוקית ולא בתוך המושבים שנעשה בהם שינוי ייעוד.
"פעם היה לול, התפרנסו ממנו, כל הלולים עברו צפונה, והיום יש שם מוסך לטרקטורים. זה לא הדבר שהכי חשוב לפנות מהשטח. תאכפו קודם את הדברים הקשים, ואחר כך תבואו למושבים".
ידלין מצפה מהכנסת לתקן את החוק, כך שייתן "מגבלת זמנים יותר סבירה. 'תבוא, תן לי התראה. אם אני לא מפנה בתוך חצי שנה, אז תהפוך את זה לקנס של אלפי שקלים, ואם אני מתעלמת ממך במשך שנתיים תהפוך את זה לקנס של מאות אלפי שקלים'. אבל לבוא לאנשים בפנסיה, שאין להם שום הכנסה מלבד המשק, ולהגיד להם לפנות תוך 30 יום או לשלם 300 אלף שקל, זה לא הגיוני."
בתשובה לשאלה מה השיוך הפוליטי שלה, היא משיבה שאין כזה, אבל מביעה ניכור מסוים לעומת ממשלת המעבר הנצחית שמכהנת כיום בירושלים.
"אין לי שיוך פוליטי, זה לא עניין של ימין או שמאל, זה עניין של התיישבות נטו. ידעו ליישב אותנו במקומות האלה בשנות ה-50 ולפני קום המדינה ולהסתמך עלינו כדי שיהיה אוכל טרי, אבל היום ממשלת ישראל זנחה את המרחב הכפרי".
"לתקן את החוק בכל מה שקשור למשקים"
המרמור והזעם מהחוק שמשגע את המושבניקים הדהד באוזני קובעי המדיניות במפלגת השלטון. נתניהו הבטיח להם לפני בחירות מועד ב' שהוא "ישמור עליהם" ויתקן גם את חוק קמיניץ. "זה לא נועד להפריע לכם, אלא לשמור עליכם", אמר, ואף התחייב בפייסבוק להשעות את אכיפת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה".
לפי פרשנות של בן כספית שפורסמה לאחר מכן, ראש הממשלה לא יכול להורות סתם כך על אי אכיפה של חוק, וכדי להיפרע מהצרה הזו, שמבריחה בוחרים מהליכוד, הוא צריך ללכת על תיקון חקיקה.
המוציא לפועל לתיקונים כאלה הוא יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, ובשיחה שקיימנו אתמול, הוא התחייב לעשות בדיוק את זה.
"הדבר היחידי שאנחנו מתכוונים לעשות זה לפעול לתיקון החוק, רק לתקן אותו בכל מה שקשור למשקים ולמשקי עזר".
ודוק, זוהר מתכוון פה למהלך שבו האכיפה תרד מהמושבים, ותימשך אצל כל השאר, כלומר בקרב החברה הערבית.
מיקי זוהר, תחריגו את המושבים?
"כן, זה הדבר היחידי שמעניין אותנו".
אתה לא חושש שזה ייתפס כצעד של אפליה כלפי מגזרים אחרים?
"למשקים יש משהו אחר שאין לכל אחד, זה שטח גדול, יש כאן דברים אחרים, למשק יש אופי אחר מבחינה הנדסית לעומת בתים פרטיים או בתי קרקע, וצריך להתייחס לזה בצורה שונה".
אחמד טיבי כבר האשים אותך בגזענות בגלל זה.
"אין כאן שום מרכיב של גזענות, יש כאן אך ורק מרכיב טכני הנדסי שאנחנו צריכים להתייחס אליו ברצינות".
"מרכיב טכני הנדסי", זו הגדרה מעודנת למדי לרצון להשאיר על הרדאר של הרשויות רק את הערבים. אבל ניחא, זוהר לא לבד.
ביטוי מפורש ובוטה יותר לרצון הזה נתנה גם שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, שרואיינה בעלון בית כנסת בסופ"ש האחרון, וצוטטה שם כך:
"כשעשינו את חוק קמיניץ, המטרה הייתה להחמיר את האכיפה על בנייה בלתי חוקית בעיקר במגזר הערבי. הרשויות מפעילות את החוק גם על החקלאים היהודים. דיברתי עם מי שמנהל את יחידת האכיפה. זה מכביד מאוד על החקלאים. לא צפינו את זה. ולכן אמרנו במערכת הבחירות, גם אני וגם ראש הממשלה, שנבחן שינויים בתקנה".
בתגובה לאפליה לכאורה, שנשקפת מדבריהם של זוהר ושקד, ח"כ אחמד טיבי, מסר לנו בכתב את התגובה הבאה:
"אני ער להתבטאויות של בכירים בליכוד, וכן להתבטאות של השרה לשעבר שקד על החרגה של מושבניקים יהודים, כך שהאכיפה תהיה רק נגד ערבים. זה חמור.
"זה חוק דרקוני פוגעני, בלתי מידתי, ולכן אני פועל לבטל ולהקפיא אותו ללא הבדל בין אוכלוסיות. לא ניתן שיפרידו בין יהודים לערבים בהקפאה, אם בכלל".
הסדרה או הסרה
מי שעוד יגיע לדיון, הוא עורך הדין עמית יפרח, מזכ"ל איגוד המושבים. הוא מצייר תמונה דומה שבה אכיפת חוקי התכנון נראית כמו מבצע צבאי.
"אנחנו מטפלים בתקנה 116 מהרגע שהתחילה להיות מיושמת בשטח לפני שנה. חווינו את זה דרך אכיפה מאוד אגרסיבית ופשיטות של היחידה עם מסוקים וניידות והרבה מאוד רעש, משהו שנראה על פניו לא מתאים לסוג האוכלוסייה שאנחנו מייצגים, שהיא לא עבריינית ולא אלימה, אלא להפך, ובטח לא מתעוררת בבוקר כדי לבצע עבירות תכנון ובנייה.
"רוב החריגות במושבים הן כאלה שבהן רפתות או מבנים שכבר לא משמשים לחקלאות, מושכרים לפעילות אחרת שהיא לא חקלאית, כך שב-99% מהמקרים במגזר החקלאי אלה עבירות שימוש, ולא עבירות בנייה ללא היתר"
"אלה אנשים שנפלטו מחקלאות, אין להם פנסיה, והם חיפשו הכנסה מידתית, שתוכל לקיים אותם במקום שיהפכו להיות תלויים ברשויות הסעד או בילדים שלהם, וההשכרה של מבנים אלה בדרך כלל מייצרת להם הכנסה שמצילה אותם.
בניגוד למגזרים אחרים, מוסיף יפרח, אצל המושבים מדובר בעיקר בחריגות מהשימוש המותר. "רוב החריגות או העבירות במושבים הן כאלה שבהן רפתות או מבנים שכבר לא משמשים לחקלאות, בעצם מושכרים לפעילות אחרת שהיא לא חקלאית, כך שב-99% מהמקרים במגזר החקלאי זה עבירות שימוש, ולא עבירות בנייה ללא היתר. המבנה הוא בהיתר השימוש הוא לא בהתאם לייעוד".
בדיון בכנסת, יפרח שטח את ההצעה שאותה כבר הציג בפני משרד המשפטים, כדי לפתור את הבעיה במגזר שלו במסלול שאפשר לכנות הסדרה או הסרה.
"אנחנו נכנסנו, יחד עם מרכז המועצות האזוריות, למשא ומתן מול המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ. אנחנו מבקשים להקפיא את התקנה, למשך פרק זמן של חמש שנים כאשר בתוך פרק הזמן הזה נייצר יחד עם הוועדות המקומיות של כל מועצה אזורית, שני מסלולים:
"האחד, הסדרה, זאת אומרת לאותן פעילויות שלא מוסדרות, אבל שיש להן אופק תכנוני, ושאפשר להכניס אותן להליך מסודר של תכנון, כך שבעל הנחלה או חבר המושב יקבל פרק זמן, שבו הוא צריך להגיש תכנית ולהיכנס למסלול של הסדרה.
"המסלול השני הוא של הסרה. אותו בעל נחלה, שאין לו אופק תכנוני, זאת אומרת שמלכתחילה אנחנו יודעים שבמיקום הנוכחי הוא לא יכול להסדיר את הפעילות על פי התכניות הקיימות, יצטרך להסיר את הפעילות תוך פרק זמן של חמש שנים.
"נוכל לייצר מצב שהאכיפה לא תהיה מהיום להיום, אלא שיהיה תהליך גמילה, שבו גם חברי מושבים יכולים להסדיר ולהיכנס להליך תכנוני מסודר, וגם חברי המושבים שצריכים להסיר, יידעו שפרק הזמן שנקצב להם הוא האחרון שבו ניתן להסיר את השימוש האסור, ושאחרי 5 שנים כולם מתיישרים לפי תיקון 116.
"זה בעצם הסדר שאנחנו מציעים במושב על חלקה א', שזה החלק שקרוב לשטח המגורים של בעל הנחלה, ובקיבוץ זה בשטח המחנה של הקיבוץ. בכל מה שקשור לשטחים פתוחים וחלקות ב' ומבנים של בנייה בלתי חוקית בהיקפים, מה שנקרא חריגים, כמובן שאנחנו נגד, ושימשיכו למגר אותם כמו שפעלו עד עכשיו".
המצב הקיים, שלא משאיר מקום למגע או הגנה משפטית מול הרשויות, גורם לפניקה במושבים. "הפקח נותן לך התראה שתוך 30 יום אתה חייב לפנות את השימוש. אם לא תעשה זאת, הקנסות הם של 300-500 אלף שקל, והקנס מנהלי, כך שאתה לא הולך לבית משפט ומנסה למצות את זכויותיך, אלא חייב לשלם.
"מבחינתנו זה השינוי הדרמטי שחייבים לבצע, לא שילמת על כל יום שהעבירה מתמשכת זה עוד 1,400 שקל, הוצאה לפועל וכל מה שכרוך בזה, משהו שהוא מאוד. ולכן לא רק אנחנו, שאיננו הנפגעים העיקריים, מתנגדים לדבר הזה. על פניו זה נראה כמו חוק לא חוקתי, שמייצר בזמן יחסית קצר מדיניות שלא ידענו כמוה".
לדברי יפרח, "המתווה שהצענו נותן מענה לבעלי נחלות שנמצאים במצוקה בשל האכיפה האגרסיבית והקנסות הגבוהים, ולכן נדרש פרק הזמן להסרה ולהסדרה.
כעת נמתין שהנושא יחזור לוועדת הכספים, במידה ושר המשפטים לא יקפיא את התיקון, ואנו נהיה עם יד על הדופק עד אשר נגיע ליעד – הקפאה של תיקון 116".
באוצר אמרו בתגובה: "היחידה הארצית מתמקדת באכיפה של עבירות בנסיבות מחמירות, בעיקר שימושים לתעשייה ומסחר בכלל המגזרים.
"במגזר החקלאי, היחידה הארצית מתמקדת בפעילות מחוץ לחלקת המגורים כנגד עבירות שימוש בהיקפים נרחבים בניגוד לתכניות המחוזיות.
"יש לציין כי חלק נכבד מהאכיפה בתוך המושבים מתבצעת על ידי רשות מקרקעי ישראל, שהיא למעשה הבעלים של הקרקעות במושבים ובקיבוצים.
"אין להם מה לעשות עם האדמה? שיחזירו אותה"
אלא שלא כולם אמפתיים כלפי הסיטואציה שנוצרה בקרב המושבים. "כל ביטול אכיפה היא פריבילגיה מרחיקת לכת של המושבים והם עתירי פריבילגיות גם ככה", אומרת סיגל הרוש יהונתן, דוברת הקשת הדמוקרטית המזרחית. בהתייחס לטענות שלהם, היא מוסיפה ואומרת שהם "חוצפנים".
"80% מהקרקע בארץ היא בידי המועצות האזוריות, כי צריך מקום לחקלאות. אז אין בעיה תגדלו, אבל אתם לא יכולים להחליף מלפפונים ועגבניות בנדל"ן. לא רוצה לול? תחזיר את האדמה, היא לא שלך"
"הם קיבלו אדמה בהחכרה בשביל לגדל עליה ירקות ופירות וזהו. הם לא יכולים לגדל במקום זה צימרים או נדל"ן", אומרת הרוש יהונתן.
"80% מהקרקע בארץ היא בידי המועצות האזוריות, כי צריך מקום לחקלאות. אז אין בעיה תגדלו, אבל אתם לא יכולים להחליף מלפפונים ועגבניות בנדל"ן. לא רוצה לול? תחזיר את האדמה, היא לא שלך אלא שלא המדינה.
"הבעיה האמיתית שלנו היא לא ימין ושמאל, אלא קרקעות ובעלי הון והמושבים והקיבוצים מחליפים את האוליגרכיה. כל שינוי ייעוד צריך להיות מאוד מוצדק.
"שומרים על האינטרסנטים"
חוק קמיניץ הביא לא רק את עסקני החקלאים והמושבים להיכנס לפעולה, אלא הקים לתחייה מותג פוליטי שהיה פופולרי בשנות ה-90.
מפלגת צומת, שהוקמה במקור על ידי רפאל איתן, רצה מחדש בבחירות מועד א', ב' וג', כשהפעם עומד בראשה עו"ד משה גרין ממושב בצרה שבשרון.
הבעיה של חוק קמיניץ ניצבת אצלו במרכז סדר היום. לטענתו, החוק הזה הוא בסך הכל כלי של המדינה וגורמים בשוק הנדל"ן, שרוצים לחמוס את אדמות המושבים בחינם. "עשו חוק כאילו בשביל לשמור על אדמות מדינה, אבל הם שומרים על אינטרסנטים, כדי לקחת את הקרקע בזול ולמכור אותה ביוקר. גם אני קיבלתי כתב אישום על שימוש חורג, כי פתחתי מרכז מסחרי במקום שהיה בו לול.
"תיקון 116 לחוק לוקח את כל הקרקעות ומלאים אותם בצורה חוקית לכאורה. לוקחים קרקע מחקלאי ב-50 אלף שקל, ואתה כאזרח קונה את הקרקע ב-1.5 מיליון שקל – זו בעצם התכלית של החוק, ובדרך הוא יוצר מהמורות"
"היום לאף אחד לא אכפת מהצפון, שלשם עודדה המדינה את הלולים לעבור בשנות ה-80. אז לקחתי את המרכז המסחרי והפכתי אותו בחזרה ללולים.
לשיטת גורמי האכיפה אין תכניות, אתה רוצה ש-116 לא יהיה עליך? צמצם את המשק ל-2.5 דונם, יתר האדמה תחזור אליהם ולא יענישו אותך. המציאו חוק בשביל לחסל את המושבים".
בדומה לדוברים האחרים, גם גרין מתאר אכיפה מנהלית כואבת. "באחד היישובים, נדמה לי בכפר מונש, נכנס פקח ליישוב שיש בו צרכניה, קנה לחם גבינה, יצא החוצה ונתן קנס של 300 אלף שקל כי מי שלא גר במושב לא יכול לקנות בצרכנייה. המנהל רוצה כסף, תאר לך שאין לך מה לשלם? אז ייקחו את האדמה והמשקים ואת הכל".
גרין מנסה לייצג את מאות אלפי המושבים, ולדבריו הוא במגעים להשתלבות במסגרת פוליטית גדולה יותר. "יש לנו הצעות מכל המפלגות. אני חקלאי ואת ההשכלה המשפטית שלי רכשתי גם בעקבות הנושא של חריגות בנייה. אני מגדל כאן עופות, יש לנו ענבים ועוד נשירים.
"תיקון 116 לחוק לוקח את כל הקרקעות ומלאים אותם בצורה חוקית לכאורה, זאת אומרת שלוקחים קרקע מחקלאי ב-50 אלף שקל, ואתה כאזרח קונה את זה ב-1.5 מיליון שקל – זה בעצם התכלית של החוק, ובדרך הוא יוצר מהמורות".
לטענתו, החוק לא יצר כללים אחידים, אלא רק הגביר את המרווח לשחיתות. "אם נניח אתה עושה שימוש חורג אצלך במשק, וזה לאו דווקא לפי התב"ע, אלא לפי החלטת מינהל מקרקעי ישראל, שזה לא דומה בכלל. ואז מתחילה המסחרה.
"אתה יכול להיכנס לבצרה, מי שקרוב לצלחת, ועובד כתף אל כתף עם המנהל, התב"ע בשבילו נכונה וטובה והכל בסדר. לאחרים זה לא טוב. אם אתה מקורב למערכת אתה יוצא נקי, ואם אתה מרוחק אתה חוטף. הכל רעוע ומושחת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו