מול מחסור של 12 אלף חיילים, הכנסת ניסתה להקפיא מעצרי עריקים

בקצרה

• החוק קבע שלמשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. 
• החוק לא נכנס לתוקף, כיוון שבג"ץ השהה אותו בצו ארעי בתוך יממה מאישורו ואחר כך פסל אותו כליל.
• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים; אנשי מילואים מגיעים ל-80-100 ימים בשנה, במקום היעד של כ-42 ימים בשנתיים.
• כ-80% מהמשתמטים מצה"ל חרדים, אך מתוך 422 כתבי האישום שהוגשו נגד משתמטים ב-2025 הוגשו כ-81 בלבד נגד חרדים (19%), וב-2026 – רק 10%.

מאז פג תוקפו של החוק שהעניק פטור זמני לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, החוק קובע שכל הגברים הצעירים החרדים בגיל ובמצב הבריאותי המתאימים לגיוס צריכים להתגייס כמו כולם (בניגוד לערבים, שפטורים משירות במסגרת החלטה ביטחונית חוקית). אבל בפועל, רובם הגדול אינם מתגייסים, וכמעט שלא מתנהלים נגדם הליכים בשל כך. 

התוצאה היא שלצה"ל חסרים חיילים. את המחיר על כך משלמים המשרתים והמשרתות במילואים ובני משפחותיהם.

חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)

מהו החוק להקפאת מעצרי עריקים?

מאז פג תוקפו של החוק הקודם לפטור מגיוס, קידם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט, חוק חדש שנועד להעניק פטור כמעט גורף מגיוס לתלמידי ישיבות (תיקון 28 לחוק שירות ביטחון – חוק שנקרא "חוק הגיוס" וכונה גם "חוק ההשתמטות"). החוק עבר בקריאה ראשונה בלבד.

לאחר שהקואליציה נכשלה בהעברת החוק, בלחץ המפלגות החרדיות, ועדת החו"ב בראשות ביסמוט שינתה אותו לחוק שנועד להקפיא את האכיפה נגד תלמידי ישיבות עריקים שאינם מתגייסים. הצעת החוק המעודכנת אושרה במהירות בדיונים בוועדת הכנסת ועלתה להצבעה במליאה יומיים לאחר מכן. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית (סופית) בכנסת ביולי.

החוק בנוסחו שעבר לא עסק בגיוס אלא במניעת אכיפה. לפי נוסח החוק, "למשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועדים לשירות ביטחון שהם בני ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי". ההקפאה חלה גם על הליכים שכבר נפתחו: "אם כבר החלו הליכי העמדה לדין הם יופסקו, ואם ניתן פסק דין, ביצועו יופסק".

בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לכנסת על החוק נכתב: "ההסדר המוצע מעניק לגיטימציה למלש"בים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות ביטחון, ושלא לפעול על פי הוראות הדין (…) ומנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות".

אלפי חרדים מפגינים מחוץ לכלא הצבאי בבית ליד במחאה על מעצר עריקים, 17 ביוני 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

כיוון שמרגע התפזרות הכנסת לקראת הבחירות, המצב המשפטי הקיים מוארך אוטומטית לשלושת החודשים הראשונים של הכנסת הבאה (לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת), בפועל, החוק נועד למנוע מעצרים במשך כחצי שנה לפחות.

כמה חיילים חסרים לצה"ל בפועל?

נציגי צה"ל מסרו במאי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שחסרים לצבא כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים. המחסור הוא במספר המתגייסים לשירות סדיר, ולא בהתייצבות למילואים. שירות החובה קוצר ל-30 חודשים ביולי 2024, והמשוחררים הראשונים במסלול המקוצר צפויים בינואר 2027.

המספרים הוצגו לוועדה שדנה באותם חודשים בחוק הפטור מגיוס ובהארכת שירות החובה, מערך דובר צה"ל דיווח כי אם שירות החובה לגברים יקוצר מ-36 ל-30 חודשים כמתוכנן, "הפער צפוי להתרחב עוד".

דובר צה"ל תת-אלוף אפי דפרין מסר במרץ שהצבא זקוק לכ-15 אלף חיילים נוספים, בהם 7,000 עד 8,000 לוחמים. דפרין דיבר על התוספת שהצבא מבקש לכלל המערך, ונציגי צה"ל בוועדה על הפער בגיוס לחובה.

כוח של צה"ל באזור נחל סלוקי בדרום לבנון, בתמונה שהופצה על ידי הצבא ב־11 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)

את המחיר על כך משלמים המשרתים והמשרתות במילואים ובני משפחותיהם, בעיקר מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ועד היום. בצה"ל תכננו שאיש מילואים יבצע כ-42 ימים בשנתיים; בפועל הם משרתים כיום כ-80 עד 100 ימים בשנה. שיעור האיוש הנדרש ביחידות עלה מ-108% ל-120%.

האם הרמטכ"ל אייל זמיר אמר שחסרים חיילים?

בדיון הקבינט המדיני-ביטחוני ב-26 במרץ, אחרי שהקבינט אישר הכשרה של 30 מאחזים נוספים ביהודה ושומרון, הזהיר הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר מפני קריסה של הצבא. בחדשות 13 דווח כי הרמטכ"ל אמר בדיון:

"צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו. אני מרים בפניכם 10 דגלים אדומים. צה"ל צריך עכשיו חוק גיוס, חוק מילואים וחוק הארכת שירות חובה. בעוד זמן לא רב, צה"ל לא יהיה מוכן למשימותיו בשגרה, ומערך המילואים לא יחזיק מעמד". רב-אלוף אייל זמיר, רמטכ"ל

זמיר מנה את המשימות שנוספו: "משימות צה"ל מתרבות, לבנון, עזה, יהודה ושומרון וזירות רחוקות", ועל התוספת אמר: "יש ביו"ש עוד יישובים, שזה מבורך מבחינתנו, אבל צריך עוד סד"כ".

הרמטכ"ל אייל זמיר בדרום לבנון, 21 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)

גורמים שנכחו בדיון מסרו ל-ynet ש"ראש הממשלה, שר הביטחון ואף אחד מהשרים לא ענו לו".

מי שהגיב באופן פומבי היה ביסמוט. לדבריו, "אמירות חסרות אחריות על 'קריסת צה"ל' בעיצומה של מלחמה היסטורית הן חסרות תקדים ופוגעות באופן ישיר במאמץ המלחמתי". לטענתו מדובר ב"התנהלות מסוכנת שמחלישה את החוסן הלאומי ומספקת תחמושת לאויבינו".

מה הוא חוסן לאומי, וכיצד מודדים אותו? 

לחוסן לאומי יש הגדרה מקצועית ומדד מדיד. מדד החוסן הלאומי שפיתחו פרופ' שאול קמחי וצוות ResWell מגדיר אותו כ"יכולות של חברה להתמודד בהצלחה עם משבר ולהשתקם בזמן קצר ככל האפשר", ומודד אותו בארבעה גורמים: אמון במדינה ובעומד בראשה, סולידריות, פטריוטיזם ואמון במוסדות הציבוריים של המדינה.

במכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעים תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא על תופעות של קיטוב חברתי וירידה בסולידריות כסימנים מדאיגים שמערערים את החוסן הלאומי.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפי מדדים אלו, החוק להקפאת מעצרי עריקים פוגע בחוסן הלאומי. זו גם טענתו של הרמטכ"ל זמיר.

במכתב ששלח זמיר ב-13 ביולי לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולביסמוט, כתב זמיר שההצעה "מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי", "תגדיל את אי-השוויון", ו"תיצור שבר עמוק מול מערך המשרתים". על עצמו כתב שלא יהיה "חתום על פטורים המוניים".

אי-שוויון ושבר מול מערך המשרתים נוגעים לסולידריות – אחד מארבעת הגורמים הנמדדים – ופגיעה בהם היא פגיעה ישירה בחוסן הלאומי.

אחרי שבמרץ טען ביסמוט שאזהרת הרמטכ"ל "מחלישה את החוסן הלאומי", כביכול, ביולי הוא העביר בוועדה שלו את החוק הפוגע ישירות בחוסן הלאומי, שמפניו הזהיר הרמטכ"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בדיון במליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה קבע בג"ץ על החוק להקפאת מעצרי עריקים?

יממה לאחר שהחוק להקפאת המעצרים אושר בכנסת ברוב של 58 מול 54, הוציא בג"ץ צו ארעי שהשהה את כניסתו לתוקף. פחות מחודשיים לאחר מכן, ב-3 בספטמבר, ביטלו תשעה שופטי בג"ץ את החוק כליל, פה אחד.

את חוות הדעת המרכזית כתב המשנה לנשיא נועם סולברג, שקבע כי "הלכה למעשה, מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, כך שבהליך חקיקתו נפל פגם המחייב את ביטולו". שמונה מתשעת השופטים קבעו, בניגוד לדעת מיעוט של השופט דוד מינץ, שהתיקון אינו חוקתי גם לגופו.

סולברג כתב ש"התיקון דנן אינו עומד במבחן התכלית הראויה", והשופט אלכס שטיין כתב שהחוק "מנוגד למגילת העצמאות ולכן אינו תקף".

ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה מסר בתגובה לפסיקה כי "ההתערבות החוזרת של בג"ץ וביטול החוק להקפאת מעצר לומדי התורה היא המשך ישיר למסע הרדיפה הדורסני נגד עולם התורה". על הטענה הזאת השיב סולברג בגוף הפסיקה עצמה: "הליכי האכיפה כלפי בני הציבור החרדי בהקשר זה מתבצעים נוכח השתמטותם מחובת השירות הצבאי".

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

האם המדינה אוכפת את חובת הגיוס על משתמטים חרדים?

לפי עדכון שהעבירה לבג"ץ היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, "כ-80% מכלל המשתמטים הם חרדים". ב-2025 הוגשו 422 כתבי אישום נגד משתמטים, מהם כ-81 נגד חייבי גיוס חרדים – כלומר כ-19%.

מתחילת 2026 ועד אוגוסט הוגשו 348 כתבי אישום, ומהם 34 נגד חרדים – כ-10%. בין 2025 ל-2026 ירד חלקם של החרדים מכלל כתבי האישום בחצי, בעוד חלקם מכלל המשתמטים נשאר 80%.

החקיקה נגד גיוס חרדים על ציר הזמן

שאלות שעולות מן הנתונים

כמה חיילים חסרים לצה"ל?

נציגי צה"ל מסרו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי לצבא חסרים  כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים.

כמה זמן הקפאת מעצרי עריקים הייתה אמורה להימשך?

כחצי שנה לפחות. החוק נקב בשלושה חודשים, אך מרגע ההכרזה על הבחירות המצב המשפטי מוארך אוטומטית לשלושת החודשים הראשונים של הכנסת הבאה.

האם אזהרת הרמטכ"ל על מחסור בחיילים פוגעת באמון בצה"ל?

התשובה שנויה במחלוקת. יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט טען שהאמירות "מחלישות את החוסן הלאומי". הדברים נאמרו בדיון קבינט סגור ודלפו, ובמכתב רשמי לדרג המדיני – ולא בהצהרה פומבית. בכל מקרה, הפגיעה המרכזית באמון בצה"ל היא מדיניות הממשלה, שאינה מגייסת את החרדים ואינה אוכפת עליהם את הגיוס. 

מה קבע בג"ץ בקשר לחוק הקפאת מעצרי עריקים חרדים?

שופטי בג"ץ החליטו פה אחד לבטל את החוק. כל השופטים הסכימו שתהליך החקיקה של החוק היה פגום; שמונה מתוך תשעת השופטים הסכימו לקביעה שהתיקון אינו חוקתי לגופו של עניין.

הפגנה של חרדים נגד הגיוס לצה"ל, סמוך ללשכת הגיוס בירושלים, 12 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מקורות

• מאגר החקיקה בכנסת – חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה), התשפ"ו-2026
• ynet, משבר כוח האדם בצה"ל ושחיקת המילואים, מאי 2026
• ynet, דובר צה"ל על הצורך בכ-15 אלף חיילים ותגובת ביסמוט, מרץ 2026
• ynet, אזהרת הרמטכ"ל בדיון הקבינט, מרץ 2026
• חדשות 13, דברי הרמטכ"ל בקבינט, מרץ 2026
• ynet, מכתב הרמטכ"ל נגד חוק הקפאת המעצרים, יולי 2026
• ynet, אישור החוק בוועדת החוץ והביטחון ואזהרת יועמ"שית הוועדה, יולי 2026
• כאן, אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית ותוצאת ההצבעה, יולי 2026
• ynet, צו ארעי של בג"ץ שהשהה את כניסת החוק לתוקף, יולי 2026
• ynet, חוות דעת הייעוץ המשפטי של הכנסת, יוני 2026
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, מהו חוק הקפאת המעצרים, יולי 2026
• ynet, פסיקת בג"ץ שביטלה את החוק, ספטמבר 2026
• חדשות 13, פסיקת בג"ץ פה אחד, ספטמבר 2026
• ynet, עדכון היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ על גיוס ואכיפה, אוגוסט 2026
• מדד החוסן הלאומי, פרופ' שאול קמחי וצוות ResWell
• INSS, חוסן חברתי ולאומי, ספטמבר 2024
• Israel Defense, נתוני המחסור בכוח אדם, מאי 2026

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין