בקצרה:
- בישראל שורר מחסור ברופאים. ב-2023 הועסקו בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש במדינות המפותחות (OECD).
- מאז, רופאים רבים עזבו לחו"ל והמחסור החמיר עוד יותר.
- תקני הרופאים בבתי החולים הציבוריים לא עודכנו מאז שנות ה-80, כלומר לפני יותר מארבעה עשורים של גידול אוכלוסין.
- לכן, לחלק מהרופאים שזמינים לעבודה אין משרה מאושרת.
- הפער נובע בעיקרו מכך שגידול האוכלוסייה מהיר יותר מקצב הכשרת הרופאים, ומכך שחלק גדול מהרופאים הם מבוגרים.
- הבעיה חמורה בעיקר בפריפריה: בתל אביב היו ב-2022 כחמישה רופאים לאלף נפש, מול פחות משניים בדרום.
האם באמת חסרים רופאים בישראל?
נכון ל-2023, פועלים בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש בכלל המדינות בארגון המדינות המפותחות (OECD). כך עולה מדוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדצמבר 2025.
דוח נפרד של ה-OECD עצמו מגיע למסקנה דומה: יחס הרופאים לאוכלוסייה בישראל נמוך בכ-10% מממוצע המדינות המפותחות, חרף גידול במספר הרופאים בפועל בעשור האחרון.
הפער הזה נובע בעיקרו מכך שגידול האוכלוסייה מהיר יותר מקצב הכשרת הרופאים, ומכך שהמקצוע מזדקן: ב-2020, כרבע מבעלי הרישיון הרפואי בישראל כבר חצו את גיל 67, וקרוב למחצית מהרופאים המורשים היו בני 55 ומעלה.
לפי נייר עמדה שהגיש ארגון "מרשם", המייצג רופאים מתמחים, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, "המחסור הפוטנציאלי בכוח אדם רפואי קטן ממה שהוא בפועל" – כלומר קיימים רופאים פנויים, אך אין די משרות מאושרות (תקנים) שיאפשרו להעסיק אותם.
זאת, מכיוון שהמערכת הרפואית סובלת מייבוש מתמשך של תקני הרופאים בבתי החולים הציבוריים, תקנים שלא עודכנו מאז שנות ה-80 – כלומר לפני יותר מארבעה עשורים של גידול אוכלוסין. בנוסף, טוענים המתמחים כי אין שום מעקב ממשלתי אחרי התקנים: משרד הבריאות ומשרד האוצר מנהלים את משאב כוח האדם הרפואי החיוני ביותר במדינה בלי מנגנון מדידה מסודר.
האם המחסור ברופאים מחולק באופן שווה בין אזורי הארץ?
קיימים פערים גדולים מאוד במספר הרופאים בין אזורים שונים בארץ. לפי דוח אי-השוויון של משרד הבריאות ל-2022, מחוז תל אביב מוביל עם עודף רופאים מובהק ביחס לממוצע הארצי: באותו זמן הועסקו בו חמישה רופאים לאלף נפש; ואילו מחוז הדרום סובל מהגירעון החריף ביותר, עם פחות משני רופאים לאלף נפש באותה תקופה. גם במחוזות הצפון וירושלים היה מחסור חמור במיוחד.
רפורמת יציב שנכנסה השנה לתוקף קבעה שרק סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל באוניברסיטאות המוכרות על ידי משרד הבריאות הישראלי יהיו זכאים לגשת לבחינת הרישוי הרפואי בישראל, ולאחר מכן לבצע סטאז' ולקבל רישיון לעסוק ברפואה – זאת כדי לשמור על רמה נאותה של הרופאים.
דוח בנק ישראל מ-2025 בחן את ההשפעה הצפויה של הרפורמה וקבע כי היא צפויה לצמצם את מספר הרישיונות החדשים ברפואה ב-400 עד 600 בשנה. בנק ישראל מציין נקודה נוספת: רופאי מחוזות הצפון והדרום מגיעים בשיעור גבוה יותר דווקא ממוסדות שעומדים להיפסל, כך שההשפעה המצמצמת של הרפורמה "תורגש במיוחד באזורי הפריפריה".
במילים אחרות, מדיניות שנועדה לשפר את איכות ההכשרה עלולה להוריד את זמינות השירות הרפואי דווקא באזורים הסובלים כבר היום.
האם יש עזיבת רופאים לחו"ל? באיזה היקף?
מחקר של אוניברסיטת תל אביב שהוביל פרופ' איתי אטר שילב נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם רישיונות משרד הבריאות ומצא מגמה ברורה של עלייה בעזיבת רופאים נטו (מספר הרופאים שעזבו בניכוי כאלה שחזרו):
| שנה | עזיבה נטו (רופאים) |
|---|---|
| 2009–2020 (ממוצע) | 0–130 בשנה |
| 2021 | 116 |
| 2022 | 135 |
| 2023 | 181 |
| 2024 | 328 (שיא) |
לאחר עשור של יציבות יחסית, מספר הרופאים העוזבים נטו זינק ב-2023 – מיד לאחר השבעת הממשלה הנוכחית – והמשיך לעלות ב-2024. באותה שנה הוא הגיע לשיא של 328 עוזבים נטו – כמעט פי 2.5 יותר מאשר ב-2022.
המחקר מדגיש כי הקפיצה בעזיבת רופאים החלה ב-2023 עוד לפני ה-7 באוקטובר, ומיוחסת ברובה למשבר הפוליטי סביב ההפיכה המשטרית, תקופה שבה רופאים רבים יצאו למחאה נגד החקיקה הממשלתית. כלומר הבריחה אינה רק בתגובה למלחמה המתמשכת, אלא תהליך שהחל במשבר אמון פנימי מול הממשלה.
נתון מדאיג נוסף הוא ש-20% מהרופאים שעזבו בשנים האחרונות הם בני 45 ומעלה, לעומת 14% בלבד בעשור הקודם. אלו רופאים בכירים באמצע הקריירה שלהם שנוסעים פחות להשתלמויות ויותר בשל הצעות עבודה והחלטה עקרונית לעזוב.
מחקר ב-CEPR/VoxEU ציין שגם בטורקיה תחת שלטון הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, ארדואן וגם בהונגריה תחת שלטון הנשיא לשעבר ויקטור אורבן התרחשה הגירה של כוח אדם משכיל למדינות אחרות. זאת, לפי המחקר, לאחר שהאוניברסיטאות בטורקיה והונגריה הפכו ל"הרחבה של המכונה הפוליטית". לפי המחקר, רבע מהחוקרים הצעירים שם שקלו עזיבה.
המדינות הללו עברו מה שמדעני מדינה מכנים "נסיגה דמוקרטית" – אירוע שהחל להתרחש גם בישראל.
מה המדינה עושה כדי להשלים את המחסור ברופאים?
הממשלה אינה מתעלמת מהמחסור ברופאים. מספר המקומות בפקולטות לרפואה גדל ב-2024 ל-1,228, עם יעד של 1,700 עד 2027; נפתחו בתי ספר חדשים לרפואה באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטת רייכמן, וניתנו הלוואות לישראלים הלומדים רפואה בחו"ל.
לפי דוח בנק ישראל, צעדים אלו צפויים "לרכך במידה ניכרת" את השפעת רפורמת יציב שצפויה להקטין את מספר הרופאים.
אבל הצעדים הללו רחוקים מלהספיק. בנוסף, הצעדים הללו מטפלים רק בהיצע הארצי, ולא במחסור ברופאים בשטח בפריפריה.
נייר העמדה של ועדת הבריאות בכנסת מציע כלים ממוקדי-פריפריה – מענקים למתמחים שעוברים לפריפריה, סיוע בדיור ובמעונות יום – צעדים שטרם יושמו בהיקפים הנדרשים ועלולים להצטמצם עם קיצוצים צפויים בתקציבי הרווחה.
בנוסף, כל עוד תקני ההעסקה עצמם אינם מתעדכנים, יותר בוגרי רפואה בשנה לא יסגרו לבדם את הפערים.
איך המחסור ברופאים פוגע בפועל באוכלוסייה?
הביטוי המדיד ביותר של המחסור ברופאים הוא בזמני ההמתנה לרופא. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2024, תושב מחוז הדרום ממתין בממוצע 20 יום לתור לרופא, לעומת "רק" 5.7 ימים בממוצע תל אביב.
הפער גדול יותר בהמתנות לרופאים מומחים ובתחומי התמחות ספציפיים: תור לראומטולוגיה נמשך 53–71 יום, לאנדוקרינולוגיה 47–53 יום, ולכירורגיית שד בקופת חולים כללית – מעל 90 יום. תור לאורתופדיה או לרפואת אף אוזן גרון נמשך 13–21 יום.
תושבי הפריפריה אינם רק ממתינים זמן רב יותר – הם נאלצים לעיתים לנסוע מרחקים ארוכים כדי לקבל טיפול בתחום שכלל אינו זמין בעירם. מקרה הקיצון הוא העיר אילת, עם כ-57 אלף תושבים, שבה מציעות קופות החולים ארבעה תחומי התמחות בלבד.
הציבור יודע שאיחורים בטיפול ובאבחנה מתורגמים לנזק בריאותי, ולכן זמני ההמתנה מסיטים אנשים לרפואה פרטית.
סקר של הלמ"ס מצא שב-2025 כ-1.1 מיליון ישראלים המתינו יותר מחודש לתור לרופא מומחה, וכ-1.2 מיליון פנו בפועל לשירותי רפואה פרטיים – 38% מהם ציינו את קיצור זמן ההמתנה כסיבה המרכזית.
המחסור, במילים אחרות, הפך כבר לכלי מיון כלכלי: מי שיכול לשלם – לא ממתין באותו תור.
לכך יש גם צד נוסף שלא נמדד, אך בולט למי שעוקב מקרוב אחרי האופן שבו המערכת מתפקדת: מקורבים לשלטון ולמקבלי ההחלטות נוטים שלא לחוש את המצוקה, שכן לרוב נמצא רופא בכיר שמוכן לטפל בהם אישית ולקבל אותם בלי תור.
מי שמשלם את המחיר של המחסור הוא מי שאין לו לא ארנק פרטי ולא קשר למקבלי ההחלטות.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם בישראל יש פחות רופאים לנפש מאשר בממוצע ה-OECD?
כן. 3.5 רופאים לאלף נפש בישראל לעומת 3.9 בממוצע ה-OECD, נכון ל-2023 – פער של כ-10%, לפי דוח מרכז טאוב ודוח ה-OECD עצמו. מאז פרסום הנתונים הללו חלה עזיבה המונית של רופאים והמצב החמיר.
מה ההבדל במספר הרופאים לנפש בין תל אביב לדרום?
יש הבדל משמעותי מאוד: חמישה רופאים לאלף נפש בתל אביב לעומת פחות משניים בדרום, לפי דוח אי-השוויון של משרד הבריאות לשנת 2022.
האם עזיבת הרופאים מישראל החלה עוד לפני המלחמה?
כן. מספר הרופאים שעזבו נטו (בניכוי רופאים שחזרו) עלה מ-135 ב-2022 ל-181 ב-2023. הקפיצה במספר העוזבים ב-2023 החלה עוד לפני ה-7 באוקטובר וקשורה גם למשבר הפוליטי סביב ההפיכה המשטרית.
האם יש תקדים בין-לאומי לקשר בין משבר פוליטי לבריחת רופאים?
כן. טורקיה והונגריה הן שתי דוגמאות שבהן הייתה עזיבת כוח עבודה משכיל בעקבות משברים פוליטיים וכלכליים.
האם מדיניות ממשלתית עלולה להחמיר את הפער בין מרכז לפריפריה?
כן. רפורמת יציב, שמצמצמת רישיונות רפואה חדשים ב-400–600 בשנה החל מ-2026, צפויה לפגוע במיוחד בפריפריה, כי רופאי הצפון והדרום מגיעים באחוז גבוה יותר מהמוסדות שעומדים להיפסל, לפי דוח בנק ישראל.
האם הממשלה נקטה צעדים להתמודד עם המחסור?
צעדים חלקיים בלבד – ניסיון להגדיל את מספר מקומות הלימוד לרפואה בארץ ועידוד סטודנטים לרפואה באוניברסיטאות מוכרות בחו"ל. ללא עדכון תקנים ותנאי ההעסקה, הצעדים הללו אינם צפויים לפתור את הבעיות במלואן.
כמה זמן ממתינים לתור לרופא מומחה בפריפריה לעומת המרכז?
20 יום בממוצע בדרום לעומת 5.7 ימים בתל אביב, ועד מעל 90 יום לתחומים ספציפיים כמו כירורגיית שד, לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024.
האם יש קשר מדיד בין זמני ההמתנה ברפואה הציבורית לבין פנייה לרפואה פרטית?
כן. כ-1.2 מיליון ישראלים פנו לשירותי רפואה פרטיים, וכ-38% מהם ציינו את קיצור זמן ההמתנה כסיבה המרכזית לכך.
יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו