"סואץ אינה סטלינגרד"

נחום זקן הוא סיפור אגדה. גיבור בעל כורחו שנקלע לאחד הקרבות הקשים, השנויים במחלוקת והעקובים מדם במלחמת יום הכיפורים – הקרב על העיר סואץ. הגדוד בפיקודו של נחום זקן ספג אבדות, ניהל קרב הרואי בלתי נתפס בעיר סואץ שהתבצרו בה כוחות, אשר גבו מחיר ששיתק כמעט את כל הכוח הלוחם שהוביל במערכה.

סיפור חייו וגבורתו אינם מוכרים לציבור הישראלי ודווקא בימים שטראומת ה-7 באוקטובר מעלה זיכרונות למחדל הקודם, ראוי להזכיר לעצמנו את זחיחות הדעת וקהות החושים של מי שכשלו בהגנה על ישראל ולא שעו לאזהרות על מתקפה רבתי ההולכת וקרבה. ההיסטוריה חוזרת על עצמה במלוא עוצמתה.

נחום נולד ב-1940 בעיר זכו שבכורדיסטן. הוא בן למשפחה עם 11 נפשות שעלתה לישראל ב-1951. כילד גדל במעברה. לאחר חודשים ספורים במעברת הקסטל התעקש אביו מראשי העדה הכורדית להתגורר בתוך העיר ירושלים שראה בה עיר קדושה והתעקש להתגורר בה.

סיפור חייו וגבורתו של נחום זקן לא מוכרים לציבור הישראלי ודווקא בימים שטראומת ה-7 באוקטובר מעלה זיכרונות למחדל הקודם, ראוי להזכיר לעצמנו את זחיחות הדעת וקהות החושים של מי שכשלו בהגנה על ישראל

המשפחה התגוררה במעברת מקור חיים. את ילדותו עשה בבית ספר ערב בית חינוך ובבוקר עבד כנער בבית חרושת פניציה לניפוח זכוכית. ב-1958 התגייס לחיל השריון. הוא פילס את דרכו בנחישות ומתוך רצון עז להצליח והפך למפקד גדוד שריון במלחמה.

הוא לחם באגם המר ובקרבות הבלימה באיסמעיליה. ואולם, את קרב חייו ניהל בעיר סואץ והגדוד בפיקודו ספג 34 הרוגים ו-138 פצועים. הקרב הזה טלטל את חייו והוא מלווה אותו מאז ולתמיד. ספרו "סואץ אינה סטלינגרד" (הקרב שבו הובס הצבא הגרמני) תורגם עכשיו לערבית ונלמד באקדמיה הצבאית במצרים.

לפי ההשוואה של זקן – בניגוד למצור הגרמני על סטלינגרד בברית המועצות במלחמת העולם השנייה, שם נכשלו הגרמנים במשימתם לכבוש את העיר ונכשלו בקרב – בסואץ צה"ל השלים את המשימה. הגדוד הצליח להשתלט על הציר וכבש אותו עד המזח לאחר קרב עקוב מדם. 

שעות לפני הפסקת האש, נחום, מג"ד 433, פרץ לתוך העיר סואץ בראש הגדוד כדי להשתלט על ציר סואץ קהיר, במטרה לנתק את שרשרת האספקה אל הארמייה ה-3 ובמקביל להיכנס אל העיר ולסגור עליה, בדרך לכיתור הארמייה הכוללת שלוש דיוויזיות ויותר מ-50 אלף חיילים מצריים שחדרו לסיני.

ההחלטה על כניסה לתוך הרחוב הראשי של העיר השלישית בגודלה במצרים. הייתה חפוזה, נעדרת מודיעין הכרחי, ללא נוהל קרב מסודר וללא הכנה מוקפדת לניהול לוחמה בשטח בנוי. אפילו מפות מתאימות לא היו בידי הגדוד.

התוצאות היו טרגיות. בתוך שעה וחצי מרגע כניסת כוח זקן נפגעו 16 מפקדי פלוגות ולמעשה כל שדרת הפיקוד המרכזית חוסלה. כ-50% מהכוח הלוחם נפצע או נהרג. "כנס – הצנחנים מאחוריך" – הובטח למפקד נחום זקן, אבל בפועל, מהכניסה לקרב ב-7 בבוקר ועד שעה 12:30 נוהל קרב הישרדות בנתק מוחלט מכול סיוע ותגבור.

ההחלטה להיכנס לרחוב הראשי בעיר השלישית בגודלה במצרים. הייתה חפוזה, נעדרת מודיעין הכרחי, ללא נוהל קרב מסודר או הכנה מוקפדת ללוחמה בשטח בנוי. אפילו מפות מתאימות לא היו. התוצאות היו טרגיות

שום כוח מהחטיבה לא הצליח לחבור אל לוחמי הגדוד המרוסק, עד שהגיע כוח של גדוד בפיקודו של אהוד ברק עם שבעה טנקים לחלץ את הכוחות שנקלעו לקרב נורא. אהוד ברק הותיר חמישה טנקים מתוך שבעה והמשיך בדרכו.

מי שהחליט להורות על כניסה לתוך העיר סואץ קיבל רוח גבית מהקרבות שהתנהלו בקרבתה שבהם חיסל צה"ל 150 טנקים מצריים וזרע הרס רב בקרב הלוחמים המצרים והתשתיות הצבאיות. הדבר תרם לתחושת הביטחון ונתן אומץ בידי המפקדים באוגדה שאפשר להמשיך ולכתוש את האויב.

דבר זה התברר כמשימה הרסנית לגדוד, שלא צפה את ההתנגדות הגדולה של המצרים. מפקד האוגדה האלוף אברהם ברן אדן מצוטט בספרו "על שתי גדות הסואץ" כשהוא מביע צער שלא התנגד מספיק לצאת לקרב הזה.

בדברים שנשא בתחקיר הקרב ראש אגף מבצעים במטכ"ל האלוף יקותיאל אדם, הוא טען כי כיבוש העיר היה הכרחי. כישלון הקרב הוביל להחלטת ממשלה מ-26 באוקטובר למנוע מראש כניסה נוספת לעיר ללא אישור הממשלה.

ראוי להדגיש כי בעיר סואץ היה העורף של הארמייה שחדרה לסיני, וריסוק שרשרת האספקה היה הכרחי כדי להותיר את הכוח המצרי בסיני ללא מים ומזון וללא כמות עצומה של תחמושת שרוכזה בעיר, ובכך להאיץ את הרצון מצד המצרים לסיים את המלחמה. היה צריך לנטרל את סואץ לפני הכיתור הגדול של הארמיה.

מי שהורה על כניסה לעיר סואץ קיבל רוח גבית מהקרבות שהתנהלו בקרבתה, בהם חיסל צה"ל 150 טנקים מצריים וזרע הרס רב בקרב הלוחמים המצרים והתשתיות הצבאיות. הדבר תרם לתחושת הביטחון של מפקדי האוגדה

האבדות היו קשות ולמפקד נחום זקן היה ברור כי לא יצא חי מהקרב הזה כשכולם לידו הרוגים ופצועים. "השמיים נפלו עלי", אומר לי זקן. "פעלתי על פי הכלל 'תמות נפשי עם פלשתים'. לבסוף המטרה הושגה. הגדוד הצליח להשתלט על הרחוב המרכזי של העיר עד סופו באזור המזח".

המצרים טענו לאורך השנים "קרענו לישראלים את הצורה". "הם צודקים", מסכים זקן. "אכן המחיר בקרב עקוב מדם זה היה קשה מנשוא. הוא מלווה את חיי עד עצם הימים האלה. אני חש את הקרב הזה בעורקיי כל יום".

"המצרים", קובע זקן, "הצליחו להפתיע אותנו בצורה מבישה. כל ההילה של קו בר לב, קו המעוזים ועתודות הכוח לא עמדו לנו בשעת מבחן. כשלנו. הצלחת המצרים להחדיר כוח של 100 אלף חיילים מצרים לתוך סיני עם גיבוי של 2,400 קני ארטילריה היא כישלון קולוסלי שלנו. במשך חודשים הם תרגלו מול עיני צה"ל את פריצת הכוח ואנו שקענו בתרדמת". 

מדוע כתבת את ספרך רק אחרי 48 שנים – שאלתי את נחום זקן – ולא מייד בתום המלחמה כפי שעשו רבים אחרים, כמו אביגדור קהלני? במשך שנים טען כי באו אליו משפחות שכולות רבות ולא הפסיקו לשאול על גורל יקיריהן. "הילדים והנכדים שמעו חצאי סיפורים והגיע השלב שבו הייתי צריך לעשות סדר", השיב לי.

תחושתי משיחותיי עם נחום הייתה כי יש אירועים טראומטיים הזקוקים לתקופה של עיבוד ובשלות נפשית עד לרגע שבו ניתן להיפתח ולספר את הסיפור ששידרו שנים בעצם שתיקתם. לעמוד זקופים ולספר את האמת על שאירע בקרב מהקשים ביותר במלחמת יום הכיפורים, לדעת כל חוקרי המלחמה. נחום זכה בעיטור העוז על תעוזה ונחישות שגילה בלחימה.

המצרים טענו לאורך השנים "קרענו לישראלים את הצורה". "הם צודקים", מסכים זקן. "אכן המחיר בקרב עקוב מדם זה היה קשה מנשוא. הוא מלווה את חיי עד עצם הימים האלה. אני חש את הקרב הזה בעורקיי כל יום"

השלמת המשימה בעיר סואץ הייתה מגש הכסף ששיפר את כוח המיקוח של ישראל בדרך להפסקת האש. זקן שייך לדור של גיבורים שבעוז רוחם וגבורתם אפשרו לישראל לצאת מן התופת שנכפתה עליה בראש מורם כמנצחת במערכה ולסלול את הדרך שהובילה להסכם השלום עם מצרים ונטרולה ממעגל המלחמה נגד ישראל.

היום ממרחק הזמן הוא משלים ספר על מנהיגות כדי לתרום משהו מניסיונו על מנהיגות בתנאי אי-ודאות והתמודדות עם דילמות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.