אל על הפקיעה מחירים ומשרד התחבורה לא עשה דבר למנוע זאת

בקצרה:

• דוח מבקר המדינה קבע שמשרד התחבורה לא גיבש תוכנית מוכנות למלחמה ארוכת טווח ולא הפעילו סמכויות חוקיות לבלימת מחירי טיסות במצב חירום.
• הוצאות הישראלים על נסיעות עלו ב-10% ב-2023 וב-10% נוספים במחצית הראשונה של 2025, בעוד המדד הכללי עלה באותן תקופות הרבה פחות.
• עד מרץ 2024, כחצי שנה לתוך המלחמה, לא היה נוהל בין-משרדי לתעדוף חזרת ישראלים מחו"ל; אנשי מילואים ורפואה נאלצו לחפש טיסות בעצמם.
• המניה המיוחדת "מניית הזהב" שבידי המדינה באל על אינה מקנה לה סמכות להורות לחברה על הפעלת טיסות נוספות, יעדים, מחירים או טיסות בשבת.

דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מאפריל השנה קבע כי משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא היו ערוכים למלחמה ארוכת טווח, ולא הפעילו כל סמכות כדי לבלום את התייקרות מחירי הטיסות בזמן מלחמת חרבות ברזל.

מטוס אל על ממריא מנתב"ג עם תחילת מלחמה באיראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: אורן כהן/פלאש90)

מרכיב הנסיעות במדד המחירים לצרכן, המודד סל של נסיעות לחו"ל ובארץ, זינק ב-10% כבר בשנת 2023, לעומת 3% במדד הכללי, והמשיך לטפס גם במחצית הראשונה של 2025, בעת מלחמת 12 הימים ("עם כלביא") מול איראן.

המבקר מצא שמשרד התחבורה גם לא ניצל כלי שכבר נמצא בידי המדינה: המניה המיוחדת ("מניית הזהב") שהמדינה מחזיקה באל על, שאמורה להבטיח אינטרסים לאומיים בשעת חירום. בתגובתו לדוח, משרד התחבורה בראשות השרה מירי רגב לא הבטיח לתקן את המצב, אלא הודיע שהמניה, לעמדתו, אינה כלי רלוונטי לכך.

בכמה עלו מחירי הטיסות במלחמת חרבות ברזל?

לפי מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס, הוצאות הישראלים על נסיעות (לחו"ל ובארץ) עלו ב-10% ב-2023, ב-5% ב-2024 וב-10% נוספים במחצית הראשונה של 2025. זאת, למרות שבאותן שנים עלה המדד הכללי ב-3%, 3.2% ו-2.2% בלבד.

המבקר מסביר את הפער בהיעדר תחרות: מאז הטבח ב-7 באוקטובר וגל המלחמות שפרץ בעקבותיו, הפסיקו רוב חברות התעופה הזרות לטוס לישראל, מספר הנוסעים בנתב"ג צנח מתחזית של כ-24 מיליון ל-13.9 מיליון בפועל ב-2024, ומספר הטיסות ירד מ-144 אלף ב-2023 ל-102 אלף ב-2024.

מטוסי UP של אל על בשדה התעופה בן גוריון, 2015 (צילום: משה שי/פלאש90)

בהיעדר תחרות, שליטת שלוש החברות הישראליות בשוק הובילה לעליית המחירים. גם התובלה האווירית התייקרה: קיבולת המטען שהוסעה בבטן מטוסי הנוסעים ירדה בכ-37%, ומחירי ההובלה לאירופה עלו בשיעור של עד 75%.

האם הממשלה סייעה למילואימניקים שחזרו ארצה למלחמה?

עד מרץ 2024, כחצי שנה לתוך המלחמה, לא הופעל כל נוהל בין-משרדי לתעדוף לאנשי מילואים ועובדים חיוניים מבין הישראלים שמנסים לחזור מחו"ל. בתחילת המלחמה פעלו חברות התעופה הישראליות לחילוץ נוסעים באופן עצמאי, בלי שמשרד התחבורה או רת"א הנחו אותן.

התוצאה הייתה שהראשונים לשוב ארצה היו נוסעים אמידים שיכלו להרשות לעצמם לשלם מחירים גבוהים, בעוד אנשי כוחות הביטחון, אנשי רפואה ומילואימניקים שקיבלו צו 8 נאלצו לחפש טיסות בעצמם ולשלם מחירים מופקעים כדי לחזור לשירות.

לפי דוח המבקר, משרד התחבורה ורת"א לא הנחו את הנוסעים התקועים כיצד לפעול, ולא הפעילו מוקד זמין 24 שעות ביממה לפניות.

בנימין ושרה נתניהו עולים למטוס בנתב"ג, צילום מסך מוויינט

האם הממשלה יכלה להגביל מחירים ולחייב טיסות חילוץ?

חברת אל על הופרטה ב-2004, במסגרת תוכנית הרפורמה הכלכלית ("התוכנית להבראת כלכלת ישראל") שהוביל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. באופוזיציה ובארגוני העובדים הזהירו באותו זמן כי ההפרטה עלולה להביא למצב בו לרשות המדינה לא תעמוד חברה שתפעל בחירום בלי להעלות מחירים. נתניהו וראש הממשלה דאז, אריאל שרון, התעלמו מהאזהרות.

המדינה השאירה לעצמה מנייה מיוחדת (המכונה "מניית זהב" אף שלמעשה אינה כזאת) בחברות ממשלתיות שהופרטו, כולל אל על. המניה המיוחדת נועדה "להבטיח את האינטרסים של המדינה". בנוסף, חוק החברות הממשלתיות קובע כי על המדינה להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בחברות מופרטות באמצעות "צו אינטרסים" – והמדינה הוציאה גם צו כזה.

אבל "מניית הזהב" וצו האינטרסים אינם כוללים מנגנון המאפשר למדינה להורות לאל על להפעיל טיסות נוספות בחירום, לקבוע לאילו יעדים תטוס החברה, להתערב בתמחור הטיסות לצרכן, או לחייב את החברה לטוס בשבת.

צו האינטרסים של המדינה לאל על קובע:

למדינה אינטרס חיוני בקשר לאל על, לאפשר שימוש אפקטיבי בנכסים חיוניים בשעת חירום או לצורכי ביטחון להבטחת המשך קיומן של פעילויות שהן חיוניות לביטחון המדינה.

אל על תעסיק, בכל עת, אנשי צוות אוויר ישראלים, ובישראל אנשי צוות קרקע ישראלים, שהם בעלי הכשרה ורישוי כנדרש להפעלת הנכסים החיוניים, והכל במספר שלא יפחת מהנדרש להפעלה רציפה ובו זמנית של כל הנכסים החיוניים בשעת חירום או צורך ביטחוני.

שרת התחבורה מירי רגב במסיבת עיתונאים בנושא פתיחת המרחב האווירי של ישראל על רקע המלחמה עם איראן, תל אביב, 3 במרץ 2026 (צילום: יהושע יוסף/פלאש90)

אל על סירבה להפעיל טיסות חילוץ בשבת במלחמה האחרונה מול איראן ("שאגת הארי") במרץ השנה, אף שכ-150 אלף ישראלים היו תקועים בחו"ל.

המדינה תמכה בחברות התעופה הישראליות בכלים עקיפים. דוח המבקר ציין כי המדינה השתתפה בכ-95% מהוצאות הביטחון שלהן, בלי להבטיח תמורה או לעגן את יחסי הגומלין ביניהן בהסכם שמחייב פעולה בשעת חירום.

משרד התחבורה, בתגובתו למבקר המדינה, הודה במחדל. המשרד מסר למבקר כי "מניית הזהב אינה מהווה כלי רלוונטי במתכונתה הנוכחית". עוד קבע המשרד: "אין הכרח או צורך להרחיב את מניית הזהב".

במילים פשוטות יותר: מבקר המדינה שאל את משרד התחבורה בראשות השרה רגב מה יכלה המדינה לעשות כדי להגן על הנוסעים מעליית מחירים במלחמה ולמנוע מהם להיתקע בחו"ל, המשרד ענה לו – כלום. כששאל מה המשרד מתכוונת לעשות כדי למנוע עליית מחירים והישארות נוסעים בחו"ל בפעם הבאה, המשרד ענה: כלום.

השרה מירי רגב חוגגת עם תומכים לצד משה בן זקן לאחר פרסום תוצאות מדגמי הבחירות לכנסת, במטה המפלגה בתל אביב, 2 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

למה הרשויות לא מנעו מאל על להעלות מחירים?

רשות התחרות הודיעה רק בפברואר השנה על כוונתה לקנוס את אל על ב-121 מיליון שקל בשל גביית מחירים לא הוגנים מאז אוקטובר 2023.

הקנס הוטל כשנתיים לאחר תחילת ההתייקרות, והוא מתגמד ליד רווחי אל על באותו הזמן. ב-2023 רשמה אל על רווח נקי של 117 מיליון דולר (יותר מ-350 מיליון שקל); ב-2024 היא רשמה רווח של 545 מיליון דולר (יותר ממיליארד וחצי שקל); ב-2025 היא הרוויחה כ-410 מיליון דולר (יותר מ-1.2 מיליארד שקל).

גם משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן, שהחוק מסמיך אותם להגדיר מוצרים חיוניים ולהגביל את מחירם בעת חירום, לא עשו כן: הם לא הגדירו טיסות חילוץ כמצרך חיוני. משרד התחבורה ורת"א לא הפעילו את סעיף 9א לחוק שירותי תעופה, שקובע פיצוי לנוסעים בחירום.

משרד התחבורה ציין בתגובתו הרשמית לדוח מבקר המדינה: "הדוח נכתב במרץ 2025, ומאז ניהלה ישראל בהצלחה שני מבצעים נוספים בתחום התעופה.

"למניית הזהב במתכונתה הנוכחית אין רלוונטיות ואין למשרד כוונה להרחיב אותה. סמכויות המדינה בחירום מוסדרות בחקיקה ייעודית ולא בהסכמי ההפעלה של החברה.

"חלק מהמלצות המבקר כבר יושמו ואחרות מצויות בתהליכי עבודה מתקדמים. המשרד קיבל את ההמלצה לעדכן את תרחישי הייחוס כך שיכללו היערכות למלחמה ארוכת טווח, וכן את ההמלצה לקדם הסדר קבוע בחקיקה לתקופות חירום".

מחירי הטיסות מול המדד הכללי, לפי שנה

לסיכום: כשהמלחמה הבאה תגיע, מי יבטיח שאזרח שמקבל צו 8 לא יצטרך לממן בעצמו את חזרתו הביתה? וכשמשרד התחבורה מודיע בעצמו שאין בכוונתו להרחיב את הכלי שכבר נמצא בידיו, מה בדיוק הוא כן מתכנן להפעיל בפעם הבאה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.