בגוף שאמור לאכוף ייצוג הולם לערבים רק 2% מהעובדים הם ערבים

בקצרה

• בדרג הבכיר בכלל משרדי הממשלה, רק 0.56% מהעובדים הם ערבים, לעומת כ-21% מהאוכלוסייה; בדרג הביניים כ-8.8% בלבד.
• ייצוג הערבים בשירות הציבורי עמד ב-2025 ל-16%, אך עדיין יש פערים בין תחומים. במשרד לביטחון לאומי רק 1.6% מהעובדים ערבים.
• בכל דירקטוריוני החברות הממשלתיות יחד נמצאו ב-2023 רק 28 חברים ערבים, כ-6% מכלל חברי הדירקטוריונים.
• בלוד, שבה כ-30% מהתושבים ערבים, ערבים ממלאים רק 1% מתפקידי הניהול בעירייה; ברמלה, שבה כרבע מהתושבים ערבים, אין מנהלים ערבים כלל.

סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) מחייב ייצוג הולם לאזרחים הערבים, והחלטת ממשלה מ-2007 קבעה כי 10% מהמועסקים במשרדי הממשלה אמורים להיות ערבים.

נציב שירות המדינה דורון כהן (צילום: ניר סלקמן)

אבל 18 שנה אחרי אותה החלטה מתנהלת בבג"ץ עתירה של מרכז מוסאוא נגד נציבות שירות המדינה, בטענה שמספר הערבים בדרגים הבכירים ובדרגי הביניים בשירות המדינה עדיין נמוך בהרבה מהיעד.

עוד נטען בעתירה כי גם הנציבות עצמה – הגוף האמון על יישום ואכיפת יעד העסקת הערבים בכלל המוסדות, "אינה עומדת בו בעצמה ורק 2% מעובדיה הם בני ובנות החברה הערבית". הגוף שהחוק הפקיד בידיו את האכיפה נמצא בעצמו הרחק מתחתיו.

כמה ערבים מועסקים בשירות הציבורי?

לפי עתירת מרכז מוסאוא, פחות מ-4% מהעובדים בדרג הבכיר בשירות הציבורי הם ערבים, וכ-8.8% בלבד בדרג הביניים, בעוד חלקם באוכלוסייה עומד על כ-21%; ובנציבות עצמה רק 2% מעובדיה ערבים.

מחאה בתל אביב נגד הפשיעה הרצחנית בחברה הערבית, 31 בינואר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

עוד עולה מנתוני מוסאוא כי רק 0.56% מהעובדים הבכירים במשרדי הממשלה הם ערבים. בעתירה נכתב:

"הנציבות מציגה נתונים מעוותים, כאילו משרדי הממשלה עומדים ביעדי הייצוג ההולם".

מנגד, המדינה הציגה בתשובתה לבג"ץ כי שיעור הייצוג הכולל של ערבים בשירות הציבורי הגיע בסוף 2025 ל-16%, ול-24% ממערכת הבריאות – כלומר מעל היעד הרשמי – אך הודתה בפערים ניכרים בין תחומים, כלומר, שיש תחומים שבהם ייצוג הערבים עדיין חסר.

שתי הטענות אינן סותרות זו את זו מבחינה חשבונאית: ממוצע כולל גבוה יכול להתקיים לצד ייצוג אפסי בדרג הבכיר ובמשרדים מסוימים, אם תחום אחד גדול מושך את הממוצע כלפי מעלה. 

חובת הייצוג ההולם נוגעת לכל משרד ולכל דרג, ולא לממוצע ארצי. שיעור העובדים הערבים במשרד לביטחון לאומי עומד על כ-1.6%, ובמשרד לשירותי דת (האחראי גם על שירותי הדת למוסלמים, לנוצרים ולדרוזים) – אפס.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בישיבה של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, 24 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם בתוך מערכת הבריאות, שמעלה במידה רבה את הממוצע הכללי כלפי מעלה, חוזר הדפוס שבו יש פחות ערבים בדרגים הבכירים: כשליש מהרופאים במערכת האשפוז הם ערבים, אבל שיעור הערבים בתפקידי ניהול בכירים במערכת האשפוז אינו עולה על כ-3%.

המדינה הציגה בדיון בבג"ץ טענות על קשיים במינוי ערבים בשל שיקולים גאוגרפיים וקשיים לשוניים. השופטים הבהירו בתשובה כי לנוכח קיומן של אוכלוסיות ערביות מקצועיות ומוכשרות קשה לקבל טענות אלה, בייחוד על רקע הצלחות קודמות של המדינה בשילוב קבוצות אחרות בשוק העבודה, ובהן נשים חרדיות.

בדיון שהתקיים באפריל השנה דרש בית המשפט מהמדינה להציג תשתית נתונים עדכנית ומפורטת על שיעורי הייצוג בכל משרד ויחידה ממשלתית, ולפרט את הצעדים שננקטו להשגת יעד 10% בגופים שטרם עמדו בו. בתום הדיון ניתנה למדינה ארכה להגשת הודעת עדכון מקיפה עד 19 ביולי 2026. עד כה, לא פורסמה ברשומות ביהמ"ש או בתקשורת הודעת עדכון של המדינה, וגם לא פורסם כי נקבע דיון חדש בעתירה. 

כמה מהרופאים בישראל הם ערבים?

במקצועות מסוימים, המבוססים על התמחות ספציפית, הסמכה ורישום מקצועי, כמו רפואה, למשל, ייצוגם של הערבים מגיע לחלק היחסי באוכלוסייה, ולעיתים אף עולה עליו.

בית חולים, אילוסטרציה (צילום: iStock / gorodenkoff)

מחקר שפורסם ב-2025 בכתב העת "מדיניות רפואית בישראל", מאת ד"ר ברוך רוזן מהמכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וד"ר סאמי מיעארי מאוניברסיטת תל אביב, בחן ארבעה מקצועות בריאות בין 2010 ל-2023.

שיעור הערבים בקרב הרופאים עלה מ-8% ב-2010 ל-25% ב-2023 (כלומר, מעט מעל שיעורם באוכלוסייה); בקרב אחים ואחיות ורופאי שיניים – 27%; ובקרב הרוקחים – 49% (יותר מכפול מייצוגם באוכלוסייה).

ההישג הזה הושג חרף חסמים שהוצבו בפני אנשי הרפואה הערבים, לא בזכות פתיחות של המערכת.

לפי אותו מחקר, 68% מהרופאים הערבים המורשים למדו בחו"ל, ובקרב מי שקיבלו רישיון בשנים 2020–2022 שיעורם של הלומדים בחו"ל הגיע ל-84%; שיעור הסטודנטים הערבים ללימודי רפואה בישראל עמד בשנת הלימודים 2022-2023 על 9% בלבד.

צוות רפואי עם רופאה ערביה, אילוסטרציה (צילום: Malik Nalik / iStock)

כלומר, הייצוג הושג בעיקר על ידי מי שנדחקו מחוץ למערכת ההשכלה הרפואית הישראלית. ההשוואה בכל זאת מלמדת: כשהכניסה נקבעת בבחינה וברישוי ולא במינוי, המחסום נחלש.

האם יש תת-ייצוג של ערבים בחברות ממשלתיות ובעיריות?

לפי דוח מבקר המדינה, מספר חברי הדירקטוריון הערבים בחברות הממשלתיות עמד ב-2023 על 28 בלבד – כ-6% מכלל החברים. חוק החברות הממשלתיות תוקן עוד בסוף שנות ה-90 כדי להבטיח ייצוג הולם, אך לא נקבעה בו מכסה מספרית מחייבת.

בדוח המבקר על הערים המעורבות התמונה חריפה יותר: בלוד, שבה כ-30% מהתושבים ערבים, שיעור הערבים בתפקידי ניהול עירוניים אינו עולה על כ-1%; בחיפה, שבה כ-12% מהתושבים ערבים, הם מאיישים כ-7.7% מהמשרות הניהוליות; וברמלה, שבה יותר מרבע מהתושבים ערבים, מספר הערבים בתפקידי ניהול בעירייה הוא אפס.

לסיכום: 18 שנה אחרי שהממשלה קבעה יעד של 10%, המדינה טוענת שהייצוג הכולל עבר אותו והגיע ל-16%, אך באותה נשימה הודתה שבחלק מהתחומים הייצוג נמוך מאוד. בדרג הבכיר מדובר ב-0.56% בלבד; בנציבות שירות המדינה עצמה, האמונה על אכיפת הייצוג ההולם, כ-2%.

ראש עיריית לוד יאיר רביבו (צילום: עיריית לוד)

כשמשרד ממשלתי אחד מעסיק אפס עובדים ערבים ואחר 1.6%, מי אמור לאכוף – וכיצד, אם הגוף האוכף רחוק מהיעד בעצמו? וכשבמקצועות שהכניסה אליהם טעונת רישוי, הייצוג מגיע ל-25% ואף ל-49%, מה בדיוק חוסם בפני ערבים את הדרך לשירות המדינה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.