כך הפכה ש"ס דחייה של כנס להילולה פוליטית של חדשות כזב

בקצרה:

• היועמ"שית הנחתה לדחות עד לאחר הבחירות כנס ממלכתי לזכר הרב עובדיה יוסף, מחשש שהאירוע יהפוך לתעמולת בחירות עבור מפלגת ש"ס.
• ש"ס ניהלה מאבק משפטי נגד ההנחיה, שכלל פנייה לוועדת הבחירות ועתירה לבג"ץ בטענה "הפליה לעומת אירועי הזיכרון ליצחק רבין".
• סערה ציבורית נוצרה סביב החלטת היועמ"שית. פורסמו אודותיה הצהרות ופרסומים כוזבים ומטעים, בעיקר בערוץ 14 ומטעם מפלגת ש"ס.

לפי דוח של העין השביעית מ-2024, ערוץ 14 חוטא באופן שיטתי בפרסום מידע כוזב, ובכלל זה מקרים מתועדים של הטעיה בעובדות. הסערה סביב הכנס לזכר הרב עובדיה יוסף ממחישה את אותו דפוס מוכר.

האם בהרב-מיארה ביטלה את אזכרת מרן הרב עובדיה יוסף?

המשרד לשירותי דת ועיריית ירושלים מקיימים מדי שנה, בסמוך למועד פטירתו של הרב עובדיה יוסף, כנס ממלכתי לזכרו, כחלק מאירועים שונים סביב יום פטירתו ולזכרו.

הרב עובדיה יוסף בירושלים, 14 במרץ 2013 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אגב, הכנס נועד להתקיים בין 6 ל-8 באוקטובר, כך שה"הילולה" נועדה להתרחש גם ביום השנה לטבח ה-7 באוקטובר – שהוא גם התאריך הלועזי של פטירת הרב יוסף, ושבוע לפני התאריך העברי.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה הנחתה לפני כשבועיים לדחות את הכנס עד לאחר הבחירות, כדי למנוע ממנו להפוך לאירוע בחירות. עם זאת, היועמ"שית לא דחתה את אזכרת הרב, אלא רק את הכנס שנלווה לה.

בעקבות דחיית הכנס, העיתונאי עמית סגל פרסם פרסום כוזב, לפיו "אנשי היועמ"שית הורו לבטל טקס אזכרה שנקבע בחוק לרב עובדיה יוסף". פרצה סערה תקשורתית שבה אישים בש"ס, תומכי המפלגה, אנשי תקשורת וגולשים האשימו את היועמ"שית בביטול האזכרה, למרות שההנחיה כלל לא נגעה לאירוע האזכרה עצמו ושהייעוץ המשפטי הבהיר במפורש כי אין מניעה לקיים את האזכרה.

מובילי הפרסומים הללו הטעו את הציבור, יצרו דיסאינפורמציה וניצלו את האירוע לרווח פוליטי.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה משתתפת בדיון בוועדת הכנסת בירושלים. 9 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למה היועמ"שית הנחתה לדחות את הילולת הרב יוסף?

הסיבה המרכזית להנחיה הייתה החשש מתעמולת בחירות במימון ציבורי. סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) אוסר שימוש בכספים ונכסים של גופים ציבוריים לצורך תעמולת בחירות. הכנס המתוכנן אורגן על ידי המשרד לשירותי דת ועיריית ירושלים, אולם בפועל שירת במידה רבה את מפלגת ש"ס.

בכנס הקודם, למשל, נאם אריה דרעי נגד חוק הגיוס. כך שהחשש מתעמולה פוליטית לא היה מופרך. בהרב-מיארה טענה כי "קיים חשש כבד שהאירועים יהפכו לזירה פוליטית".

זאת, בין היתר, לנוכח העובדה שש"ס עושה שימוש בתמונתו ובדמותו של הרב – שנחשב למייסדה הרוחני של המפלגה – במסגרת קמפיין הבחירות שלה. לפיכך, היא הנחתה את המשרד לשירותי דת לדחות את הכנס המתוכנן לאחר הבחירות.

כאמור, היועמ"שית לא דחתה את אזכרת הרב, אלא רק את הכנס שנלווה לה.

עמית סגל (צילום: Hadas-Parush-Flash90)

ש"ס ניהלה מאבק משפטי נגד ההנחיה: היא פנתה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נעם סולברג, אך נענתה בקביעה שאין בסמכותו לדון בהנחיית היועמ"שית; לאחר מכן עתרה לבג"ץ בטענה ל"הפליה לעומת אירועי הזיכרון לראש הממשלה לשעבר יצחק רבין".

ביום שני השבוע הודיע משרד הדתות על החלטתו לבטל את הכנס, וציין כנימוקים גם את קרבת הבחירות וגם את המשך ההליך המשפטי בבג"ץ.

האם פורסם שהיועמ"שית ביטלה את הילולת הרב עובדיה?

זמן קצר לאחר פרסום הנחיית היועמ"שית נוצרה סערה ציבורית. בכלי תקשורת חרדיים וכאלה המזוהים עם תמיכה בממשלה, וברשתות החברתיות, פורסמו דיווחים כוזבים, שתיארו אותה אחרת לגמרי ממה שהייתה בפועל. הטענה המרכזית הייתה שהיועמ"שית, כביכול, "ביטלה את האזכרה" לרב עובדיה יוסף.

בכלי תקשורת וברשתות פורסמו גם טענות כוזבות נוספות: שבהרב-מיארה "מנסה להזיז את יום ההנצחה"; ש"אינה מכבדת את הרב ואת הציבור החרדי"; שהיא "נוהגת באפליה לעומת אירועי הזיכרון ליצחק רבין" (המיועדים להתקיים אחרי הבחירות)"; ושההחלטה מוכיחה "הטיה פוליטית ועוינות כלפי המסורת היהודית".

בנימין נתניהו ואריה דרעי באזכרה בכנסת לרב עובדיה יוסף. 4 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ייתכן שחלק מהטענות המוטעות, המטעות והשקריות הללו נוצרו בטעות, אבל אישים פוליטיים ותקשורתיים הפיצו אותן במכוון. ניתן למצוא בהן טכניקות רטוריות מוכרות של קמפיינים פוליטיים: החלפת מושגים, בניית איש קש, הרחבת הטענה מעבר למה שהוחלט בפועל, ופנייה לרגש במקום לעובדות.

כך, הנחיה משפטית שנועדה למנוע תעמולה באירוע ממשלתי הפכה למסע תעמולה בפני עצמו, שבו סופרו סיפורי בדים על "ניסיון למנוע הנצחה, לפגוע בזכר הרב עובדיה יוסף", ואף "לפגוע ביהדות ובציבור שלם", כשכולו כוון באופן אישי נגד בהרב-מיארה. אולם כל הטענות האלה היו שגויות, ולמעשה שקריות.

איך נוצר הפייק על "ביטול אזכרת הרב עובדיה"?

הסערה החלה בפרסום של העיתונאי עמית סגל בסוף אוגוסט. סגל פרסם, בין השאר בערוץ הטלגרם שלו, כי "אנשי היועמ"שית הורו לבטל טקס אזכרה שנקבע בחוק לרב עובדיה יוסף". הפרסום הזה כלל שני פרטים שגויים.

ראשית, החלטת היועמ"שית נגעה לכנס הממשלתי, לא לאזכרה עצמה. שנית, ההחלטה לא הייתה ביטול של הכנס, אלא הנחיה לדחות אותו עד לאחר הבחירות.

הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מפלגת ש"ס ופרשנים ומרואיינים בערוץ 14 ניצלו את הפרסום השגוי והמשיכו בפרסומים שהנציחו את ההטעיה ואף הרחיבו אותה. גם כלי תקשורת נוספים המזוהים עם הימין הקיצוני והחרדים, כמו "הידברות" ו"ערוץ 7" למשל, פרסמו את חדשות הכזב על "ביטול האזכרה" או את הידיעה השגויה שה"אזכרה נדחתה" כאילו היו עובדה.

באותו יום הגיבה מפלגת ש"ס בהודעה רשמית שהתבססה על הפרסומים הכוזבים ותיארה את ההחלטה כ"פגיעה בזכרו של הרב". הרב יצחק יוסף, הרב הראשי הספרדי (הראשון לציון) ובנו של עובדיה יוסף, הצטרף להתקפה בשיעורו השבועי ב-29–30 באוגוסט וכינה את היועמ"שית "משוגעת" ו"רשעה".

מגישים ופרשנים בערוץ 14 דיברו שוב ושוב על "ביטול האזכרה" ועל האפשרות שהיועמ"שית "תמנע מהמשפחה ומהציבור לציין את יום הפטירה" כביכול. ינון מגל, מגיש בערוץ 14, שאל בשידור: "מי את שתגידי שלא לעשות את האזכרה לרב עובדיה?"

הטענה התפתחה, ונטען שהיועמ"שית מנסה "להזיז את תאריך האזכרה". מכאן הדרך לטענה על זלזול ביהדות ובחרדים הייתה קצרה, עד כדי טענה שהשמיע ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) בריאיון בערוץ 14: "הם לא יכולים לסבול את הדמות הזאת שדאגה לשמור על המסורת והזהות היהודית".

ינון מגל, מגיש תכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14 (צילום: ערוץ 14)

כמה ימים אחר כך, פרסם ערוץ 14 הבהרה שלפיה לא ניתנה הנחיה המונעת אירועי הנצחה. אולם הפרסום הזה לא עצר את התפשטות ההטעיה: יום אחד בלבד לאחר מכן שידר הערוץ סקר שבו נשאלו המשתתפים על "ביטול האזכרה" כאילו הייתה זו עובדה.

כיצד מצליחים כלי תקשורת לשכנע אנשים בחדשות כזב?

במהלך הפצת החדשות הכוזבות על החלטת היועמ"שית, נעשה שימוש (מודע או לא מודע) במגוון שיטות של מניפולציה כדי לייצר את ההטעיה.

מסגור באמצעות החלפת מושגים. התקשורת בונה מסגור על ידי בחירת היבטים מסוימים של המציאות והבלטתם, כך שהם מגדירים עבור הקורא מהי הבעיה – מושג שטבע חוקר התקשורת רוברט אנטמן ב-1993.

במקרה הזה, החלפת המושגים הייתה מילולית ופשוטה: "כנס ממשלתי" הפך ל"אזכרה". אירוע שהמדינה מממנת ומארגנת הוצג כ"טקס דתי אישי", וברגע שהמסגרת הזאת התקבעה, כל החלטה על מימון ועיתוי נראתה כמו איסור על עצם ההנצחה.

איש קש. הכשל הלוגי, שאותו חקר הפילוסוף דאגלס וולטון, מתאר החלפת העמדה שבאמת הוצגה בגרסה קיצונית וקלה יותר לתקיפה, ואז תקיפה של הגרסה המומצאת במקום המקורית.

מיכאל מלכיאלי בירושלים, 17 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במקרה של החדשות הכוזבות על החלטת היועמ"שית, ההחלטה בפועל הייתה מצומצמת: דחיית מימון לכנס עיוני ממשלתי בלבד, בלי נגיעה בטקס האזכרה עצמו. ערוץ 14 הציג אותה כעמדה אחרת לגמרי: ניסיון לבטל את כיבוד זיכרו של הרב עובדיה יוסף.

כך שאל ינון מגל בשידור בערוץ 14: "מי את שתבטלי את האזכרה?" – שאלה שמניחה מראש שהיועמ"שית ביקשה לבטל הנצחה, כשבפועל לא ביקשה.

שאלה מובילה. שאלה מובילה מטמיעה בתוך הניסוח שלה הנחה שגויה, שקרית או שנויה במחלוקת, כך שכל תשובה – כן או לא – מאשרת את ההנחה במקום לבחון אותה.

הסקר ששודר בערוץ 14 עשה בדיוק את זה: הוא שאל את הצופים האם היועמ"שית "טועה או צודקת בהחלטה לבטל את האזכרה הקבועה בחוק", והטמיע בתוך השאלה שתי הנחות שנויות במחלוקת: שהאזכרה בוטלה ושהאזכרה היא הדבר הקבוע בחוק. 54% השיבו שהיא טועה.

חזרתיות. המחקר הפסיכולוגי על "אפקט האמת המדומה" (illusory truth effect), שתועד לראשונה ב-1977 על ידי האשר, גולדשטיין וטופינו, מראה שחשיפה חוזרת לטענה מגבירה את הנכונות להאמין בה, גם כשהיא שגויה. החזרה השיטתית בערוץ 14 על הטענה השגויה גורמת לצופי הערוץ להאמין שזה אמנם מה שקרה, גם אם ישמעו מידע אחר.

שילוט חוצות של ערוץ 14, אוגוסט 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

מסגור זהותי ופנייה לרגש. מסגור זהותי – שימוש בשפה שהופכת חברות בקבוצה לבולטת כדי לגייס תמיכה – הפך את הוויכוח על אירוע ממשלתי לוויכוח על זהות, למשל בטענה שהשמיע ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) בערוץ 14: "הם לא יכולים לסבול את הדמות הזאת שדאגה לשמור על המסורת והזהות היהודית". הקורא כבר לא מתבקש לשפוט החלטה מנהלית, אלא לבחור צד בין "אנחנו" ל"הם".

הרגש שהמסגור הזהותי מעורר מתחבר לטכניקה נוספת – פנייה לרגש. לפי וולטון, פנייה לרגש הופכת בעייתית כשהיא מחליפה ראיות רלוונטיות ולא רק מלווה אותן.

זה בדיוק מה שקרה כאן: ש"ס הגיבה בלשון "הדרישה החצופה והמקוממת… רמיסה של החוק", ובמקביל שידר ערוץ 14 את ינון מגל אומר "מי את, אלוקים, חוצפנית?" ו"מופקרת". אף אחת מהתגובות לא עסקה בעובדות, אלא ליבתה את הזעם על ההחלטה.

שאלות שעולות מהאירוע

האם אסור לקיים אירועים לזכר אנשי ציבור בתקופת בחירות?

אסור להשתמש במשאבים ובכספים ציבוריים לצורך תעמולת בחירות (נבו). גם אירועים ממשלתיים נבחנים כדי לוודא שאינם הופכים בפועל לפלטפורמה לקידום פוליטי.

הרב עובדיה יוסף ב-2009 (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

האם כל אירוע שבו משתתף פוליטיקאי אסור?

לא. החוק מורה לאחראים על כך לבחון את מכלול הנסיבות. עצם השתתפותו של נבחר ציבור אינה הופכת אירוע אוטומטית לכלי לקידום פוליטי.

האם בערוץ 14 ידעו שהיועמ"שית לא ביטלה את האזכרה לזכר הרב עובדיה?

כן, ואף פרסמו זאת ב-2 בספטמבר, חמישה ימים לאחר שהחלו להופיע הפרסומים הכוזבים. הערוץ עצמו פרסם את הבהרת הייעוץ המשפטי שלפיה לא ניתנה הנחיה המונעת אירועי הנצחה. ולמרות זאת, בערוץ המשיכו למסגר את הנושא בהתאם לחדשות הכוזבות גם בהמשך, למשל בריאיון ששודר ארבעה ימים אחרי ההבהרה עם ח"כ מש"ס.

אז בשורה התחתונה, בהרב-מיארה ביטלה או לא ביטלה את אזכרת הרב יוסף?

היועמ"שית לא ביטלה את אזכרת הרב עובדיה יוסף. היא ביקשה לדחות כנס ממשלתי לזכרו במימון ציבורי בגלל חשש לתעמולת בחירות. הפער שבין שני המשפטים האלה הוא בדיוק המקום שבו נולדה ההטעיה.

האם אפשר לא ליפול בפייק ניוז?

טעויות מתפרסמות בכל כלי התקשורת, וכל כלי התקשורת מצטטים לעתים תגובות שקריות של פוליטיקאים וגורמים נוספים. אבל רוב כלי התקשורת מנסים להימנע מטעויות, לבדוק את העובדות ואם הם נאלצים לצטט שקרים כיוון שהם חלק מהחדשות – להבהיר שהם כאלה.

ערוץ 14 פועל אחרת לגמרי. הערוץ חוטא פעם אחר פעם בפרסום שקרים או הטעיות. למי שצופה בערוץ הזה או נחשף לפרסומים שלו, כדאי מאוד לבדוק את הדיווחים בו עם מקורות אמינים יותר ולבדוק האם הפרטים באמת תואמים.

מקורות: ynet (שילה פריד, 27.8.2026; 14.9.2026; 2.9.2026; 29.8.2026) · kikar.co.il (27.8.2026, 4.9.2026, 9.9.2026) · "מעריב", 4.9.2026 · walla (עו"ד גיא בוסי, 5.9.2026) · "ישראל היום" (30.8.2026, 9.9.2026) · ערוץ 14 (סיון יחזקאל, 2.9.2026; ריאיון עם ח"כ מיכאל מלכיאלי, 6.9.2026) · עמית סגל, טלגרם, 27.8.2026 · "הארץ" (יעל פרידסון, 28.8.2026) · נבו: חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, תשפ"ה-2025; חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959, סעיף 2א · המכון הישראלי לדמוקרטיה, בחירות 2026 · "העין השביעית", 17.9.2024 · Entman, R.M. (1993), Journal of Communication · Walton, D., The Straw Man Fallacy; The Place of Emotion in Argument · Hasher, Goldstein & Toppino (1977), Frequency and the Conference of Referential Validity

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין