עלילת ה"בגידה מבפנים" היא כלי להסרת האחריות מנתניהו

אחת מתאוריות הקונספירציה המסוכנות שהתפתחו בישראל אודות הטבח ב-7 באוקטובר 2023 היא "הבגידה מבפנים".

ישראלים רבים מאמינים כי בוגדים מבפנים סייעו לארגון הטרור חמאס לבצע את הטבח או הפריעו לצה"ל לעצור אותו, למרות שלא נמצא לכך כל בסיס. הסיפור, שנולד כשיח שוליים ברשתות החברתיות, הופץ והועצם על ידי דוברי הממשלה וכלי תקשורת התומכים בה.

פוליטיקאים מהקואליציה, פעילי ימין קיצוני ברשתות ושדרנים בערוץ 14 (ובמרומז, גם אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו) הוסיפו לקונספירציה הכללית על "בגידה מבפנים" גם האשמות שקריות וזדוניות כלפי גורמים ספציפיים באופוזיציה ובארגוני המחאה, שכביכול היו "שותפים לבגידה". מדובר במהלך מכוון, שנועד להסיט את הדיון אודות האסון ולהסיר מראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אחריותו למחדל.

מתי וכיצד נולדה והופצה תאוריית ה"בגידה מבפנים"?

תאוריית "הבגידה מבפנים" החלה להתפשט כבר בשעות הראשונות של ה-7 באוקטובר 2023, על רקע גודל הכשל והפער בין עוצמת מתקפת חמאס לבין היעדר התגובה הישראלית בשעות הראשונות.

גופות של אזרחים ישראלים שנרצחו על ידי מחבלי חמאס בכפר עזה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בתוך שעות ספורות החלו להופיע ברשתות החברתיות טענות שלפיהן לא מדובר רק במחדל מודיעיני ומבצעי, אלא בכך שגורמים ישראלים סייעו לחמאס או אפשרו לו במכוון לבצע את המתקפה.

בין הטענות הראשונות הופיעו אמירות על "בוגד" או "מרגל" בצמרת צה"ל או שב"כ, ועל כך שלא ייתכן שהמערכת כולה כשלה ללא מעורבות מכוונת של גורם מבפנים.

השמועות עברו מקבוצות וואטסאפ לרשת X ולערוצי טלגרם, ומשם זלגו גם לתקשורת הממוסדת.

התאוריה הייתה מבוססת על ההנחה שהיקף ההצלחה של חמאס לא יכול היה להיות תוצאה של כשל בלבד. לפי גרסאות שונות שלה, חיל האוויר נמנע בכוונה מלעצור את המתקפה, גורמים בתוך צה"ל או במערכת הביטחון סייעו לחמאס, או שבכירים ידעו מראש על המתקפה ובחרו שלא למנוע אותה.

ככל הידוע, מדובר היה ברעיונות ספקולטיביים שלא התבססו על מידע מוצק כלשהו או על רסיסי-מידע כלשהם. בכך אין כדי לקבוע שחמאס לא הסתייע במרגלים ישראלים; אבל ככל הידוע, מהרגע בו תיאוריית הקונספירציה החלה להתפשט, ועד היום, לא פורסם ולא נמצא כל מידע התומך בכך. 

חטיפתה של נועה ארגמני בידי אזרחים פלסטינים, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo)

בהמשך, התיאוריה התרחבה במהירות. במקום הטענה המצומצמת "מישהו בגד" הופיעה טענה רחבה יותר של קנוניה בין גורמים בכירים בתוך המערכת הישראלית.

במקביל החלה להתפשט גרסה פוליטית של הקונספירציה: לפי העלילה שהתפשטה ברשתות, וגם בכלי תקשורת ממסדיים התומכים בממשלה, "גורמים בכירים במערכת הביטחון", "מערכת המשפט", "המחאה" וכן מנהיגי אופוזיציה היו כביכול "שותפים במזימה שנועדה לאפשר את האסון ולהשתמש בו נגד נתניהו". 

מובן שאין כל ראיות שתומכות בעלילות הללו. הן הומצאו והופצו לפי הצורך הפוליטי של מי שהפיץ אותן ובהתאם לחדשות האקטואליות של אותה תקופה.

הקונספירציה לא נשארה ברמת הפוסטים האנונימיים ברשת. ב-16 בנובמבר 2023 – חמישה שבועות אחרי הטבח – הוצגה בערוץ 14 טענה בדבר "בוגדים מבפנים", כ"הסבר" לאופן שבו התאפשרה מתקפת חמאס.

ערוץ 14, אילוסטרציה, יוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

באותו משדר טענה המאמנת העסקית והפעילה הפוליטית סמדר שמואלי: "זה לא טריוויאלי שהיו פה פלקטים כבר ממרץ על מחדל יום הכיפורים שעומד להגיע, הם יצטרכו בבוא היום להסביר איך הם ידעו, יש הרבה מאוד חומר שנצבר". במילים אחרות, שמואלי העלילה על פעילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית כאילו "היו מודעים למתקפה הצפויה". מובן שאין שום ראיה שתומכת בהאשמה שקרית זו.

מכאן ואילך חזרו מונחי הקונספירציה שוב ושוב בערוץ 14. לעיתים הם הופיעו כשאלה, לעיתים כרמיזה ולעיתים כחלק ממסכת עלילות רחבה יותר על "גורמים בתוך מערכת הביטחון, המשפט, התקשורת או המערכת הפוליטית" שפעלו, כביכול, "נגד המדינה".

עצם הצגת השאלות על אירועי ה-7 באוקטובר אינה קונספירציה. זה לגיטימי לשאול אם יש ראיות התומכות בהסבר מסוים. אבל יש הבדל בין הצגת אפשרות לבדיקה לבין הצגת האפשרות שוב ושוב באופן היוצר רושם שהיא מבוססת. ויש הבדל עצום בין העלאת שאלות כלליות על האפשרות שישראלים סייעו לחמאס ובין האשמות חסרות כל בסיס נגד אישים ספציפיים שמשרתות מטרה פוליטית.

הרטוריקה הזאת נשענת על מנגנון מוכר: לא חייבים לקבוע במפורש שהקונספירציה נכונה. מספיק "לשאול שאלות". אם מוצגות שוב ושוב אותן שאלות – מי ידע, מי הסתיר, מי מנע, מי הרוויח, מי היה מעורב – הצופה מקבל, בהדרגה, תחושה שאם יש כל כך הרבה שאלות, בוודאי מסתתרת מאחוריהן תשובה.

תומכי ראש הממשלה בהובלת פעיל הליכוד משה מירון נושאים שלטים "שמאלנים בוגדים" בירושלים, 9 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כך הפכה האפשרות התאורטית, חסרת הבסיס, לקיומם של בוגדים כלשהם, והעלילות הזדוניות נגד אנשים במערכת הביטחון, מערכת המשפט, המערכת הפוליטית והמחאה לסיפור אחד שנשמע כאילו יש בו היגיון, אף שאין כל ראיות שמוכיחות אותו.

האם תיאוריית ה"בגידה מבפנים" הצביעה על אדם ספציפי?

כבר בימים הראשונים לאחר הטבח נוספו לקונספירציית ה"בגידה מבפנים" שמות של אנשים וגורמים ספציפיים. יודגש, למען הסר כל ספק, שאף אחד מהאנשים הללו לא היה מעורב, חשוד או נאשם בבגידה כלשהי, ואין בדל או קמצוץ ראיה כלשהי כנגדם, כך שההאשמות הללו היו בדויות, שגויות ושקריות לחלוטין.

חלק מהפרסומים נגעו לזהותו של "האיש בחולצה הכחולה", שנראה בסרטונים שהפיץ חמאס כשהוא מדבר עברית רהוטה. התיעוד הזה הוביל לפיתוחן של תאוריות קונספירציה מסוכנות, לפיהן מדובר, כביכול, באזרח ישראלי ששיתף פעולה עם האויב.

חלק מהגולשים ברשתות טענו כי אותו אדם הוא כביכול רס"ב אלון ברד ז"ל, קצין משטרה תושב באר שבע שנפל בקרב ברעים יחד עם שוטרים נוספים. אך הדמות בסרטון היא של מחבל חמאס עלי קאצ'י.

חיילים עומדים מול תחנת המשטרה שנהרסה בעימות מול מחבלים בשדרות, 8 באוקטובר 2023 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

בשבועות הראשונים הפיצו מפיצי תיאוריית הקונספירציה תמונות נוספות מאירועי ה-7 באוקטובר והצביעו על אנשים שהופיעו בהן כבוגדים פוטנציאליים. כל הזיהויים הללו התבררו כשגויים.

בשלב הבא התמקדו מפיצי תיאוריית הקונספירציה בהאשמות שקריות נגד בכירים בצבא ובמערכת הביטחון, ונגד פעילים נגד ההפיכה המשטרית שמקדמת הקואליציה בראשות נתניהו.

בינואר 2024 פרסמה חברת הכנסת טלי גוטליב טענה שקרית וזדונית שלפיה "בעלה של שקמה ברסלר שוחח עם יחיא סנוואר לפני ה-7 באוקטובר", ו"ראש המוסד קיבל על כך התרעה מה-CIA".

גוטליב חשפה גם, כבדרך אגב, את העובדה שבן זוגה של שקמה ברסלר משרת בשב"כ, וסיכנה בכך את חייו ואת ביטחון המדינה.

שקמה ברסלר וח"כ טלי גוטליב מגיעות לדיון בבית המשפט בתביעת הדיבה של ברסלר נגד גוטליב בבית המשפט המחוזי בלוד, 17 בספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בן זוגה של ברסלר הגיש נגדה ונגד מפיצים נוספים של העלילה נגדו תביעת לשון הרע בסך שמונה מיליון שקל. התביעה עדיין מתנהלת. במקביל, הוגשו תלונות פליליות נגד גוטליב למשטרה, והוגש נגדה כתב אישום בעוון עבירה על חוק שב"כ. אבל הכנסת לא הסירה את חסינותה כך שהיא לא יכולה להישפט על כך. כל זה לא הפריע לה ולתומכיה להמשיך להפיץ את העלילה.

כל גורמי הביטחון, ביניהם ראש המוסד דאז, דחו את הטענות של חברת הכנסת גוטליב, ובמקרה זה, באופן חריג, גם משרד ראש הממשלה הצטרף להכחשה.

ב-9 בספטמבר 2024 שודר בערוץ 14 קטע שבו סנ"צ בדימוס פרץ רצון השמיע האשמה שגויה לפיה "האלוף (במיל') ישראל זיו כבר ידע על המתקפה בשעה 4:00–4:30 לפנות בוקר, ולכן שאל "מדוע לא פוזרה מסיבת הנובה"? זו הייתה טענה שהתבססה על סרטון ערוך שהוציא דברים של זיו מהקשרם. למוחרת שודרה בתוכנית התנצלות.

בכך נתן ערוץ 14 במה למפיצי תיאוריית הבגידה מבפנים באמצעות שימוש במידע כוזב שהפך ל"רמז" לקונספירציה: קצין ידע, כך נטען – והשאלה הבאה היא מדוע לא פעל, ומכאן הדרך קצרה לטענה שהוא היה חלק מהמערכת שאפשרה את האסון.

@kan_news

"רואה את הנ"צ ויאללה": כך הציל יאיר גולן נמלטים מהמסיבה

♬ סאונד מקורי – כאן חדשות – כאן חדשות

ערוץ 14 הפיץ שקרים גם נגד סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, שהתנדב ביום הטבח וחילץ אנשים ממסיבת הנובה.

הערוץ פרסם טענה שקרית של ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד נגד גולן: ואטורי אמר ש"לא יתפלא אם יאיר גולן בגד ב-7 באוקטובר". בפאנלים שונים בערוץ נטען ש"גולן לא חילץ אנשים בכלל". שתי הטענות סותרות את התיעוד, שמוכיח כי גולן הגיע לרעים והציל שם בני אדם ממחבלי חמאס, ולכן הן שקר.

כבר בנובמבר 2023 הפיצה פאנליסטית ערוץ 14, דנה ורון, טענה שגויה שהתגלגלה ברשתות החברתיות לפיה גולן "הציל את הנכד של השופטת אסתר חיות". אבל נכדה של חיות לא נמנה עם האנשים שגולן הציל.

כמובן שאם גולן היה מציל את נכדה של חיות, היה זה מעשה ראוי בדיוק כמו שאר המעשים שעשה, כך שהפרסום הזה אודות גולן לא היה "האשמה" (הוא גם סתר את העלילה שלפיה "לא הציל אף אחד"), אבל הוא היה שגוי. ייתכן שמטרת הפצתו הייתה לטעון שגולן "הציל אנשים 'מהמחנה שלו'", כביכול.

שרה נתניהו בריאיון ל"ערוץ 14", 31 באוגוסט 2026

גם אשת רה"מ, שרה נתניהו, הדהדה את העלילות נגד גולן במרומז. נתניהו התראיינה בערוץ 14 באוגוסט השנה ואמרה שגולן "היה לבוש ומוכן בשעה מוקדמת מאוד בבוקר 7 באוקטובר" וש"הוא ידע (על הטבח) כשראש הממשלה עוד לא ידע". בכך רמזה על השקרים לפיהם גולן "קיבל כביכול מידע מראש", בלי לציין זאת במפורש.

גולן הצהיר כי מדובר בשקר מתועב והגיש נגדה תביעת לשון הרע ופיצויים בסך 2.55 מיליון שקל. כל הנהגת האופוזיציה הצטרפה למתקפה על אשת ראש הממשלה. רה"מ עצמו לא יצא נגדה. הוא פרסם סרטון תגובה ופוסטים ברשתות החברתיות שבהם הגן על שרה. הוא אמר שהיא "אשת חיל" שסובלת מ"התקפות תקשורתיות בלתי פוסקות".

עם זאת, נתניהו אמר שהוא "לא חושב שהייתה בגידה פנימית ב-7 באוקטובר". לדבריו: "היה כשל".

האם תיאוריית ה"בגידה מבפנים" מאשימה את בכירי צה"ל?

לאחר פרסום המידע שהצטבר במערכת הביטחון לגבי סימנים המעידים על אפשרות למתקפת פתע של חמאס, שהתקבלו במהלך הלילה שקדם ל-7 באוקטובר, נפוצו ברשתות החברתיות ובערוצי תקשורת התומכים ברה"מ קונספירציות שקריות לפיהן "ראשי מערכת הביטחון נמנעו בכוונה מלהעיר את נתניהו" באותו לילה – זאת, לפי העלילה, "במטרה להכשיל אותו".

איתמר פליישמן ונועם פתחי באולפן התוכנית "הפטריוטים" (צילום: צילום מסך מתוך סרטון של "מפיצים תקווה")

גרסה מסוימת של קונספירציה זו הופצה על ידי פעיל הימין שי קלך בפברואר 2024, בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14.

הקונספירציה השקרית נגד בכירי צה"ל שכביכול "לא העירו את נתניהו במכוון" צוטטה כלשונה ברשתות החברתיות. בדיונים בערוץ 14 נמנעו מפיצי הקונספירציה על פי רוב מלטעון זאת ישירות אך חלקם "העלו זאת כשאלה" כדי שתחדור לתודעת המאמינים בקונספירציות.

ערוץ 14 קידם תאוריות קונספירציה על ה-7 באוקטובר גם נגד שב"כ. ביוני 2025 פרסם אתר האינטרנט של ערוץ 14 מאמר של פרופ' משה כהן תחת הכותרת "טיוחים ויחסי פרקליטות-שב"כ: האם הייתה בגידה בשבעה באוקטובר?".

המאמר לא קבע ש"יש הוכחה לבגידה", אלא הציג שורה ארוכה של "שאלות". הוא ערבב בין עובדות שאף אחת מהן לא מצביעה ולא מוכיחה את השקר על "בגידה של ראשי שב"כ" ורקח מהן מרקחת שנודף ממנה ריח של "בגידה" כזאת: המרגל שנחשד בחדירה לפיקוד הדרום, תפקוד חיל האוויר, התרעות ראש שב"כ, טענות של שורדת השבי עדינה משה ועוד. הוא טוען כי "אם לא הייתה בגידה, צריך להסביר מדוע הדברים אינם חשופים לציבור".

כך עובדת הפצת קונספירציה – בהיעדר תשתית עובדתית, המפיץ לא יכול לטעון ישירות את הטענה, כי אז ייתבע, אך הוא יכול לשאול את השאלה, להשאיר אותה פתוחה, ובכך לחזק את האמונה שיש בסיס לאותה קונספירציה.

ציר הזמן הידוע שולל לחלוטין את הטענה שראשי הצבא והמודיעין הסתירו מנתניהו את המידע. להפך: המידע הועבר לגורמים בלשכתו ולמל"ל כבר במהלך הלילה.

המזכיר הצבאי לראש הממשלה, אלוף אבי גיל, ינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כאשר הצטברו סימנים המעידים על אפשרות שחמאס מתכוון לבצע פשיטה לעבר שטח ישראל, העבירו בכירי הצבא והמודיעין את המידע ללשכת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז, אלוף אבי גיל, ולמל"ל.

מעט לאחר 2:00 בלילה עדכן חמ"ל חטיבת מחקר באמ"ן את קצין המודיעין בלשכת ראש הממשלה, אל"מ 'ש', באינדיקציות שהיו באותה עת. הקצין בלשכת ראש הממשלה אישר שקיבל את המידע.

ב-2:57 בלילה הועבר עיקר המידע ללשכת המל"ל. בשעה 4:00 הועבר מידע עדכני נוסף לאל"מ 'ש', קצין המודיעין בלשכת ראש הממשלה. ב-6:19 התקשר ראש לשכת ראש שב"כ ישירות לאלוף אבי גיל ועדכן אותו במה שהיה ידוע באותה עת.

המל"ל כפוף ישירות לנתניהו. גם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה פועל בכפיפות לראש הממשלה בכל הנוגע לתפקידו בלשכתו. לכן העברת המידע בוצעה במטרה שיגיע לסביבת ראש הממשלה, בניגוד לטענה שבכירי הצבא פעלו למידורו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים בקריה. 28 באוקטובר 2023 (צילום: DANA KOPEL/POOL)

ההחלטה האם להעיר את רה"מ תלויה ביחסים בינו ובין המזכיר הצבאי שלו, ובהנחיות שנתניהו עצמו נתן. לכן ציר הזמן המתועד אינו תומך בטענה שראשי הצבא והמודיעין פעלו להסתיר מידע מנתניהו באותו לילה. זוהי טענה שקרית ודיבתית. 

יש לציין גם שבכירי צה"ל ושב"כ, לצד אישים בכירים במדינות ערב, הזהירו את נתניהו שוב ושוב בחודשים שקדמו לטבח על כוונת אויבי ישראל, ובכללם חמאס בעזה, לפתוח במתקפה גדולה, וגם בכירים בחמאס השמיעו בעצמם איומים גלויים במתקפה, אך נתניהו התעלם מהאזהרות.

האם בערוץ 14 פורסמו קונספירציות על "אחים לנשק"?

מפיצי הקונספירציה השתמשו במידע על ישראלים שביצעו עבירות ביטחוניות, חלקן חמורות, במטרה להציג אותם כחלק מתיאוריות הקונספירציה על "בגידה מבפנים שאפשרה את טבח ה-7 באוקטובר", כביכול.

אחד האירועים הבולטים הוא פרשת אסף שמואלביץ'. באוקטובר 2024 פרסם ערוץ 14 טענה שלפיה אסף שמואלביץ', שהתחזה לקצין והסתנן לפיקוד הדרום לאחר ה-7 באוקטובר, "היה בכיר בתנועת 'אחים לנשק'". זוהי טענה בלתי-נכונה ושקרית.

אסף שמואלביץ' (השני משמאל) נראה במהלך הערכת מצב ביטחונית שקיים שר הביטחון דאז יואב גלנט יחד עם קצינים בכירים נוספים בפיקוד הדרום, 9 באוקטובר 2023 (צילום: משרד הביטחון)

מועצת העיתונות קבעה מאוחר יותר שהפרסום היה שגוי. הערוץ הסיר את המשפט הרלוונטי, אך המשיך לאחר מכן לפרסם טענות שרמזו על קשר, כביכול, של שמואלביץ' לארגון.

הפרשה הפכה לאחד החיבורים הישירים ביותר בין תיאוריית "בוגדים מבפנים" לבין המחאה נגד נתניהו: לפי הנרטיב שקידמו מפיצי הקונספירציה, פעילי המחאה לא רק מחו נגד הממשלה לפני ה-7 באוקטובר ואחריו, אלא "היו קשורים גם לפעילות שפגעה בביטחון המדינה", כביכול.

ב-2026 חייב השופט אלי ברנד, בבית המשפט המחוזי מרכז, את ערוץ 14 לפרסם הודעת תיקון ביחס לשלושה מהפרסומים. הרקע להחלטה היה שהערוץ כבר עדכן את הפרסומים והסיר מהם את המידע, אך לא הודיע לציבור על התיקון. בית המשפט קבע שהסרה או שינוי של המידע אינם תחליף להודעת תיקון פומבית.

אחד המבחנים הפשוטים ביותר לכל טענה על "בגידה מבפנים" הוא מבחן ציר הזמן: האם האדם או האירוע שעליו מצביעה התאוריה התקיימו ופעלו לפני המתקפה, באופן שהיה יכול להשפיע עליה?

אסף שמואלביץ' (צילום: באדיבות המשפחה)

חשוב להדגיש את העובדה הבסיסית ביותר: אסף שמואלביץ' הגיע לפיקוד הדרום רק לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, ולכן לא ייתכן שהעברתו לשם הייתה גורם שאפשר את המתקפה או תרם להתרחשותה. שמואלביץ' חדר לפיקוד הדרום בימים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה, לאחר שכבר התרחשו החדירה, הטבח והקריסה הראשונית של מערך ההגנה בגבול. אין בדל ראייה לטענה שהוא ידע מראש על הטבח, והיא שגויה לחלוטין, או שקרית.

לפיכך, כל טענה הקושרת את עצם הגעתו לפיקוד הדרום לסיבות שהובילו ל-7 באוקטובר הופכת את סדר הזמנים: האירוע שאותו היא מבקשת להסביר כבר התרחש לפני ששמואלביץ' הגיע לשם.

המאמר נמנע ממתן תשובות לכל חלקי הקונספירציה שהוזכרו בו, למרות שיש תשובות לכל סעיף ששוללות את הקונספירציה. באמצעות העלאת השאלות הפתוחות הללו מקדם ערוץ 14 את קונספירציית הבגידה מבפנים.

בספטמבר 2025 שידרו יותם זמרי ואיתמר פליישמן בערוץ את התוכנית "בגידה", שעסקה במפורש בתיאוריית "הבוגדים מבפנים". הם הצהירו בתחילת התוכנית ש"אינם מאמינים בתיאוריה", אך הדהדו את טענותיה המופיעות בה מבלי להפריך אותן. בהמשך הוסט המונח "בוגדים מבפנים" לעבר השמאל הישראלי בכללותו – מי שתמכו בשלום, במחאה או בעמדות פוליטיות שזמרי ופליישמן מתנגדים להן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14, 30 ביוני 2026 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

כך מפיצים את הקונספירציה מבלי לטעון מפורשות ש"הייתה בגידה". כאשר אין ראיות התומכות בטענה, ניתן להציג אותה כאפשרות באמצעות רצף של שאלות, ובמקביל להרחיב את משמעות המושג "בגידה" כך שיכלול גם יריבים אידאולוגיים. בכך מקדם ערוץ 14 את תיאוריית הקונספירציה ופועל לשייך את המונח "בגידה" ליריבים הפוליטיים של רה"מ נתניהו.

האם משפחת נתניהו תרמה לתאוריית ה"בגידה מבפנים"?

גם נתניהו עצמו תרם לשיח על "בגידה". בריאיון לערוץ 14 ביוני 2024, כאשר נשאל על תיאוריית "הבוגדים מבפנים", אמר שאינו מקבל אותה – אך הוסיף שיש "דברים שצריך לבדוק" והתייחס למקרה ריגול שתיאר כמוזר. כאשר ראש ממשלה מתייחס לתאוריה שכבר מופצת ברשתות ובתקשורת ומותיר חלקים ממנה כאפשרות שיש לבדוק, הדבר עשוי לתרום להמשך השיח הציבורי סביבה.

אשתו שרה עודדה אף היא את הקונספירציה, כאשר הציגה בערוץ 14 רמיזות בוטות לעלילה לפיה "יאיר גולן היה מודע למתקפת החמאס הצפויה", כביכול.

בפברואר 2025 פורסם כי יאיר נתניהו משתף בתדירות פרסומים של חשבונות שונים, ובהם אנונימיים, המפיצים תאוריות קונספירציה. בין השאר שיתף תיאוריית קונספירציה המייחסת בגידה מבפנים לגורמי שמאל, תיאוריית קונספירציה המייחסת אותה למפגינים נגד הממשלה שבראשות אביו, ותיאוריית קונספירציה המייחסת בגידה מבפנים לקציני צה"ל.

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מגיע לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשתו לצו הרחקה נגד עיתונאי "הארץ" אורי משגב. 15 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם לתיאוריית "הבגידה מבפנים" יש בסיס במציאות?

אחד המאפיינים של התאוריה הוא שהיא התבססה במידה רבה על השאלה "איך ייתכן?". הכשל העצום של ה-7 באוקטובר שימש כשלעצמו, מבחינת מקדמי הקונספירציה, ראיה לכאורה לכך שחייבת להיות מאחוריו כוונה נסתרת.

כאשר התגלו עובדות חדשות, הן פורשו על ידי מקדמי הקונספירציה בהתאם לנרטיב: מידע שהיה עשוי לחזק אותו הוצג כ"רמז", ואילו מידע שסתר אותו הוסבר כחלק מהטיוח. אחת הדרכים לשמור על התאוריה מפני הפרכה הייתה הצגת הדברים כ"שאלות" בלבד – לא קביעה שהייתה בגידה, אלא דרישה "לבדוק" אם הייתה בגידה. כך ניתן היה להמשיך ולהעלות את הטענה גם ללא ראיות שמוכיחות אותה.

אלא שכל התחקירים והבדיקות שנעשו לאחר ה-7 באוקטובר הצביעו על כשל מערכתי עמוק – ולא על ראיות לקנוניה של גורמים ישראלים עם חמאס.

בין היתר התברר כי חמאס השקיע במשך שנים באיסוף מידע על צה"ל, וכי הצליח ללמוד פרטים רבים על מוצבים, אמצעי הגנה, מצלמות, כיתות כוננות ופריסת כוחות. עובדות אלה מספקות הסבר ממשי לחלק מיכולתו של חמאס להוציא את המתקפה לפועל, מבלי להידרש להנחה שגורמים ישראלים שיתפו איתו פעולה.

חיילים ליד הריסות בתים בכפר עזה. 27 באוקטובר 2023 (צילום: Gili Yaari /FLASH90)

תחקירי צה"ל והבדיקות הרבות שבוצעו על ידי מאות קצינים חשפו כשלים קשים, שחלקם נמשכו במשך שנים – ובהם קונספציה שגויה לגבי חמאס, כשלים באיסוף ובהערכת מודיעין, היערכות מבצעית לא מספקת וכשל בתגובה בשעות הראשונות. לכן לא קיבלה הטענה שגורמים ישראלים "בגדו מבפנים" או שיתפו פעולה עם חמאס אישוש עובדתי.

שלוש שנים לאחר ה-7 באוקטובר, שכללו תחקירים רבים, לא נמצאה אף עובדה שתומכת בקונספירציה של הבגידה מבפנים. כל זה אינו אומר, בהכרח, שחמאס לא נעזר במרגלים ישראלים, אלא שלא נמצאה כל ראיה לכך – לא באופן כללי ובוודאי ובוודאי שלא נגד אישים ספציפיים שהופצו נגדם עלילות בנושא.

מנגד, נמצאו כשלים רבים וגדולים של מערכות המדינה. רק כאשר תוקם ועדת חקירה ממלכתית ייחקר כשל ה-7 באוקטובר לעומק. 

הבעיה אינה עצם העלאת השאלות. להפך – אחרי האסון הגדול בתולדות המדינה, חובה לשאול שאלות קשות. הבעיה מתחילה כאשר השאלה הופכת להנחת יסוד, והנחת היסוד הופכת להסבר כולל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בכנסת כדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון השבעה באוקטובר, 10 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקום לשאול מדוע הצבא לא נערך כראוי, שואלים "מי רצה שהצבא לא ייערך". במקום לבדוק מדוע המודיעין טעה, מחפשים "מי דאג שהמודיעין יטעה". במקום לבדוק אחריות של מקבלי החלטות, מחפשים "בוגדים".

למסגרת הזאת יש גם משמעות פוליטית: אם ה-7 באוקטובר הוא תוצאה של כשל מערכתי, הדיון עוסק באחריותם של מקבלי ההחלטות ובתפקוד המוסדות. אם, לעומת זאת, הוא מוצג כתוצאה של מזימה פנימית, מרכז הכובד עובר מהשאלה "מי נכשל?" לשאלה "מי בגד?". זו אינה רק הבחנה סמנטית – היא משנה את חלוקת האחריות.

במקום שהציבור יתמקד בשאלה מדוע במשך שנים נבנתה תפיסה שלפיה חמאס מורתע, מדוע לא הוצבו כוחות מספיקים בגבול, מדוע התרעות לא קיבלו מענה ומדוע המערכת כולה קרסה בבוקר אחד – הוא יכול להתמקד בחיפוש אחר אויבים פנימיים. כך הכישלון המערכתי הופך לסיפור על חתרנות, והאחריות למחדל יכולה להפוך לאחריותם של "אחרים".

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.